כניסת מנויים
מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

ערעור על שלילת זכאות לקצבת נכות כללית

בהליך ערעור ביטוח לאומי (עב"ל) שהוגש בשנת 2013 בהארצי לעבודה נפסק כדקלמן:

במסגרת פסק הדין התקבלה תביעת המשיבה כנגד המוסד ונקבע כי אין להורות על שלילת זכאותם של ילדי המשיבה לתוספת תלויים לקיצבת נכות (להלן – תוספת התלויים) המשולמת להם באמצעות אמם.
במסגרת זו טענה המשיבה כי שלילת זכאותו של מר יצחקי לקיצבת נכות כללית אינה שוללת את זכאותם של התלויים, ילדיהם המשותפים של המשיבה ושל מר יצחקי, לקבלת התוספת בעדם.
לטענתו, סכויי העירעור טובים מאחר שתכליתו של סעיף 325 לחוק הביטוח הלאומי היא למנוע תשלום תוספת תלויים במקרה בו נשללה זכאותו של אסיר לגימלה.
...
כל זאת מן הטעמים המפורטים להלן.
כל זאת עד למועד הדיון בערעור בבית דין זה. סוף דבר - הבקשה מתקבלת בחלקה כאמור בסעיף 10.
נוכח התוצאה שאליה הגעתי, אני מורה על הקדמת הדיון בערעור, שיקבע בהקדם ככל הניתן בפני מותב.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2020 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

לפניי ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים (נכות כללית) מיום 8.3.19 (להלן- הועדה), לפי סעיף 123 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה - 1995.
לאור קביעה זו, נשללה זכאות המערער לקיצבת נכות כללית.
...
מנגד טען המשיב, כי דין הערעור להידחות על הסף מחמת התיישנות, שהרי אף לשיטת המערער, הפרוטוקול המלא התקבל ב- 5/2019, ואילו הערעור הוגש כ-3 חודשים לאחר מכן.
אף לגופו של עניין, סבורני כי הדין עם המערער.
טענת המערער כי לא סביר שמבוטח יקבל מכתב אזהרה ויתעלם ממנו, אף היא מקובלת עליי, שכן משמעות היעדר תגובה היא כי הוועדה בוודאות כמעט גמורה תקבל החלטה על הפחתת הנכות.
סוף דבר עניינו של המערער יוחזר לוועדה באותו הרכב כך שהחלטתה מיום 6.3.19 שניתנה מבלי לאפשר למערער להגיב למכתב האזהרה תבוטל.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2014 בעליון נפסק כדקלמן:

עם הגשת העירעור על פסק הדין, פנה המבקש למל"ל בתביעה לבדיקה חוזרת של זכאותו לקיצבת נכות כללית.
בתגובה לפנייה הודיע המל"ל למבקש כי הוחלט על שלילת זכאותו לקיצבת נכות כללית מכוח סעיף 329 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה-1995 (להלן: החוק), שכן המבקש כבר זכה למלוא הפצוי בגין הנזקים שנגרמו לו בתאונת הדרכים מידי הנתבעים בתביעת הפיצויים.
...
באשר לסוגיית הקיזוז מכוח סעיף 329, לאחר שהמל"ל כבר זכה לשיפוי מכוח סעיף 328, סבורני כי לא מתעוררת כאן שאלה של ממש.
התייחסות בית משפט קמא לשאלה זו מקובלת עלי (שם, בפסקאות 29-27), ורק אדגיש כי מאחר שפעולות המל"ל בהתאם לכל אחד מהסעיפים נעשתה בהתייחס לגמלאות שונות, והואיל והמל"ל לא זכה לכפל שיפוי, אינני מוצא כל פסול בהתנהלות המל"ל. לא למותר לציין כי על-פי פסיקת בית משפט קמא, לא נשללת אפשרות הפנייה של המבקש למל"ל. כל שנקבע הוא שמהגמלאות המגיעות למבקש עתה ינוכו כספים אותם כבר קיבל מהנתבעים בתביעת הפיצויים, וזאת על-מנת שהמבקש לא יזכה לכפל פיצוי.
נוכח האמור, אני דוחה את בקשת רשות הערעור.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך ערעור אזרחי (ע"א) שהוגש בשנת 2013 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

פסק דין השופטת שושנה שטמר – אב"ד בפסק דינו של בית משפט קמא התקבלה תביעת המשיב: נקבע שאין למערער זכות, על פי סעיף 329 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 (להלן - "חוק הביטוח הלאומי"), לקזז מהגמלה של נכות כללית, שנקבעה על ידי המערער, את סכום הפיצויים שקבל המשיב מחברת הביטוח על פי הסכם פשרה, שניתן לו תוקף של פסק דין.
בסופו של יום, המל"ל לא שילם למשיב קצבת נכות כללית והחליט לשלול את זכאותו לכך בהתאם לסעיף 329 לחוק הביטוח הלאומי.
השופטת קמא סברה, שעל אף שהנכות שנקבעה ביום 5/6/07 קשורה לנכותו כתוצאה מהתאונה, ולמרות שהמשיב התחייב שלא לערער על ההחלטה הקובעת העידר נכות, לא התכוונו הצדדים לחסום את דרכו של המשיב לממש את זכויותיו לגימלה ככל שתחול החמרה במצבו בעתיד, עם או בלי קשר לתאונה.
...
כחברתי כבוד השופטת שטמר, אף אני סבור כי בנסיבות המקרה בו אנו עוסקים אין מניעה לביצוע זקיפת פיצויים לחשבון הגמלאות העתידיות, על פי סעיף 329 לחוק הביטוח לאומי, אף בשעה שבגין תגמולי העבר מימש המוסד לביטוח לאומי את זכותו לתבוע את המזיק מכוח סעיף 328 לחוק.
א. טובי, שופט לפיכך הוחלט כמפורט בפסק דינה של השופטת ש' שטמר – אב"ד: הערעור מתקבל, ואנו קובעים כי כי המערערת זכאית לקזז מהגימלאות המגיעות למערער, בהתאם לסמכותה על פי סעיף 329 לחוק הביטוח הלאומי, את הסכום של 161,968.5 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה מיום מתן פסק הדין של בית המשפט העליון, 1/9/02.
החלטנו שלא לתת צו להוצאות בערעור.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2017 באזורי לעבודה באר שבע נפסק כדקלמן:

אין בעובדה שניתן באופן הפותטי למצוא משרות מיוחדות המותאמות למערער, כדי לשלול את זכאותו לקיצבת נכות כללית.
עם זאת, במסגרת בחינת הועדה את עניינו של המבוטח הרי שעליה לשקול גם את השפעת ליקויו של המערער על יכולתו לחזור לעבודתו במלואה או בחלקה כתנאי מיצטבר לשיקוליה בדבר יכולתו לבצע עבודה אחרת או לרכוש מיקצוע חדש מסוג העבודות או המקצועות שהתובע מסוגל לעסוק בהם.
...
הוועדה התכנסה מכח פסק דין בתיק ב"ל 30579-04-16 מיום 13.9.16 (להלן: "פסק הדין") אשר ניתן בהסכמת הצדדים ובו נקבע, כדלקמן: "לאחר ששמענו את דברי בית הדין, יש ביננו הסכמה לפיה עניינו של המערער יוחזר לוועדה הרפואית לעררים (אי כושר) על מנת שתשוב ותבחן את עניינו של המערער תוך התייחסות לנסיבותיו האישיות לרבות השכלתו, עברו התעסוקתי וליקוייו הרפואיים ובכלל זה חדות הראיה. נקודת המוצא של הוועדה תהיה כי נכותו הרפואית של המערער משקפת דרגה אובייקטיבית של אי כושר לעבוד.
עיקר טענות המשיב- הוועדה פעלה בהתאם להוראות פסק הדין אשר מכוחו התכנסה ומשכך לא עולה כל טעות משפטית מהחלטתה ועל כן, יש לדחות את הערעור; הוועדה קבעה כי המערער לא איבד מכושרו 50%, כאשר נכותו הרפואית הינה בשיעור 62%.
המדובר במסקנה בלבד אשר אינה נתמכת בנימוקים.
סוף דבר לאור כל האמור, הערעור מתקבל.
משהתקבל הערעור, ישלם המשיב למערער הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך של 2,500 ₪, הסכום ישולם תוך 30 יום מיום המצאת פסק הדין.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו