מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

ערעור על קבלת תביעת חוב באיחור בהליך פשיטת רגל

בהליך פשיטת רגל (פש"ר) שהוגש בשנת 2020 בהמחוזי באר שבע נפסק כדקלמן:

להלן תמצית טענות החייב: הבקשה להארכת מועד הוגשה באיחור של למעלה משלוש שנים, ללא הצדקה ומבלי שהתקיימו התנאים הדרושים על פי ההלכה הפסוקה; צו הכנוס פורסם ברשומות ביום 4.11.15; החייב מסר לכתובת המערער המעודכנת בתיקי ההוצאה לפועל, הודעה בדבר מתן צו הכנוס עם אישור מסירה, אשר נחתם על ידי המערער ביום 22.12.15; ביום 5.11.17 הומצאו לנאמן אישורי המסירה של ההודעות לנושים בדבר צו הכנוס; בסעיף 5 ו-5.1 להודעה על מתן צו כנוס, מטעם הכונ"ר, כתוב מפורשות כי על הנושים להגיש תביעת חוב לכונ"ר, עד לא יאוחר מתום 6 חודשים ממועד צו הכנוס; לטענת החייב, המערער יכול היה להגיש את תביעת החוב במועד שנקבע בסעיף 71(ב) לפקודה, הן ברמת ידיעתו האובייקטיבית והן ברמת ידיעתו הסובייקטיבית שכן המערער אינו מכחיש שידע שהחייב נמצא בהליך פשיטת רגל; החייב מציין הילכות בעיניין סעיף 71(ב) לפקודה וטוען כי מקום בו ידע הנושה בפועל אודות צו הכנוס, צריכות להתקיים נסיבות נדירות כדי שניתן יהיה לקבוע שהוא לא יכול היה להגיש תביעת חוב במועד; המערער לא הציג נסיבות נדירות לצורך קבלת תביעת החוב באיחור כה גדול ולא הציג נסיבות מיוחדות מדוע לא יכול היה להגיש תביעת חוב במועד ועל כן יש לדחות את בקשתו.
משידע המערער על הליכי פשיטת הרגל של החייב, היה עליו להגיש תביעת חוב, מוקדם ככל האפשר לאחר שנודע לו על ההליך.
...
להלן תמצית טענות החייב: הבקשה להארכת מועד הוגשה באיחור של למעלה משלוש שנים, ללא הצדקה ומבלי שהתקיימו התנאים הדרושים על פי ההלכה הפסוקה; צו הכינוס פורסם ברשומות ביום 4.11.15; החייב מסר לכתובת המערער המעודכנת בתיקי ההוצאה לפועל, הודעה בדבר מתן צו הכינוס עם אישור מסירה, אשר נחתם על ידי המערער ביום 22.12.15; ביום 5.11.17 הומצאו לנאמן אישורי המסירה של ההודעות לנושים בדבר צו הכינוס; בסעיף 5 ו-5.1 להודעה על מתן צו כינוס, מטעם הכונ"ר, כתוב מפורשות כי על הנושים להגיש תביעת חוב לכונ"ר, עד לא יאוחר מתום 6 חודשים ממועד צו הכינוס; לטענת החייב, המערער יכול היה להגיש את תביעת החוב במועד שנקבע בסעיף 71(ב) לפקודה, הן ברמת ידיעתו האובייקטיבית והן ברמת ידיעתו הסובייקטיבית שכן המערער אינו מכחיש שידע שהחייב נמצא בהליך פשיטת רגל; החייב מציין הלכות בעניין סעיף 71(ב) לפקודה וטוען כי מקום בו ידע הנושה בפועל אודות צו הכינוס, צריכות להתקיים נסיבות נדירות כדי שניתן יהיה לקבוע שהוא לא יכול היה להגיש תביעת חוב במועד; המערער לא הציג נסיבות נדירות לצורך קבלת תביעת החוב באיחור כה גדול ולא הציג נסיבות מיוחדות מדוע לא יכול היה להגיש תביעת חוב במועד ועל כן יש לדחות את בקשתו.
דיון והכרעה לאחר שעיינתי בטענות הצדדים שוכנעתי כי דין הערעור דחייה, אולם הפטר אשר יינתן לחייב, אם יינתן, לא יחול על החוב למערער, מהנימוקים שיפורטו להלן.
אולם, בית המשפט העליון ריכך את הגישה המחמירה ל- "טעמים מיוחדים" הנדרשים וקבע כי בעל תפקיד הנדרש להכריע בבקשה להארכת מועד להגשת תביעת חוב, צריך להתחשב בכלל הנסיבות הרלוונטיות להליך הספציפי שבפניו ולבחון את השפעת החלטתו על המשך ניהול ההליך, אך זאת כאשר הנושה לא ידע בפועל על צו הכינוס, ראו: "סיכומו של דבר, כאשר נושה ידע בפועל אודות מתן צו הפירוק או הכינוס – ... – הוא יתקשה מאוד להוכיח כי "לא יכול היה" להגיש את תביעת החוב במועד, וכי על כן מתקיים לגביו טעם מיוחד המצדיק הארכת מועד.
נוכח האמור לעיל, התוצאה אינה נוחה לשני הצדדים – מצד אחד, דין הערעור דחייה ומצד שני, הפטר שיינתן לחייב לא יחול על החוב למערער.

בהליך ערעור שונה - אזרחי (עש"א) שהוגש בשנת 2019 בהמחוזי באר שבע נפסק כדקלמן:

המשיבה מפנה לפסיקת בית המשפט העליון, אשר במקרים שונים התירה קבלת תביעת חוב באיחור, בשים לב לנסיבות האיחור ולשלב בו היה מצוי הליך פשיטת הרגל.
המשיבה מתייחסת בתגובתה גם להתנהלות החייב בהליך פשיטת הרגל, אולם נראה כי אין הכרח לידון בטענות אלו במסגרת הדיון בעירעור.
למערער ניתנה האפשרות להודיע, תוך 21 יום ממועד בו הוגשה תגובת המנהל המיוחד, האם עומד על העירעור ואם כן, להגיש תשובתו לתגובות המשיבה והמנהל המיוחד.
...
לסיכום, אין זה המקרה בו ראוי להתערב בהכרעתו של המנהל המיוחד באישור תביעת החוב.
לפיכך, הערעור נדחה.
המערער ישלם למנהל המיוחד ולמשיבה הוצאות משפט בהליך בתיק זה בסך של 1,000 ₪ לכל אחד.

בהליך פשיטת רגל (פש"ר) שהוגש בשנת 2019 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

המערער ביקש לגזור גזירה שווה ביחס לקבלת ערעור שהגיש בתיק זה על קבלת תביעת חוב של נושה שהגישה באיחור.
לפי הגישה המחמירה די בפירסום ברשומות או בעתון כדי לקבוע ידיעה קונסטרוקטיבית אודות הצוו,שיש להסתפק בה. הגישה המקילה בנוגע להארכת מועד להגשת תביעות חוב מבוססת על בחינת כל מקרה לפי נסיבותיו תוך עריכת איזונים בין תכלית הליכי פשיטת הרגל, זכויות כלל הנושים לרבות השאלה באיזה שלב מצוי ההליך, האם חולקו דיבידנדים והאם נפגע אינטרס ההסתמכות של נושים אחרים כמו גם זכויות החייב לרבות היתנהלותו בהליך.
...
לדיון שבפני לא התייצב נציג מטעם הנושה ולא הגיש עיקרי טיעון ועל כן טען המערער כי גם מטעם זה של היעדר התייצבות יש לקבל את הערעור.
לאחר שעיינתי בטענות המערער ובטיעון בפני בישיבת 15/5/19, דין הערעור להידחות.
מכל הטעמים לעיל, אני דוחה את הערעור.

בהליך פשיטת רגל (פש"ר) שהוגש בשנת 2020 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

לפניי ערעור על החלטת הנאמן שאישר תביעת חוב של הנושה מר מרואן מוסא שהוגשה באיחור ניכר, ולאחר שכבר נקבעה תכנית פרעון בעיניינו של החייב.
המערער טוען כי טעה הנאמן באשרו את תביעת החוב שהוגשה באיחור, וטעה בקביעתו שלא קיים אישור מסירה לנושה זה. בבקשה להארכת מועד של הנושה שהוגשה באמצעות עו"ד יוסף עאוני, ציין ב"כ הנושה באופן סתמי כי נודע לו לראשונה על הליך הפש"ר רק ביום 18.8.2018, מבלי לפרט כיצד נודע לו על ההליך.
סעיף 71(ב) לפקודת פשיטת הרגל, קובע כי יש להגיש תביעת חוב תוך 6 חודשים מיום מתן צו הכנוס.
אשר על כן, אני מקבלת את העירעור, ומורה להתאים את סיום תכנית הפרעון בהתאם לתשלומים ששולמו עד כה תוך דחיית תביעת החוב של מרואן מוסא, וככל שיש מקום להחזר כלשהוא, יש לבצעו.
...
עוד הוא טוען כי בהתאם להלכה שנקבע ב- רע"א 1860/15 אורות העמקים בע"מ נ. מרדכי אלגבסי (ניתן ביום 21.5.2015) (פורסם בנבו) בעניין הארכת מועד להגשת תביעות חוב, דין טענת החייב להידחות.
לאחר ששמעתי את טענות הצדדים, דין הערעור להתקבל.
אשר על כן, אני מקבלת את הערעור, ומורה להתאים את סיום תכנית הפירעון בהתאם לתשלומים ששולמו עד כה תוך דחיית תביעת החוב של מרואן מוסא, וככל שיש מקום להחזר כלשהו, יש לבצעו.

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2020 בעליון נפסק כדקלמן:

לטענתו, תביעת החוב התקבלה למרות שלא לוותה בבקשה להארכת מועד ובתצהיר, וחרף ידיעת הנושה על הליך פשיטת הרגל.
זאת ועוד, בית המשפט קבע כי הכרעת החוב אינה סוטה באופן קצוני מההלכות לעניין הארכת מועד להגשת תביעת חוב: (א) המדובר בחוב פסוק שאינו שנוי במחלוקת, על קיומו ידע המבקש עת ניכנס להליך הפש"ר. עיון בדו"ח המסכם של הנאמן אף העלה, לפי בית המשפט קמא, כי כניסת המבקש להליך נבעה בעיקר מחובו לנושה; (ב) קבלת תביעת החוב לא תיפגע באנטרס ההסתמכות של הצדדים האחרים להליך מכיוון שטרם נקבעה תכנית פרעון, וכן לא תפגע היתקדמות ההליך; (ג) איזון בין הנושים מצדיק את קבלת תביעת החוב באיחור.
זאת להבדיל מהחלטה של בית משפט מחוזי בעירעור על החלטת נאמן הנוגעת להארכת מועד להגשת תביעת חוב, שהיא בגדר החלטת ביניים (שלמה לוין ואשר גרוניס פשיטת רגל 289 (מהדורה שלישית, 2010); ע"א 7829/04 הבנק הבנלאומי הראשון לישראל בע"מ נ' פאן אל-א סחר בנלאומי פ.א. בע"מ (בפרוק), פסקה 16 (13.7.2008) (להלן: "עניין הבנק הבנלאומי")).
...
נוכח נסיבות אלו מקובלת עלי עמדת בית המשפט קמא לפיה הסתמכות יתר הצדדים, וכן יעילות וקידום ההליך, אינם נפגעים משמעותית מקבלת תביעת החוב של הנושה.
כן מקובלת עלי עמדתו כי גריעה מסוימת מהדיבידנד שיקבלו שאר הנושים היא סבירה למול הפגיעה האפשרית בנושה, אם תביעת החוב שלה תדחה על הסף.
על יסוד כל האמור לעיל, בקשת רשות הערעור נדחית.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו