מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

ערעור על קביעת אחוזי נכות רטרואקטיבית

בהליך ערעור ביטוח לאומי (עב"ל) שהוגש בשנת 2018 בהארצי לעבודה נפסק כדקלמן:

במקרה הנידון, משנקבע על ידי הועדה הרפואית כי מועד תחילת הנכות הוא יום 7.4.2010, הרי שמניין 12 החודשים להגשת התביעה החל במועד זה, וכל חודש לאחר מלוא 12 חודשים מיום 7.4.2010 הוא בגדר שהוי, למעט פרק הזמן שבו טופלה התביעה להכרה בפגיעה בעבודה על ידי המוסד.
פסקי הדין עליהם הסתמך המוסד אינם רלוואנטיים, וגם הפרקטיקה הנהוגה במוסד הפוכה לטענות המוסד בעירעור זה. אשר לפרקטיקה הנהוגה במוסד טענה המשיבה כי המוסד אינו מאפשר הגשת תביעה לקביעת דרגת נכות מעבודה בטרם הוכרה התביעה לפגיעה בעבודה.
נפסק, כי בהתאם לסעיף 296 לחוק "כל תביעה" המוגשת בתוך שנה מהיום שבו נוצרה עילת התביעה ומוכרת כמזכה בגימלה, מזכה בגימלה רטרואקטיבית ללא הגבלה, ורק אם התביעה הוגשה לאחר שנה נשללת הגימלה בעד תקופה שקדמה ל- 12 החודשים בתכוף לפני החודש שבו הוגשה התביעה; כלל זה חל על "כל תביעה", ולפיכך יש למנות את התקופה של 12 החודשים הן לעניין תביעה להכרה בפגיעה בעבודה והן לעניין תביעה לקביעת דרגת נכות מעבודה.
נפסק, כי המועד בו נוצרו התנאים למענק בגין החמרת המצב הרפואי הוא אותו מועד שבו נקבעה תוספת לאחוזי נכות עקב ההחמרה.
...
מעבר לכך שהלכת גור והלכת שקד הן ההלכות המאוחרות יותר, אנו סבורים שיש גם טעמים ענייניים להעדפתן, מהנימוקים שפורטו בסעיפים 40 עד 42 לעיל, ואין מקום לסטות מהן, ולשנות את ההלכה כמבוקש על ידי המוסד.
סוף דבר על יסוד כל האמור לעיל אנו קובעים כי על פי הלכת גור, שאושרה בהלכת שקד, פרק זמן בן 12 חודשים שבין מועד ההכרה בפגיעה בעבודה לבין מועד הגשת התביעה לגמלה, דהיינו תביעה לקביעת דרגת נכות ולגמלה או למענק על פי דרגת הנכות, אינו מובא בחשבון במניין תקופת השיהוי על פי סעיף 296(ב) לחוק, הן לעניין תשלום גמלת נכות חודשית והן לעניין תשלום מענק על פי סעיף 107 לחוק.
סוף דבר – ערעור המוסד נדחה.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2019 באזורי לעבודה חיפה נפסק כדקלמן:

זהו ערעור על החלטת הועדה הרפואית לעררים (נכות כללית), מיום 19.05.19 ("הועדה"), אשר קבעה למערערת דרגת נכות רפואית בשיעור 76% מיום 15.03.18.
אם נוצרו עובדות חדשות – אין לקבוע דרגת נכות עם תחולה למפרע; לעומת זאת, אם התגלו עובדות חדשות, כלומר העובדות היו קיימות בעת קביעת הועדה, אך לא היו ידועות למוסד ולועדה – הועדה הרפואית רשאית לקבוע דרגת נכות עם תחולה למפרע (דב"ע מד/ 85- 01 ישראל מרק – המוסד לביטוח לאומי, פד"ע יז 396).
...
דיון והכרעה לאחר שעיינתי בפרוטוקול הוועדה ובכלל החומר המונח לפני, ונתתי דעתי לטענות הצדדים בכתב ובעל פה, הגעתי לכלל מסקנה, כי דין הערעור להידחות.
סוף דבר לאור כל האמור, הערעור נדחה.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2018 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

במסגרת אותה החלטה נקבע אחוז נכות צמיתה כולל בגין כל הנכויות שהוכרו למערער, בשיעור של 91%, בתחולה רטרואקטיבית מיום 18.3.2014[footnoteRef:9] (להלן תכונה גם: "החלטת הוועדה השנייה").
לטענתה, יש לדחות את העירעור ועיקר טענותיה הן כי: מר כרמי לא ערער על החלטת ועדת העררים מיום 17.12.2013 אלא תחת האמור, ביום 12.6.2014 הגיש בקשה לכנוס ועדה רפואית חדשה בעיניינו בהתאם לקבוע בתקנה 25 לתקנות מס הכנסה (קביעת אחוזי נכות), תש"ם -1979.
...
לטענתה, יש לדחות את הערעור ועיקר טענותיה הן כי: מר כרמי לא ערער על החלטת ועדת העררים מיום 17.12.2013 אלא תחת האמור, ביום 12.6.2014 הגיש בקשה לכינוס ועדה רפואית חדשה בעניינו בהתאם לקבוע בתקנה 25 לתקנות מס הכנסה (קביעת אחוזי נכות), תש"ם -1979.
דיון והכרעה יוקדם ויצוין כי לאחר ששקלתי את טענות הצדדים ובחנתי את המסמכים בתיק, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הערעור להידחות ולהלן אנמק.
אשר על כן, ולאור קביעתי כי החלטת הוועדה מיום 17.12.2013 היא החלטה חלוטה אשר מונעת מהוועדה החדשה לשנות את מועד תחולת נכותו של המערער, הרי שלא מצאתי כי נפל פגם בעניין מועד תחולת הנכות, ודין הערעור להידחות.
סוף דבר - הערעור נדחה.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2021 באזורי לעבודה חיפה נפסק כדקלמן:

(ד) יש לי מספר רב של הגבלות רפואיות נוספות עקב מחלות רקע/ נקבע תקדימית ע"י בית הדין לעבודה ומשרד מבקר המדינה, כי במקרים דומים בהם אחוזי הנכות נקבעו רטרואקטיבית, גם הזכאות לגימלה נקבעה רטרואקטיבית.
] בנוסף, ולפי הוראות חוק הנכים, זכאים נפגעי איבה לתגמולים מיוחדים, שהזכאות להם ורמתם נקבעים על פי שיקולים רפואיים, תעסוקתיים ושיקומיים, ובהם: דרגת הנכות, כושר ההישתכרות ופוטנציאל השקום של הנכה.
] אופן ההחלטה בתביעות לתגמולים מיוחדים – בסעיפים 4 ו-8 לחוק התגמולים נקבע כי דין "נפגע" פגיעת איבה כדין נכה לפי חוק הנכים, וכי הוראות מסוימות מחוק הנכים חלות על נפגע פעולות איבה "בשינויים המחויבים". בחוק הנכים מוענקות לקצין התגמולים סמכויות מהותיות ורחבות, בדומה לסמכויותיהן של ועדות ערעור לפי אותו חוק, לרבות סמכויות של ועדת חקירה[footnoteRef:25].
...
לטעמנו, החלטות הועדה שבנדון לא חרגו ממתחם הסבירות, והן מעוגנות על טעמים סבירים והגיוניים.
זאת ועוד, מקובלת עלינו קביעת הנתבע, כי תגמול מיוחד רמה 6 צריך להינתן רק למי ששיתף פעולה בהליך השיקום – נתון שאינו מתקיים בעניינו של התובע, אשר לא שיתף פעולה עם הליך השיקום, והציב תנאי כי ישתף פעולה רק אם ישולם לו תגמול מחוסר פרנסה.
סוף דבר לסיכום – לאור כלל האמור לעיל, דין תביעתו של התובע להידחות.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2020 בשלום הרצליה נפסק כדקלמן:

הערה ראשונה היא, כי בכתב התביעה עותר התובע לפיצויו לגבי אי-מימוש זכאותו לרכב רפואי למן חודש אוקטובר 2007 – היינו, עוד קודם למועד שבו נקבעו אחוזי הנכות המוגדלים בעקבות העירעור שהגיש.
אומנם, בהחלטה המגדילה את אחוזי הנכות של התובע, שהתקבלה בחודש מרץ 2008, נקבע כי ההכרה באחוזי הנכות תעשה למפרע החל מחודש יולי 2007 (עיינו, נספח 2 לתצהיר התובע).
אולם על אף שזו הייתה המטרה שלשמה הגיש התובע את העירעור על אחוזי הנכות שלו, לגירסתו לאחר הדיון בעירעור לא שאל את עורכת-דינו אם המטרה הושגה ("ש. כשאתה מיוצג על ידי עו"ד בהליך שכל כולו מיתנהל על פי מטרה להשיג רכב רפואי לא שאלת אם המטרה הושגה? ת. לא שאלתי אותה כי הבנתי שנכשלנו וגם היא הבינה ונפרדנו לשלום. רשום שהערעור נדחה. קבלתי 22% הוסיפו לי 15 שקל לחודש לפי מה שהבנתי נכשלתי בסיבוב הזה" (עמ' 17 שורות 28-25 לפרוטוקול; וראו גם עמ' 21 שורות 18-14 לפרוטוקול).
...
התביעה נדחית.
אשר להוצאות המשפט, אין מנוס מחיוב התובע בהוצאות הנתבע.
על כן, התובע ישלם לנתבע הוצאות משפט בסך 25,000 ש"ח. כן יישא התובע בהוצאות הנתבע לגבי חוות-דעת המומחה שהגיש הנתבע.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו