ערעור על שומת רשות מקרקעי ישראל

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים בעניינים מנהליים עע"מ 4618/20 לפני: כבוד השופטת ד' ברק-ארז כבוד השופט י' אלרון כבוד השופטת ר' רונן המערערת: פז חברת נפט בע"מ נ ג ד המשיבות: 1. ועדת השגות על שומות רשות מקרקעי ישראל 2. רשות מקרקעי ישראל ערעור על פסק דינו של בית המשפט לעניינים מנהליים בבאר שבע מיום 17.4.2020 בעת"מ 8423-07-19 שניתן על-ידי כב' השופט ג' גדעון תאריך הישיבה: כד' בסיוון התשפ"ב (23.6.2022) בשם המערערת: עו"ד עמינדב בלוזר בשם המשיבות: עו"ד תהילה רוט ][]פסק-דין

...

עוד יש לציין, כי לכתחילה נוסחה הצעת חוק שלפיה יהיה ניתן להגיש ערעור מינהלי לבית המשפט לעניינים מינהליים על החלטות ועדת ההשגות (הצעת חוק מקרקעי ישראל (השגות על שומות מקרקעין), התשע"ו-2015 (ה"ח הממשלה 978 23.11.2015) בס' 11 להצעה, אולם בסופו של יום הותקן צו בתי משפט לעניינים מנהליים (שינוי התוספות הראשונה והשנייה לחוק), התשע"ח-2018 (ק"ת 7985, 12.4.2018), שבמסגרתו הוחלף פריט 59 לתוספת הראשונה לחוק בתי משפט לעניינים מינהליים.

התוספת הראשונה לחוק מפרטת את סוגי העניינים שבהם ניתן להגיש עתירה לבית משפט לעניינים מינהליים, ופריט 59 לתוספת הראשונה (פריט משנה 3), מורה, כי בית המשפט לעניינים מינהליים ידון בעתירה בעיניין "החלטה של ועדת ההשגות הפועלת לפי החלטות מועצת מקרקעי ישראל שעניינה השגה על שומת מקרקעין שנערכה במסגרת עסקה עם רשות מקרקעי ישראל". במצב דברים זה, לאחר תיקון פריט 59, הקף ההתערבות השיפוטית בהחלטת ועדת ההשגות מתוחם לעילות הבקורת של המשפט המינהלי.

...

בענייננו, סבורני כי החלטת הועדה מנומקת כנדרש, ויש בה מענה ראוי לטיעוני העותרת.

העתירה נדחית אפוא.

נוכח היקף ההתדיינות תשלם העותרת למשיבות הוצאות הדיון בעתירה בסך 25,000 ₪.

בנוסף מצאתי, כי אין בידי התובעת לתקוף את השומה של השמאי הממשלתי במסגרת ההליך שבכותרת וכי טענותיה בנוגע לנוהל עצמו אינן מצויות בסמכותו של בית משפט זה. בנוהל המיטיב 35.05 נקבע, כי מטרת הנוהל היא להתוות את תהליך הטיפול ופעולות רשות מקרקעי ישראל במענה לבקשות פיצויים לפי חוק רכישת מקרקעין או בקשות לשיחרור נכס או תמורתו לפי חוק נכסי נפקדים.

בית המשפט העליון ציין בשולי פסק דינו, כי בית המשפט המחוזי קבע שהמערערות זכאיות לפיצויים לפי הנוהל שקבע מנהל מקרקעי ישראל, וזאת על אף שמדובר בפיצויים הגבוהים מאלה להם זכאיות המערערות על-פי חוק הרכישה.

...

נקבע, כי משהוסכם בין הצדדים, כי הפיצוי יהיה בהתאם לנוהל ומאחר ובנוהל לא קבוע הליך של הגשת ערר על שומת השמאי או מתן זכות לחקירתו הנגדית הרי שאין מקום להיעתר לבקשה לחקירת השמאי.

הקביעה לפיה במקרה בו מוסכם, כי הפיצוי יהיה בהתאם לנוהל לא ניתן לחקור את השמאי או לערר על שומתו מקובלת עליי.

אין בידי הנפקע לערער על השמאות האמורה וככל שהיא אינה מקובלת עליו, אזי בידו לנקוט בהליך מכוח חוק רכישת מקרקעין.

בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית-משפט לעניינים מינהליים עת"מ 26173-10-22 אגודת מפעלי תורה וחסד - חיפה נ' ועדת השגות על שומות רשות מקרקעי ישראל ואח' תיק חצוני: לפני כבוד השופט הבכיר מנחם רניאל עותרת אגודת מפעלי תורה וחסד - חיפה משיבות 1.ועדת השגות על שומות רשות מקרקעי ישראל 2.רשות מקרקעי ישראל פסק דין

תשובת רמ"י מיום 25.6.20 היתה במישור המשפטי, לפיו יש לשלם דמי היתר למלוא הזכויות על פי התב"ע החדשה לעומת התב"ע שעמדה בבסיס הסכם הפיתוח, וכי יתר הטענות לעניין השווי אינן עומדות בהגדרת תיקון טעות בשומה, ויש לערער עליהן בהליך של השגה.

...

אני מקבל את דברי המשיבות שלפיהם יש שני מסלולים נפרדים לבירור טענות משפטיות ושאלות שמאיות.

לפיכך, אני קובע שהנתיב שבו הלכה העותרת, והעומד לדיון בפניי, הוא נתיב של השגה שמאית ולא השגה משפטית.

לפיכך, אני דוחה את העתירה לקבוע שאין לחייב כלל את העותרת בגין זכויות הבנייה הבלתי מנוצלות, מכיוון שזו טענה משפטית שאינה בסמכות בית המשפט בעתירה כנגד ועדת ההשגות הדנה בהשגה שמאית, ומקבל את העתירה לשום את זכויות הבנייה הבלתי מנוצלות, כך שהחלטת ועדת ההשגות בעניין זה מתבטלת ועליה לדון בכך מחדש, תוך שזכויות הצדדים נשמרות.

בית משפט השלום בחדרה ת"א 63154-05-18 בן משה ואח' נ' רשות מקרקעי ישראל בפני כבוד השופטת קרן אניספלד תובעים 1. שלום בן משה 2. אסתר בן משה שניהם ע"י עו"ד יוסף אלברק נתבעת רשות מקרקעי ישראל ע"י עו"ד יעל עזרא פסק - דין

התובעים הגישו ערעור לבית-המשפט המחוזי אשר תם בהסדר [ע"א 8975-01-15 בן משה נ' מינהל מקרקעי ישראל (2015); נספח 6 בכתב-ההגנה].

נוכח הדברים הללו, נאמן לשיטתו, ניסה התובע לשנות את חזית המחלוקת במהלך עדותו בחקירה נגדית; שוב לא הסתמך על שומת רמ"י בקביעת גודל שטחי העיבוד בנחלה ובקש להוושע באמצעות טענה חדשה שלא נזכרה בתביעה או בתצהיר ושביסודה חשבון פשוט: גודל הנחלה כולה 30 דונם, גודל חלקת בית המגורים (חלקה א') 2.5 דונם, וההפרש שמייצג את שטחי העיבוד – שהם הבסיס לחישוב דמי-ההסכמה, הוא 28 דונם [עמ' 18 ש' 38-14].

...

לפיכך הייתה התביעה נדחית גם אם הנתבעת לא הייתה משמיעה עד ומסתפקת בחקירה נגדית של התובע, שמאי התובעים ומומחה בית-המשפט.

אני דוחה את ניסיונה של הנתבעת להציג בסיכום טענותיה סכומים חדשים – שונים מאלו שעליהם עמדה בכתב-ההגנה ובתצהירו של העד מטעמה.

התובעים ישלמו לנתבעת את הוצאות ההליך בסך של 10,000 ₪ ושכ"ט עו"ד (כולל מע"מ) בסך 31,000 ₪, שניהם בערכי יום פסק-הדין (להלן יחד הסכום הפסוק).