פסק דין
השופטת שושנה שטמר – אב"ד
בפסק דינו של בית משפט קמא התקבלה תביעת המשיב: נקבע שאין למערער זכות, על פי סעיף 329 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 (להלן - "חוק הביטוח הלאומי"), לקזז מהגמלה של נכות כללית, שנקבעה על ידי המערער, את סכום הפיצויים שקבל המשיב מחברת הביטוח על פי הסכם פשרה, שניתן לו תוקף של פסק דין.
בסופו של יום, המל"ל לא שילם למשיב קצבת נכות כללית והחליט לשלול את זכאותו לכך בהתאם לסעיף 329 לחוק הביטוח הלאומי.
השופטת קמא סברה, שעל אף שהנכות שנקבעה ביום 5/6/07 קשורה לנכותו כתוצאה מהתאונה, ולמרות שהמשיב התחייב שלא לערער על ההחלטה הקובעת העידר נכות, לא התכוונו הצדדים לחסום את דרכו של המשיב לממש את זכויותיו לגימלה ככל שתחול החמרה במצבו בעתיד, עם או בלי קשר לתאונה.
...
כחברתי כבוד השופטת שטמר, אף אני סבור כי בנסיבות המקרה בו אנו עוסקים אין מניעה לביצוע זקיפת פיצויים לחשבון הגמלאות העתידיות, על פי סעיף 329 לחוק הביטוח לאומי, אף בשעה שבגין תגמולי העבר מימש המוסד לביטוח לאומי את זכותו לתבוע את המזיק מכוח סעיף 328 לחוק.
א. טובי, שופט
לפיכך הוחלט כמפורט בפסק דינה של השופטת ש' שטמר – אב"ד: הערעור מתקבל, ואנו קובעים כי
כי המערערת זכאית לקזז מהגימלאות המגיעות למערער, בהתאם לסמכותה על פי סעיף 329 לחוק הביטוח הלאומי, את הסכום של 161,968.5 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה מיום מתן פסק הדין של בית המשפט העליון, 1/9/02.
החלטנו שלא לתת צו להוצאות בערעור.