מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

ערעורים על פסק דין בעניין משמורת ילד ואחיו

בהליך ערעור אזרחי (ע"א) שהוגש בשנת 2021 בעליון נפסק כדקלמן:

בבית המשפט העליון ע"א 2805/21 לפני: כבוד הנשיאה א' חיות המערערת: פלונית נ ג ד המשיבה: פלונית ערעור על החלטת בית המשפט לעינייני מישפחה בתל אביב-יפו מיום 11.4.2021 בתלה"מ 10325-03-19 אשר ניתנה על ידי כבוד השופטת ס' אופק; תגובה מיום 13.5.2021 מטעם המשיבה; הודעת הבהרה מיום 23.5.2021 מטעם השופטת ס' אופק בשם המערערת: עו"ד נסים שלם בשם המשיבה: עו"ד שמואל מורן ][]פסק-דין
בין הצדדים מתנהלים מספר הליכים משפטיים, ובהם ההליך שעניינו משמורת הקטין והסדרי השהות בעיניינו.
נוכח האמור דחה המותב את הבקשה, וחייב את המערערת בהוצאות לטובת אוצר המדינה בסך של 5,000 ש"ח. מכאן העירעור שלפניי, בו חוזרת המערערת על טענותיה ומוסיפה כי לשיטתה בית המשפט קמא שגה בכך שאישר את הייצוג על-ידי ב"כ המשיבה לפני שערך גילוי נאות ולפני שנתן לה זכות טיעון, תוך שהציג "בחסר" את הפרטים אודות ההליך המקביל.
סעיף 77א(א1)(2) לחוק בתי המשפט קובע כי שופט לא יישב בדין, בין היתר, ביודעו כי לבן מישפחה מדרגה ראשונה שלו יש עניין אישי ממשי בבא-כוחו של צד להליך – ובהתאם לסעיף 77א(א1) לחוק בתי המשפט, "בן מישפחה מדרגה ראשונה" הוא "בן זוג, הורה, ילד, אח וכן ילד או בן זוג של כל אחד מאלה". משעה שהמותב הבהיר כי ב"כ המשיבה מייצג את בני דודיו ולא את אחייניו – לא מתקיימת בעניינינו עילת הפסלות הסטאטוטורית המנויה בסעיף 77א(א1)(2), שכן ב"כ המשיבה אינו מייצג בן מישפחה "מדרגה ראשונה" של המותב כהגדרת המונח בסעיף 77א(א1) לחוק בתי המשפט.
...
נוכח כלל האמור, ובשים לב לכך שעסקינן בהליך המתנהל מזה כשנתיים וניתנו בו כבר מאות החלטות, אני סבורה אפוא כי מכלול השיקולים מוליך לדחיית הערעור.
אשר על כן, הערעור נדחה.
עם זאת, לא ייעשה צו להוצאות בערעור וכן אני סבורה כי בנסיבות העניין, כמפורט בהחלטתי לעיל, יש מקום להורות על ביטול ההוצאות לטובת אוצר המדינה בסך של 5,000 ש"ח שנפסקו לחובת המערערת בהליך דלמטה – וכך אני מורה.

בהליך בע"מ (בע"מ) שהוגש בשנת 2021 בעליון נפסק כדקלמן:

