מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

ערעורים מנהליים על החלטת ועדת ערר לתכנון ובנייה

בהליך ערעור מנהלי (עמ"נ) שהוגש בשנת 2019 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

עסקינן בעירעור מינהלי על החלטת ועדת הערר המחוזית לתיכנון ובניה - פיצויים והיטלי השבחה (להלן: "ועדת הערר") מיום 3.12.2018, במסגרתה מינתה ועדת הערר שמאי מייעץ (להלן: "ההחלטה הראשונה"), ובבקשת רשות ערעור על החלטה נוספת מיום 20.1.2019, במסגרתה דחתה ועדת הערר את בקשת בנימין להקפיא את מינוי השמאי המייעץ עד להחלטה בעירעור המינהלי, אשר הוגש כאמור על ההחלטה הראשונה (להלן: "ההחלטה השניה").
...
בתמצית יצוין כבר עתה, כי הצדדים חלוקים ביחס לזכות הערעור ביחס להחלטות האמורות, שכן לטענת הועדה המקומית מדובר בהחלטות ביניים, אשר אין מקור חוקי המקים זכות ערעור בעניינן; בנימין טוענת מנגד, כי יש לדחות את הבקשה לסילוק על הסף, שכן ההחלטה הראשונה אינה החלטת ביניים, כי אם פסק דין חלקי, ומכאן שעומדת לה זכות ערעור; ובאשר לבקשת רשות הערעור, עניינה סעד ביניים לעיכוב ביצוע ההחלטה בעניין זה, במסגרת הערעור.
טענות הצדדים עיקר טענות הוועדה המקומית בבקשה לסילוק על הסף הוועדה המקומית טוענת כי דין הערעור המנהלי שהוגש על ההחלטה הראשונה, וכן דין בקשת רשות הערעור שהוגשה על ההחלטה השניה להידחות על הסף, בהעדר מקור חוקי המאפשר הגשתם.
לפיכך, בנסיבות אלה ובשים לב לסעיפי החוק הנזכרים לעיל, סבורני כי אין לבנימין זכות להגשת ערעור, בשלב זה. בעניין אור ים, הנזכר לעיל, קבע בית המשפט לעניינים מנהליים בירושלים, במקרה דומה, כי לא ניתן להגיש ערעור על החלטות של ועדת הערר שעניינן מינוי מומחה או מומחים, וסילק את הערעור על הסף: "בפניי ערעור מנהלי.
" בסיום הדברים, חזר כבוד השופט פוגלמן על עמדתו לפיה אין אפשרות להשיג על החלטת ביניים של ועדת ערר, והבהיר כי לגישתו אין לאפשר ערעור על החלטת ביניים של ועדת ערר להעביר תביעה לפיצויים לדיון לפני שמאי מכריע, שלא במסגרת ערעור על החלטה סופית, וזאת תוך שקבע כי במקרה הנדון ממילא אין מדובר במקרה המצדיק לחרוג מן הכלל אפילו "אניח כי לא נסגרה הדלת לכך באופן מוחלט" [שם, שם].
כך בהליך האזרחי, ועל אחת כמה וכמה בהליך המנהלי, דוגמת ערעור על החלטת ועדת ערר: "... החלטות ביניים תמיד משפיעות על האופן שבו ימשיך ההליך להתנהל, וממילא קיים גם החשש שאי-מתן אפשרות לערער באופן מיידי על ההחלטה יביע לכך שההליך יתנהל בנתיב שגוי והדבר יתברר רק בדיעבד. אולם בכך בלבד אין כדי להקנות זכות ערעור מיידית על כל החלטת ביניים, שהרי גם לסדרי-דין כאלה יש מחיר. כך הדבר בהליך אזרחי רגיל, לא כל שכן בהליך שבו אנו דוברים כאן, לאור סעיף 198(ח) כפי שהתפרש בפסיקה." סבורני כי אף האמור לעיל על מנת תומך במסקנתי לסלק את הערעור על הסף, ומשכך לא ראיתי לדון בטענות נוספות של בנימין ביחס לגופו של חיוב, ובדבר הרחבת החזית הנטענת.
סיכום לנוכח כל האמור, הערעור מסולק על הסף, מחמת היעדר זכות ערעור על ההחלטות הנ"ל. המערערת תישא בהוצאות הועדה המקומית בסך 1,000 ₪ ובשכ"ט עו"ד בסך 5,000 ₪, לתשלום תוך 30 יום.

בהליך ערעור מנהלי (עמ"נ) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

מבוא לפניי ערעור מינהלי על החלטתה של ועדת הערר לתיכנון ובניה, פיצויים והיטלי השבחה מחוז תל-אביב (להלן: "ועדת הערר" או "הועדה") מיום 9.6.2020, אשר דחתה ערר של המערערת בנוגע לחיוב בהיטל השבחה שהוטל עליה ביום 21.5.2018.
...
נזכיר בהקשר זה שבענין עדירן קבעה ועדת הערר של מחוז הצפון כי "בנסיבות אלה, אנו סבורים כי על מנת להוכיח את תחולת הפטור, קרי שעסקאות מכר הדירות הקיימות נדרשות באופן ישיר לבניה הנעשית בתוך תקופת הפטור, חיוני להמתין למימושה של הבנייה בפועל. על כן, כל עוד לא מומש פרויקט הפינוי-בינוי בתוך תקופת הפטור (המסתיימת ביום 5.9.16, אלא אם תוארך) לא ניתן בנסיבות העניין לראות בפעולת מכר הדירות הקיימות פעולה "בשל בנייה" של דירות מגורים בפרויקט.
טענה נוספת של המערערת היא טענת הסתמכות, אלא שגם טענה זו דינה להידחות.
סיכומו של דבר, מכל הטעמים שפורטו לעיל, הערעור נדחה.

בהליך ערעור מנהלי (עמ"נ) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

מבוא לפניי ערעור מנהלי על החלטת ועדת הערר לתיכנון ולבניה מחוז מרכז (להלן: "ועדת הערר") מיום 4.12.2018 בערר מס' רל/8034/0718, בגדרה נדחה הערר שהגישה המערערת על החלטת המשיבה שלא לפטור אותה מהיטל השבחה עד 140 מ"ר, ביחס למקרקעין הידועים כחלקה 747 בגוש 3925, הנמצאים בתחומי העיר ראשון לציון (להלן: "המקרקעין").
...
מבוא לפניי ערעור מינהלי על החלטת ועדת הערר לתכנון ולבניה מחוז מרכז (להלן: "ועדת הערר") מיום 4.12.2018 בערר מס' רל/8034/0718, בגדרה נדחה הערר שהגישה המערערת על החלטת המשיבה שלא לפטור אותה מהיטל השבחה עד 140 מ"ר, ביחס למקרקעין הידועים כחלקה 747 בגוש 3925, הנמצאים בתחומי העיר ראשון לציון (להלן: "המקרקעין").
יש להצר על כך שכן אני סבורה כי האינטרס הציבורי הצדיק הבאת עמדת היועמ"ש בפני בית המשפט, כפי שהתבקש (השוו: דנ"א 6298/15 הועדה המקומית לתו"ב פ"ת נ' דיבון ואח' (פורסם במאגרים) סעיף 16).
מעבר לכך, ועדת הערר ציינה כי נטען בפניה על ידי המערערת כי: "אם לא נקבל את עמדתה לתחולת הלכת שלו, אזי יש לקחת בחשבון את שטח ההרחבה (של הדירה הקודמת) ולא את מלוא השטח של אותה דירה. מהטעמים האמורים לעיל לגבי תכלית הפטור אין בידינו לקבל טענה זו, והפטור מתמצה בהרחבת אחת הדירות עד לשטח 140 מ"ר". ועדת הערר הפנתה בעניין זה לפסק הדין בעניין רביד וכן לאמור בפסק הדין בעניין זיו הצופה.
מעבר לנדרש, אציין כי אני סבורה כי עמדה זו של ועדת הערר, לפיה הפטור מתמצה באפשרות להרחבת אחת הדירות עד 140 מ"ר, תואם את לשון הסעיף ואת תכלית הפטור ולכן אין מקום להתערב בקביעה זו. משעה שהערעור נדחה לגופו, מתייתר הצורך לדון בטענה לפיה דין הערעור להידחות מהטעם שהערר הוגש באיחור.
סיכומו של דבר, הערעור נדחה.

בהליך ערעור מנהלי (עמ"נ) שהוגש בשנת 2024 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

בפני ערעור מינהלי על החלטת ועדת ערר לתיכנון ובניה מחוז מרכז גז/8013/0621 מיום 21.8.22 (ולהלן: "ההחלטה"), בעיניין חיוב היטל השבחה בסך של כ-4.8 מיליון שקלים, שדרשה המערערת ממשיבה 1, בגין בקשה להיתר בניה במקרקעין, שהם חלק מחלקה 4 בגוש 4768, וידועים גם כמגרש א' בתוכנית גז/8/17 במיתחם איזור תעשיה גזר החדש (להלן: "המקרקעין").
...
לגופו של עניין, לאחר עיון בכתבי בית הדין ושמיעת הצדדים מצאתי, שדין הערעור להידחות.
לפני סיום, ראוי להביא את תכליתם של הדברים, כפי שהובאו בפסק הדין בעניין מעונה (שם, פסקה 11): "החיוב בהיטל השבחה נשען על עקרון של צדק חלוקתי. מטרת החיוב היא שמי שהתעשר כתוצאה מפעולות תכנון של ועדה מקומית ישתף את הציבור בהתעשרותו [...] מכאן, שמקום שההשבחה נוצרה משינוי ייעוד המקרקעין שבעקבותיו על חוכר להשיב את המקרקעין למדינה, אין הצדקה לחייב את החוכר בהיטל השבחה, מכיוון שהוא לא התעשר כתוצאה מההשבחה. [...] עיון בדברי ההסבר להצעת החוק המתייחסת לנוסחו הנוכחי של סעיף 21 מחזק אף הוא את המסקנה כי תכלית הסעיף היא לפטור חוכר מתשלום היטל השבחה מקום שבו הוא אינו נהנה מן ההשבחה, שכן במצב דברים זה, נשמטת הקרקע מתחת ההצדקה לחייבו בהיטל ההשבחה (דברי ההסבר להצעת החוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 1999) (מס׳ 2), התשנ״ט-1998, ה"ח 230, 238)" לסיכום, מצאתי שתנאי סעיף 21 לתוספת השלישית לחוק התכנון והבניה מתקיימים, ועל כן על המקרקעין, לפי מלוא הזכויות בהם, חל ההסדר של חלף היטל השבחה במקום היטל השבחה, ודין הערעור על ההחלטה לבטל את היטל ההשבחה להידחות.

בהליך ערעור מנהלי (עמ"נ) שהוגש בשנת 2024 בהמחוזי נצרת נפסק כדקלמן:

לפני ערעור מינהלי על החלטת ועדת הערר לתיכנון ובניה פיצויים והיטלי השבחה מחוז צפון (להלן – ועדת הערר), אשר דחתה ערר שהגישו המערערים על החלטת המשיבה – והעדה המקומית לתיכנון ובניה מבוא עמקים (להלן – המשיבה) לדחות את תביעת המערערים לפיצויים לפי סעיף 197 לחוק התיכנון והבניה, התשכ"ה – 1965 (להלן – החוק).
...
אשר לטענה נגד חוו"ד שמאית המשיבה בשל ניגוד עניינים, הרי שאף היא דינה להידחות.
במסקנה זו אינני מוצאת עילה להתערב.
סיכומם של דברים; על יסוד כל המקובץ, הערעור נדחה.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו