ערעור על קביעת נכות בשל סחרחורת לאחר תאונת דרכים

זהו ערעור על החלטת הועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה), מיום 1.8.17 ("הועדה"), אשר קבעה למערער דרגת נכות צמיתה בשיעור 0% מיום 1.7.16 ("ההחלטה").

הועדה איבחנה את המערער כסובל מ"מצב לאחר תאונת דרכים כאבי צואר וסחרחורת".

הועדה עיינה בחוו"ד ד"ר קוריצקי 6/2/17 אשר המליץ על נכות אך לפי סעיף 72 שהנו בסמכות רופא א.א.ג. לאור זאת הועדה הפניתה לחוו"ד רופא א.א.ג. אשר קבע שאין נכות הקשורה לתאונה בגין סחרחורת.

...

דיון והכרעה לאחר שעיינתי בכתב הערעור ובכתב התשובה, בפרוטוקול הוועדה ובכלל החומר המונח לפני ונתתי דעתי לטענות הצדדים בדיון, הגעתי למסקנה, כי דין הערעור להידחות ואין טעם להתערבות בית הדין בהחלטת הוועדה.

הסבריו של יועץ הוועדה פרופ' קרוננברג בנוגע לסחרחורת, ולהעדר קשר סיבתי למחלת הקריסטלים הינם ברורים ומלאים ולא מצאנו כי יש מקום להתערב בקביעות הוועדה בעניין זה. לסיום טען המערער, כי הוועדה לא התייחסה לכל המסמכים הרפואיים שהונחו לעיונה.

על כן, גם טענת ערעור זו דינה להידחות.

סוף דבר לאור כל האמור, הערעור נדחה.

המערערת, גב' לבנה שובכר, הייתה מעורבת בתאונת דרכים שהוכרה כתאונת עבודה ביום 14.7.13.

הועדה הרפואית לעררים תיעדה את תלונות המערערת בעיניין זה כך: "מאז התאונה אני סובלת מסחרחורות, הסחרחורות מופיעות מידי פעם פעמיים ביום. לא ידעתי על סחרחורות לפני התאונה. זה היה בכביש ערוני תאונה חזיתית חבלות בכל הגוף. הסחרחורות שתוקפות גורמות לי לאבוד חייבת להחזיק משהו... אני מוגבלת מאוד לא יכולה להסתכל לצדדים ולא למעלה . סובלת ממגבלות בגב תחתון ..אבל אני סובלת מסחרחורות . ניפתחו לי כריות אוויר וירד לי הרבה דם. הייתי מבולבלת...." הועדה הרפואית לעררים בדקה את המערערת ורשמה כי: "מבחינת א.א. ג תופיות תקינות, מגיבה לכולן בצורה תקינה לא מתלוננת על ירידה בשמיעה או טינטון. אין נסטגמוס. בדיקת אצבע אף תקינה". בסיכום הדיון פירטה הועדה הרפואית לעררים את מסקתנה כך: "מבחינת א.א.ג. הועדה דוחה את הערר כי לא נגרם כל נזק לאוזניים הפנימיות עקב הארוע הנידון. אי לכך אין נכות בגין התלונות על הסחרחורות". בדיון הערכה מוקדמת שהתקיים בעירעור טענה המערערת כי הועדה הרפואית לעררים טעתה משלא קבעה לה נכות בגין הסחרחורות למרות שהיא סובלת מהן מיום התאונה.

המערערת טענה: "הועדה האחרונה לא מצאה לכאורה קשר בין הסחרחורות לתאונה על ידי בדיקה של רופא אף אוזן גרון ועל סמך בדיקת ENG שהמוסד שלח אותי לעשות. לאחר הועדה הייתי אצל רופא מומחה ד"ר לוסוס והוא קובע גם אם אין מימצאי בבדיקת ה-ENG התאור הקליני מאוד אופייני להפרעה וסטיבולאריות פוסט טראומתית ומתאים להגדרה של הסעיף 72(4)(ב) שמדבר על הפרעה ווסטיבולרית קלה עם תלונות על סחרחורות. בסעיף זה לא מוזכר הצורך בממצאים אובייקטיביים של ENG לכן לדעתנו מצבה מתאים מדויק לסעיף זה. הועדה הרפואית לעררים לא נתנה את דעת ה על המצב המשפטי לקיומן של שעורי נכות לסחרחורות על אף מימצאי ה-ENG. המחוקק תיקן בתקנות קביעת שעורי נכות אף ללא ממצא בדיקת ENG.

לא ברור לבית הדין אם קביעה זו מבוססת על בדיקת ENG, או אם סברה שאין די בתלונות המערערת על סחרחורות.

...

לפיכך הערעור מתקבל, ובית הדין מורה כי עניינה של המערערת יושב לוועדה הרפואית לעררים על מנת שתשוב ותדון בשאלת קיומה של נכות בגין סחרחורות.

הערעור מתקבל כאמור בסעיפים 14-15 לעיל.

המשיב ישלם למערער הוצאות הערעור בסך 1,500 ₪.

המערער יליד 1964 (כבן 51), משרת במישטרה , והוכר בגין ליקוי שמיעה בתדרים גבוהים , טינטון וסחרחורת לאחר ארוע תאונת דרכים מאוקטובר 2009.

במקרה כאן, לא עומד המערער בתנאי של ליקוי השמיעה הנידרש בתדר של 3,000 הרץ ,כפי שעולה מתוצאות ההערכות האודיולוגיות, מחוות דעת פרופ' הימלפרב ומהתייחסות הוועדה הרפואית העליונה, ולכן אינו זכאי לקביעת דרגת נכות בגין הטינטון.

...

הערעור נדחה.

בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום ברחובות (כב' הש' ק. אסולין) מיום 19.5.22 במסגרתה נדחתה בקשת המבקש למינוי מומחה בתחום האורתופדיה בהליך של תביעה שהגיש כנגד המשיבה מכוח חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975 (להלן- חוק הפלת"ד).

בתגובתה מיום 13.4.22 היתנגדה המשיבה למינוי וטענה כי אף בהתייחס לתעוד העדכני שהגיש המבקש, הרי שתלונותיו הן אך ורק בגין סחרחורת וחוסר יציבות, כאשר תלונות אלה נבדקו כבר ע"י המומחה בתחום א.א.ג. אשר קבע 10% נכות בגין סחרחורת, ואילו בגין אי יציבות קבע כי בדיקת שווי משקל תקינה.

בנוסף, המומחה היתייחס לתלונותיו בגין טינטון וצפצופים באוזניים וקבע שלא נותרה נכות, וכן קבע 5% בגין איבוד חוש טעם וריח, כך שכל תלונותיו של המבקש הנושקות "אולי" לתחום הנורולוגי קיבלו כבר ביטוי בחוות דעת המומחה בתחום א.א.ג. המשיבה הוסיפה כי אף המומחה בתחום הנפשי היתייחס לתלונותיו של המבקש, וכי המבקש סומך את בקשתו על המלצת המומחה בתחום האורתופדי מיום 20.10.20 ואולם זו אינה רלבאנטית נוכח חוות דעתו של המומחה בתחום א.א.ג אשר ניתנה לאחר מכן ביום 30.10.20 ואשר התייחסה לתלונות הנזכרות באופן מקיף.

כידוע, הדרך היחידה העומדת לנפגע להוכחת טענותיו שברפואה במסגרת תביעה על-פי חוק הפלת"ד, הוא באמצעות מינוי מומחה רפואי מטעם בית המשפט (ראו סע' 6א לחוק הפלת"ד וסע' 2 לתקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים) התשמ"ז – 1986) מתוך שכך הובהר בפסיקה כי בית המשפט ימנה מומחה רפואי מטעמו אם שוכנע כי קיימת אך ראשית ראיה לאפשרות קיומה של נכות עקב תאונת הדרכים (ראו, כדוגמה: רע"א 1338/90 שיק נ. מטלון (1990); רע"א 3497/98 רזין נ. המגן חברה לביטוח בע"מ (1998); רע"א3007/12 פלונית נ. הראל חברה לביטוח בע"מ (2012) (להלן - עניין פלונית)).

...

סוף דבר- נוכח האמור - הבקשה מתקבלת באופן שהתיק יוחזר לבית משפט קמא, לצורך מינוי מומחה בתחום הנוירולוגי.

בבדיקה ציינו המערערת ובא כוחה כדלקמן: "לקוח: בזמן שיש שקט, הטנטון הוא עוצמתי וארוך. כשכמה אנשים מדברים אני מתקשה להבין את השיח. עבדו איתי על אינדיקאציה והמליצו לי על אוזניה. לא יכולה להתנייד עם 2 קביים בגלל החולשה בשמאל. הייתי בדרך הביתה נהגתי בנתיב ימין. רכב משמאל ניכנס בדלת הנהג ובמכסה מנוע. נפגעתי בצד שמאל. יש לי פלאשבקים מהתאונה. נפגעתי בראש לא זוכרת. נפלתי לאחר שאיבדתי הכרה. איבוד הכרה עם החייאות. שברתי את הלסת ושברתי את השיניים ואושפזתי בתל השומר.

ביום 28.4.21 קבעה הוועדה הרפואית לנכות כללית, כי המערערת סובלת מנכות צמיתה משוכללת בשיעור של 53% ובכלל זאת: נכות צמיתה בתחום הנורולוגי בין סחרחורות בשיעור של 10%, נכות צמיתה בתחום הנורולוגי בגין הפרעות תחושה בפלג גוף שמאל בשיעור של 10%, נכות צמיתה בתחום הנורולוגי בגין כאבי ראש בשיעור של 10% ונכות צמיתה בתחום א.א.ג. בגין טינטון בשיעור של 10%.

רופאי המל"ל קבעו כי נכויות אלו נגרמו למערערת בתאונת הדרכים.

הוועדה היתעלמה מהנהלים והקריטריונים הקבועים בחוזר הפנימי שלה בכל הקשור לקביעת נכות בגין כאבי ראש וזאת מאחר והמערערת עונה על כל אחד ואחד מהקריטריונים שנקבעו.

אשר לתחום א.א.ג. – לעניין השוני במסקנות הוועדה הרפואית (נכות כללית) למסקנות הוועדה נשוא הליך זה, יצוין, כי בתחום ה-א.א.ג. מדובר בהתייחסות של שתי ועדות ערר מטעם המשיב לבדיקת שמיעה אחת, מיום 20.1.2020, כשוועדה בענף נכות כללית מבססת על בדיקת שמיעה זו נכות ואילו הועדה נשוא תיק זה מסתמכת על הקביעה של היועץ, כי הבדיקה לא אמינה בשל אי התאמות בין חלקי הבדיקה.

...

לפניי ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים (נכות מעבודה), שהתכנסה בשתי ישיבות בתאריכים 11.2.21 ו-2.6.21 (להלן – הוועדה) ובמסגרתה נדחה הערר.

במסגרת הדיון בוועדה מיום 11.2.21 ציינו המערערת ובא כוחה כדלקמן: "לקוח: הכאבים בשמאל והנימלולים יש לי דקירות מחטים בראש. כל שמאל. חוסר שיווי משקל אני הולכת עם קביים כדי לשמור על השיווי משקל. זה קבוע. הכאבים בלתי נסבלים. יש לי לחץ בעיניים מכאבי הראש. לא זוכרת את התאונה. יש לי פלשבקים. לא זוכרת בעל פה – מקריאה מהטלפון. לא יודעת מי נתן לי את התרופות. טופטרין 100 נותנת נוירולוגית. במרפאת כאב אני מקבלת אופטלגין. לפני 17 שנה היתה תאונה נוספת לא סבלתי ממנה היתה החלמה מלאה. יש לי פסיכאטרית שנותנת לי סרנדה 100.

הועדה התעלמה מכל המסמכים הרפואיים אשר הדגימו ממצאים התומכים בטענות המערערת בכל הקשור לכאבים ולפגיעות שנגרמו לה. לא ברור כיצד הגיעה הועדה למסקנה כי יש לדחות את הערר לאור העובדה שתלונותיה בתחום הנוירולוגי כלולות בנכות שנקבעה בתחום הנפשי וכי לדעתה קיימות רק תלונות סובייקטיביות ללא שום עדות לפגיעה נוירולוגית כאשר בפועל המערערת פנתה בתלונות בתחום הנוירולוגי ללא קשר לפגיעתה בתחום הנפשי ובבדיקות שביצעה נמצאו ממצאים המעידים על פגיעה נוירולוגית.

לפיכך, דין הערעור להתקבל אף בנושא זה. אשר לטענת המערערת בדבר שגיאתו של היועץ לוועדה בתחום א.א.ג (חוות דעת מיום 17.2.21), אעיר כי היועץ אכן ציין בחוות דעתו כי המערערת עברה בדיקת EMG ביום 21.5.2020 שנמצאה תקינה, בעוד שבמועד זה עברה המערערת בדיקת ENG (ולא בדיקת EMG).

במקרה שלפניי, הוועדה התכנסה לדון בעניינה של המערערת לראשונה ולא שוכנעתי כי הועדה 'נעולה' בעמדתה או כי מדובר במקרה חריג המצדיק את השבת עניינה של המערערת לוועדה בהרכב אחר.

סוף דבר: הערעור מתקבל.