ערעורים על גזר דין בעבירות סחיטה ואיומים

תאריך הישיבה: כ"ה בתשרי התשע"ט (04.10.2018) בשם המערער: עו"ד אבי חימי ועו"ד משה וייס בשם המשיבה: עו"ד איתמר גלבפיש פסק-דין השופט א' שטיין: בפנינו ערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (סגנית הנשיא השופטת ר' לברך, והשופטים צ' דותן וד' עטר) מיום 28.3.2018 בתפ"ח 4627-03-16 אשר גזר על המערער 4.5 שנות מאסר בפועל, 18 חודשי מאסר מותנה וכן פיצוי למתלוננת בסך של 75,000 ש"ח, לאחר שהרשיעו בשורה של עבירות מין, סחיטה ואיומים כמפורט להלן.

...

דיון והכרעה לאחר ששקלתי בכובד ראש את טענות הצדדים, הגעתי למסקנה כי דין הערעור להידחות.

עבירות מין במרחב האינטרנטי, ובפרט עבירות של סחיטת מין מקטינים, הפכו זה מכבר לתופעה גלובלית נפוצה שאותה יש להוקיע מכל וכל (ראו, למשל, את פסק דינו של בית המשפט האנגלי לערעורים פליליים, אשר דן נאשם בן-31 שביצע עבירות הדומות לאלו שבהן עסקינן, למאסר בפועל של תשע שנים וחודשיים, אחרי שהתחשב בכך שמדובר היה באזרח נורמטיבי מכל יתר הבחינות, שהביע חרטה כנה על מעשיו: R. v. W. [2013] EWCA Crim.

בית המשפט המחוזי בירושלים ת"פ 35825-12-21 מדינת ישראל נ' עסילי בפני כב' השופט אילן סלע בעיניין: מדינת ישראל באמצעות פרקליטות מחוז ירושלים (פלילי), ע"י עו"ד שי עציון המאשימה ג'לאל עסילי ע"י ב"כ עו"ד עאטף פרחאת הנאשם גזר דין

· בע"פ 18/20 זועבי נ' מדינת ישראל (20.08.20) נדחה ערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי, שהשית עונש מאסר לתקופה של 12 חודשים, על נאשם שהורשע בסחיטת המתלונן על רקע חוב בסכום של 120,000 ₪ לאדם אחר, וגרם למתלונן להעביר סך של כ-60,000 ₪.

· בת"פ (אשק') 50029-02-17 מדינת ישראל נ' בן שבת (07.05.19) נקבע מיתחם של 4 עד 14 חודשי מאסר, במקרה של נאשם שהורשע בעבירת סחיטה באיומים בכך שלאחר שביצע עסקת מכר מקרקעין עם המתלונן, איים עליו לבטלה, והמשיך באיומיו גם לאחר ביטולה, על רקע סיכסוך כספי.

...

לאחר בחינת מדיניות הפסיקה הנוהגת, ותוך עמידה על נסיבות ביצוע העבירה והערכים המוגנים שנפגעו ממעשי הנאשם אני סבור כי מתחם העונש ההולם מקרה זה בנסיבותיו נע מ-12 עד 36 חודשי מאסר, לצד ענישה צופה פני עתידה ופיצוי למתלוננים.

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 51/23 לפני: כבוד השופט י' אלרון כבוד השופט י' כשר כבוד השופטת ר' רונן המערערת: מדינת ישראל נ ג ד המשיב: פלוני ערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי בנצרת ב-תפ"ח 58432-10-21 מיום 17.11.2022 שניתן על-ידי הנשיאה א' הלמן, והשופטות י' שטרית ו-א' אבו אסעד תאריך הישיבה: ט' בסיון התשפ"ג (29.5.2023) בשם המערערת: עו"ד נועה עזרא-רחמני בשם המשיב: עו"ד יובל זמר ][]פסק-דין

בגין האמור, למשיב יוחסו עבירות סחיטה באיומים לפי סעיף 428 רישה לחוק; הסגת גבול לפי סעיף 447(א)(2) וסעיף 447(ב) לחוק; והטרדה באמצעות מתקן בזק לפי סעיף 30 לחוק התיקשורת, התשמ"ב-1982.

בסופו של יום, על המשיב נגזר עונש של 40 חודשי מאסר בפועל; 12 חודשי מאסר על תנאי, לבל יעבור עבירת אלימות או מין מסוג "פשע", למשך 3 שנים; 6 חודשי מאסר על תנאי, לבל יעבור עבירת אלימות או מין מסוג "עוון", למעט איום, למשך 3 שנים; 4 חודשי מאסר על תנאי, לבל יעבור עבירת איום, למשך 3 שנים; ותשלום פיצוי למתלוננת בסך 30,000 ש"ח. טענות הצדדים בעירעור בנימוקי העירעור בכתב ובטיעון שלפנינו, באת-כוח המערערת טענה כי העונש אשר נגזר על המשיב מקל עמו יתר על המידה, אינו הולם את חומרת מעשיו, אינו מתחשב כראוי בנזקים שנגרמו למתלוננת ואף אינו מתיישב עם מדיניות הענישה הנוהגת.

יתר רכיבי גזר הדין יוותרו על כנם.

...

מנגד, לעמדת המשיב, אין להתערב בעונש שנגזר עליו ויש לדחות את הערעור.

בהקשר לעבירת הסחיטה באיומים, ניתן לעיין בנוסף בפסקי הדין הבאים: ע"פ 3791-18 שי לוי נ' מדינת ישראל (2.10.18) - ערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי בגדריו נגזרו על כל אחד מהמערערים 28 חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי, פיצויים וקנס, וזאת בגין הרשעתם (בהתאם להודאתם) בעבירה של סחיטה באיומים, בעקבות סיכסוך ופרוק שותפות עסקית עם המתלונן.

ת"פ 25900-03-21 מדינת ישראל נ' שיבלי (8.6.22) – גזר דין שניתן ע"י הח"מ. הנאשם הודה והורשע, במסגרת הסדר טיעון, בכתב אישום מתוקן שייחס לו עבירת איומים, לאחר שפנה לשוטר בתחנת מישטרה ואיים עליו בכך שאמר לו "אתה חושב שאתה גבר, אנחנו נפגש בחוץ תחכה". השוטר ענה לנאשם "למה מה תעשה לי בחוץ" והנאשם ענה "אל תידאג יש לי את האנשים שלי הם יעשו". נקבע כי מיתחם העונש ההולם הוא החל ממאסר למשך חודש ימים, שניתן לריצוי בעבודות שרות ועד שנת מאסר לריצוי בפועל, ועל הנאשם נגזרו חודשיים מאסר בפועל לריצוי בעבודות שרות ועונשים נלווים.

...

באשר לאישום השני, והחמור שבשלושה, אני קובעת כי המתחם העונשי נע בין 15 ועד 30 חודשי מאסר בפועל.

מצאתי, בסופו של דבר, ובשקלול כלל האמור לעיל, תוך התחשבות בהסדר הטיעון ובהסכמות הצדדים, כי עמדתה העונשית של המאשימה בהסדר הטיעון הנה עמדה הגונה המיטיבה עם הנאשם, ואשר תואמת את מתחמי הענישה.

לאור כל האמור לעיל, אני גוזרת את עונשו של הנאשם כדלקמן: מאסר בפועל למשך 20 חודשים, בניכוי ימי המעצר מיום 28.9.2022 ועד היום.

בע"פ 88/23 סבג נ' מדינת ישראל (13.6.23), נגזר על המערער עונש של 9 חודשי מאסר בפועל, לאחר שהוא הורשע בעבירה של סחיטה באיומים, זאת על רקע איומים קשים שהשמיע כלפי המתלונן, שבעקבותיהם שילם לו המתלונן 1,000 ₪.

ככל שיוגש במועד ערעור על גזר הדין אזי יעוכב ביצוע עונש המאסר עד לתום הליכי העירעור.

...

מתחם העונש ההולם לנוכח האמור לעיל אני סבור כי במקרה דנא מתחם העונש ההולם נע בין מספר חודשי מאסר בפועל, אשר לנוכח חומרת העבירה של סחיטה באיומים בדרך כלל אין מקום להורות כי ירוצו בעבודות שירות, לבין 20 חודשי מאסר בפועל.

סבורני כי הטלת עונש של מאסר קצר לריצוי בעבודות שירות לא ייתן משקל הולם לשיקולים אלו, זאת בהינתן חומרתה של עבירת הסחיטה באיומים.

אשר על כן, אני גוזר על הנאשם את העונשים שלהלן: א. 11 חודשי מאסר בפועל בניכוי ימי מעצרו של הנאשם לפי רישומי שב"ס. 6 חודשי מאסר על תנאי אותם ירצה הנאשם בפועל אם בתוך 3 שנים מיום שחרורו מהכלא הוא יבצע עבירה של סחיטה באיומים או עבירת אלימות אחרת נגד הגוף מסוג פשע.