ערר על דחיית בקשה לעיון בחומר חקירה בעבירת אינוס

בבית המשפט העליון בש"פ 3376/21 לפני: כבוד השופטת ד' ברק-ארז העורר: פלוני נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל ערר על החלטתו של בית המשפט המחוזי בירושלים מיום 28.4.2021 בבע"ח 49422-03-21 שניתנה על-ידי כבוד השופט א' דראל תאריך הישיבה: י"ג בסיון התשפ"א (24.5.2021) בשם העורר: עו"ד אפרים דמרי בשם המשיבה: עו"ד רוני זלושינסקי ][]החלטה

בגין האמור בכתב האישום יוחסו לעורר העבירות הבאות: תקיפה הגורמת חבלה של ממש בנסיבות מחמירות לפי סעיפים 380 ו-382(ג) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין) (ריבוי עבירות), תקיפה בנסיבות מחמירות לפי סעיף 382(ב) לחוק העונשין (ריבוי עבירות), איומים לפי סעיף 192 לחוק העונשין (ריבוי עבירות), היזק בזדון לפי סעיף 452 לחוק העונשין (ריבוי עבירות), אינוס לפי סעיף 345(א)(1) לחוק העונשין (ריבוי עבירות), מעשה סדום לפי סעיף 347(ב) בנסיבות סעיף 345(א)(1) לחוק העונשין (ריבוי עבירות), ומעשה מגונה לפי סעיף 348(ג) לחוק העונשין (שלוש עבירות).

בקשתו של העורר התבססה על הטענה כי יש בתקרית שארעה בין המתלוננת לאחיה כדי לערער את מהימנותם של השניים – שהם עדי תביעה בהליך דנן, בהיתחשב בכך שגרסאותיהם בכל הנוגע לתקרית האלימה ביניהם סותרות זו את זו. המדינה היתנגדה לבקשה וטענה כי לחקירה המתנהלת בתיק המתברר נגד המתלוננת אין רלוואנטיות לעורר או לעבירות שביחס אליהן הוגש נגדו כתב האישום.

הטענות בערר בערר שבפני טוען העורר כי בית המשפט המחוזי שגה בכך שדחה את בקשתו לעיון בחומרי חקירה לפי סעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי.

...

דיון והכרעה לאחר ששקלתי את הדברים החלטתי לדחות את הערר.

סוף דבר: הערר נדחה.

][ לפניי ערר לפי סעיף 74(ה) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982 (להלן: החוק) על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה (השופט נ' סילמן) מיום 11.8.2021 ב-בע"ח 52764-06-21, שבמסגרתה התקבלה בחלקה בקשתו של העורר לעיין בחומר חקירה.

הרקע לערר ביום 30.5.2021 הוגש נגד העורר כתב אישום המייחס לו עבירת אינוס לפי סעיף 345(ב)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977.

ב"כ המשיבה, לעומת זאת, טען כי כל המידע והפרטים העשויים לסייע בידי ההגנה נימסרו זה מכבר לעורר – הן על ידי המתלוננת עצמה בחקירתה במישטרה, הן בפראפראזה שהועברה לב"כ העורר; ובית המשפט המחוזי הגדיל לעשות והורה על מסירת מסמכים נוספים מתוך התיק הרפואי, והמשיבה מצידה לא הגישה ערר על החלטה זו הגם שלשיטתה מסמכים אלה אינם דרושים להגנה.

ואולם ככל שהרלוונטיות של חומר החקירה להליך הפלילי קטנה יותר, כך יינתן משקל רב יותר לזכות לפרטיות של העדים והנפגעים (בש"פ 6121/20 פלוני נ' מדינת ישראל, פסקה 7 (13.9.2020); עניין נשיא, פסקה 24); ועוד יצוין, כי לצד הזכות לפרטיות יש ליתן משקל אף לאנטרס הצבורי שבחשיפת עבירות – שכן ככל שפוחתת מידת ההגנה על פרטיות המתלוננת ועל כבודה, כך גובר החשש שמתלוננות פוטנציאליות יירתעו מהגשת תלונה במישטרה נגד הפוגעים בהן (בש"פ 9081/12 פלוני נ' מדינת ישראל, פסקה 8 (6.1.2013); בש"פ 8252/13 מדינת ישראל נ' שיינר, פסקה 22 (23.1.2014)).

התוצאה היא שהערר נדחה.

...

משכך, אין לאפשר עיון בכל חלק נוסף של התיק הרפואי מעבר למסמכים שכבר נמסרו לידי ב"כ העורר.

ואולם לאחר עיון בתיק הרפואי שוכנעתי כי גם אם התמונה העובדתית אינה ברורה במלואה – לא התיק הוא המזור לכך, משאין בו חומר רלוונטי נוסף העשוי לסייע להגנה בנדון.

התוצאה היא שהערר נדחה.

] ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים (השופט א' רובין) בבע"ח 47096-01-21 מיום 15.11.2021 במסגרתה נדחתה בקשת העורר לפי סעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982 (להלן: החוק) לעיין בתיקי החקירה הקשורים בסבן של המתלוננות מצד אביהן (להלן: הסב המנוח או הסב) וכן לקבל לידיו את רשומו הפלילי של הסב.

ביום 18.12.2020 הוגש נגד העורר שהוא סבן של המתלוננות מצד האם, כתב אישום המייחס לו שלושה אישומים של ביצוע עבירות מין, בהן אונס ומעשים מגונים, כלפי שתי נכדותיו ואחייניתו (ילידות השנים 2008, 2009, ו-2010) (להלן: המתלוננות) בין השנים 2019-2017.

עם הגשת כתב האישום הוגשה בקשה למעצרו של העורר עד תום ההליכים נגדו, ומעצרו אף הוארך פעמיים על ידי בית משפט זה. ביום 25.1.2021 הגיש העורר לבית המשפט המחוזי, בין היתר בקשה לגילוי חומר חקירה הנוגע להרשעת הסב המנוח של המתלוננות בבצוע עבירות מין בקטינים בעבר; חומר החקירה הנוגע לחשד שביצע הסב המנוח עבירות מין בנכדותיו לאחר שיחרורו ממאסר; וגילוי רשומו הפלילי של הסב המנוח.

...

הערר נדחה.

בבית המשפט העליון בש"פ 7221/22 לפני: כבוד השופטת ד' ברק-ארז העורר: פלוני נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל ערר על החלטתו של בית המשפט המחוזי בנצרת מיום 19.9.2022 בע"ח 13481-06-22 שניתן על-ידי כבוד השופטת ע' הוד תאריך הישיבה: ט' בחשון התשפ"ג (3.11.2022) בשם העורר: עו"ד משה גלעד, עו"ד רינת גלעד-פרל, עו"ד זוהר ארבל, עו"ד ימימה אברמוביץ' בשם המשיבה: עו"ד נועה עזרא-רחמני ][]החלטה

בית המשפט המחוזי דחה באופן חלקי בקשה שהגיש העורר לעיון בחומרי חקירה.

בגין המעשים המתוארים יוחסו לעורר עבירות של אינוס לפי סעיף 345(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (שני מקרים), מעשה מגונה לפי סעיף 348(ג) לחוק זה (מספר מקרים) וכליאת שוא לפי סעיף 377 לו. ביום 7.6.2022 הגיש העורר בקשה לעיון בחומרי חקירה לפי סעיף 74(ב) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982 (להלן: חוק סדר הדין הפלילי).

...

מנגד, באת-כוחה של המדינה טענה כי דין הערר להידחות.

לאחר שבחנתי את מכלול ההתכתבויות אני סבורה שהתביעה ובית המשפט המחוזי היטיבו לבור את המוץ מן הבר.

בנסיבות דנן, לאחר שעיינתי בתרגום של תמלול התכתובות מהטלפון הנייד של המתלוננת, לא מצאתי לשנות מקביעתו של בית המשפט המחוזי לפיה, בעיקרו של דבר, אין מדובר בחומר חקירה.

בנתון לאמור, הערר נדחה בעיקרו, כמפורט לעיל.

]הערר לפניי ערר לפי סעיף 74(ה) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982 (להלן: החסד"פ), על החלטתו של בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו (השופט ש' מלמד) אשר ניתנה ביום 9.5.2024 בבע"ח 20913-03-24, ואשר במסגרתה נדחתה בקשת העורר לקבלת מסמכים טפוליים המתייחסים למצבה הנפשי של המתלוננת (להלן: המסמכים הטיפוליים) בהליך המתנהל נגדו בגין עבירות מין בתפ"ח (מחוזי ת"א) 21192-07-23 (להלן: ההליך העקרי).

הרקע לערר והליכים קודמים כתב האישום מיום 10.7.2023 שהוגש נגד העורר בהליך העקרי מייחס לו אינוס (ריבוי עבירות) – עבירה לפי סעיף 345(א)(2) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין או החוק); מעשה סדום בנסיבות אינוס (ריבוי עבירות) – עבירה לפי סעיפים 347(ב) ו-345(א)(2) לחוק העונשין; מעשה מגונה בנסיבות אינוס (ריבוי עבירות) – עבירה לפי סעיפים 348(א) ו-345(א)(2) לחוק העונשין; ניסיון למעשה סדום בנסיבות אינוס – עבירה לפי סעיפים 347(ב) ו-345(א)(2) לחוק העונשין בצרוף סעיף 25 לחוק; וכן גרם מעשה מגונה (ריבוי עבירות) – עבירה לפי סעיפים 348(א)(2) ו-350 לחוק העונשין.

העורר מוסיף וטוען כי זכותו לעיין במסמכים הטיפוליים ובחומרים הנוספים מעוגנת בסעיף 74 לחסד"פ, כפי שפורש ויושם בבג"ץ 9264/04 מדינת ישראל נ' בית משפט השלום בירושלים, פ"ד ס(1) 360 (2005) (להלן: בג"ץ בית משפט השלום), וכי בית המשפט המחוזי שגה בקבעו כי על העורר לפעול בדרכים הקבועות בסעיף 108 לחסד"פ ובסעיף 50ב לפקודת הראיות.

בגדרי הליך המתקיים לפי סעיף 74 לחסד"פ, נאשם רשאי לטעון שהחיסיון המיוחס לחומרי החקירה בהם הוא מבקש לעיין אינו מיתקיים מעקרו; ואם כך יטען – בית המשפט שמנהל את ההליך בגדריו של סעיף 74 לחסד"פ יהא חייב להכריע בטענה זו לכאן או לכאן.

...

אני סבור שבקשת הצו בגדרו של סעיף 108 לחסד"פ קודמת להגשת הבקשה להסרת החיסיון.

סוף דבר: העורר רשאי לבקש את גילויים ואת הצגתם של המסמכים הטיפוליים, של טופס הווס"ר ושל החומרים הנוספים במסגרתו של הליך לפי סעיף 108 לחסד"פ. ככל שתוגש בקשה כאמור, ייבדק עניין החיסיון ותידון האפשרות להסירו.

בכפוף לאמור, הערר נדחה.