ערעור על קיום צוואה ומינוי מנהל עיזבון

בתשובה מטעם המערער מיום 17.9.2021 נטען כי למיטב ידיעתו המנוח נפטר עוד בחודש אפריל 2021 ויורשיו הפוטנציאליים טרם פעלו להוצאת צו ירושה, צו קיום צוואה או צו למינוי מנהל עזבון.

...

לאחר ששקלתי בעניין, ראיתי להיעתר לבקשה מטעם המערער במובן זה שיורשיו הפוטנציאליים של המנוח יצורפו כבעלי דין חלף המנוח.

בענייננו, לא ראיתי להיעתר להצעתה של גב' נגרי כי היא זו אשר תייצג את עזבון המשיב כמנהלת זמנית לצורך הליך זה, כבר משום שאין זו המסגרת הדיונית לדון בבקשה זו (ראו: סעיפים 77, 78 ו-151 לחוק הירושה, התשכ"ה-1965).

זאת ועוד, חרף ההזדמנות שניתנה לגב' נגרי, לא הובהר בפני מדוע לא הוגשה עדיין בקשה למתן צו קיום צוואה או צו ירושה, ואף לא הובהר אימתי תוגש בקשה מעין זו. בנסיבות אלה, בהתחשב בכך שחלפה כשנה מאז מות המנוח, ובשים לב לרצונו הלגיטימי של המערער לקדם את שמיעת ההליך, אני נעתרת לבקשה שהגיש המערער להורות על יורשיו הפוטנציאליים של המנוח כחליפיו בהליך.

אשר על כן: אני מורה כי חלף המשיב 1 יבואו בהליך יורשיו הפוטנציאליים המפורטים בסעיף 7 לתגובת המערער מיום 17.9.2021.

המשותף למקרים האמורים הוא בעמדה העקרונית כי מאחר שהבעלים הרשום אינו בין החיים, עיזבונו אינו ישות משפטית הכשרה לתבוע ולהיתבע, ולכן יש לתבוע את יורשיו כחליפיו, וזאת רק לאחר שזהות היורשים תתברר במסגרת צו ירושה או צו קיום צוואה או לאחר מינוי מנהל עזבון שיכנס בנעלי בעל הזכויות ויהיה צד להליך הפרוק (ת"א (שלום ת"א) 8119-07-19 ציפורה שמלה נ' שרה אלפר (נבו 03.03.2020)).

בית המשפט אפשר למערער למצות הליכים למינוי מנהל עיזבון כתנאי להמשך בירור התביעה.

...

דיון אקדים ואטעים, כי לאחר עיון במכלול טענות הצדדים, אני סבור כי הטענה היחידה שיש לברר במסגרת הבקשות לסילוק על הסף, היא הטענה המשותפת לבקשת הנתבע 2 והנתבעת 3, ולפיה אין יריבות בין הצדדים, והנתבעים אינם בגדר "שותף" כל עוד לא הושלם הליך רישום הזכויות.

הרציונל המונח בבסיס עמדה זו הוא בקיומו של חשש שמא בסופו של דבר יתברר כי התביעה התנהלה נגד חלק מהיורשים או נגד "יורשים" שאינם יורשים כדין.

סוף דבר אשר על כן, ומהטעמים האמורים לעיל, לא מצאתי, בשלב זה, להורות על מחיקת התביעה.

מערערים 1.א' 2.ש' 3.ע' 4.נ' 5.ת' 6.פ' 7.ל' 8.פ' 9.ס' 10 .ו' 11 .נ' 12 .עיזבון המנוח א' ז"ל 13 .ל' 14 .ע' ע"י ב"כ עו"ד וחיד עותמאן משיבים 1.עזבון המנוח ח' ז"ל 2.ו' 3.ת' ע"י ב"כ עו"ד מוחמד חסן ג'בארין פסק דין

משכך, יש מקום להמציא לתיק תחילה צו קיום צוואה/צו ירושה/צו מינוי מנהל עיזבון ביחס לחייב המנוח הוא הבעלים הרשום.

למחרת היום הודיע בא-כוח המערערים על אי-הסכמתו, ובקש 29 לקבוע דיון.

...

אשר על כן, אני סבורה שלא נפלה שגגה כלשהי בהחלטת כב' הרשמת.

20 לפיכך, אני דוחה את הערעור ומחייבת את המערערים, ביחד ולחוד, לשלם למשיבים מס' .

בית המשפט לעינייני מישפחה תל אביב-יפו (כב' השופטת טובה סיון ז"ל) דחה את ההיתנגדות וכך גם את תביעות המערערת והורה על קיום הצוואה בפסק דין מיום 7.1.2008 (להלן: פסק הדין העקרי) בקובעו כי צוואת האב עמדה בדרישות הצורניות של צוואה בעדים, כדרישת סעיף 20 לחוק הירושה, תשכ"ה 1965- , ועל פי מכלול הראיות אין ממש בטענת "העיוורון" שטענה המערערת (להלן: התיק העקרי).

כך גם היתייחס בית המשפט לטענותיה שהפנתה למנהל העזבון, לרבות טענות כנגד דו"ח סופי שהגיש מנהל העזבון הקודם, טענות לגבי חוסר במסמכים בנקאיים וזאת לתקופה מחודש ספטמבר 1999 ועד חודש מרץ 2003 , מסמכים המתייחסים לתקופת הדו"ח האמור, וכך גם טענות לחוסרים כספיים באותה תקופה, וכשבית המשפט מציין כי למעשה דרישותיה של המערערת אשר הופנו באותה בקשה למנהל העזבון באותה עת וכך להכרעת בית המשפט בבקשה למתן הוראות, כי אחיה המנוח נטל שלא כדין כספים מחשבונות האב הן קודם לפטירתו והן לאחר פטירתו וקודם למינויו של מנהל העזבון הקודם.

