ערעורים על גזר דין בעבירות הקמת מעבדות סמים

בבחינת מדיניות הענישה הנוהגת ניתן להצביע על מקרים דומים, לרבות אלו שהוצגו בפניי על ידי הצדדים, העוסקים בבצוע עבירה של גידול סמים במעבדה, כמפורט להלן: ברע"פ 6041/18 כהן נ' מדינת ישראל (22.10.2018), אושר עונש של 20 חודשי מאסר בפועל וענישה נלווית, וכן מיתחם ענישה שנע בין 18-36 חודשי מאסר בפועל, לנאשם שגידל סם מסוכן מסוג קנביס במשקל של כימעט 40 ק"ג וגניבת חשמל בשווי כ-40,000 ₪.

המדובר בעירעור על גזר דינו של בית המשפט השלום, בעיניינו של נאשם שהורשע גם כן בהקמת מעבדת סמים מסוג קאנבוס במשקל כולל של 37.95 ק"ג. בפסק דין זה נחלקו השופטים בשאלה האם יש לקבל את ערעור המאשימה על גזר הדין שניתן בבית משפט השלום ובו נידון הנאשם לתשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות.

...

לנוכח כל האמור לעיל, אני קובע כי מתחם הענישה ההולם בנסיבות המקרה שבפניי נע בין 15 ל-30 חודשי מאסר בפועל.

שאלה זו היא שעומדת בפניי גם בהליך זה, ולאחר שבחנתי את כלל הנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה, הגעתי למסקנה כי בעניינו של הנאשם שבפניי, יש מקום לסטות ממתחם הענישה ולגזור את עונשו בדרך שתאפשר את ריצוי המאסר בעבודות שירות.

למסקנה זו הגעתי לנוכח העובדה שמדובר באדם צעיר בן 21, חסר כל עבר פלילי וללא כל תיקים נוספים הפתוחים נגדו, אשר עבר את העבירות בהן הורשע בהיותו כבן 20.

לאחר ששקלתי את כל האמור לעיל, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים: 9 חודשי מאסר בפועל, אשר ירוצו בדרך של עבודות שירות.

ברע"פ 3287/21 עתמין נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 12.5.21), נדחתה בקשת רשות ערעור של נאשם שהורשע על יסוד הודאתו בעבירות של ייצור, הכנה והפקת סם מסוכן וכן החזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית, לאחר שגידל 407 שתילי קאנבוס במשקל כולל של 51 ק"ג. בית משפט השלום קבע מיתחם ענישה הנע בין 20 ל-40 חודשי מאסר בפועל, אך מצא לחרוג מהמתחם לקולא ולגזור על הנאשם 9 חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות, בשל נסיבותיו האישיות וההליך השיקומי שעבר.

בת"פ (ב"ש) 53517-08-15 מדינת ישראל נ' קלר (פורסם בנבו, 28.9.17), הורשע נאשם על פי הודאתו בעבירה של ייצור והפקת סם. הנאשם הקים מעבדה וגידל סם מסוג קנביס במשקל של 48 ק"ג. בית המשפט המחוזי קבע מיתחם שבין 12 ל-30 חודשי מאסר בפועל, וגזר על הנאשם 14 חודשי מאסר בפועל.

ערעור הנאשם לבית המשפט המחוזי על גזר הדין ובקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון נדחו.

...

על מדיניות הענישה הנוהגת בעבירות ייצור, הכנה והפקה של סמים מסוג קנאביס ניתן ללמוד מהפסיקה שלהלן:  ברע"פ 6041/18 כהן נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 2.10.18), נדחה ערעורו של נאשם שהורשע בעבירות של ייצור סם וגניבת חשמל.

בנוסף, התחשבתי לקולא בכך שבסופו של דבר נתפס סם הקנאביס, מבלי שנעשה ניסיון לסחור בו ומבלי שישנם נפגעי עבירה כתוצאה מסחר בסמים.

מבלי להקל ראש בחומרת העבירות בהן הורשע הנאשם ומהצורך למגר את עבירות הסמים, אני סבור, כי בנסיבות המיוחדות שבענייננו, בהן ניכר, כי הליך שיקומו של הנאשם משמעותי, ראוי להעדיף את האינטרס השיקומי לנאשם ולחברה כולה, לאמץ את המלצות שירות המבחן ולהשית על הנאשם מאסר בפועל לריצוי בדרך של עבודות שירות לצד צו מבחן.

  סוף דבר לפיכך, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים: 9 חודשי מאסר אשר ירוצו בדרך של עבודות שירות.

ערעור על גזר דינו של בית משפט השלום בראשון לציון, (כב' השופטת שרית זמיר), מיום 03.05.2018, בת"פ 52677-11-16, שניתן לאחר שהורשע המערער על פי הודאתו בכתב אישום מתוקן, בעבירה של ייצור, הכנה והפקה של סם מסוכן, עבירה לפי סעיף 6 לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש] תשל"ג-1973 (להלן: פקודת הסמים).

המערער גידל והפיק 380 שתילים של סם מסוכן מסוג קנביס במשקל כולל נטו של כ-28 ק"ג. קודם גזר הדין הוזמנה והתקבלה חוות דעת שירות המבחן.

בבחינת הנסיבות הקשורות בבצוע העבירה נתן בית המשפט את הדעת לתיכנון שקדם לה – הקמת מעבדת סמים באולם ששכר וייחד לצורך הזה באזור התעשיה, תוך שהצטייד בציוד יעודי וכלים שונים, זרעי קאנבוס, מערכות תאורה ואיוורור, שנאים, מערכת השקיה וחומרי דישון, הרכיב 3 מזגנים, 50 מנורות, 34 שנאים ו-5 מפוחים.

...

בענייננו לא מצאנו כאמור כל שגגה שנפלה מלפני בית המשפט קמא בגזר דינו, ועל כן לא מצאנו מקום להתערב בגזר הדין.

הערעור נדחה.

]הנשיאה א' חיות: לפנינו שני ערעורים על גזר דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (השופט ח' טרסי) מיום 8.3.2022 בת"פ 38647-12-20 (להלן: גזר הדין), שבו נגזרו על המערער בע"פ 2729/22, מיכאל שטרית (להלן: שטרית), 25 חודשי מאסר בפועל, וכן מאסר על תנאי וקנס; ועל המערער בע"פ 2731/22, ראובן מלכה (להלן: מלכה), נגזרו 32 חודשי מאסר בפועל וכן מאסר על תנאי וקנס.

במסגרת גזר הדין הדגיש בית המשפט המחוזי את הצורך בענישה מחמירה של מקימי מעבדות סמים, שכן מדובר בתופעה שהפכה "למכת מדינה של ממש". באשר למלכה, קבע בית המשפט המחוזי כי מעשיו ומידת פגיעתם בערכים חברתיים מוגנים הם "ברף החומרה הגבוה". זאת, נוכח העובדה שמלכה הקים שתי מעבדות סמים במקביל "כמבצע ראשי ועיקרי" וכן נוכח העובדה שהמעבדה ברעננה דרשה השקעה ניכרת של כסף, זמן ומשאבים והניבה סם בשווי "עצום" של כ-13 מיליון ש"ח. עוד צויין כי המעבדה בחולון אמנם פעלה זמן קצר בלבד טרם חשיפתה, אך בכל זאת נתפס בה סם בשווי של כחצי מיליון ש"ח ו"פוטנציאל הנזק הכרוך בה היה גבוה בהרבה".

כמו כן הוטל על שטרית קנס בסך 30,000 ש"ח, הוא הוכרז כסוחר סמים ובית המשפט הורה על חילוט פריטים שנתפסו ברשותו, למעט רכב שנקבע כי יוחזר לשטרית כנגד חילוט סכום של 4,000 ש"ח. להשלמת התמונה יצוין כי ביום 14.11.2022, לאחר הגשת הערעורים דנן, ניתן גזר דין נוסף בעיניינם של שני מעורבים אחרים בפרשה – ובהם נאשם אשר הורשע על פי הודאתו בשתי עבירות של סיוע לייצור, הכנה והפקת סם מסוכן (להלן: הנאשם הנוסף) ואשר אל גזר דינו התייחסו באי-כוח המערערים בטיעוניהם.

...

במעבדות נתפסו כמעט אלף שתילי סם, במשקל כולל של כ-135 ק"ג ובשווי כולל של למעלה מ-13.5 מיליון ש"ח. בנסיבות אלו מקובלת עליי קביעתו של בית המשפט קמא כי מעשיו של מלכה מצויים "ברף החומרה הגבוה של עבירות מעין אלה" (ראו והשוו: ע"פ 8988/16 בן סימון נ' מדינת ישראל, פסקה 7 (8.3.2017); עניין זנזורי, בפסקה 7).

ואולם, קיים ביניהם הבדל משמעותי בכל הנוגע לעבירות שבגינן הורשעו ולנסיבות ביצוען, והבדל זה מוביל לשיטתי למסקנה כי אין מקום לגזור לענייננו גזירה שווה מן העונש שהוטל על הנאשם הנוסף.

אולם, בנסיבות הפרטניות של המקרה דנן, ונוכח התקדמותו המשמעותית של שטרית בתהליך השיקום מאז מתן גזר הדין – אני סבורה כי יש מקום להקל בעונשו ולחרוג לקולה ממתחם הענישה שקבע בית המשפט קמא.

אך בנסיבות הקונקרטיות של המקרה שלפנינו, ובשים לב להתקדמות העקבית והמשמעותית של שטרית בתהליך השיקום על פני תקופה לא מבוטלת – אני סבורה כי הוכחה הצדקה להפחתה מסוימת בעונשו.

על המערער נגזרו 14 חודשי מאסר בפועל בנכוי ימי מעצרו; 8 חודשי מאסר אותם לא ירצה אלא אם יעבור בתוך שלוש שנים מיום שיחרורו כל עבירת פשע לפי פקודת הסמים המסוכנים; 4 חודשי מאסר אותם לא ירצה אלא אם יעבור בתוך שלוש שנים מיום שיחרורו כל עבירת עוון לפי פקודת הסמים המסוכנים או עבירה של נטילת חשמל שלא כדין; קנס בסך 4,000 ₪ או 30 ימי מאסר תמורתו; כן הוכרז המערער כסוחר סמים לפי סעיף 36 א(ב) לפקודת הסמים המסוכנים וחולט ציוד המעבדה אשר נתפס ושימש לבצוע העבירות.

החל מהמחצית השנייה של חודש ספטמבר 2021, קיבל לידיו המערער מפתח לדירה בנתניה במטרה לשכור אותה, צייד את הדירה בציוד המשמש להקמת מעבדה לגידול סם מסוכן מסוג קאנבוס, הנאשמים 2-4 סייעו לו, וציידו את הדירה ב-11 מזגנים, 137 נורות, 128 שנאים, 5 מפוחים, 4 בלוני חמצן, 35 מדי טמפרטורה, 3 בקרי שליטה, 5 פילטרים, 75 מאווררים, 5 משאבות מים, 1900 אדניות, חומרי דישון ו-18 שקים של אדמה.

התוצאה היא שאנו מעמידים את עונשו של המערער על 11 חודשי מאסר בנכוי ימי מעצרו בהתאם לרישומי שב"ס. יתר רכיבי גזר הדין יוותרו על כנם.

...

נוכח כל אלו, על מנת לחזק את המערער בדרך בה החל מצד אחד, ומהצד השני ההתחשבות המתבקשת בעבירות מסוג זה בעקרון ההלימה ובעיקרון ההרתעה, מצאנו להמתיק מעט בעונשו של המערער, אולם לא עד כדי הימנעות מהטלת עונש מאסר לריצוי בפועל.

התוצאה היא שאנו מעמידים את עונשו של המערער על 11 חודשי מאסר בניכוי ימי מעצרו בהתאם לרישומי שב"ס. יתר רכיבי גזר הדין יוותרו על כנם.