ערעורים על פסק דין בתביעת עו"ד נגד חברת מאגרי אנוש

בית דין איזורי לעבודה בתל אביב - יפו ע"ר 59170-03-19 01 ספטמבר 2019 לפני: כב' השופטת שגית דרוקר נציג ציבור (עובדים) גב' שושנה שורק נציג ציבור (מעסיקים) מר איתן קירשנר המערערת ר.כ. עוגיות הזהב בע"מ ע"י ב"כ: עו"ד שבשאי המשיבים 1. gebresilasi okobay ע"י ב"כ: עו"ד דרקסלר 2. ש.כ משאבי אנוש (אבי) בע"מ פסק דין

עוד יצוין שבעלי המשיבה 2 מר יצחק צרפתי (המרצה עונש מאסר בגין עבירות מס) שהנו גם בעליה של חברת (ד.א.מ מאגרי אנוש ואחזקות בע"מ (2009) בע"מ) שהנפיקה לתובע את תלושי שכרו לתקופה הרלבנטית לתביעה נמצא במאסר.

עיקר טענות המערערת לעמדת המערערת, שגתה הרשמת עת קבעה שהצגת ראשית ראיה להוכחת התביעה כנגד המשיבה 2, מעסיקתו של המשיב, כמוה כהצגת ראשית ראיה להוכחת התביעה כנגד המערערת, אשר מעולם לא העסיקה את המשיבה.

לטענת המערערת שגתה הרשמת בקביעתה שהסכם ההיתקשרות שהציג המשיב בין המערערת לבין חברת ד.א.מ מאגרי אנוש ואחזקות בע"מ שהנה החברה שהנפיקה למשיב תלושי שכר ו"פגמים" לכאורה עליהם הצביעה הרשמת מתוך אלה עונה על התנאי של "ראשית ראיה" שכן המערערת היתקשרה עם המשיבה שהוספה כנתבעת בתיק חברת ש.כ משאבי אנוש (אבי) בע"מ וצרפה לערעורה את הסכם ההיתקשרות לפיו טענה כי אין מדובר בחוזה נפסד.

בהתאם לכך, סבורים אנו כי החלטת הרשמת לפיה יש בכך כדי להוות נימוק נוסף המחזק את ההחלטה מדוע יש להעדיף את זכות הגישה לערכאות של המשיבה, בצוותא חדא עם ראשית הראייה אותה הוכיח המשיב הנה החלטה סבירה, אשר אין מקום להתערב בה. באשר לבקשת המערערת לביטול החיוב בהוצאות, נציין כי בהתאם להלכה, ערכאת העירעור אינה מיתערבת בעינייני הוצאות אשר נפסקים על ידי הערכאה הדיונית.

...

עם זאת, במקרה זה, מצאנו כי מתקיים חריג לכלל, שכן התובע לא העלה במסגרת כתב התביעה טענות מפורשות לעניין המקור לחיוב המערערת ואף העלה בדוחק טענותיו בשלב מאוחר יותר במסגרת תגובתו לבקשה שהוגשה ולערעור שהוגש לפיכך, סברנו כי נסיבות מקרה זה מצדיקות ביטול החיוב בהוצאות שפסקה הרשמת.

סוף דבר לאור כל האמור לעיל, אנו קובעים שהחלטת הרשמת מנומקת ועולה בקנה אחד עם הוראות הדין ואין מקום להתערב בה לגופה למעט בנושא ההוצאות כפי שפורט לעיל.

בהתאם לכך, דין הערעור לגופו להידחות למעט החיוב בהוצאות כאשר דין החיוב באלה להתבטל.

ביום 9.6.20 ניתן פסק דין בהיעדר הגנה נגד המבקשת (ונגד נתבע נוסף) בת"ק 66535-01-20 בבית משפט לתביעות קטנות, בקריות.

לטענתו, אין מדובר במחדל של המבקשת, אלא בהתנהגות מזלזלת ובוטה בהחלטות בית משפט, זאת על אף שמדובר במבקשת שהיא חברה בעלת מוניטין, המיוצגת על ידי עו"ד. כמו כן טוען המשיב, כי בקשת הביטול הוגשה אף היא באיחור, רק ביום 21.7.20 (על אף שפסק הדין הומצא לה ביום 17.6.20).

לא אחת נקבע בפסיקה כי רשות ערעור על פסקי דין של בתי משפט לתביעות קטנות תנתן "במשורה", כאשר לפנינו שאלה עקרונית או בהתקיים טעות על פניו של פסק הדין.

כמו כן ראו בר"ע 1744/09 אריה נקאש נ' פנינה לב ארי (פורסם במאגרים), שם נקבע, כי היתערבות בית המשפט המחוזי בפסקי דין של בית המשפט לתביעות קטנות תהיה מוצדקת רק במקרים חריגים של טעות גלויה על פניה בפסק הדין, או כאשר מדובר בשאלה עקרונית שבית המשפט לתביעות קטנות מרבה לידון בה ורצוי שלא להנציח פסק דין מוטעה.

לא ניתן להיתעלם מהעובדה שלא ניתן נימוק עינייני מטעם המבקשת, להעדר הגשת כתב הגנה במועד (זאת למעט נימוק כללי של טעות אנוש משרדית).

...

דיון והכרעה; לאחר עיון בטענות הצדדים, מוחלט להיעתר לבקשה, זאת מהנימוקים שיפורטו להלן.

עם זאת, בהתחשב במשבר החירום שפקד את המדינה, בעובדה כי לא ניתן לומר שהמבקשת ישבה בחיבוק ידיים ממועד המצאת פסק הדין (אף אם נניח, כי פסק הדין הומצא לידיה ביום 17.6.20), שכן זו פעלה לצורך ביטול פסק הדין, וכן נוכח העובדה כי טענות המבקשת לא עמדו בפני בית משפט קמא במועד מתן פסק הדין, מוחלט להיעתר לבקשה.

אולם, נוכח התנהלות המבקשת, תשלם המבקשת למשיב הוצאות משפט בסך 2,000 ₪ (כולל מע"מ), עד יום 22.10.20.

כמו כן, התובעת הגישה תביעה בעילת לשון הרע נגד שתי נושאות משרה בחברה: גב' יהודית גריסרו (להלן – גב' גריסרו), ששמשה בתפקיד סמנכ"ל משאבי אנוש ומינהל בחברה, וגב' יעל רובינשטיין (להלן – גב' רובינשטיין), ששמשה בתפקיד מנהלת יחסי עבודה בחברה.

עוד טענה התובעת כי החברה לא רק עשתה שימוש שלא כדין במצלמות מעקב שהיא התקינה אלא גם עשתה שימוש שלא כדין במאגרי המידע שהיא מחזיקה, ואף קיבלה גישה למאגרי המידע של נתב"ג. אשר לטענה בדבר דיווחים ידניים פקטביים שנערכו על ידה מרחוק לכאורה – טענה התובעת כי בנגוד למצג השוא של החברה רבים מדיווחי הנוכחות שלה היו דיווחים אלקטרוניים בשעון הנוכחות שממוקם בחברה.

כאמור, בחודש אפריל 2012 הגישה התובעת את התביעה הקודמת נגד החברה שבמסגרתה ביקשה מבית הדין להורות לחברה להעניק לה דרגת סגן ראש אגף בתפקיד ההולם את כישוריה וביצועיה, ואת כל הזכויות הנובעות מדרגה זו. ביום 17.5.15 ניתן פסק דין, במותב בראשות כב' השופט דורי ספיבק, שבו נדחתה התביעה במלואה (ס"ע 3983-04-12).

לגירסת התובעת בתצהירה, ביום 30.3.17 עת פגשה בבית הדין הארצי לעבודה (בעירעור שהגישה על פסק הדין הקודם), יחד בא כוחה עו"ד אלמקייס, את מר עם שלום וב"כ החברה, הציע לה ב"כ החברה תנאי פרישה טובים יותר ובתנאי שתמחק את העירעור שהגישה.

...

מכל האמור לעיל, אנו סבורות כי כלל האירועים לא עלו לכדי מסכת התעמרות והתנכלות בעבודה כלפי התובעת, אלא היו חלק מהפררוגטיבה הניהולית של החברה.

על כן, דין כל טענות התובעת בעניין זה להידחות.

לסיכום דין התביעה להידחות.

בית המשפט המחוזי בבאר שבע רת"ק 61449-11-22 ש. שלמה חברה לביטוח בע"מ נ' גלפרין ואח' תיק חצוני: בפני כבוד השופטת פאני גילת כהן המבקשת ש. שלמה חברה לביטוח בע"מ ח.פ. 513879189 באמצעות ב"כ עו"ד גד ליבמן המשיב משיבים פורמליים ולדימיר גלפרין ת.ז. 321793036 2. עידו סלם ת.ז. 208087338 3. יצחק סלם ת.ז. 03350628 4. אריאנה סלם ת.ז. 025309592 – נמחקה החלטה

לטענת המשיב, הנימוקים להגשת התביעה כנגד המבקשת פורטו על ידו כבר בכתב התביעה, משהרכב המבוטח על ידה פגע ברכבו ונגרם לו נזק; כן נטען על ידו, כי הוא פנה למבקשת בכתב בבקשת שיפוי טרם הגשת כתב התביעה, אך נענה בשלילה על יסוד הטענה שהפגיעה ברכבו נגרמה ע"י רכב אחר; כן נטען על ידו, כי המבקשת הייתה מודעת לארוע ולדרישתו, והיה בידה למנוע הגשת התביעה, ומשכך היתנהלותה מאז הוגש כתב התביעה ולאחר מתן פסק הדין עולה כדי חוסר תום לב. לדידו, המבקשת מנצלת פערי הכוחות ביניהם, חוסנה הכלכלי לעומתו, לרבות העובדה שהיא מצוידת בעורכי דין בעוד הוא אינו יכול להרשות זאת לעצמו.

