ערר לאישור בניית מחסן חקלאי סככה וגדר רשת

המערער אמנם ביקש היתר להקמת גדרות מעץ וגידור בגדר רשת, לצורך גידול בעלי חיים, אולם תחת זאת הוא בנה תאים עבור הסוסים, העשויים ריצפת בטון, מחיצות עץ ותקרה מפרופילי פלדה.

מעיון בפרוטוקול וועדת הערר (נספח ג' לתיק המוצגים) עולה, שהובהר למערער, כי ההחלטות לתת היתר, שהתקבלו בועדה המקומית, אינן חוקיות, באשר הן נוגדות את תכנית ש/1130, המחייבת אישור תכנית מפורטת על ידי הועדה המחוזית, כך שלא רק שהחלטת הועדה המקומית לתת לו היתר בתנאים, איננה היתר, אלא שברור על פניו שהיא התקבלה בחוסר סמכות.

גם כאן מדובר בגזר דין שניתן לפני תיקון 113 וכל אשר נאמר לעיל יפה גם לגבי גזר דין זה. בתיק תו"ב (קריות) 10429-07-09 ועדה מקומית לתיכנון מעלה הגליל נ' שלום בוסקילה (16.02.2010) היה מדובר בבניית ממ"ד בשטח של כ- 12 מ"ר בסטייה מהיתר, בניית מחסן מעץ בשטח של כ- 9 מ"ר ללא היתר וכן בניית סככה לסוסים ואורווה לסוסים, שתיהן בשטח כולל של כ- 80 מ"ר ועל קרקע חקלאית, הנמצאת בבעלות הנאשם.

...

כל האמור לעיל נעשה ללא היתרים כדין.

בסופו של דבר, בשל שיקולים שונים לקולה ובכללם שיהוי ניכר מצד המדינה בנקיטת הליכים נגד הנאשם גזר ביהמ"ש את העונש סמוך לרף התחתון של המתחם שנקבע על ידו וגזר על הנאשם קנס בסך 22,000 ₪ ועל הנאשמת - קנס בסך 13,000 ₪.

בית המשפט לעניינים מקומיים קבע, בעניין ברא"ז, כי מתחם הענישה הראוי בגין העבירות הוא קנס בין 100,000 ש"ח ל-200,000 ₪ ובסופו של דבר גזר עליו קנס בסך 120,000 ש"ח; התחייבות בסך 50,000 ש"ח להימנע מלעבור עבירות תכנון ובנייה למשך שלוש שנים; תשלום אגרת בניה וצו הריסה ואיסור שימוש במבנים הלא חוקיים, שביצועם עוכב עד ליום 10.4.2014.

בהתאם לסקיצה שערך המפקח יוסי גון (ת/19) על בסיס המדידה של רמ"י הוא מצא שהנאשם 3 עושה שימוש במבנים הבאים: מבנה A המשמש למגורים בשטח של כ-95 מ"ר, משטח בטון שסומן A1 בשטח של כ-30 מ"ר, מבנה B סככה המשמשת כמוסך ובשטח של כ-45 מ"ר, גדר רשת עם שער שסומנה D, מבנה שסומן C בשטח של כ-70 מ"ר ומחסן פח שסומן E ושטחו כ-5 מ"ר. ראו גם דו"ח הפיקוח (ת/12) והתמונות שצורפו לו. מ-ת/16 עולה שכתובתו הרשומה של הנאשם 3 היא ברחוב עמיחי 45 בקרית עיקרון החל מיום 21/10/2007.

תקנה 31(א) לתקנות הפטור קובעת, כי "ביצוע עבודות פיתוח, לרבות מסלעה, חפוי קרקע וריצוף חצר פטור מהיתר, ובילבד שעבודות הפיתוח אינן כוללות מסלעות או קירות פיתוח בגובה העולה על 1 מטר ואינן פוגעות בנקוז הקיים ובערכי טבע". בעיניין סמיח זוכו הנאשמים לאחר שנקבע שלא הוכח שהשימוש נעשה בקרקע חקלאית, אלא באיזור שהוגדר למסחר ולכן יש תחול לתקנה סעיף 31 לתקנות הפטור.

המאשימה הוכיחה בראיות, מעבר לכל ספק סביר, את העבירות המיוחסות לנאשם 3, עבירת הבניה שבאשום הראשון וזאת משנת 2010 ולא 2012 ואת עבירת השמוש כמפורט באישום השני ולא עלה בידו לעורר ספק בראיות אלה או להצביע על הגנה בדין בגינה לא יורשע, ועל כן אני מרשיעה אותו בעבירות של בניה, שימוש חורג במקרקעין ושימוש אסור במקרקעין בגין המבנים המפורטים בכתב האישום.

...

סוף דבר המאשימה הוכיחה בראיות, מעבר לכל ספק סביר, את השימושים המיוחסים לנאשם 1 כמפורט בכתב האישום ולא עלה בידו לעורר ספק בראיות אלה או להצביע על הגנה בדין בגינה לא יורשע, ועל כן אני מרשיעה אותו בעבירות של שימוש חורג במקרקעין ושימוש אסור במקרקעין, כמפורט בכתב האישום.

נוכח כל אלה, אני מרשיעה את הנאשמת 2 בעבירות של שימוש חורג במקרקעין ושימוש אסור במקרקעין כמפורט בכתב האישום.

המאשימה הוכיחה בראיות, מעבר לכל ספק סביר, את העבירות המיוחסות לנאשם 3, עבירת הבניה שבאישום הראשון וזאת משנת 2010 ולא 2012 ואת עבירת השימוש כמפורט באישום השני ולא עלה בידו לעורר ספק בראיות אלה או להצביע על הגנה בדין בגינה לא יורשע, ועל כן אני מרשיעה אותו בעבירות של בניה, שימוש חורג במקרקעין ושימוש אסור במקרקעין בגין המבנים המפורטים בכתב האישום.

הוראות התכנית קובעות, בין השאר, הוראות בנייה לבנייני משק חקלאי המוגדרים בסעיף ההגדרות של התכנית (סעיף 5) כ - " מבנים המיועדים לגידול בעלי חיים ובתי צמיחה ומבנים הדרושים לשימושים חקלאיים". ביום11.2.2019 , הורתה הוועדה המחוזית לוועדה המקומית, לאחר ששמעה את ראש עירית טירה ואת נציג היחידה הארצית לאכיפת דיני התיכנון והבניה, ועל מנת להגביר את הפיקוח על מתן היתרי בניה למבנים חקלאיים, מחסנים חקלאיים או כל היתר בקרקע חקלאית (להלן "מבנים חקלאיים") כי "לא יאושר ולא ינתן היתר בניה שהוחלט לאשרו ערב החלטה זו, למבנים חקלאיים, מחסנים חקלאיים או כל היתר בקרקע חקלאית בתחומי השיפוט של טירה, אלא לאחר קבלת אישור משרד החקלאות בדבר הפעילות החקלאית של המבקש ועל תיפקוד השטח כשטח חקלאי בפועל, וכן על התאמת המבנה להנחיות משרד החקלאות על פי הפעילות החקלאית המבוקשת". ביום 9.9.2019 , לאחר שהתקיימו בוועדה המחוזית מספר דיונים בהתאם לסעיף 28 לחוק התיכנון והבניה תשכ"ה – 1965 (להלן "החוק") , "בנושא היתרי בניה למחסנים ומבנים חקלאיים הנבנים בפועל למבני מגורים בשטחים החקלאיים במרחב התיכנון של טירה וזאת לאור תופעה רחבה של עבירות בניה בשטחים אלה", קבעה הוועדה המחוזית, גם הפעם לאחר ששמעה את ראש עירית טירה ונציג היחידה הארצית לאכיפת דיני התיכנון והבניה, ובהתאם לסמכותה על פי סעיף 28(ב) לחוק כי החלטות הוועדה המקומית מהימים 24.7.2019 ו-7.8.2019, לאשר בקשות להיתרי בניה למבנים חקלאיים בשטחים חקלאיים בטירה הן בנגוד לתקנה 32 לתקנות התיכנון והבניה (רשוי בניה) תשע"ו – 2016 (להלן "תקנות רשוי בניה"), המחייבות קבלת חוו"ד משרד החקלאות כתנאי לקליטת בקשה להיתר .

העותר 2 הגיש בקשה להיתר למבנה חקלאי הכולל מחסן חקלאי, סככת חקלאות וגדר מרשת על חלקה 10 בגוש 7771.

על הלכה זו חזר ביהמ"ש בעע"מ 7344/16 הועדה המקומית לתיכנון ובניה ירושלים נ' ועדת הערר המחוזית לתיכנון ובניה מחוז ירושלים (28.8.17): "לאחר שעמדתי על כך שהיתר, הניתן על פי סעיף 145(א)(2) לחוק, מסדיר גם את היבט הבינוי וגם את היבט השמוש בנכס, נשאלת השאלה מה דינה של בקשה להיתר, במסגרתה מבוקש לעשות בינוי או שימוש החורגים מהתכנית החלה, או כאשר עולה חשש כי ישנה כוונה לחרוג מן התכנית כאמור. אפשרות אחת, היא כי דינה של בקשה שכזו להפסל. האפשרות השנייה, היא כי מוסד התיכנון יהא רשאי להכניס התאמות בבקשה, או להתנות אותה בתנאים, על מנת להבטיח שהבינוי והשמוש שיבוצעו בנכס מכוחה, יתאמו לתכנית.

...

ואולם, סבורני כי סמכות זו נובעת גם מן ההלכה הפסוקה, כמקור עצמאי, שכן הפסיקה הדגישה פעמים רבות כי אין לנתק בין מישור הבינוי למישור השימוש, במסגרת היתר בניה שניתן, וכי שני מישורים אלו מצויים בסמכותו של מוסד התכנון, כאשר ההיתר ניתן לשניהם, גם יחד.

לאור הודעת הועדה המקומית, כאמור בסעיף 11 לעיל, אני מקבלת את עתירת העותר 1 והוועדה המקומית תנפיק לו היתר, לאחר מילוי כל התנאים שנקבעו על ידי הועדה המקומית בהחלטתה מיום 28.12.2016.

אני דוחה את עתירת העותרים 2 ו- 3.