ערעור על קביעת דרגת נכות לאחר ניתוח קיבה

על פי תקנות הביטוח הלאומי- קביעת דרגות נכות, בסעיף 14 (א), זהו מצב המתאים ל'מצב שלאחר פציעה או ניתוחים של הקיבה והמעיים, ללא הפרעות ובמצב תזונה כללי טוב' סעיף זה מזכה ב-0%.

לאחר שנתנו את דעתנו לחוות הדעת המומחה ולטענות הצדדים, ובשים לב לתשתית העובדתית שנקבעה על ידנו, באנו לכדי מסקנה כי דין התביעה להיתקבל.

לצדדים מוקנית, תוך 30 ימים מעת שיומצא להם פסק דין זה, זכות לערער עליו בפני בית הדין הארצי לעבודה בירושלים.

...

שמיר מכחיש כי העסיק את התובע ביום התאונה וטוען כי יש לדחות את התביעה.

לאחר שנתנו את דעתנו לחוות הדעת המומחה ולטענות הצדדים, ובשים לב לתשתית העובדתית שנקבעה על ידנו, באנו לכדי מסקנה כי דין התביעה להתקבל.

משכך, אנו קובעים כי התובע נפגע ביום 30.7.13 בתאונת עבודה שגרמה לו פגיעה במעי הדק וכן גרמה לו צלקת.

לפניי ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים (נכות כללית) מיום 31.1.18 אשר קבעה כי למערערת נכות משוקללת בשיעור 36% עד ליום 31.10.2018 וממועד זה נכות בשיעור 0%.

המערערת עברה בשנת 2011 ניתוח בריאטרי לקיצור קיבה ובעקבות הניתוח פיתחה בעיות ספיגה ואנמיה אשר הובילו לחולשה, עייפות, סחרחורות והתעלפויות.

ביום 5.9.2017 הופיעה בפני דרג ראשון אשר הפנה אותה לחוות דעת אצל יועצים בתחום הנורולוגי והפסיכיאטרי, אימץ את מסקנתם וקבע למערערת נכות בשיעור 36% עד ליום 31.10.2018, ולאחר מכן 0% נכות.

עוד נטען כי תבחין כושר העבודה המפורט בפריטי הליקוי 33 ו-34 לתוספת לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה (התשט"ז -1956) עניינו מידת ההפרעה במישור הנפשי בלבד ומשכך אין לפרשו כזהה ל"כושר הישתכרות" אשר נבחן בשים לב להשפעת כלל הליקויים הרפואיים אשר אובחנו על ידי הדרג הרפואי.

...

כמו כן, עיון בפרוטוקול הוועדה אינו מעלה את משוא הפנים הנטען כלפי המערערת על כן יש לדחות את הערר גם בנקדה זו. הכרעה לאחר ששקלתי את טענות הצדדים מצאתי כי דין הערעור להידחות, כמפורט להלן.

מדובר בפן רפואי אשר בית הדין אינו מתערב בו. עוד אציין כי מקובלת עלי טענת המשיב כי כושר העבודה המתואר בפריט הליקוי שהותאם למערערת באשר להפרעת ההסתגלות עוסק במידת ההפרעה בפן הנפשי בלבד, ואינו מהווה בחינת 'כושר השתכרות' כפי שנבחן בוועדה בתחום אי כושר.

סוף דבר – מאחר ולא מצאתי כי נפלה טעות משפטית בהחלטת הוועדה, הערעור נדחה.

בפני בית הדין ערעור המערער על החלטת ועדה לעררים מיום 7/12/16 אשר הפחיתה את שיעור הנכות שנקבעה למערער לצמיתות מ-40% בגין מצב של אחר התנקבות הוושט ל- 30% בגין אותו ליקוי.

(1) מצב שלאחר פציעה או ניתוחים של הקיבה והמעיים (א) ללא הפרעות, מצב התזונה הכללי טוב 0% (ב) ישנן הפרעות קלות של מערכת העיכול, המצב הכללי טוב 10% (ג) ישנן הפרעות בלתי ניכרות של מערכת העיכול, המצב הכללי ירוד 20% (ד) ישנן הפרעות ניכרות בדרכי העיכול, המצב הכללי ירוד 40% (ה) מצב אחרי יותר מניתוח אחד עם סימנים של חסימה חלקית חשוכת מרפא 60% (ו) ישנן הפרעות קשות, אך מסוגל לעבודות בית קלות בלבד 80% (ז) ישנן הפרעות קשות בעיכול גם לאחר ניתוח נוסף, בלתי מסוגל לכל פעולה, מרותק למיטה או זקוק לסיעוד 100% (2) נצור קבוע של המעיים (א) ישנה הפרשה קלה ונדירה של צואה 20% (ב) ישנה הפרשה קלה וקבועה של צואה 30% (ג) ANUS PRAETER NATURALIS 80% .

הוועדה קבעה נכות על פי סעיף ליקוי 12 מתייחס לוושט ולליקוי של המערער ספציפית: (1) (נמחק) מיום 1.10.2016 תק' תשע"ו-2015 ק"ת תשע"ו מס' 7584 מיום 22.12.2015 עמ' 291 תק' (מס' 2) (תיקון) תשע"ו-2016 ק"ת תשע"ו מס' 7678 מיום 29.6.2016 עמ' 1460 מחיקת פרט משנה 12(1) הנוסח הקודם: (1) לשון (א) איבוד פחות ממחצית הלשון: (I) ללא השפעה בולטת על הדיבור והבליעה 10% (II) עם השפעה בולטת על הדיבור והבליעה 20% (ב) איבוד מחצית הלשון או יותר מכן: (I) ללא איבוד מוחלט של הדיבור והבליעה 40% (II) עם איבוד מוחלט של הדיבור והפרעה ניכרת בבליעה 60% (2) ושט (א) מיצר STRICTURA של הוושט - (I) בצורה בינונית 30% (II) בצורה קשה 50% (III) בצורה קשה מאד, המאפשרת רק שתיית נוזלים, מצב כללי ירוד מאד 80% (ב) סעיפי הוושט (DIVERTICULUM): (I) ללא הפרעות או עם הפרעות קלות 0% (II) הפרעות בינוניות 10% (III) הפרעות קשות 30% (ג) אזופגיטיס (ESOPHAGITIS): (I) בצורה קלה 10% (II) בצורה בינונית 30% (III) בצורה קשה עם שטפי דם חוזרים, אנמיה בולטת 50% (ד) קרדיוספזמוס (CARDIOSPASM): (I) אחוזי הנכות ייקבעו בהתאם למצב הכללי ולדרגת היצרות של הוושט (II) לאחר ניתוח, אין הפרעות 0% (III) לאחר ניתוח, קיימות הפרעות, אחוזי הנכות יקבעו לפי סעיף קטן ג. (ה) בקע סרעפתי (HERNIA DIAPHRAGMATICA) (א) אחוזי הנכות ייקבעו לפי המצב של הוושט בהתאם לסעיף קטן ג. (ב) בקע סרעפתי לאחר ניתוח: (I) אין הפרעות 0%"

...

על כן מדובר בממצאים רפואיים, ודין הערעור בענין זה להדחות.

נוכח כל האמור לעיל דין הערעור להידחות בשני הנושאים גם בשיעור הנכות וישום הסעיף הספציפי לושט, וגם בהעדר ממצא ביחס לריאות.

זהו ערעור על החלטת הועדה הרפואית לעררים (נכות כללית), מיום 31.1.22, אשר קבעה למערער דרגת נכות יציבה בשיעור 38% מיום 24.5.21.

הועדה בחנה בדיקות אלו, וקבעה למערער נכות בשיעור 10% לפי פריט ליקוי 14(1)(ב), הקובע "מצב שלאחר פציעה או ניתוחים של הקיבה והמעיים – ישנן הפרעות קלות של מערכת העיכול, מצב התזונה הכללי טוב". לטענת המשיב, בהיעדר בדיקות גסטרו עדכניות קבעה הועדה שלא ניתן לקבוע דבר קיומה של פתולוגיה של המעי הרגיז.

...

דיון והכרעה לאחר עיון בפרוטוקולי הוועדה ובכלל החומר המונח לפניי, ולאחר בחינת טענות הצדדים בכתב ובעל פה, הגעתי לכלל מסקנה, כי דין הערעור להתקבל בחלקו.

הטענה נדחית.

בעניינו של המערער שוכנעתי שהוועדה נתנה דעתה למכלול התיעוד הרפואי והיא התייחסה בהחלטתה למסמכים הרפואיים אשר הניעו אותה לקבוע את אשר קבעה.

סוף דבר לאור כל האמור, הערעור מתקבל בנוגע לתסמונת המעי הרגיז בלבד.

לאחר שהוגשה תביעה לקיצבת נכות נבדקה המערערת על-ידי רופא מוסמך ונקבעה לה ביום 15.6.20, דרגת נכות יציבה בשיעור 31% מיום 8.12.18.

עוד טענה המערערת, כי הועדה שגתה שקבעה נכות בשיעור 10% בלבד בגין מצב לאחר ניתוח קיצור קיבה, מאחר שהיא סובלת מהפרעה תפקודית ומפגיעה בכושר עבודתה.

...

מדובר בטענה כללית שדינה להידחות.

כן נדחית הטענה שהוועדה שגתה משלא הזמינה את תיקה הרפואי של המערערת.

סוף דבר לאור כל האמור, הערעור מתקבל באופן חלקי.