ערעור על תוצאות בחירות לראשות מועצה מקומית בני עי"ש

פתח דבר: בפניי ערעור מינהלי, לפי סעיף 72 לחוק הרשויות המקומיות (בחירות), תשכ"ה-1965 (להלן: "חוק הבחירות"), על תוצאות הבחירות לראשות העיר נצרת.

עילות אלה אינן מנויות בסעיף 63 הנ"ל (ראה עמ"נ (ת"א) 364/08 בן ציון נ' ועדת הבחירות המקומית לרשות המקומית בני עי"ש (1.2.09); בר"מ 2610/09 עמרם אפרים נ' ועדת הבחירות המקומיות למועצה מקומית (18.5.09); בר"מ 3235/09 מוראד עמאש נ' מנהל הבחירות למועצה המקומית גר אלזרקא (1.3.11)).

...

נוכח החלטת בית המשפט לדחות את בקשת המערער לעיין בפתקי הצבעה (עת"מ 2113-12-13), ולאור העובדה כי אין פתקים אלה עומדים לעיון בית המשפט לצורך הכרעה, הרי שדין טענות המערער בערעור בחלק זה להידחות.

יפים לכאן דבריו של כב' הנשיא יצחק כהן בה"פ 309/05 חסן הייב נ' ועדת הבחירות מועצה מקומית זרזיר (8.1.06) לפיהם: "אכן, אמת הדבר כי בערעור בחירות לזמן משמעות ויש לפעול מיד אך מול חשיבות המועדים וקיומם קיים כמובן אינטרס חשוב יותר ומכריע יותר והנו כשרות הבחירות וטוהר הבחירות ככאלה". לאור כלל האמור, טענת השיהוי נדחית.

מכלל המקובץ לעיל, המסקנה היא כי המערער מילא אחר התנאים הקבועים בסעיף 73(ב) לחוק, לצורך התערבות בית משפט זה. סוף דבר: התוצאה היא שאני מקבלת את הערעור ומורה כדלקמן: אני מורה על פתיחתן וספירתן של 5 המעטפות הצהובות שנפסלו מחמת העדר חתימת חבר ועדת קלפי על גביהן.

אני מורה על פתיחתן וספירתן של 42 המעטפות של המוגבלים בניידות, אשר נפסלו מחמת העדר חתימת מזכיר על פרוטוקול ועדת הקלפי, ומחמת אי רישום של פרטי מלווה בטופס הנלווה לפרוטוקול ועדת הקלפי.

ערעור על תוצאות הבחירות למועצה ולראשות המועצה בישוב שלומי.

סעיף 72(א) לחוק הבחירות קובע: "כל אדם שהיה זכאי לבחור למועצה פלונית רשאי להגיש ערעור לבית-המשפט לענינים מנהליים שבתחום שיפוטו נמצא תחום הרשות המקומית על תוצאות הבחירות לאותה מועצה בטענה –

אין זאת אלא שהטענה בדבר "הליקוי" הנטען נשמרה עד לתום יום הבחירות ולאחר שתוצאות הבחירות התבררו (על החובה לפעול ללא שהוי ראו בג"צ 9822/08 התנועה למען איכות השילטון בישראל נ' מנהל הבחירות עירית סח'נין (27/11/08); רע"א 94/94 שוקר נ' ועדת הבחירות למועצה המקומית בני עי"ש, פ"ד מח(5) 183 (1994)).

...

גם הטענה כי חלונות חדר הקלפי לא היו מכוסים כראוי, דינה להידחות.

סוף דבר בשים לב לכל האמור, הנני דוחה את הערעור על כל חלקיו.

בשים לב לתוצאות ההליך, אני מחייב את המערערים לשאת בהוצאות המשיבים 2-1 ו-6-3, בסך של 5,000 ₪ לכל קבוצה.

הקיפול אירע כתוצאה מאופן הכנסת הפתק למעטפה, דבר שנעשה באופן אקראי, כל פתק מקופל בצורה ובגודל אחר (ראה עמ"נ (ת"א) 364/08 בן ציון נ' משרד הפנים-ועדת הבחירות המקומית לרשות המקומית בני עי"ש).

בסעיף 6 לכתב התשובה לתגובת המשיבים לבקשה טען העותר כך: "העותר כאמור לאחר פירסום תוצאות הבחירות ברשומות ביום 17.11.13 ע"י הח"מ, פנה למנהל הבחירות בנצרת-מר עמאד עראידי ולמר יוסי ברון המפקח הארצי על הבחירות מטעם משרד הפנים, במספר רב של פניות בכתב, על מנת לצלם את מלוא פרוטוקולי 85 הקלפיות בעיר נצרת הן לראשות המועצה והן לראשות". (ההדגשה שלי-נ"מ).

עמדה על כך כב' השופטת בייניש בבר"מ 543/04 מסאלחה נ' יוספיה (22.1.04) וזו לשון דבריה: "אמנם, הבקשה הוגשה בתוך מסגרת הזמן שהוקצבה בסעיף 73 לחוק הרשויות המקומיות (בחירות), תשכ"ה-1965 (להלן: חוק הבחירות) להגשת ערעור על פסק דינו של בית המשפט לעניינים מינהליים, אלא שמסגרת זו נוצלה על ידי המבקש עד תומה, באופן שהוגשה ביום ה-14 והאחרון לה, הווה אומר, 8 ימים עובר למועד שנקבע לקיום הבחירות הנוספות. בנסיבות אלה, השהוי שנקט המשיב בהגשת בקשת רשות העירעור איננו סביר שכן אינו מאפשר דיון עינייני בבקשה. כבר נפסק לא אחת, כי בכל הנוגע לקיומן של בחירות, המהירות בנקיטת הליכים היא הכרחית (לעניין זה ראו, בין היתר, בג"ץ 2115/99 הוועד המקומי צור יגאל שר הפנים ואח', פ"ד נג(4) 61, 69 והאסמכתאות המובאות שם), ויש בהשתהות כדי להצדיק דחייה על הסף". מן המפורסמות היא, כי מידת השהוי נמדדת לפי נסיבותיו של כל עניין.

...

טענות המשיב 1: דין העתירה להידחות על הסף בהיותה לוקה בשיהוי ניכר (בר"מ 543/04 מסאלחה נ' יוספיה).

טענות המשיב 3: דין העתירה להידחות על הסף.

ברור שיש להקפיד הקפדה יתרה על המועדים הנכונים להגשה מהירה ויעילה ומיידית של בקשות מסוג זה. מכאן המסקנה, כי נוכח דוחק הזמנים עת עסקינן בענייני בחירות, היה על העותר להגיש בקשה זו מיד לאחר שהגיעו לידיו מלוא פרוטוקולי ועדות הקלפי, היינו, ביום 30.10.13, או לכל המאוחר במחצית חודש נובמבר 2013, אז לטענתו היו בידיו כל הפרוטוקולים הדרושים לשם הגשת בקשה זו. משלא עשה כן, הרי שהשתהה בהגשת הבקשה ללא כל טעם מוצדק.

משכך, הבקשה נדחית.

סוף דבר: לאור כלל האמור מעלה, באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות מחמת השיהוי שבהגשתה כמפורט.

להלן נימוקינו להחלטה זו. ביום 2.11.93 התקיימו בחירות לרשויות המקומיות ובהן גם הבחירות למועצה המקומית בני עי"ש (להלן-המועצה המקומית) ולראשות המועצה המקומית.

את ערעורו השתית על הוראות סעיף 72(א)(2) לחוק הרשויות המקומיות (בחירות), תשכ"ה-1965 (להלן-חוק הבחירות), אשר זו לשונו: "72. (א) כל אדם שהיה זכאי לבחור למועצה פלונית רשאי להגיש ערעור לבית המשפט המחוזי שבתחום שיפוטו נמצא תחום הרשות המקומית על תוצאות הבחירות לאותה מועצה בטענה-...

...

התוצאה היא, שהחלטת השר בבקשות ובעררים אלה, אשר ניתנה לאחר פרסום פנקס הבוחרים, פירסום שנעשה עד 17.5.93-כולל החלטה שעל-פיה שונה מקום המגורים ובהתאם לכך הוקנתה זכות בחירה לרשות מקומית אחרת מזו שהייתה לפי מקום המגורים הקודם-אינה מגיעה לידיעתו של הציבור, לרבות לידיעת אלה אשר ייתכן שיש להם עילה ועניין לתקוף את החלטתו.

כפי שביקשנו להראות, דין הבקשה להדחות על סמך הנימוקים שבוארו לעיל.

ביום 25.11.08 נערכו בחירות חוזרות לראשות המועצה המקומית בני עי"ש. כ-3500 קולות של מצביעים נחלקו כמעט באורח שווה בין שני המתמודדים; המערער, אשר בן ציון (להלן:"המערער" או: "בן ציון") והמשיב 3, מרק בסין (להלן: "המשיב" או: "בסין").

ביום 31.12.08 הגיש בן ציון ערעור על תוצאות הבחירות (עמ"ן 364/08).

לפיכך אימות החשד והכשרת הקולות הללו עשויים לגרום ל"מהפך" בתוצאות הבחירות ולהכרזתו כמי שנבחר לראשות המועצה המקומית.

...

13 המסקנה המצרפית היא שעליי לדחות את טענות הערעור ביחס להצבעות המלוות.

התוצאה התוצאה המתבקשת מן הדיון היא ששני הערעורים נדחים.

המערער ישלם למשיבים 1 ו-2 כגורם אחד סך 5000 ש"ח כהוצאות הערעור ולמשיב 3 סך 10,000 ש"ח כשכר טירחת עו"ד. ניתן היום ז' בשבט, תשס"ט (01/02/2009) בהעדר הצדדים.