באשר להוצאות שהוציאה המערערת על ההליכים השונים לצורך קבלת המסמכים אשר המשיבים ומנהל העזבון היו חייבים להמציא לה, טוענת המערערת כי זכותה לקבל החזר על הוצאות שהוציאה לצורך הגשת התביעה וזה עניין לבית המשפט להכריע בו. דיון והכרעה: כספים בגין העברת זכויות ב-"גוש הגדול" מקור החיוב, לפי כתב התביעה המתוקן אשר הוגש על ידי המערערת, בהעברת חצי דונם ב-"גוש הגדול" למערערת ולאחים, כאשר לאח המנוח הועברו 416.67 מ"ר, למערערת 41.66 מ"ר ולמשיב 41.67 מ"ר. נטען בכתב התביעה המתוקן כי עו"ד צבי כהן, עורך צוואת האב (להלן: עורך הצוואה), הבטיח לאב המנוח כי יבצע את העסקה, והמערערת הסכימה כי חלקה יועבר אליה רק בעקבות לחצים אשר הפעיל האב כאשר אילץ אותה וכפה עליה לחתום על תצהיר הקבלה.

...

בהתאם, משנדחו טענותיה של המערערת בנוגע להענקות האב, ובעיקר בהתחשב בכך שנקבע על ידי בית המשפט בתיק העיקרי כי ההענקות נעשו בחייו של האב כדין, בהיותו מודע להם, ברצון ותוך שלא היה כל פגם ברצונו, ברור כי אין למערערת זכות בכספים אלו ולכן עילה זו מוצתה אכן בפסק הדין העיקרי ובגדר מעשה בית דין או השתק פלוגתא ומשכך אין צורך להיזקק לנושא ההתיישנות בסוגיה זו. הנה כי כן דין הערעור בהתייחס לסוגיה זו להדחות.

המסקנה העולה כי בכל הקשור לתביעות בנושא של משיכת כספים על-ידי האח המנוח בין לפני פטירת האב ובין לאחריה, דינן להדחות על הסף.

סיכומם של דברים לאור כל האמור לעיל, דין הערעור להדחות, למעט בנושא העילה של השבת כספים בגין תשלומים נטענים בעניין המקרקעין ב-"גוש הגדול", אשר דינו להתקבל.

בהחלטתו מיום 20.3.2022 קבע בית הדין האיזורי כי בטרם יצורפו העזבון והיורשים כנתבעים, יש להמתין להוצאת צו קיום צוואה, צו ירושה או מינוי מנהל עיזבון וזאת בהתבסס על ההלכה שנקבעה בע"א 4923/09 עתילי ערפאת נ' בנק הפועלים בע"מ (12.10.2010).

בנסיבות אלה ומשהבקשה להוצאת צו הירושה הוגשה שלושה ימים לאחר החלטת בית הדין האיזורי, אשר היה תחת הרושם כי היורשים נמנעים מלפעול בעיניין, מתבקשת המסקנה כי היורשים "נימנעו מלהביא לידיעת בית הדין האיזורי את כוונתם לפעול להוצאת צו ירושה במועד סמוך". טענות הצדדים בעירעור המערערים טענו כי המשיבה הגישה את הבקשה להארכת המועד להגשת ערעור על פסק דינו של בית הדין האיזורי לאחר המועד ולאחר שפסק הדין כבר הפך חלוט; בעקבות פסק הדין פתחה המשיבה בהליכים משפטיים שונים, בכללם הפנייה לבית הדין הארצי כמו גם הליך בבית המשפט לעינייני מישפחה למינוי מנהל עיזבון, במסגרתו הוברר לה כי המערערים פנו לבית הדין הרבני לשם הוצאת צו ירושה; המשיבה לא ציינה כי היו אלה המערערים בעצמם שעדכנו את בית המשפט לעינייני מישפחה על הליך בקשת צו הירושה; ב"כ היורשים ידע אף הוא רק בסמוך למועד ההודעה לבית המשפט לעינייני מישפחה (22.6.2023) על הליך זה. שכן, בא כוחם לא טיפל ולא היה מעורב כלל בהליך הוצאת צו הירושה המדובר, ולא קיבל גם כל עידכון מהיורשים בעיניין זה; הליך הוצאת צו הירושה ניפתח על ידי המערער 2 לבדו, אשר לא היה צד להליכים שנוהלו בפני בית הדין האיזורי וכלל לא היה מעורב בהם, שכן ההליכים בבית הדין האיזורי נוהלו על ידי המערערת 5; בקשתו של המערער 2 להוצאת צו הירושה הוגשה לבית הדין הרבני באשקלון ביום 9.2.2023, לאחר שביום 6.2.2023 כבר ניתנה החלטת בית הדין האיזורי בבקשת המשיבה לעיון מחדש בפסק הדין, כך שפתיחת הליך צו הירושה נעשתה "כאשר כל ההליכים בבית הדין קמא הסתיימו", והמערערים אף הצביעו על כך בתגובתם מיום 12.7.2023; מכתבי הטענות שהגישו המערערים, מהם קבעה הרשמת כי משתמע שידעו על צו הירושה ולא עידכנו את בית הדין, אין ללמוד כמסקנת הרשמת.

...

לטעמנו, אין די בכך שהמערערים ציינו בהודעתם מיום 5.7.2023 כי הגישו בקשה להוצאת צו ירושה, ובמועד זה היה עליהם להבהיר כי הוצא צו ירושה והליך הבקשה להארכת מועד אינו רלוונטי.

לנוכח האמור, אנו מחייבים את המערערים בתשלום הוצאות לטובת אוצר המדינה בסך של 4,000 ₪.

סוף דבר הערעור נדחה.