בבית המשפט העליון
בש"פ 8910/15
לפני:
כבוד השופט ח' מלצר
העורר:
פלוני
נ ג ד
המשיבים:
1. מדינת ישראל
2. שירות הבטחון הכללי
3. משטרת ישראל
ערר על החלטתו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (כב' הנשיא א' טל) ב-ענ"מ 46939-12-15 מתאריך 23.12.2015
בשם העורר: עו"ד אביחי חג'בי
בשם המשיב: עו"ד יובל רויטמן
החלטה
בגדרי החלטתו, דחה כב' הנשיא את הערר שהוגש על החלטתו של הממונה על החקירה בעיניינו של העורר (להלן: הממונה), שלא לאפשר את פגישתו של העורר עם עורך דינו, וזאת מתאריך 21.12.2015 שעה 16:00, ועד לתאריך 26.12.2015, שעה 16:00.
זה המקום לציין כי מעצרו הנוכחי של העורר בא ואושר, אף כי הוא עצור כבר על רקע של פרשה נוספת עד תום ההליכים, ועררו כנגד המעצר האמור נדחה ע"י בית משפט זה.
לטענת בא-כוחו של העורר בערר – יתכן והעורר נחקר תוך שימוש בכוח פיסי מתון, כדבריו, וזאת מהיקש שהוא עושה לגבי מה שקרה, לטענתו, עם נחקרים אחרים בחקירה הנוכחית, ולפיכך ישנה חשיבות לכך שהעורר יובא בעצמו בפני בית משפט זה. עוד טען ב"כ העורר כי ההחלטה על מניעת המפגש בין העורר לבין עורך דינו נבעה, לדעתו, מחשש לשיבוש הליכי חקירה, ומכיוון שהעורר ממילא שהה במעצר בשלושת השבועות שקדמו לתחילת החקירה הנוכחית – דומה שהחשש לשיבוש החקירה איננו משמעותי.
לפיכך לא ראיתי צורך לזמן את העורר לדיון שהתקיים בפני (או מיד בסמוך לאחריו) – דבר שהייתי מורה לעשות, אם לא היתה ניתנת הצהרת גורמי הבטחון שהובאה בפסקה 6 ריישא שלעיל, ולא היה מיתקיים האמור בפסקה 7 זו.
זה המקום להוסיף ולציין כי הנטען לגבי התקיימות החריגים המפורטים בפסקה 6 שלעיל – פורט והובהר לי במעמד צד אחד בלבד, כאשר בשלב זה אף הוגש לעיוני חומר סודי, וניתנו תשובות לשאלות שהצגתי לגורמי הבטחון.
...
לאחר שמיעת טענות באי-כוח הצדדים בדיון, עיון בחומר סודי, וקבלת הבהרות מגורמי הביטחון במעמד צד אחד בלבד – הגעתי לכלל מסקנה שאכן היה מקום לאשר את מניעת המפגש, מן הטעמים שצוינו בהחלטתו של כב' נשיא בית המשפט המחוזי מרכז, וזאת, בין השאר, בשים לב לחששות, שאינני יכול לפרטם, לשיבוש הליכי חקירה ולשיבוב מעצרם של חשודים אחרים וכן כדי לסכל עבירות וכדי לשמור על חיי אדם.
לא מצאתי גם מקום להיעתר לבקשתו של בא-כוחו של העורר להעביר לעורר מכתב המפרט את זכויותיו, וזאת, בין היתר, מכיוון שנמסר לי כי לעורר הוסברו זכויותיו בהקשר לחקירה ולאחר שלמדתי לדעת מהתיעוד לגבי התנהלותו של העורר בחקירתו, כי הוא מכיר ומודע היטב לזכויותיו בהקשרים אלו.
לאחר עיון בהודעות הנ"ל החלטתי כי לנוכח התנגדותו של בא-כוחו של העורר – לא יפורסם בשלב זה שמו של העורר בהחלטה זו. עוד מוצא אני לנכון להבהיר כי צו איסור הפרסום הכולל שהוטל על הפרשה, מושא הערר, יחול אף על פרוטוקול הדיון נשוא החלטתי וכן על כל חומר שהוצג לי, מלבד החלטה זו, המשוחררת לפרסום, ללא ציון שמו של העורר.
