מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

ערעור על שלילת תושבות רטרואקטיבית

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2021 באזורי לעבודה ירושלים נפסק כדקלמן:

הנתבע בהחלטה מ-27.7.12 שלל את תושבות התובע מחודש 6/95 המחלוקת האם קיבל התובע את ההודעה וההחלטה משנת 2012 על שלילת התושבות רטרואקטיבית מחודש יוני 95 (אם בכלל).
על כן פנייתו ב"כ התובע הנוכחי ב-2017 היא לאחר שההחלטה של המוסד הפכה חלוטה והתיישנה ,זה מכבר, זכותו לערער על החלטה זו תושבות התובע – בדיקה לגופו של עניין בדיקת תושבותו של התובע לגופו של עניין, מעלה כי לא הונחה בפנינו גרסה מסודרת של מקומות ותקופות המגורים בין השנים 1997 ל-2012 במהלך 15 שנה.
...
לפיכך גם לגופו של עניין דין התביעה להידחות.
מכל העילות לעיל התביעה כולה על כל ראשיה נדחית.
בהתחשב בתובע מחד ובתוצאות ההליך מאידך, ישלם התובע הוצאות הנתבע בגין תביעה זו בסך סמלי של 2,500 ₪ סכום זה ישולם תוך 30 יום ממתן פסק הדין.

בהליך ערעור ביטוח לאומי (עב"ל) שהוגש בשנת 2015 בהארצי לעבודה נפסק כדקלמן:

בעקבות מכתב מר אלכאמל מיום 24.5.07, נשלח מכתב המוסד, ביום 5.7.07, ממנו עולה כי בהתאם למידע מבקורת הגבולות שוהה מר אלכאמל בחו"ל באופן קבוע החל משנת 1995 ומגיע לארץ לביקורים קצרים וברובה המכריע של התקופה האמורה שוהה מר אלכאמל בחו"ל. בית הדין האיזורי פסק, כי בדין החליט המוסד לביטוח לאומי על שלילת תושבות מר אלכאמל בין המועדים 1.1.95 ל - 12/06 ולכן דחה את תביעתו וכי בדין נוצר לגב' אלכאמל חוב ולכן דחה את תביעתה.
באשר לטענות הקונקרטיות בערעורים טען המוסד כי: בעב"ל 48308-01-11 יש לייתן הדעת לכך שמר אלכאמל נהנה משירותי בריאות בכל התקופה שלגביה נשללה תושבותו בדיעבד.
...
סוף דבר: על יסוד כל האמור לעיל, אני סבורה כי אין תחולה להוראות חוק ההתיישנות, התשי"ח - 1958 (להלן - חוק ההתיישנות) על חובות דמי ביטוח של מבוטחים למוסד לביטוח לאומי וחובות בגין גמלה ששולמה ביתר, ונכון להחיל על סוגיה זו את דיני השיהוי המינהלי, הן כאשר מדובר בגבייה אקטיבית והן כאשר מדובר בגביה פאסיבית, דהיינו קיזוז חובות מגמלאות המגיעות למבוטח.
לאור כל האמור, מצטרפת אני לעמדת חבריי שלפיה יש להחיל על גביית דמי הביטוח והשבת תשלומי יתר את דיני השיהוי המנהלי.
סוף דבר על דעת כלל חברי המותב, לעניין טענת ההתיישנות, דין ערעורם של בני הזוג אלכאמל והגב' קסירר להידחות, וערעורי המוסד בעניינם של הגב' חג'ג' ומר דהן להתקבל.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2015 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

האם כדין נשללה תושבותו של התובע רטרואקטיבית, מיום 28.12.2006 ואילך? זו השאלה העומדת להכרעה במסגרת הליך זה, כאשר התובע טוען כי הנו תושב ישראל ואילו הנתבע טוען כי התובע אינו תושב ישראל, באשר הוא שוהה מרבית ימיו מחוץ לגבולות הארץ.
כמו כן, אף בת הזוג של התובע יכולה היתה לעלות לישראל לצורך הטיפול בו. דיון והכרעה היתיישנות בנסיבות העניין, לא מצאתי כי יש לסלק את התביעה על הסף, מחמת היתיישנות, מן הטעמים העקריים הבאים: ההודעה לתובע (נ/3) על הכוונה לשלול את התושבות ועל זכותו לערער על כך תוך שנה ו- 45 יום, התקבלה אצלו בחודש נובמבר 2012.
...
טענות התובע לגופו של עניין טוען התובע, כי תכנן לעלות ארצה עם אשתו, אולם זו נותרה בסופו של דבר ברוסיה על מנת לסייע בגידול נכדיה ובשל בעיות בריאות של בני משפחתה.
ההיפך הוא הנכון, הדבר מהווה ראיה לכך שעל אף תכנונו המוקדם של התובע לעלות לישראל ולהשתקע בה, בסופו של דבר לא נשא התכנון פרי והתובע חזר בו מכוונתו.
לאור כל האמור, מירב הזיקות מצביעות על כך שביתו הקבוע של התובע ומרכז חייו אינם בישראל, כי אם ברוסיה, עם רעייתו.
התביעה נדחית.