בבית המשפט העליון בע"ם 2560/21 לפני: כבוד השופט ע' פוגלמן המבקשים: 1. פלוני 2. פלונית נ ג ד המשיבים: 1. מנסור עדאללה, עו"ס לחוק הנוער, עריית חיפה – מזרח 2. היועץ המשפטי לממשלה 3. עו"ד עמית לוי בקשת רשות לערער על פסק הדין של בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופטת א' אלון) בענ"א 29079-02-21 מיום 7.3.2021
נמצא שגורמי הטיפול ניסו פעמים רבות לסייע למבקשים לגדל את ארבעת ילדיהם, אולם עדיין התיפקוד ההורי של המבקשים לקוי, והבן (כמו אחיו הגדולים) חווה קשיים שונים כשהיה בחזקת הוריו.
אשר לבן, צוין שבמשפחת האומנה החל מצבו להתייצב; והוחלט להאריך בשנה את צו המשמורת במשפחה זו. בנוגע לבת ציין בית המשפט שהיא שוהה אצל מישפחת האומנה מאז שיחרורה מבית החולים לאחר לידתה; ושבפועל עמדת המשיבה 1 היא שהבת אמורה לשהות שם לטווח ארוך, כנראה עד הגיעה לגיל 18.
לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובות לה ובנספחיהן, החלטתי להשתמש בסמכותי לפי תקנה 149(2)(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, ולדון בבקשה כאילו ניתנה רשות והוגש ערעור לפי הרשות שניתנה, וזאת בשאלה אחת שעניינה הנמקת פסק הדין של בית המשפט המחוזי בדבר דרכי הטיפול בבן.
אכן, בבקשה מסוג זה בעינייני הורים וילדים מתחייבת "מעט גמישות מחשבתית ופרוצדורלית". אולם אין בכך כדי לתת רשות "אוטומאטית" לערער כך שייוצר "מסלול ייחודי של ערעור שני בזכות" (בע"ם 3039/12 פלונית נ' משרד הרווחה, פסקה 5 (19.4.2012).
...
בית המשפט המחוזי לנוער דחה טענה זו הואיל ומדובר בשימוש במונח מוכר בתחום הפסיכולוגיה כדי לתאר את המסקנה בדבר עילת הנזקקות.
לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובות לה ובנספחיהן, החלטתי להשתמש בסמכותי לפי תקנה 149(2)(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, ולדון בבקשה כאילו ניתנה רשות והוגש ערעור לפי הרשות שניתנה, וזאת בשאלה אחת שעניינה הנמקת פסק הדין של בית המשפט המחוזי בדבר דרכי הטיפול בבן.
הערעור מתקבל אפוא בחלקו במובן זה שהדיון יחזור לבית המשפט המחוזי לנוער כדי שינמק את החלטתו בערעור על החלטת דרכי הטיפול בבן.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

הנאשם הודה במסגרת הסדר טיעון פתוח בעבירות של הוצאת מיסמך ממשמורת, הפרת סודיות, פגיעה בפרטיות והחזקת מאגרי מידע שלא כדין, והורשע בהן.
עבירות מחשב ופגיעה בפרטיות- ברע"פ 5379/13 נזיה מחמוד נ' מדינת ישראל (עליון, 21.8.2013), דחה בית המשפט העליון את ערעור הנאשם על פסק הדין שניתן בעיניינו, לאחר שהורשע ב- 5 עבירות של זיוף מיסמך בנסיבות מחמירות, חדירה למחשב כדי לעבור עבירה אחרת (של זיוף וקבלת דבר במירמה) וקבלת דבר במירמה בנסיבות מחמירות.
בחמישה תאריכים שונים בין דצמבר 2002 לבין מאי 2003 חדר הנאשם למחשב החברה לאוטומציה בע"מ ממסופים במועצות מקומיות שונות וזייף את הרישומים במחשב, בכך שערך שינויים בנתוני חובות הארנונה של אביו ושל אחיו למועצה מקומית בה גרו, וזאת בכוונה לרמות, ללא סמכות כדין ובאופן הנחזה כאילו נעשה השינוי בסמכות כדין.
הנאשם, בן 50, נשוי ואב לשני ילדים הסמוכים על שולחנו.
...
לעניין העבירה של פגיעה בפרטיות נקבע מתחם עונש שנע בין מאסר מותנה לבין מאסר בפועל קצר שירוצה בדרך של עבודות שירות; נוכח ריבוי העבירות אני קובע כי המתחם נע בין מאסר מותנה לבין מאסר בפועל של 8 חודשים.
אני סבור כי מול חלוף הזמן ניצב האינטרס הציבורי במלוא תוקפו ועוצמתו.
" סוף דבר אני מחליט לעשות שימוש בסמכות הנתונה לי מכח סעיף 40 יג' (ב) לחוק העונשין וגוזר על הנאשם עונש כולל בגין שני האירועים החובקים עבירות רבות , את העונשים הבאים : 24 ח' מאסר לריצוי בפועל.

בהליך בע"מ (בע"מ) שהוגש בשנת 2020 בעליון נפסק כדקלמן:

בפסק הדין היתקבל באופן חלקי ערעור המשיבה 1 על החלטת בית משפט לעינייני מישפחה בקרית גת (השופטת פ' גילת כהן) בתנ"ז 48625-11-19 מיום 5.7.2020, שהורתה על הוצאתם הזמנית של הקטינים (המשיבים 4-3) מחזקת הוריהם (המשיבים 1 ו-2) למרכז החרום לילד בעיר באר-שבע (להלן: מרכז החרום).
לאחר קבלת תגובת באת כוח היועץ המשפטי להצעה האמורה, בה הובעה היתנגדות לפיצול בין האחים, וכן תגובות שאר בעלי הדין, ניתן ביום 28.7.2020 פסק דינו של בית המשפט המחוזי, אשר קיבל כאמור חלקית את ערעור האם, באופן שהחלטת בית המשפט למשפחה להוצאה למרכז החרום הוגבלה לאח הגדול יותר, למשך שלושה חודשים, בעוד האח הצעיר יועבר למשמורת אמו.
בפסק דינו סקר תחילה בית המשפט המחוזי את הוראות חוק הנוער הנוגעים לענין ואת הפסיקה הרלבנטית, והדגיש כי נקודת המוצא לדיון היא כי – "ההורים הם האפוטרופוסים הטבעיים של ילדיהם ולהם נתונה הזכות היסודית לאוטונומיה בגידול ילדיהם ללא היתערבות של גורמים חצוניים... (רע"א 8081/17 פלוני נ' המחלקה לשירותים חברתיים (8.11.2017). יחד עם זאת, במקרים חריגים בהם עולה חשש כי ההורים אינם מספקים את צרכי הקטין, קיים הכרח בהתערבות המדינה. היתערבות זו צריכה להעשות בזהירות המתחייבת, תוך כיבוד האוטונומיה המשפחתית ובמידה המינימאלית הנדרשת להבטחת שלומם ובטחונם של הקטינים" ( פסקה 49).
על פסק דין זה נסובה הבקשה לרשות העירעור שלפניי, שהוגשה ביום 6.8.2020, כאשר לצידה בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין.
...
נוכח האמור נעתר כאמור בית המשפט לענייני משפחה לבקשה והורה על צו להוצאת האחים למרכז החירום בבאר-שבע, אולם זאת לתקופה של 3 חודשים בלבד.
לאחר עיון בפסקי הדין של בית המשפט למשפחה ובית המשפט המחוזי, כמו גם בבקשה, בתגובות לה ובנספחיהן, הגעתי לכלל מסקנה כי אין מקום למתן רשות ערעור ולהתערבות בפסק דינו של בית המשפט קמא.
ברם, הסמכות ושיקול בדעת הם בסופו של דבר בידי בית המשפט, ואין צריך לומר כי בית המשפט אינו משמש "חותמת גומי" לעמדות גורמי המקצוע.
אשר על כן החלטתי לדחות את הבקשה.

בהליך בע"מ (בע"מ) שהוגש בשנת 2020 בעליון נפסק כדקלמן:

מאז נפרדו הצדדים בשנת 2012 מתנהלים ביניהם הליכים משפטיים שונים הנוגעים לשלושת ילדיהם הקטינים בעינייני משמורת, חינוך, יציאתם מהארץ ועוד.
המומחה שמינה בית המשפט סבר תחילה (בחוות דעת מיום 30.10.2019) כי אין לאפשר לאם לנסוע עם שני הקטינים לצ'ילה, אולם בהמשך (בחוות דעת מיום 3.3.2020) שינה מהמלצתו וקבע כי ככל שאין התכנות לויתור האם על תכנית ההגירה, "נראה שהסכנה שבחוסר מוגנות ושל ניכור הורי מצביעים על הצטרפות לאם כאלטרנטיבה הפחות פוגעת". אשר לילד הגדול, דבק המומחה בעמדה כי אין לו המלצה חד משמעית, אולם ציין כי "יש גם לקחת בחשבון שראוי ורצוי שלא להפריד בין הילדים". המשיב (להלן: האב) הגיש על פסק הדין ערעור לבית המשפט המחוזי, אשר היתקבל ביום 10.11.2020.
נקבע כי בהנתן הקושי בהפרדת האחים הקטנים מהאח הגדול, ולנוכח העובדה שהמומחה מטעם בית המשפט שינה את חוות דעתו בשל שיחה נוספת שקיים עם הפסיכולוג של הקטינים, הגם ששיחה בין השניים היתקיימה אף טרם הגשת חוות הדעת הראשונה שבה הגיע לכדי המלצה הפוכה – "סבורים אנו כי על מנת להבטיח כי תוצאת פסק הדין תבטא בצורה מרבית את טובת הקטינים, מן הראוי לנצל את פרק הזמן הממשי שנותר עד לסיום לימודי התיכון של הילד הגדול, לשם קבלת חוות דעת מטעם מומחה נוסף שימנה בית המשפט". בהמשך לכך, הורה בית המשפט המחוזי על מינוי מומחית נוספת למתן חוות דעת בעיניין תביעת ההגירה שהגישה האם, וקבע כי לאחר שזו תוגש, "יחליט בית משפט קמא על אופן המשך ניהול ההליך בפניו, ויוסיף וייתן פסק דין חדש". מכאן הבקשה לרשות ערעור שלפני, בה נטען כי פסק דינו של בית המשפט המחוזי עומד "בנגוד לעובדות המקרה" ואינו עולה בקנה אחד עם הדין הקיים, ומשמעותו המשכם של הליכים משפטיים מיותרים וגרירת רגליים, ועוול גדול למבקשת ולקטינים.
...
המומחה שמינה בית המשפט סבר תחילה (בחוות דעת מיום 30.10.2019) כי אין לאפשר לאם לנסוע עם שני הקטינים לצ'ילה, אולם בהמשך (בחוות דעת מיום 3.3.2020) שינה מהמלצתו וקבע כי ככל שאין היתכנות לוויתור האם על תכנית ההגירה, "נראה שהסכנה שבחוסר מוגנות ושל ניכור הורי מצביעים על הצטרפות לאם כאלטרנטיבה הפחות פוגעת". אשר לילד הגדול, דבק המומחה בעמדה כי אין לו המלצה חד משמעית, אולם ציין כי "יש גם לקחת בחשבון שראוי ורצוי שלא להפריד בין הילדים". המשיב (להלן: האב) הגיש על פסק הדין ערעור לבית המשפט המחוזי, אשר התקבל ביום 10.11.2020.
נקבע כי בהינתן הקושי בהפרדת האחים הקטנים מהאח הגדול, ולנוכח העובדה שהמומחה מטעם בית המשפט שינה את חוות דעתו בשל שיחה נוספת שקיים עם הפסיכולוג של הקטינים, הגם ששיחה בין השניים התקיימה אף טרם הגשת חוות הדעת הראשונה שבה הגיע לכדי המלצה הפוכה – "סבורים אנו כי על מנת להבטיח כי תוצאת פסק הדין תבטא בצורה מרבית את טובת הקטינים, מן הראוי לנצל את פרק הזמן הממשי שנותר עד לסיום לימודי התיכון של הילד הגדול, לשם קבלת חוות דעת מטעם מומחה נוסף שימנה בית המשפט". בהמשך לכך, הורה בית המשפט המחוזי על מינוי מומחית נוספת למתן חוות דעת בעניין תביעת ההגירה שהגישה האם, וקבע כי לאחר שזו תוגש, "יחליט בית משפט קמא על אופן המשך ניהול ההליך בפניו, ויוסיף וייתן פסק דין חדש". מכאן הבקשה לרשות ערעור שלפני, בה נטען כי פסק דינו של בית המשפט המחוזי עומד "בניגוד לעובדות המקרה" ואינו עולה בקנה אחד עם הדין הקיים, ומשמעותו המשכם של הליכים משפטיים מיותרים וגרירת רגליים, ועוול גדול למבקשת ולקטינים.
הודגש, כי "הראיות, העדויות, הממצאים והקביעות השיפוטיות הברורות של בית המשפט בערכאה הדיונית מובילות לתוצאה אחת ויחידה" לפיה יש להיעתר לבקשה.
לאחר עיון, אין בידי לקבל את הבקשה.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו