מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

ערר על החלטת נשיא בית המשפט המחוזי מרכז-לוד בדבר מניעת פגישה עם עורך דין

בהליך בש"פ (בש"פ) שהוגש בשנת 2015 בעליון נפסק כדקלמן:

בבית המשפט העליון בש"פ 8910/15 לפני: כבוד השופט ח' מלצר העורר: פלוני נ ג ד המשיבים: 1. מדינת ישראל 2. שירות הבטחון הכללי 3. משטרת ישראל ערר על החלטתו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (כב' הנשיא א' טל) ב-ענ"מ 46939-12-15 מתאריך 23.12.2015 בשם העורר: עו"ד אביחי חג'בי בשם המשיב: עו"ד יובל רויטמן החלטה
בגדרי החלטתו, דחה כב' הנשיא את הערר שהוגש על החלטתו של הממונה על החקירה בעיניינו של העורר (להלן: הממונה), שלא לאפשר את פגישתו של העורר עם עורך דינו, וזאת מתאריך 21.12.2015 שעה 16:00, ועד לתאריך 26.12.2015, שעה 16:00.
זה המקום לציין כי מעצרו הנוכחי של העורר בא ואושר, אף כי הוא עצור כבר על רקע של פרשה נוספת עד תום ההליכים, ועררו כנגד המעצר האמור נדחה ע"י בית משפט זה. לטענת בא-כוחו של העורר בערר – יתכן והעורר נחקר תוך שימוש בכוח פיסי מתון, כדבריו, וזאת מהיקש שהוא עושה לגבי מה שקרה, לטענתו, עם נחקרים אחרים בחקירה הנוכחית, ולפיכך ישנה חשיבות לכך שהעורר יובא בעצמו בפני בית משפט זה. עוד טען ב"כ העורר כי ההחלטה על מניעת המפגש בין העורר לבין עורך דינו נבעה, לדעתו, מחשש לשיבוש הליכי חקירה, ומכיוון שהעורר ממילא שהה במעצר בשלושת השבועות שקדמו לתחילת החקירה הנוכחית – דומה שהחשש לשיבוש החקירה איננו משמעותי.
לפיכך לא ראיתי צורך לזמן את העורר לדיון שהתקיים בפני (או מיד בסמוך לאחריו) – דבר שהייתי מורה לעשות, אם לא היתה ניתנת הצהרת גורמי הבטחון שהובאה בפסקה 6 ריישא שלעיל, ולא היה מיתקיים האמור בפסקה 7 זו. זה המקום להוסיף ולציין כי הנטען לגבי התקיימות החריגים המפורטים בפסקה 6 שלעיל – פורט והובהר לי במעמד צד אחד בלבד, כאשר בשלב זה אף הוגש לעיוני חומר סודי, וניתנו תשובות לשאלות שהצגתי לגורמי הבטחון.
...
לאחר שמיעת טענות באי-כוח הצדדים בדיון, עיון בחומר סודי, וקבלת הבהרות מגורמי הביטחון במעמד צד אחד בלבד – הגעתי לכלל מסקנה שאכן היה מקום לאשר את מניעת המפגש, מן הטעמים שצוינו בהחלטתו של כב' נשיא בית המשפט המחוזי מרכז, וזאת, בין השאר, בשים לב לחששות, שאינני יכול לפרטם, לשיבוש הליכי חקירה ולשיבוב מעצרם של חשודים אחרים וכן כדי לסכל עבירות וכדי לשמור על חיי אדם.
לא מצאתי גם מקום להיעתר לבקשתו של בא-כוחו של העורר להעביר לעורר מכתב המפרט את זכויותיו, וזאת, בין היתר, מכיוון שנמסר לי כי לעורר הוסברו זכויותיו בהקשר לחקירה ולאחר שלמדתי לדעת מהתיעוד לגבי התנהלותו של העורר בחקירתו, כי הוא מכיר ומודע היטב לזכויותיו בהקשרים אלו.
לאחר עיון בהודעות הנ"ל החלטתי כי לנוכח התנגדותו של בא-כוחו של העורר – לא יפורסם בשלב זה שמו של העורר בהחלטה זו. עוד מוצא אני לנכון להבהיר כי צו איסור הפרסום הכולל שהוטל על הפרשה, מושא הערר, יחול אף על פרוטוקול הדיון נשוא החלטתי וכן על כל חומר שהוצג לי, מלבד החלטה זו, המשוחררת לפרסום, ללא ציון שמו של העורר.

בהליך בש"פ (בש"פ) שהוגש בשנת 2015 בעליון נפסק כדקלמן:

ערר לפי סעיף 35(ה) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: חוק המעצרים), על החלטת נשיא בית המשפט המחוזי מרכז-לוד, השופט א' טל, מיום 4.12.2015.
בגדר ההחלטה נדחה ערר שהגיש העורר על החלטת הממונה על החקירה בעיניינו להורות על הארכת מניעת המפגש בינו לבין עורך-דין למשך ארבעה ימים נוספים החל מיום 5.12.2015, זאת לאחר שהחלטות קודמות בעיניין זה ניתנו ביום 26.11.2015 וביום 30.11.2015.
בדיון בפניי, הוסיף בא כוח העורר טענות עקרוניות בנוגע ליחס בין סעיף 35 לחוק המעצרים שכותרתו "פגישה עם עורך דין בעבירות בטחון", לבין חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טפול), התשל"א-1971 (להלן: חוק הנוער).
התרשמתי, כפי שהתרשם בית המשפט המחוזי, כי בנסיבות המקרה הייחודיות, ישנה הצדקה להחלטת הממונה על החקירה בדבר מניעת המפגש.
...
סבורני, כי חומרת המעשים המיוחסים לעורר והחשש מפני שיבוש חקירתו וחקירתם של מעורבים נוספים, מטה את הכף לעבר הארכת נוספת של מניעת המפגש בינו לבין עורך-דין.
לנוכח כל האמור, אינני רואה לנכון לקבל את הערר.
סוף דבר, הערר נדחה.

בהליך בש"פ (בש"פ) שהוגש בשנת 2022 בעליון נפסק כדקלמן:

בבית המשפט העליון בש"פ 3042/22 לפני: כבוד השופטת ד' ברק-ארז המבקש: פלוני נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל ערר על החלטתו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד מיום 29.3.2022 בפע"ם 34161-10-21 שניתן על-ידי כבוד הנשיאה ר' לורך תאריך הישיבה: י"ד באייר התשפ"ב (15.5.2022) בשם המבקש: עו"ד יעקב לנדמן ארדיטי בשם המשיבה: עו"ד עינת כהן-גרוסמן ][]החלטה
רקע והליכים קודמים ביום 15.5.2016 בית המשפט המחוזי הרשיע את העורר, יליד שנת 1973, בבצוע שורה של עבירות מין בבתה של אישתו באותה עת מנישואיה הקודמים, אשר החלו בעת שהייתה כבת 12 ונמשכו כעשר שנים, לצד עבירות של היזק בזדון, תקיפה בנסיבות מחמירות ואיומים (תפ"ח 29858-03-15, סגנית הנשיא (כתוארה אז) לורך, השופט צ' דותן והשופטת ד' עטר).
ראשית, בית המשפט המחוזי עמד על היתנהלותו המתנגדת והמזלזלת של העורר אל מול יחידת הפיקוח, על הקושי שגילה בשמירה על גבולות ועל חוסר ההבנה ביחס למהות הפיקוח כמעצור חצוני הנידרש לצורך מניעת מצבי סיכון.
עוד נטען כי הערכת המסוכנות העדכנית הסתמכה בראש ובראשונה על דברי העורר עצמו שנאמרו בפגישה עם מעריכת המסוכנות.
כך גם סבר בית המשפט המחוזי, בציינו כי חרף הפגמים שנפלו באופן הדיווח למעריכת המסוכנות על היתנהלותו של העורר, שינוי הערכת המסוכנות הוא מתבקש, ואינני רואה הצדקה להתערב בקביעה זו. לצד זאת, ראוי יהיה להפיק את הלקחים מהקושי שהתברר ביחס לשיחה עם מעריכת המסוכנות – הן במובן זה שתמיד יש לוודא פרטים קודם למסירתם, והן במובן זה שיש תועלת במסירת דברים במתכונת כתובה שמאפשרת בדיעבד לוודא מה היו הפרטים שנמסרו בה. הקף המיגבלה על שהייה ביחידות עם קטינות – בטענותיו כיוון העורר לצימצום ניכר של מיגבלה זו, כך שתחול אך ורק בהקשר דומה-עד-זהה לנסיבות ביצוע העבירה, כלומר ביחס לשהות ממושכת שלו עם קטינה הנתונה למרותו או לסמכותו ההורית ואיננה בתו הביולוגית.
מסקנה זו אף נתמכת בחוות דעתה העדכנית של מעריכת המסוכנות, שבה צוין כי העורר "מתקשה לראות את הפסול בהתנהגותו ואת חלקיו הבעייתיים והפוגעניים" וכן כי "אינו ער לקיומם של מצבי סיכון אפשריים בעתיד". הדבר אף מתבטא בהתייחסותו הבעייתית של העורר לפיקוח עליו, כפי שזו תוארה בהערכת המסוכנות העדכנית, בעדותה של מעריכת המסוכנות ובהחלטתו של בית המשפט המחוזי.
...
לאחר שבחנתי את הדברים ובמכלול הנסיבות, גם בסוגיה זו לא מצאתי להתערב.
לנוכח כל האמור, ובשים לב לכך שבעת הנוכחית אין סימנים לתהליך שיקום רציני אצל העורר, מקובלת עלי קביעתו של בית המשפט המחוזי לפיה אין מנוס מהגבלת הצפייה של העורר בתכנים פורנוגרפיים, ואינני סבורה כי יש מקום לסטות ממנה (ראו והשוו: בש"פ 1179/09 פלוני נ' מדינת ישראל, פסקה 10 (24.2.2009)).
סוף דבר: הערר נדחה.

בהליך בש"פ (בש"פ) שהוגש בשנת 2015 בעליון נפסק כדקלמן:

ערר לפי סעיף 35(ה) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: חוק המעצרים), על החלטת נשיא בית המשפט המחוזי מרכז-לוד, השופט א' טל, מיום 10.12.2015.
ביום 10.12.2015 נעתר, כאמור, בית המשפט המחוזי (הנשיא א' טל) לבקשת המשיבה, והאריך פעם נוספת את מניעת המפגש של העורר עם עורך דין עד יום 15.12.2015 בשעה 14:00.
סבורני, כי גם בשעה זו, מתן אפשרות למשיב להפגש עם עורך דין עלול לשבש את מהלך החקירה ולפגוע בתוצאות שהושגו בה עד היום.
סוף דבר, הערר נדחה.
...
אינני מקבל את טענתו של העורר ביחס לקיצור תקופת מניעת המפגש, במסגרת החלטת בית המשפט המחוזי מיום 7.12.2015.
סבורני, כי גם בשעה זו, מתן אפשרות למשיב להיפגש עם עורך דין עלול לשבש את מהלך החקירה ולפגוע בתוצאות שהושגו בה עד היום.
לנוכח כל האמור, אינני רואה לנכון לקבל את הערר.
סוף דבר, הערר נדחה.

בהליך בש"פ (בש"פ) שהוגש בשנת 2016 בעליון נפסק כדקלמן:

לפני שני עררים לפי סעיף 35(ה) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: חוק המעצרים), על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (כב' הנשיא א' טל) מיום 5.4.2016, בגדרה נדחה ערר העוררים על החלטת הממונה על החקירה שלא לאפשר להם להפגש עם עורך דין למשך חמישה ימים.
לפיכך, נטען, אין בסיס לנקוט בנסיבות הענין דנן אמצעי חריג זה של מניעת מפגש עם עורך דין, השמור לארועי "פצצה מתקתקת". בדיון לפני היום חזר בא כוח העוררים על הטענות האמורות שבכתבי העררים, תוך שהוסיף כי מניעת פגישה של 5 ימים מיד בתחילת החקירה היא אמצעי דראסטי מדי.
בהמשך לכך, שמעתי, בדלתיים סגורות ובמעמד צד אחד, הסברים מפורטים מפי הממונה על החקירה בשירות הבטחון הכללי אודות פרטי החקירה, החשדות המיוחסות לעוררים והמידע הקיים בעיניינם, וכן בדבר הצורך החיוני בהמשך מניעת הפגישה שלהם עם עו"ד. כן קבלתי לעיוני דו"ח מפורט בכתב בעיניינו של כל אחד מהעוררים.
...
אוסיף גם כי כפי שנמסר, חקירת העורר 1 מתנהלת בשים לב לעובדה שמדובר בקטין, בהתאם לנהלים ולהנחיות החלים לענין זה. לאחר עיון בטענות הצדדים, שמיעת הסברים ועיון בחומר החסוי, השתכנעתי צרכי החקירה אכן מצדיקים ומחייבים את מניעת המפגש, וכי פעולות החקירה שנעשו עד כה לא הקהו כלל את הצורך במניעת המפגש אלא אף חיזקו צורך זה. אשר על כן העררים נדחים אפוא.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו