כמתואר בעתירה, השיטה המקובלת והנפוצה כיום בארץ לגידול עופות לפטם היא גידולם ב"לולי רפד" המכונים גם "לולי ריצפה", במסגרתם מפוזרת על ריצפת הלול שכבת חומר פריר, רפד, עליו גדלים העופות ועליו עושים את צרכיהם משך כל תקופת גידולם האורכת ארבעה וחצי עד חמישה וחצי שבועות.
ביולי 2020 הוגשה עתירה מנהלית לבית משפט זה על ידי עמותת אנימלס כנגד המשיב והעותר (עת"מ 14149-07-20), במסגרתה התבקש בית המשפט לעניינים מינהליים להורות על המנעות ממתן ההיתרים להפעלה ולאכלוס של לולי הסוללה בקרב מגדלי עופות הפטם.
בנוסף, אורך ורוחב עצם השוק ביחס למשקל הגוף של העוף היו נמוכים באופן מובהק בלולי סוללה בהשוואה ללולי רפד.
כל מדגר חדש שניכנס אמור לייצר טונאז' של בשר שנמכר למשחטה בסדר גודל של מעל 4,000,000 ₪.
מנגד, למשיב לא ייגרם כל נזק אם החלטתו תושהה עד להכרעה בעירעור.
...
עמדה זו אינה מקובלת עליי.
בהמשך לאמור, אף אין לקבל את הטענה לפיה לעותר זכות קנויה לקבלת ההיתר לגידול העופות בלולי המושבה, אלא מקובלת עליי העמדה לפיה מדובר בהיתר אכלוס שהוא זמני במהותו והוא פג עם סיום סבב האכלוס, כטענת המשיב.
משכך, ובהביאי בחשבון את מכלול השיקולים שפורטו לעיל, אלה המצדיקים ליתן את הצו המבוקש ואלה המצדיקים שלא לעשות כן, סבורני כי נכון יהא לקבוע במקרה דנן פתרון מידתי וזמני, של מתן היתר לסבב אכלוס נוסף אחד.
