מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

ערעורים על פסק דין בתביעת עובדת נגד בנק דיסקונט

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2023 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

ראו והשוו שני פסקי דין שניתנו על ידי מותב בראשות כב' השופטת אירית הרמל: סע"ש (תל אביב-יפו) 43078-01-19 רחל קמרון - בנק דיסקונט לישראל בע"מ - הנהלה ראשית (19.3.19), שם נדחתה תביעת התובעת נגד הבנק ונקבע כי היא חתמה על הסכם פרישה מוקדמת בתנאים עודפים לאחר שניהלה משא ומתן עם הבנק.
כך גם ב-סע"ש (תל אביב-יפו) 5921-03-22 מאיר באסה - הבנק הבנלאומי הראשון לישראל בע"מ (19.9.22), פסק דין חלוט שלא הוגש עליו ערעור, שם נקבע: "כבר עתה נבהיר כי הסכם הפרישה, הכולל סעיף ויתור, עשוי מקשה אחת ואם לטענת התובע, הוא נחתם תחת כפייה, עושק ומחאה, ואין לו תוקף ונפקות – משתמע מכך כי יש לבטל אותו. חרף זאת, התובע לא עתר לביטול הסכם הפרישה, ובתגובתו אף הבהיר מפורשות שאין הוא עותר לביטולו (ס' 29 לתגובתו). טענותיו אלה של התובע הן תרתי דסתרי ואינן יכולות לדור בכפיפה אחת. לכן, משאין התובע עותר לביטול הסכם הפשרה עולה כי גם לשיטתו הסכם זה בתוקף, חרף כל טענותיו". במקרה דנן, המשיב קיבל סכומים שהם מעבר לחובה שבדין (מעבר לזכויות קוגנטיות), ולכן זכויותיו לא קופחו.
לצדדים זכות ערעור על פסק הדין לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים בתוך 30 יום מקבלתו.
...
דין יתר טענות המשיב להידחות.
לסיכום הבקשה לסילוק על הסף של התביעה בשל מניעות וויתור מתקבלת.
דין התביעה להידחות.

בהליך ערעור אזרחי (ע"א) שהוגש בשנת 2020 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים ע"א 18619-02-20 רוזנצוויג ואח' נ' ג'י. טי. ג'י מרקטינג בע"מ ואח' לפני כבוד השופטת אביגיל כהן המערערים: 1.דוד רוזנצוויג 2.שגיא קדם ע"י ב"כ עו"ד דן סלע ועו"ד ניר ספיר המשיבים: 1.ישראל טופר 2.עדי טופר ע"י ב"כ עו"ד גיא קינן פסק דין
לפני ערעור על פסק דינו של בימ"ש השלום בתל אביב –יפו (כב' השופט יאיר דלוגין) בת"א 27029-05-18 מיום 24.12.19 ולפיו התקבלה תביעת המשיבים – התובעים נגד המערערים – נתבעים 4 ו-5.
גם באתר האנטרנט של ג'נרל טרייד צוין, בין היתר, כי קיימת הפרדה מוחלטת בין כספיו של הלקוח לכספי הברוקר, הברוקר מחויב לשמור על מלוא הערך הכספי של הלקוח בחשבון נפרד כמו חשבון נאמנות של עורכי דין וכי בדרך זו הופכת העבודה לנטולת סכנות כשכל כספו של הלקוח נמצא בחשבון בטוח ואפשר למשוך את הכספים בכל עת. ביום 18.1.18 העבירו התובעים בהעברה בנקאית לחשבון הבנק של הנתבעת 1, בבנק דיסקונט, סניף נווה אביבים בת"א, סך של 200,000 ₪ ופתחו בג'נרל טרייד חשבון לשם מסחר מקוון בשוק ההון האמריקני.
פסק דינו של בימ"ש קמא: נקבע כי המשיבים הוכיחו שהעבירו לנתבעת 1 200,000 ₪ והכסף נעלם כן הוכיחו המשיבים כי הובטח להם שכספם ישמר בחשבון בנק נפרד מכספי ג'נרל טרייד וכי יוכלו לקבל את כספם בכל עת. לפיכך, עובר נטל הבאת הראיות לכתפי המערערים להסביר מדוע הכספים לא הוחזרו למשיבים לפי דרישתם.
...
אין בידי לקבל את טענת המערערים לפיה מסכת הראיות שהונחה בפני בימ"ש קמא מצביעה באופן ברור כי התנהלות המשיבים הייתה מול נתבעת 1 ולא מול המערערים.
בימ"ש קמא הגיע למסקנה לפיה הוכח לפניו שהמערערים פעלו בתרמית כלפי המשיבים ועל כן קיימת עילה אישית לחייב אותם להשיב לתובעים את כספם.
לסיכום: לאור האמור לעיל, דין הערעור להידחות.

בהליך ערעור אזרחי (ע"א) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים ע"א 28914-03-20 ארלינג ואח' נ' בנק דיסקונט בני ברק סניף רבי עקיבא 11047 ואח' תיק חצוני: לפני כבוד השופטים יהודית שבח, סג"נ, יונה אטדגי, שלומית יעקובוביץ מערערים 1. יונה ארלינג כהן 2. רות גבריאלה כהן משיבים 1. בנק דיסקונט בני ברק סניף רבי עקיבא 11047 2. צבי מרטון 3. בנק ישראל פסק דין
ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בתל אביב-יפו מיום 30.01.2020 בה"פ 73493-07-19 (כבוד השופטת דורית קוברסקי) המורה על דחייתה על הסף של תביעת המערערים משנמצא ש"עילת התביעה המונחת בפניי נדונה והוכרעה במפורש במסגרת הליך ההוצל"פ".
בחודש יולי 2019 הגישו המערערים נגד הבנק, נגד מנהל הסניף, המשיב 2 צבי מרטון באופן אישי, ונגד בנק ישראל כנתבע פורמאלי, את התביעה שפסק הדין שניתן בה הוא נושא העירעור, במסגרתה עתרו לסעדים הבאים: "א. למסור לידי התובעים את הדו"ח שנערך על ידי המחלקה המשפטית של הנתבע 1... בגין שטר היתר העסקה שנחתם בין הצדדים;
בפרק הסעדים ציינו התובעים כי "לאור האמור לעיל יתבקש בית המשפט הנכבד להצהיר כי הבנק הפר את הסכם הפשרה שקבל תוקף של פסק דין והוא מתבקש להורות לבנק למחוק מספריו את חוב התובעים בחשבון... ולהורות לבנק לאפשר לתובעים להמשיך ולהתנהל בחשבונם זה". בית משפט קמא דחה כאמור את תביעת התובעים על הסף משמצא כי לדרישתם אין כל עגון בהסכם הפשרה שכן התשלום השלישי לא הותנה בדבר, ומשמצא כי הסעדים שהתבקשו בכתב התביעה כבר נדונו והוכרעו בהחלטות רישמי ההוצאה לפועל שהמערערים לא השיגו עליהן והפכו חלוטות.
...
לשאלת בית המשפט האם התשלום השלישי בסך 50,000 ₪ שולם בסופו של דבר אם לאו השיב המערער 1 "זה עניין של פרשנות"; "זה תלוי"; וכי הודיע לבנק כי "ה-50,000 ₪ מוכן אצלי" אבל "התשובה של הבנק שאין שינוי בעמדת הבנק". הבנק תמך בפסק דינו של בית משפט קמא מנימוקיו, הדגיש את ריבוי הליכי הסרק הננקטים ע"י המערערים, תוך בזבוב זמן שיפוטי ומשאבים, ועתר להוצאות הולמות.
אנו מורים על דחיית הערעור.
המערערים ישלמו לכל אחד מהמשיבים 1-2 הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 15,000 ₪.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2021 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

התובעים, בייצוג הנתבע, הגישו ערעור על פסק הדין שניתן בתביעה השנייה ביום 06/05/2012 [ע"א 9839-05-12 (מחוזי חיפה)].
סוגיית ההתיישנות: אמקד את דיוננו: · התובעים טוענים כי מירוץ ההתיישנות החל מעת שניתנה ההחלטה לדחיית העירעור שהוגש בזיקה לתביעה השנייה, בשל אי הפקדת הערבון - בתאריך 11/10/12 ; מכאן, לשיטת התובעים, תקופת ההתיישנות הגיעה לתוּמה בתאריך 11/10/19, היינו - התביעה דנן הוגשה טרם מועד זה. · הנתבע טוען כי מירוץ ההתיישנות החל מעת שניתן פסק הדין בתביעה השניה, בו נמחקה התביעה נגד עוה"ד גזאוי בתאריך 28/01/10 .
ובאשר לכך, ולשם ביסוס קביעתי זו, מוצאת אני להפנות לפסק דינה של כבוד שופטת בית המשפט העליון, י. וילנר [רע"א 5483/20 שירותי בריאות כללית נ' פלוני ומדינת ישראל (מיום 07/12/20)] ולפסק דין שקדם לו שניתן בהליך רע"א 6552/20 בנק דיסקונט לישראל בע"מ נ' א. לוי השקעות ובניין בע"מ (מיום 02/12/20) בו נקבע כדלקמן: "נדמה כי, ככלל, לשם הגשמה מיטבית של תכליות אלה של מוסד ההתיישנות, יש לברר את טענת ההתיישנות דוקא בשלב מקדמי של ההליך, וטרם בירור התביעה לגופה. כך, ככל שטענת ההתיישנות תימצא מוצדקת כבר בשלב המקדמי, ייחסכו מהנתבע הצורך לשמור לאורך זמן על משאבים עודפים לטובת ניהול ההליך המשפטי, והצורך לאתר ראיות ישנות לצורך תמיכה בהגנתו (ראו: חבקין, בעמודים 87-86). כמו כן, בירור טענת ההתיישנות בשלב מקדמי אף עולה בקנה אחד עם התכלית שנועדה להגן על אינטרס הציפייה וההסתמכות של הנתבע לכך שהוא לא יצטרך להיתגונן (לגופו של עניין) בפני תביעות שהתיישנו, כמו גם עם תכליותיו הציבוריות של מוסד ההתיישנות, בין היתר בחיסכון במשאבים." אדרש איפוא לטענת ההתיישנות לגופה.
...
" [סעיף 6 לכתב התביעה] בהכחישו את המיוחס לו בכתב התביעה, טען הנתבע, כטענות מקדמיות, כי דינה של התביעה להידחות על הסף מחמת התיישנותה, לחלופין עקב השיהוי הרב בהגשתה וכן בשל קיומו של מעשה בי דין.
המסקנה היא אפוא, כי התביעה שלפניי הוגשה אחר חלוף תקופת ההתיישנות.
עם זאת, ובבחינת למעלה מן הצורך אומר לגופה של טענה, כי דינה של זו להידחות וזאת בנסיבות בהן הטענה לא פורטה כדבעי; לא פורטו הנתונים הדרושים תוך הפנייה לקביעות הספציפיות אשר לדידו של הנתבע מהוות מעשה בי-דין.
התוצאה: על כל האמור – אאני מורה על דחיית התביעה מחמת התיישנותה.

בהליך פשיטת רגל (פש"ר) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בין לבין, ביום 18.5.2020 ניתן פסק דין בתביעה שהגישה המשיבה נגד בנק דיסקונט לישראל בע"מ (להלן: "בנק דיסקונט") במסגרת ת"א (מחוזי ת"א) 19658-01-17 אילנה יפה נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ (נבו 18.5.2020) (להלן: "התביעה האזרחית").
בין השאר, נקבע כי "מהסכם הגירושין עולה ברורות כי טרם חתימתו לא היו לתובעת זכויות כלשהן בדירה – אם מכוח רכישה ואם מכוח שתוף ספציפי מכוח הדין הכללי" (פסקה 84 לפסק הדין בתביעה האזרחית).
ערעור שהגישה המשיבה על פסק הדין בתביעה האזרחית נמשך על ידה בהמלצת בית המשפט העליון, תוך שהובהר כי המשיבה שומרת על מלוא טענותיה מכח הסכם הגירושין כלפי הנאמן (ע"א 4279/20 אילנה יפה נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ (נבו 19.9.2022)).
...
נוכח המסקנה כי המשיבה פעלה בחוסר תום לב בקבלת הזכויות בדירה, מתייתר הצורך לדון בקיומו של התנאי המצטבר הנוסף הנדרש לשם החלת החריג לפי סעיף 96(ג)(2) לפקודה- מתן תמורה בת ערך.
סיכומו של דבר, העברת זכויותיו של החייב בדירה למשיבה ולילדים היתה הענקה אסורה לכל דבר וענין, ומשכך יש להורות על ביטולה כמבוקש על ידי הנאמן.
סוף דבר אשר על כן, בקשת הנאמן מתקבלת.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו