ערעור על פסק דין פינוי מבית משפט השלום בראשון לציון

בבית המשפט העליון רע"א 1210/22 לפני: כבוד השופט ע' פוגלמן המבקש: אריה שעתל נ ג ד המשיבים: 1. בזק החברה הישראלית לתקשורת בע"מ 2. יהודה נתנאל בקשת רשות לערער על פסק הדין של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (כב' השופטים מ' נד"ב, י' קינר וח' קיציס) בע"א 56788-08-21 מיום 22.12.2021

בשם המבקש: עו"ד נתן שמואל נחשון; עו"ד משה קרייצברג ][]החלטה ביום 11.1.2012 נחתם הסכם שכירות (להלן: הסכם השכירות או ההסכם) בין המבקש לבין המשיבה 1 (להלן: המשיבה), שבמסגרתו השכירה המשיבה למבקש חלקים מנכס מקרקעין (להלן: המושכר), אשר כעולה מההסכם, המשיבה היא בעלת הזכויות והמחזיקה הבלעדית בו. ביום 12.1.2016 הגישה המשיבה תביעה לפינוי המושכר לבית משפט השלום בראשון לציון, מאחר שלשיטתה המבקש הפר את הסכם השכירות בשורה של הפרות יסודיות ובהן, בין היתר, אי תשלום דמי השכירות במשך שנתיים ובצוע שינויים במושכר מבלי לקבל את אישור המשיבה ומבלי שהוצאו היתרים כנדרש.

...

נקבע כי הערעור נוגע לקביעות עובדתיות; כי הממצאים העובדתיים שנקבעו בפסק הדין תומכים במסקנה המשפטית; וכי לא נפלה בפסק הדין טעות שבחוק.

לאחר שבחנתי את הבקשה וצרופותיה, הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות.

הבקשה נדחית אפוא.

] לפנַי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (השופטת מ' בן-ארי) מיום 1.11.2022 בעחדל"פ 48892-04-22, בו נדחה ערעור שהגיש המבקש על החלטת בית משפט השלום בראשון לציון (השופט ג' לובינסקי זיו) מיום 20.3.2022 בחדל"פ 54422-10-19.

נטען בין היתר כי המבקש כלל לא ניסה להיתמודד עם העובדה שזכות הפינוי שהוענקה לבנק על ידי רשם ההוצאה לפועל לא הוכפפה לסידור חלוף; כי לא הוגש ערעור על ההחלטה בתיק ההוצאה לפועל המאפשרת את פינוי הדירה על ידי הבנק והיא הפכה חלוטה זה מכבר; כי הפער בין שכר הטירחה שייגבה על ידי בא-כוחו לבין שכר הטירחה שהיה משולם לנאמן נופל מהיתרון שצומח ממימוש כזה ומהעדר הצורך בתשלום סידור חלוף; כי אין כל חשיבות לקרן החוב; כי בשום נקודת זמן שקדמה לתחילת הליך חידלות הפרעון המבקש לא היה מוכן לפנות את הדירה; וכי חלוף הזמן מאז פתיחת תיק ההוצאה לפועל היטיב עם שווי הדירה.

...

הבנק טען מנגד כי דין הערעור להידחות תוך שחזר על הטענות שהועלו על ידו בבית משפט השלום.

אין בידי לקבל טענה זו. סעיף 229(ז) לחוק מורה באופן ברור ונהיר כי הוראות סעיף 229 לא יחולו על מימוש משכנתא או משכון של זכות במקרקעין של היחיד המשמשים למגוריו, ותחתן יבואו הוראות סעיף 38(ג) לחוק ההוצאה לפועל.

לאחר שאיזן בין הנסיבות השונות מצא בית המשפט כי יש הצדקה להורות כי מימוש הנכס ייעשה על ידי הבנק, תוך שהבהיר כי מימוש יבוצע בפיקוח הנאמן וכי לא תבוצע חלוקת כספים טרם קבלת אישור בית המשפט.

סוף דבר, הבקשה נדחית והצו הארעי שניתן בהחלטתי מיום 3.1.2023 יפקע ביום 30.1.2023.

בית המשפט המחוזי מרכז-לוד ע"א 7993-11-22 כספי(כונס נכסים) ואח' נ' שגיא ואח' לפני כבוד השופטת מיכל נד''ב, אב"ד כבוד השופטת חנה קיציס כבוד השופטת יסכה רוטנברג המערערים 1. עו"ד זיו כספי (כונס נכסים) – בכובעו ככונס נכסים 2. עו"ד יובל טילינגר - בכובעו ככונס נכסים ע"י בא כוחם עו"ד עדי סופרסקי המשיבים 1. אורנה שגיא 2. חיים כליף 3. רמי כליף 4. דרור בקר 5. עדנה בקר 6. רחל מזרחי 7. ישי שגיא 8. אסף שגיא 9. הדר שגיא 10. שי ישעיהו קורן 11. נטע קורן 12. רן קורן 13. יגאל בולקינד 14. סוזן בולקינד ע"י ב"כ עו"ד שגיא וקסלמן 15. מדינת ישראל -רשות מקרקעי ישראל מחוז מרכז 16. רשות הפיתוח ע"י באת כוחן עו"ד אורלי אמיתי 17. הימנותא בע"מ ע"י בא כוחן עו"ד האזרחי 18. ברוך מרדכי ארנון 19. יורם ארנון 20. רן ארנון 21. ענר ארנון 22. מעין ארנון רבי 23. עפרי גולדמן 24. ערן ורדי 25. אריאלה עודד 26. טל מלישנסקי 27. אפרים קורן 28. אברהם פורמן 29. בליז בע"מ 30. יואב גפן 31. עליזה סגיב 32. יגאל פלוטניק 33. יצחק זאלישר 34. יפה שלר (המנוח) 35. אסתר גולדוסר (המנוח) 36. יצחק אשכנזי 37. שרה אשכנזי 38. שמואל אשכנזי 39. חנניה אדרי 40. יחיאל אדרי (המנוח) ז"ל 41. ציון אדרי 42. סיני הרלב 43. שרה הרלב 44. בלה פרידמן 45. רמה ברוך 46. אברהם אדרי 47. נזרוב אלישע 48. ולדיסלב מושקובסקי (המנוח) ז"ל 49. תפארת נתן בע"מ 50. מעונות הרצליה בע"מ 51. ארתור יוסף 52. נעם אשכנזי 53. תמר תמי טרוגמן 54. נגב טרוגמן 55. דויד בן יהוידע 56. מרים ביטון (המנוחה) ז"ל 57. רחל יוסף 58. אסתר קלפה 59. סימן טוב לוי 60. דוד מחקשווילי 61. שמחה כ שוקרון 62. רוני קרינסקי 63. ליאורה מיכקשוילי ע"י בא כוחם עו"ד אלי וולצקי 64. קאיה קורן 65. אלה קורן 66. אורי קורן 67. דוד תבור 68. ועדה מקומית לתיכנון ובניה ראשון לציון 69. רחל אשכנזי פסק דין

ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בראשון לציון (כב' השופטת ד' להב) בה.פ. 350/09 מיום 17.07.2022, שעניינו פסיקת שכר טירחת כונסי הנכסים, הם המערערים שבפנינו.

הכונסים אף נדרשו לנקוט פעולות לשמירה על המקרקעין (כגון פינוי פולש, ניקיון, גידור וכיוצא בזה).

...

בכל הקשור לבקשה לפסיקת שכ"ט נוסף לעו"ד טילינגר, קבע בית המשפט כי בדיון שהתקיים התברר שהכונסים אינם עומדים עוד על בקשה זו, ובכל מקרה אין להיעתר לה, שכן: "נראה כי שיתוף הפעולה בין הכונסים היה פורה, ובשים לב להיקף העבודה הנדרש, בוודאי תרם לקידומם של ההליכים. כפי שציין עו"ד טילינגר, הוא צורף להליך בראש ובראשונה על מנת לוודא שההליך מתנהל בצורה נכונה וראויה, בשים לב לכך שגופי המדינה היו בעלי מרבית הזכויות במקרקעין, וכך היה. לא התרשמתי כי צירופו הטיל נטל עודף על ההליך, אלא אך תרם. לפיכך, איני סבורה כי יש מקום להשית שכר טרחה עודף על גופי המדינה או מי מהם, בשל מינויו של עו"ד טילינגר" (פסקה 76 לפסק הדין).

לא מצאנו ממש בטענות חלק מהמשיבים בכל הנוגע להתנהלות הכונסים ותרומתם להליך ולתמורה שהתקבלה.

לאור האמור, הערעור מתקבל.

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים בעניינים מנהליים עע"מ 2150/22 לפני: כבוד השופט נ' סולברג כבוד השופטת ע' ברון כבוד השופט י' אלרון המערער: יהודה אהוד אסיס נ ג ד המשיבים: 1. משרד הבינוי והשיכון, המשרד הראשי 2. עמידר, החברה הלאומית לשיכון בישראל בע"מ ערעור על פסק הדין של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים מיום 16.1.2022 בעת"מ 29081-06-21 שניתן על-ידי כבוד השופטת א' נחליאלי-חייט

נקבע, כי יהודה "לא התגורר ברציפות בדירה הציבורית יחד עם הדייר החוזי מהתאריך הקובע 8.2009 ועד לפטירתו. כמו כן אינו זכאי בפני עצמו לדיור צבורי". עוד נקבע, כי "למרות הנסיבות לא ניתן לחרוג מהכללים ולהעדיפו על פני זכאי הדיור הצבורי הממתינים לדיור צבורי". בהמשך להחלטה זו, ולאחר שיהודה נימנע מלפנות את הבית, הגישה עמידר לבית משפט השלום בראשון לציון תביעת פינוי נגד יהודה (ת"א 66142-01-19).

...

עמידר טוענת מנגד, כי דין הערעור להידחות.

יהיה מי שיאמר, כי גם אם מתעורר ספק לגבי מהימנות דוחות ביקורי המעגל, אין לאפשר מצב שבו חוטא יוצא נשכר.

קרי: משפחה שהתחמקה בעבר מתשלום שכר דירה נוסף, או הסתירה הפרה של חוזה השכירות, אין לאפשר לה "להרוויח" היום מהטענה שבדירה התגורר דייר נוסף.

השופטת דפנה ברק-ארז (במסגרת דעת מיעוט) עמדה אף היא על כך שהמתכונת שבה נערכים ביקורי המעגל, מכרסמת מראש באפשרות של בן משפחה לזכות במעמד של "דייר ממשיך": "הלכה למעשה, נוהלי עמידר מתמרצים את הדיירים המתגוררים בדיור ציבורי, אנשים קשי יום שעל-פי רוב משתכרים לצרור נקוב, שלא להצהיר על בני משפחה הגרים עמם, הצהרה הכרוכה בהעלאתו של שכר הדירה. הדיירים מודעים לאפשרות להעלאת שכר הדירה בעודם נותנים את ההצהרה. לעומת זאת, אין הם מודעים לכך שטשטוש העובדה שגרים עמם בני משפחה נוספים עלולה להעמיד בסכנה של ממש את יכולתם של אותם בני משפחה לטעון למעמד של 'דייר ממשיך'. זהו מצב מובנה של אי-סימטריה במידע, העולה בחלק מן המקרים אף כדי 'בפני עיוור לא תיתן מכשול'. אני סבורה אפוא כי כאשר מוצגות לשוכרים בדיור הציבורי שאלות בדבר משפחה המתגוררים עמם יש לעשות כן לאחר שהשואל וידא כי הנשאל מודע לכל המשמעויות של תשובתו בטווח הארוך – ולא רק לכך שתשובה בדבר 'מגורים לבד' תוביל להוזלת שכר הדירה בטווח הקצר". (ההדגשה שלי- ע'ב') (עע"מ 2732/14 שניידר נ' משרד הבינוי והשיכון, פסקה 6 (28.1.2015)).

בית המשפט המחוזי מרכז-לוד 12 אפריל 2024 ע"א 57110-03-23 שוטוב נ' מגה קמעונות בע"מ לפני: כב' השופטת הבכירה מיכל נד"ב, אב"ד כב' השופטת עירית כהן כבוד השופטת, סגנית הנשיאה, חנה קיציס המערערת פלוני ת"ז 307076919 ע"י באת כוחה עו"ד ליאורה חזן המשיבה מגה קמעונות בע"מ ח.פ. 520036187 ע"י בא כוחה עו"ד יצחק מנדה פסק דין

לפנינו ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בראשון לציון (כב' השופט י' ירמיהו) בת"א 14766-10-19 מיום 26.2.2023.

המערערת העידה גם, כי המנהלת שעזרה לה, פינתה מעליה קרטונים.

...

צירוף העדויות מביא למסקנה שהמערערת ניסתה להוריד את הפיתות מהמדף העליון, הורידה את המרפקים במטרה ליישר את ידיה, ומרפק ימין נפגע כתוצאה מפגיעה בעגלה.

הנימוק של בית המשפט לעניין אי הסבירות של צירוף המקרים ביחס לתזוזות העגלה בעת כניסת המערערת, לאחר שהעגלה לא זזה במהלך הלילה לא נטען כלל על ידי הצדדים ולא ברור מה המקור למסקנה זו. המשיבה המשיבה תומכת בממצאי פסק הדין ומתנגדת לקבלת הערעור.