ערר על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז-לוד בדבר דחיית בקשת חומרי חקירה

בקשת רשות ערר על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (כב' השופט ע' קובו) בעמ"ת 56403-03-21 מיום 26.3.2021, בגדרה היתקבל ערר המשיבה ונדחה ערר שמנגד מצד המבקש על החלטת בית משפט השלום בפתח תקווה במ"ת 37770-02-21 (כב' השופטת א' כתבי-ריבלין) מיום 25.3.2021.

ביום 26.3.2021, לאחר ששמע את טענות הצדדים, עיין וצפה בחומרי החקירה וכן שמע את עמדת המתלוננת עצמה באולם, קיבל בית המשפט המחוזי את ערר המשיבה ודחה את הערר שמנגד.

עוד יש לדחות את הטענה בדבר העדר נימוק, שכן בית המשפט קמא אימץ את מסקנותיו של בית משפט השלום לשם ביסוס החלטתו בדבר קבלת ערר המשיבה ודחיית ערר המבקש.

...

לאחר עיון בבקשה על נספחיה, החלטת בית משפט השלום והחלטת בית המשפט המחוזי מושא הבקשה, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות.

סוף דבר, הבקשה נדחית.

בקשת רשות לערור על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (כב' השופט ע' דרויאן-גמליאל) מיום 12.11.2020, שדחה ערר על החלטת בית המשפט השלום בפתח תקווה (כב' השופט א' מלמד) מיום 2.11.2020, בה נקבע כי קיימות ראיות לכאורה ועילת מעצר נגד המבקשת, והיא תשהה במעצר בית מלא עד לקבלת תסקיר שירות המבחן.

המתלוננת נחקרה על ידי חוקרת ילדים 3 פעמים ונמצאה אמינה; ישנן ראיות בדבר מצבה הנפשי בקשר לאותו ארוע; הטענה כי מעשי המבקשת נעשו בתום לב מוקשת נוכח ההודעות שהוחלפו בינה לבין המתלוננת; ותוצאות בדיקת הפוליגרף שביצעה המבקשת לא יכולות לעמוד נגד עוצמתן של הראיות הלכאוריות הקיימות.

בין היתר, נטען כי ההחלטה על קיומן של ראיות לכאורה התקבלה על אתר ומבלי שנבחנו חומר הראיות וטענות ההגנה; כי לא הוברר מהי המסוכנות הנשקפת מהמבקשת; כי לא ניתן משקל לבדיקת הפוליגרף שהוגשה מטעמה; וכי אין מקום להורות על קבלת תסקיר שירות המבחן בהנתן היתנגדותה של המבקשת, בין היתר מכיוון שהתסקיר "יטעה את בית המשפט" וישען על "פרדיגמות ידועות" של הכחשת העבירה והעדר חרטה.

...

דין הבקשה להידחות אף ללא צורך בתגובה.

עניינה של המבקשת אינו נמנה על מקרים מסוג זה. בית המשפט המחוזי דן בערר שהגישה המבקשת אף על פי שמדובר בערר ביניים (ראו החלטתי בבש"פ 478/12 ‏אעסם נ' מדינת ישראל 23.1.2012))), זאת כשהמבקשת מצויה במעצר בית, והתנאים המגבילים שהוטלו עליה צפויים להיבחן לאחר הגשת תסקיר מעצר.

סוף דבר, הבקשה נדחית.

בבית המשפט העליון בש"פ 4900/22 לפני: כבוד השופטת ד' ברק-ארז המבקש: אחמד שתיווי נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל בקשת רשות ערר על החלטתו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד מיום 12.7.2022 בע"ח 4117-05-22 שניתנה על-ידי כבוד השופטת ה' רוזנברג שיינרט בשם המבקש: עו"ד איתן פינקלשטיין בשם המשיבה: עו"ד רוני זלושינסקי ][]החלטה

בית המשפט המחוזי דחה ערר שהוגש על החלטתו של בית משפט השלום בראשון לציון מיום 19.4.2022 (ה"ת 45380-02-21, השופט א' מלמד).

למעלה מן הצורך ציין בית המשפט המחוזי כי במהלך הדיון הצהירו באות-כוח המדינה שחומר החקירה בעיניינו של המבקש הוא חומר ראיות קביל, שנאסף כדין.

לשיטתו, הדבר מעיד על כך שאכן נעשה שימוש ברוגלה, וכי במצב דברים זה "חובה על המדינה לחשוף את תוצאות הבדיקה שבוצעה לכל הפחות בפני בית המשפט". לאחר שנתתי דעתי לטענות הצדדים אני סבורה כי דין בקשת רשות הערר להדחות.

...

לשיטתו, הדבר מעיד על כך שאכן נעשה שימוש ברוגלה, וכי במצב דברים זה "חובה על המדינה לחשוף את תוצאות הבדיקה שבוצעה לכל הפחות בפני בית המשפט". לאחר שנתתי דעתי לטענות הצדדים אני סבורה כי דין בקשת רשות הערר להידחות.

ולבסוף, באשר לשימוש הנטען ברוגלה, לא הונחה תשתית ראשונית מספקת בנוגע לטענה זו בנסיבות המקרה הקונקרטי, וממילא לא שוכנעתי כי ישנה הצדקה לחרוג בהקשר הנוכחי מהכלל הרגיל בעניין נטל ההוכחה.

סוף דבר: בקשת רשות הערר נדחית.

בבית המשפט העליון בש"פ 5419/22 לפני: כבוד השופט י' כשר המבקש: יוסף אלקובי נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל בקשה למתן רשות לערור על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (השופטת א' פינק) בע"ח 57091-06-22 מיום 8.8.2022 בשם המבקש: בעצמו ][]החלטה

במסגרת ההחלטה האמורה נדחה הערר שהגיש המבקש על החלטת בית משפט השלום בראשון לציון (כב' השופט א' מלמד) בה"ת 8897-01-22 מיום 26.6.2022, וכן על החלטות נוספות שקדמו לה. ביום 19.7.2021 ניפתחה חקירה גלויה נגד המבקש בחשד לבצוע עבירות של קבלת דבר במירמה, רישום כוזב במסמכי תאגיד, הלבנת הון, עבירות מכוח חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 (להלן: חוק הביטוח הלאומי) ועוד.

לאחר שמיעת טענות הצדדים בדיון שנערך בפניו, ולאחר עיון בתמצית חומר החקירה, דחה בית המשפט המחוזי (כב' השופטת א' פינק; 8.8.2022) את הערר בקבעו כי: "בהנתן חשד סביר, חקירה המתקדמת בקצב סביר, ועילת תפיסה, לא נפלה כל שגגה בהחלטת בית משפט השלום לדחות הבקשה להשבת התפוסים. גם לא נימצאו פגמים בהליך המצדיקים כשלעצמם לדחות הבקשה להארכת תוקף התפוסים". בית המשפט המחוזי סמך את ידיו על החלטותיו של בית משפט השלום, ודחה את שלל טענות המבקש בערר: הטענות לעניין העדר חשד סביר נגדו; לעניין העדר עבירות מקור לפי חוק איסור הלבנת הון; וכן את טענותיו לעניין פגמים בהליכי החקירה והתפיסה.

...

במסגרת ההחלטה האמורה נדחה הערר שהגיש המבקש על החלטת בית משפט השלום בראשון לציון (כב' השופט א' מלמד) בה"ת 8897-01-22 מיום 26.6.2022, וכן על החלטות נוספות שקדמו לה. ביום 19.7.2021 נפתחה חקירה גלויה נגד המבקש בחשד לביצוע עבירות של קבלת דבר במרמה, רישום כוזב במסמכי תאגיד, הלבנת הון, עבירות מכוח חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 (להלן: חוק הביטוח הלאומי) ועוד.

לאחר עיון בבקשה ובנספחיה, הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות.

סוף דבר: הבקשה נדחית.

ערר על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (כב' השופט ע' דרויאן-גמליאל) במ"ת 67122-06-18 מיום 9.7.2019 בגדרה נדחתה בקשת העורר לקבלת חומרי חקירה לפי סעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי, התשל"ז-1977 (להלן: החסד"פ).

באשר לגבולותיה של בחינה זו, היטיב לעמוד כב' השופט מ' מזוז בבש"פ 2886/16 גורבאן נ' מדינת ישראל, פסקה 11 (11.5.2016): "נקבע כי אין להרחיב את גדרו של "חומר חקירה" על חומרים שהרלבנטיות שלהם להגנת הנאשם היא ערטילאית, רחוקה, שולית או ספקולאטיבית, ואל לו לבית המשפט להתיר לסניגור להפליג למרחקים ולערוך "מסע דיג" (fishing expedition) בלתי מסוים ובלתי ממוקד מתוך תקווה ספקולאטיבית שמא יימצא בחומר המבוקש דבר מה העשוי לסייע להגנה (ענין אל הוזייל; בש"פ 9322/99 מסראוה נ' מדינת ישראל, פ"ד נד(1) 376 (2000); ענין שיינר).

...

דיון והכרעה לאחר שעיינתי בהודעת הערר, שמעתי את טענות הצדדים בדיון שלפניי ועיינתי בחומר החקירה של התיק האחר, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הערר להידחות.

סוף דבר, הערר נדחה.