דיון והכרעה מושכלות יסוד הן, כי רשות ערעור על פסק דין של בית המשפט לתביעות קטנות, תנתן רק כאשר מתגלה בפסק הדין טעות עובדתית גלויה וברורה על פניה או טעות משפטית בעיניין שאין בו פסיקה ברורה וחד משמעית.

זאת ועוד ובהתבסס על אותו ראציונל, המדיניות הנקוטה בכל הנוגע להתערבות בפסקי דין הניתנים על ידי בית המשפט לתביעות קטנות היא מצמצמת [ראו למשל: בר"ע (ירושלים) 375/08 ארקיע קוי תעופה ישראליים בע"מ נ' קורח, פורסם במאגרים האלקטרוניים].

ויוזכר שוב, כי לית מאן דפליג, שהמבקשת הייתה מודעת לקיומו של ההליך בבית המשפט קמא ולהגשת כתב התביעה כנגדה, וגם אם בשל טעות אנוש לא התייצבה לדיון הראשון, מצופה היה כי לכל הפחות תתייצב לדיון השני.

...

אי לכך, לאחר שעיינתי בכתב התביעה ושמעתי טענות הצדדים לפניי הנני מחייבת את הנתבעים 1 ו – 4 ביחד ולחוד לשלם לתובע את הסכומים כדלקמן: סך של 4,341 ₪ בגין עלות התיקונים בהתאם לחוות דעת שמאי.

לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור ובתגובת המשיב לה, בכתב התביעה בכתבי ההגנה על נספחיהם, בפרוטוקולי הדיונים שהתקיימו בפני בית המשפט קמא וביתר המסמכים בתיק שנוהל בפניו, לא מצאתי כי המקרה דנא בא בגדר המקרים החריגים המצדיקים התערבות של ערכאת הערעור בפסק דינו של בית המשפט לתביעות קטנות.

אשר על כן, בקשת רשות הערעור נדחית.

המשיבים 1 לא הסכימו, ובעקבות המחלוקת שנתגלעה בינם ובין המשיבה 3, הם פנו ביום 25.01.2023 לבית המשפט קמא והגישו התביעה כנגדה.

תכלית זו מוגשמת על דרך פישוט ההיתדיינות, תוך הגמשת סדרי הדין ודיני הראיות (ראו סעיף 62(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984), מעורבות פעילה של בית המשפט (ראו תקנה 13(א) לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), תשל"ז – 1976), נשיאה באגרת משפט נמוכה, ייצוג עצמאי ולא באמצעות עורכי דין וכיו"ב, כשהשאיפה היא להנגיש ההליך השפוטי לציבור הרחב ולצד זאת ומן התכלית האמורה נגזר גם אופי הסעדים שבסמכות בית המשפט לתביעות קטנות ליתן [ראו: ח' בן נון וט' חבקין, העירעור האזרחי, עמ' 543-544 (מהדורה 2, 2012) וכן: רע"א 1868/16 ישי רז נ' עופר האפרתי (פורסם במאגרים האלקטרוניים)].

בפסיקה די ענפה שהלכה והתגבשה עם השנים נקבע, כי היתערבות ערכאת העירעור בפסקי דין הניתנים על ידי בתי המשפט לתביעות קטנות תיעשה במשורה ובמקרים חריגים ויוצאי דופן, למשל כאשר נגרם לאחד הצדדים עוול קשה, כאשר מתעוררת שאלה משפטית בדרגת חשיבות גבוהה או כאשר נפלה טעות גלויה ובולטת במימצא עובדתי או ביישום הדין (ראו למשל: רע"א 5623/18 עריית ירושלים נ' נתנאל מור, פורסם במאגרים האלקטרוניים).

כפי שנקבע לעיל, החברה הקבלנית לא הייתה צד להליך בבית המשפט קמא, ומכאן שאינה יכולה להיות צד להתדיינות בהליך דנא; הניסיון להכניס "בדלת האחורית" צד נוסף להליך ערעורי ולתלות אי צרופו להליך שהתנהל בפני הערכאה הדיונית כ"טעות אנוש" הוא ניסיון פסול ויש לדחותו; גם אם נניח, כי כוונת המבקשת הייתה שמחמת טעות שלה לא זומן על ידה נציג החברה הקבלנית להעיד בפני בית המשפט קמא, אין בכך להצדיק מתן רשות לערער על פסק הדין ודיון מחודש בתביעה.

...

על יסוד האמור הגיע בית המשפט קמא למסקנה, כי על המשיבה 3 לפצות המשיבים 1 בגין הנזקים שנגרמו לו כתוצאה מהתקלה בצנרת.

הממצאים שנקבעו תומכים במסקנה המשפטית אליה הגיע בית המשפט ואין בה טעות שבחוק.

מכל הנימוקים שפורטו לעיל, הבקשה נדחית.