ערר על החלטת מעצר באיזוק אלקטרוני בעבירות אלימות

לפניי ערר לפי סעיף 53(א) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: חוק המעצרים), על החלטת בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו (השופט ש' מלמד) אשר ניתנה ביום 23.5.2023 במ"ת 5771-12-22, אשר במסגרתה נדחתה בקשת העורר כי בית המשפט יורה לשב"ס להבהיר את חוות דעתו לגבי מצבו הרפואי של העורר – זאת, מהנימוק שלא מדובר בבקשה מוכרת בגדריהם של הליכי מעצר.

כתב האישום המתוקן מייחס לעורר עבירות אלימות חמורות: תקיפה בנסיבות מחמירות, עבירה לפי סעיפים 379 ו-382(א) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: החוק) (ביצוע בצוותא חדא עם שני נאשמים אחרים); וכן חבלה ופציעה בנסיבות מחמירות, עבירה לפי סעיפים 333, 335(א)(1) ו-335(א)(2) לחוק (ביצוע בצוותא חדא עם נאשם אחר).

יחד עם זאת, נוכחתי לדעת כי ההחמרה שחלה במצבו של העורר מחייבת בדיקה דחופה של חלופת מעצר בדמותו של מעצר באזוק אלקטרוני מחוץ לכלא עם חלונות היתאווררות שיאפשרו לעורר לקבל טפול רפואי נאות.

...

בחוות הדעת העדכנית, אשר ניתנה מטעמו של מרכז רפואי שב"ס על ידי סג"ד ד"ר דמיטרי קלוצקי, נאמר כי העורר סובל, בין היתר, מגידול בראש בו חלה באחרונה "התקדמות לדרגת ממאירות גבוהה יותר"; כי "רפואת שב"ס (מר"ש) ביחד עם רפואה קהילתית יכולה לתת [לחוליו של העורר] מענה רפואי הולם ומקובל"; וכי "מענה רפואי למטופל במקרה שלו זה מעקב וגילוי מצבו שמצריך פינוי לבית חולים ציבורי, לא מעבר לכך, כל עוד אופציה רדיקלית לא באה בחשבון [מצד] המטופל". כמו כן נאמר בחוות הדעת, כי "פתרון רדיקלי לבעיה [ה]רפואית הקיימת – הסרת גידול [...], ניתוח, טיפול בהקרנות, טיפול ביולוגי או כל טיפול מודרני האפשרי נכון להיום, שמטרתו הסרת גידול מוחי [...]". עוד נאמר בחוות הדעת כי "מאסה במוח שהיא גודלת יכולה לגרום למצב חירום נוירולוגי [אשר] דורש התערבות נוירוכירורגית דחופ[ה] להצלת חיים". לסיכום, חוות הדעת קובעת כי "לאור פיענוח של בדיקת MRI העדכנית, שההתרשמות של נוירוכירורג ש[ה]גידול שינה את [ה]ממאירות לגבוהה יותר, אני משנה את [חוות] דעתי הקודמות כי מקומו של העצור ביחידה פריפרית והוא ימשיך אשפוזו במר"ש תחת השגחה רפואית צמודה כל עוד הוא יהיה במאסר", שכן "אין ספק, כי [ה]גידול הקיים זה "פצצה מתקתקת" שבכל שלב יכולה "להתפוצץ" ולגרום למצב שיש סכנה לחייו מידית.

רקע כללי בקצירת האומר לפני ערר המדינה (להלן: "העוררת") על החלטת בית משפט השלום מיום 22.8.22 בתיק מ.ת. 4053-05-22 (כב' השופט א. ממון) בגדרה מצא להורות על שיחרורו של המשיב לחלופה טיפולית ב'בית נועם' ביום 28.8.22 בתנאים שפורטו בעמ' 16 לפרוטוקול.

הדיון שהתקיים ביום 2.5.22, ציין ב"כ המשיב כי הוא מסכים לקיומן של ראיות לכאורה, בית המשפט מתבקש להורות על שיחרור המשיב בתנאים לרבות בחינת אפשרות מעצרו באזוק אלקטרוני.

ביום 24.5.22 היתקיים דיון נוסף בעיניינו של המשיב, נטען על ידי ב"כ כי מדובר באדם ללא כל עבר פלילי, שלא ביצע עבירת אלימות, בית המשפט בהחלטתו מאותו יום לא מצא להורות על שיחרור המשיב ושירות המבחן נתבקש להגיש תסקיר בעיניינו.

השאלה המרכזית הנשאלת בגדרי ערר זה הנה האם קיימת הצדקה להחלטת בית משפט קמא לחריגה מהכלל אשר התגבש בפסיקה, לפיו בחינת האפשרות לשחרר נאשם להליכי טפול וגמילה תעשה ברגיל בשלב הטיעונים לעונש ככל ויורשע ולא בשלב המעצר (ר' בש"פ 4068/03 אלחרר נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו 15.5.03); בש"פ 11981/04 שפק נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו 9.1.05); עמ"ת (ת"א) 70962-01-18 מדינת ישראל נ' ורטס (1.2.18)).

...

סוף דבר כפי שקבע בית המשפט העליון בפרשת פלוני לעיל והדברים נכונים ותקפים בענייננו אנו , הרי ש: בעבירות אלימות במשפחה נכון להחיל את הכלל, לפיו עיתויים הראוי של הליכי הטיפול והשיקום הוא, על-פי רוב, בשלב גזירת הדין וריצוי העונש, וכי שליחת המבקש להליך טיפולי טרם שהסתיים ההליך הפלילי בעניינו תהא החריג לכלל.

ברם אולם בענייננו אנו סבורני כי לא נמצאה הצדקה לחרוג מהכלל וככל שהמשיב יבקש להשתלב במסגרת טיפולית וימצא מתאים לכך על בית המשפט יהא לשקול זאת במסגרת שלב גזירת הדין ככל שהמשיב יורשע במיוחס לו, כולו או חלקו, אך לא במסגרת שלב המעצר.

אשר על כן ובהינתן כל האמור, הערר מתקבל והחלטת בית המשפט מיום 22.8.22, מבוטלת.

המדינה הגישה ערר על החלטה זו וטוענת כי מן הראוי להורות על מעצרו בפועל של המשיב עד תום ההליכים, ולחילופין, כי היה מקום לקבל תסקיר של שירות המבחן עובר למתן ההחלטה בדבר מעצר באזוק אלקטרוני.

בית המשפט קמא הנכבד, בהחלטתו המפורטת והמנומקת, היתייחס לכך שעל פי סעיף 22ג(ב)(1) לחוק המעצרים – כאשר עסקינן בעבירות אלימות במשפחה – "לא יורה בית המשפט על מעצר בפקוח אלקטרוני בלא הגשת תסקיר מעצר ... אלא מטעמים חריגים שירשמו ...". בית המשפט קמא מונה בהחלטתו כמה וכמה טעמים אשר עולים בגדר אותם טעמים חריגים המצטברים לשיטתו כדי בסיס להוראה בדבר מעצר באזוק אלקטרוני ללא הכנת תסקיר (אם כי יוער שבמקביל הורה בימ"ש קמא על הכנת תסקיר לקראת דיון המשך שנקבע לפברואר 2023, לצורך שקילת האפשרות להורות על שינוי בתנאי המעצר בפקוח אלקטרוני).

...

אשר על כן, אני סבורה כי קיימות ראיות לכאורה גם לגבי שני המקרים הקודמים ולכן שעה שביהמ"ש קמא קבע כי אחד מהטעמים החריגים הינו שהראיות לגביהם הם דלות, אזי שהמדובר בטעם שלשיטתי לא מתקיים.

אין בתיק חוות דעת מקצועיות אשר מהן ניתן לקבל תמונת מצב מדויקת יותר באשר לטענה של המתלוננת לגבי השימוש התכוף בסמים, סוג הסמים, או ההשפעה שיש להם על המשיב, אך סבורני כי מן הראוי היה לתת משקל משמעותי לנושא זה במסגרת השיקולים אשר בהם עוסקת ההחלטה בה עסקינן.

אכן גם בהקשר זה המדובר בגרסה מול גרסה, כאשר לשיטת המתלוננת המשיב עושה שימוש קבוע בסמים ויש להם קשר ישיר להתנהגותו האלימה כלפיה ומנגד לשיטת המשיב – הוא לא עושה שימוש בסמים כלל וכלל ומי שצורכת סמים היא דווקא המתלוננת, אך כידוע בשלב זה ביהמ"ש אינו נדרש לקבוע ממצאים ברורים ולשיטתי הנתונים שמסרה המתלוננת די בהם כדי לחייב את המסקנה שנושא השימוש האפשרי בסמים חייב היה לבוא לידי ביטוי במסגרת מכלול השיקולים וזהו נושא נוסף שיקבל ביטוי בתסקיר.

לפניי ערר על החלטת בית משפט השלום בחיפה מיום 15/5/23 (כב' השופט א' חלבי) במ"ת 18479-05-23 בה הורה על מעצרו של העורר עד מתן החלטה אחרת ועל הפנייתו לשירות המבחן לצורך עריכת תסקיר מעצר בעיניינו.

לטענתו לא היו חסרים לבית משפט קמא נתונים כדי לקבל החלטת ביניים על שיחרור בתנאים עד לקבלת התסקיר או מעצר באיזוק עד קבלת התסקיר ולכן כל עוד עומדת לעורר חזקת החפות, ובתנאי חלופת המעצר המאיינים למסוכנות, צריך היה להורות על כך. לחלופין הוא טוען כי טעה בית המשפט בכך שנימנע מלבחון אפשרות המרת המעצר למעצר באיזוק אלקטרוני עד הגשת תסקיר בעיניינו.

העורר הכחיש בחקירותיו את המיוחס לו בכתב האישום וזאת עד שהוטחו בפניו הקלטות המתעדות את הארוע לרבות האימות המושמעות בו כגון: "אני אשחט אותך אני אשסף אותך בספר התורה תקשיבי לי טוב...אני מסוכן, את לא תביאי אותי למצב כזה". המשיבה טוענת כי הואיל ומדובר בעבירות אלימות בתוך המשפחה הרי שקיימת מסוכנות סטאטוטורית.

ככל שבית המשפט סבור שקיימים אותם טעמים מיוחדים (בעבירות המקימות חזקת מסוכנות) עליו להורות על קבלת תסקיר מטעם שירות המבחן טרם קבלת ההחלטה אלא אם קיימים טעמים חריגים המאפשרים סטייה מכלל זה. בעניינינו לא קיימים טעמים מיוחדים וחריגים לסטות מהכלל של חלופת מעצר או מעצר בפקוח אלקטרוני טרם קבלת תסקיר מקיף.

...

דיון והכרעה לאחר שעיינתי בטענות הצדדים ובהחלטת בית משפט קמא דין הערר להידחות.

נכון לעת הזו ובנתונים הקיימים לא ניתן להסיק מסקנה כזו.

לפיכך אני מורה על דחיית הערר.

לפניי בקשה למתן רשות לערור על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה (השופטת ע' וינברגר) מיום 16.1.2024 בעמ"ת 35258-01-24, בגדרה היתקבל ערר המשיבה על החלטת בית משפט השלום בעכו (השופטת ב' חסן-חסניין) מיום 14.1.2024 במ"ת 19880-09-23, שהורה על העברת המבקש ממעצר מאחורי סורג ובריח למעצר בפקוח אלקטרוני.

לשיטתו, עניינו מעלה שאלות רוחב המצדיקות היתערבות בהחלטתו של בית המשפט המחוזי, ובין היתר, השאלה מהם ה"טעמים המיוחדים" המצדיקים מעצר בפקוח אלקטרוני בעבירות אלימות במשפחה; מהם הטעמים המיוחדים המצדיקים סטייה מהמלצות שירות המבחן; ומהן אבני הבוחן להגדרתו של אדם כ"אלכוהוליסט".

אף לגופם של דברים, הבקשה אינה מעלה טעם המצדיק היתערבות בהחלטת בית המשפט המחוזי, ובמסקנתו כי אין במעצר באיזוק אלקטרוני כדי ליתן מענה מספק למסוכנות הנשקפת למתלוננת מן המבקש.

...

מסקנה זו הושתתה על שלושה תסקירי מעצר אשר בחנו את עניינו של המבקש ואת החלופות השונות שהציע, ולא באו בהמלצה להעברתו למעצר בפיקוח אלקטרוני.

המבקש לא הציג טעמים כבדי משקל המצדיקים סטייה מהמלצות אלה, ולפיכך אין להיעתר לבקשתו בנקודת הזמן הנוכחית.

לפיכך, הבקשה למתן רשות ערר נדחית.