ערעור על רישום משכנתא ומינוי כונס נכסים

לפני בקשת רשות ערעור על החלטת כב' רשמת ההוצאה לפועל, ורד רביב, מיום 20/09/15 (להלן: "ההחלטה") שניתנה בתיק איחוד מס' 522413-07-15 המתנהל כנגד המבקש, אשר הוכרז כחייב מוגבל באמצעים.

מאישור המחזיקה, אצלה נרשמו זכויות החייב בדירה, עולה כי על זכויות החייב נרשם צו מינוי כונס נכסים, התחייבות לרישום משכנתא ועיקולים נוספים.

...

החלטתי לדון בבקשה כאילו ניתנה רשות ערעור והוגש ערעור על פיה.

המשיבה 10 טענה כי אין להיעתר לבקשה מאחר שבבעלות המבקש בית ששוויו רב. בדיון הוסיף בא כוחה וטען כי צו תשלומים ע"ס 150 ₪ הינו נמוך במיוחד.

לאור האמור, הערעור מתקבל.

לפני בקשת רשות ערעור "בגילגול שלישי" על החלטת בית משפט השלום בתל אביב (כב' סג"נ השופט עמית יריב) מיום 25.8.21 ברער"צ 34911-08-21 ולפיה נדחתה בקשת רשות ערעור על החלטת כב' רשם ההוצל"פ (כב' הרשם אוהד אשר) מיום 28.7.21 בתיק הוצל"פ 510693-05-18.

בבקשת רשות העירעור נטען כי החלטות הערכאות הקודמות פותחות פתח לאי קיום הוראות רישמי ההוצל"פ שניתנו לכונסי נכסים עם מינויים וההחלטות פוגעות בפקוח של ההוצל"פ על פעילות כונסי נכסים.

ביום 27.10.19 מונו כונסי הנכסים לצורך מימוש משכנתא שנרשמה לטובת כלל לפני רישום המישכון לטובת המבקשת.

...

לאחר עיון בטענות הצדדים הגעתי למסקנה ולפיה דין בקשת רשות הערעור להידחות מהנימוקים כדלקמן: א) עסקינן ברשות ערעור ב"גלגול שלישי" אשר ניתנת במשורה במקרים שבהם מתעוררת שאלה בעלת חשיבות משפטית או ציבורית החורגת מעניינם הקונקרטי של בעלי הדין או כאשר עלול להיגרם למבקש, אם תדחה בקשתו עיוות דין חמור, וראה לעניין זה: ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור בע"מ, פ"ד לו (3) 123; רע"א 252/15 פטרוטק בע"מ נ' רשות מקרקעי ישראל (18.1.15); רע"א 2071/18 עו"ד נתאי נ' הוד סעיף 3 להחלטת כב' השופטת וילנר (20.6.18).

ביקשתי תשובת המשיבים לבקשת רשות הערעור על מנת לוודא שאין זה המקרה שבו ההחלטה גורמת ל"עיוות דין" המצדיק הידרשות לטענות ונחה דעתי מתשובתם כי אין כך הדבר.

לסיכום: לאור האמור לעיל, נדחית בקשת רשות הערעור.

ההליכים בין הצדדים ה"פ (מחוזי י-ם) 45469-01-13 דורפמן נ' הלפרין (10.2.2016) (להלן: המרצת הפתיחה): ביום 28.1.13 הגישו התובעים (יחד עם הגב' מרב שוקרון) המרצת פתיחה נגד היזמים, הנתבעים והבעלים הרשום של המקרקעין בה עתרו לשני סעדים: רישום משכנתות להבטחת ההלוואה שנתנו ליזמים ומינוי כונס נכסים.

בשלב השני היה על החברה להסיר את כל השעבודים, העיקולים והמשכנתאות שהיו רשומים על הנכס.

בית המשפט העליון שדן בערעורם של התובעים על פסק הדין בהמרצת הפתיחה, נימנע מלדון בעיניין לגופם של דברים, לא קבע כל קביעה נוגדת והבהיר כי פסק הדין מקובל עליו למעט בעיניין השיערוך.

...

לפיכך מקובלת עלי טענת הנתבעים כי השלב המתאים לברר את טענת ההתיישנות היא במסגרת הדיון הראייתי.

נוכח האמור, דין הטענה בדבר דחיית התביעה על הסף בשל התיישנותה להידחות.

התוצאה התוצאה היא שהבקשה לדחיית התובענה על הסף נדחית.

המערער ציין כי לא נכתבה בעיניינו כל הערת אזהרה לטובת הנושה וכי החברה המשכנת לא אישרה כי נרשמה משכנתא על הנכס אלא רק ציינה כי שטר המישכון הוגש.

המערער לא פירט מדוע הוא סבור שהסעד המתאים, גם אם טענתו העובדתית נכונה, היא שיש להורות על "ביטול רישום המישכון ושטר המישכון מעקרו". שנית, המערער לא הסביר מדוע הוא טוען טענה זו כעת ומדוע לא טען את הטענה בעת רישום המישכון או במועד מתן ההחלטה על מינוי כונס נכסים לנכס.

בשים לב לכך שהמערער לא פירט את טענותיו בעיניין זה ולאחר עיון בתגובת הנאמנת נראה כי תגובת הנאמנת בדין יסודה שכן הריבית שהוטלה על המערער עומדת בהוראות חוק אשראי הוגן.

...

גם טענה זו דינה להידחות.

משכך טענת המערער לפיה מדובר ב'פעולה בטלה' דינה להידחות.

סוף דבר: הערעור נדחה, החוב למשיבה יוותר בסך 265,829 ₪ בדין של חוב מובטח.

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים רע"א 3121/24 לפני: כבוד השופטת ר' רונן המבקשים: 1. אברהם בריגע 2. ציונה בריגע 3. יעקב בריגע נ ג ד המשיבה: קוואלטי קרדיט פאנד 2 – שותפות מוגבלת בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי חיפה מיום 14.2.2024 בת"א 33895-05-23 שניתנה על ידי כב' השופט י' פרידמן; ובקשה לעיכוב ביצוע בשם המבקשים: עו"ד מוני עזורה ][]החלטה

כבטוחה להלוואה, נרשמה משכנתה לטובת אובליגו על דירת מגורים בבעלות המבקשים 2-1 הידועה כחלקה 37 בגוש 39543 (להלן: הדירה הראשונה) ועל דירת מגורים נוספת בבעלות המבקשים 2-1 הידועה כחלקה 64/15 בגוש 39509 (להלן: הדירה הנוספת).

עוד הוסיף בית המשפט כי המבקשים טענו בכתב התביעה שהמשיבה העבירה כספים לאובליגו ולא העבירה לחשבונם דבר; בעוד שמהראיות שהוצגו התברר כי המשיבה העבירה לחשבונו של המבקש 3 את יתרת כספי ההלוואה בסך של 284,978 ש"ח. אם בכך לא די, ציין בית המשפט כי חרף טענת המבקשים לפיה הדירה הראשונה מושכרת למשפחה מרובת ילדים ולכן פינויה יגרום נזק, בפועל התברר כי לאחר מינוי כונס הנכסים בהליכי ההוצל"פ הודיעו השוכרים בדירה הראשונה כי בכוונתם להתפנות מרצון מהדירה, וכי הם צפויים להכנס לדירה חדשה ביום 2.4.2023 (כאשר תביעת המבקשים הוגשה לאחר מכן, ביום 14.5.2023, כך שהם היו אמורים לדעת על כך).

גם במסגרת בקשת רשות העירעור שלפניי, כל שטענו המבקשים בהקשר זה הוא ש"עצם עזיבת השוכרים את הדירה המושכרת, היא תוצאה ישירה של כנוס הנכסים ולאחר שלא הצליחו המבקשים להסביר להם את מהות ההליך ולא מתוך כוונה להסתיר, חלילה וחס, דבר מבית המשפט הנכבד" (פסקה 56 לבקשת רשות העירעור).

...

יתרה מכך, אני סבורה כי יש מקום ליתן משקל גם לשיהוי שנפל בהתנהלות המבקשים.

גם מטעמים אלה אני סבורה כי לא קמה הצדקה להתערבות בהחלטתו של בית משפט קמא.

בקשת רשות הערעור נדחית אפוא, וממילא נדחית גם הבקשה לעיכוב ביצוע.