בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים בעניינים מנהליים
עע"מ 2150/22
לפני:
כבוד השופט נ' סולברג
כבוד השופטת ע' ברון
כבוד השופט י' אלרון
המערער:
יהודה אהוד אסיס
נ ג ד
המשיבים:
1. משרד הבינוי והשיכון, המשרד הראשי
2. עמידר, החברה הלאומית לשיכון בישראל בע"מ
ערעור על פסק הדין של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים מיום 16.1.2022 בעת"מ 29081-06-21 שניתן על-ידי כבוד השופטת א' נחליאלי-חייט
נקבע, כי יהודה "לא התגורר ברציפות בדירה הציבורית יחד עם הדייר החוזי מהתאריך הקובע 8.2009 ועד לפטירתו. כמו כן אינו זכאי בפני עצמו לדיור צבורי". עוד נקבע, כי "למרות הנסיבות לא ניתן לחרוג מהכללים ולהעדיפו על פני זכאי הדיור הצבורי הממתינים לדיור צבורי".
בהמשך להחלטה זו, ולאחר שיהודה נימנע מלפנות את הבית, הגישה עמידר לבית משפט השלום בראשון לציון תביעת פינוי נגד יהודה (ת"א 66142-01-19).
...
עמידר טוענת מנגד, כי דין הערעור להידחות.
יהיה מי שיאמר, כי גם אם מתעורר ספק לגבי מהימנות דוחות ביקורי המעגל, אין לאפשר מצב שבו חוטא יוצא נשכר.
קרי: משפחה שהתחמקה בעבר מתשלום שכר דירה נוסף, או הסתירה הפרה של חוזה השכירות, אין לאפשר לה "להרוויח" היום מהטענה שבדירה התגורר דייר נוסף.
השופטת דפנה ברק-ארז (במסגרת דעת מיעוט) עמדה אף היא על כך שהמתכונת שבה נערכים ביקורי המעגל, מכרסמת מראש באפשרות של בן משפחה לזכות במעמד של "דייר ממשיך":
"הלכה למעשה, נוהלי עמידר מתמרצים את הדיירים המתגוררים בדיור ציבורי, אנשים קשי יום שעל-פי רוב משתכרים לצרור נקוב, שלא להצהיר על בני משפחה הגרים עמם, הצהרה הכרוכה בהעלאתו של שכר הדירה. הדיירים מודעים לאפשרות להעלאת שכר הדירה בעודם נותנים את ההצהרה. לעומת זאת, אין הם מודעים לכך שטשטוש העובדה שגרים עמם בני משפחה נוספים עלולה להעמיד בסכנה של ממש את יכולתם של אותם בני משפחה לטעון למעמד של 'דייר ממשיך'. זהו מצב מובנה של אי-סימטריה במידע, העולה בחלק מן המקרים אף כדי 'בפני עיוור לא תיתן מכשול'. אני סבורה אפוא כי כאשר מוצגות לשוכרים בדיור הציבורי שאלות בדבר משפחה המתגוררים עמם יש לעשות כן לאחר שהשואל וידא כי הנשאל מודע לכל המשמעויות של תשובתו בטווח הארוך – ולא רק לכך שתשובה בדבר 'מגורים לבד' תוביל להוזלת שכר הדירה בטווח הקצר". (ההדגשה שלי- ע'ב') (עע"מ 2732/14 שניידר נ' משרד הבינוי והשיכון, פסקה 6 (28.1.2015)).