בהליך ערעור ביטוח לאומי (עב"ל) שהוגש בשנת 2019 בהארצי לעבודה נפסק כדקלמן:

בשנת 2008 פנה לפקיד השומה באמצעות רואה החשבון ובקש לקבל אישור עבור שילטונות המס בפולין, כי "כל הכנסותיו מדווחות בישראל מהיותו 'תושב' לפי פקודת מס הכנסה". ביום 3.6.13, הודיע המוסד למערער על שלילת תושבותו רטרואקטיבית, החל מיום 2.1.10.
...
לקביעה זו פן עובדתי, ולא מצאנו כי מקרה זה מצדיק התערבותה של ערכאת הערעור בקביעותיה של הערכאה המבררת.
בנסיבות אלה, המבחן האובייקטיבי והסובייקטיבי מובילים לטעמינו למסקנה כי עת יצא המערער מהארץ בשנת 2002 היתה יציאתו ארעית, וזו לא אצרה את הכוח לנתק את זיקתו האיתנה של המערער לארץ.
עוד נזכיר כי במכתב מיום 12.11.13, המצוטט בסעיף 6 לעיל, נאמר למערער כי ככל שהוא "מבקש לטעון אחרת לענין תושבותו – ויתור תושבות, עליו למלא את השאלון למבוטח השוהה בחו"ל על כל פרטיו כנדרש (מצורף)". משהסעד החלופי האמור לא התבקש, ולא נדון, ממילא גם לא התלבנה שאלת השתלשלות העניינים בעקבות מכתב זה. סוף דבר - לאור כל האמור החלטנו לדחות את הערעור, ובנסיבות הענין – ונוכח התקלה המיחשובית – החלטנו שלא לחייב בהוצאות.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2018 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

עקרי העובדות כפי שעולות מכתבי הטענות ומניהול ההליך ביום 3.11.14 קיבל התובע מכתב מהנתבע לפיו תושבותו תשלל רטרואקטיבית מיום 15.7.86 ככל שלא יגיש השגה על כך (נ/1) (להלן גם: "מכתב שלילת התושבות": "על פי המידע והממצאים שבידי המוסד לביטוח לאומי, הפסקת, לכאורה, להיות תושב ישראל בתקופה המפורטת להלן:
בגוף המכתב הובהר כי ההחלטה התקבלה "לאחר בדיקת השגתך". בסיום המכתב הוסבר לתובע כי באפשרותו לערער על תאריך תחילת התושבות בפני בית הדין לעבודה וזאת תוך 12 חודשים.
...
נכון הדבר כי חלק ניכר מהמסמכים הרבים שצירף התובע צורפו רק בשלב הגשת הסיכומים מטעמו, אך מצאנו לקבלם וליתן להם תוקף, שעה שהתובע ייצג את עצמו בהליך וכאשר המוסד לא הגיש כל בקשה בעניין זה, זולת טענה שהעלה בסיכומיו כי אין לתת לאלו משקל רב (כאשר בזמן הדיון הבהיר בית הדין כי שמוּרה למוסד הזכות להגיש כל בקשה לאחר שיתקבלו המסמכים הנוספים, אותם ביקש התובע להגיש בדיון).
סוף דבר שוכנענו כי מארג הראיות בהליך מחייב את המסקנה לפיה אין לראות בתובע כתושב ישראל בתקופה הארוכה בה התגורר בצ'כיה וכי שהותו שם הייתה ועודנה שלא לצורך מוגדר וארעי אלא שהות שיש בה העתקת מרכז חייו (ראו עניין טייץ שאוזכר לעיל וכן דב"ע (ארצי) מא/0-65 כמיליא חורי – המוסד לביטוח לאומי, פד"ע יב 304).
התביעה מתקבלת באופן לפיו נקבע כי התובע איננו במעמד של תושב ישראל מיום מאוגוסט 2008.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו