ערעור על פסק דין מפקחת רישום מקרקעין תל אביב

בפסק הדין מושא הבקשה היתקבל ערעור המשיבים על פסק דינה של המפקחת לרישום מקרקעין בתל אביב (הגב' א' שחל) מיום [24.10.2021], וניתן צו ביצוע עבודות הריסה והקמה מחדש של בית משותף שבו מתגוררת המבקשת.

בנסיבות אלו, הרי שאף אם היה נקבע כי יש להיבט הכלכלי משקל מכריע בקביעת קיומו של קפוח של הדייר המתנגד, לא היה בכך כדי לשנות את תוצאת פסק הדין מבחינת המבקשת.

...

עוד טענה המבקשת כי יש לדחות את תביעת המשיבים, משום שלשיטתה ביצוע הפרויקט אינו כדאי לבעלי הדירות בבניין מבחינה כלכלית.

סבורני כי הצורך בקביעת אמות מידה להפעלת סמכות המפקחת על רישום המקרקעין מכוח סעיף 5א לחוק החיזוק, כלל אינו מתעורר בנסיבות העניין.

אשר לטענת המבקשת בעניין המבחן שקבע בית המשפט קמא לעניין בחינת טענתה לקיפוח על פי תוספת המטרים שתקבל המבקשת ולא על פי בדיקת השווי הכלכלי: הקביעה לפיה דייר שעקב הפרויקט זוכה לתוספת שווי כלכלי נמוכה מהדיירים האחרים במידה ניכרת, עדיין אינו זכאי לכל סעד הואיל ובמישור תוספת המטרים התמונה שונה, ראויה בהחלט לבחינה בבית משפט זה. על רקע האמור לעיל, אילולא המובהר להלן, הייתי מוצא לנכון ליתן רשות ערעור בנוגע לשאלה האמורה, לצורך העמדת הלכה על מכונה.

אשר על כן, בקשת רשות הערעור נדחית, וממילא נדחית עמה גם הבקשה לעיכוב ביצוע.

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים עש"א 19755-08-22 כרוס נ' בלטר ואח' לפני כבוד השופטת לימור ביבי מערער דייו כרוס ת.ז. 207018101 משיבים 1.ויקטוריה בלטר 2.בלטר מנואלה 3.שמעון מאיר טובים 4.טובים שמחה 5.חלפון אברהם 6.יעל טל-ברזילאי 7.שירלי אגוזי 8.אלי עמיאל סם 9.אנה עמיאל ע"י ב"כ עוה"ד זיו גורמן וניל בונפיל 10.האוס מלכה ז"ל (המנוח) – באמצעות בנה (יורשה)- אורי האוס ע"י ב"כ עוה"ד דליה בן נון עשהאל, אורן יצחק וסוטיל. פסק דין

לפני ערעור על פסק דינה של המפקחת על רישום המקרקעין בתל אביב יפו, הגב' דגנית קציר-ברין (להלן: "המפקחת") , בתיק 813/20 מיום 15/5/22 - אשר במסגרתו התירה המפקחת, בתנאים ובשינויים כפי שנקבעו על ידה ובהתאם לסמכות המוקנית לה בחוק המקרקעין (חזוק בתים משותפים מפני רעידות אדמה), התשס"ח-2008 (להלן: "חוק החיזוק"), מימוש פרויקט לפי תכנית מתאר ארצית 38/2 (להלן: "תמ"א 38" או "התמ"א") –הכולל הריסת בית משותף והקמתו מחדש וזאת, הגם היתנגדותו של המערער, שהוא אחד מבעלי הדירות בבית המשותף, לבצוע הפרויקט במתכונתו.

...

אשר לכך טען המערער כי בהינתן שהקליניקה גורמת לו למטרדים ויתרה מכך, לטענתו לא ניתן לנהל קליניקה בהתאם לתקנון החל על הבית המשותף – הרי שאין לאפשר הקמת קליניקה מעל דירתו או מתחתיה.

טענות המערער באשר לאופן ניהול ההליך בפני המפקחת; טענות אלו של המערער, לא זו בלבד שאין בידי לקבל אלא שהנני מוצאת לדחותן מכל וכל.

לאור כל אלו, הנני דוחה גם טענותיו אלו של המערער.

סוף דבר; משנדחו כלל טענותיו של המערער – דין הערעור להידחות וכך הנני מורה.

לפני ערעור על פסק דינה של המפקחת על רישום המקרקעין בתל אביב יפו, הגב' דגנית קציר-ברין (להלן: "המפקחת"), בתיק 5/849/2020 מיום 13/9/22 - במסגרתו התירה המפקחת, בתנאים ובשינויים כפי שנקבעו על ידה ובהתאם לסמכות המוקנית לה בחוק המקרקעין (חזוק בתים משותפים מפני רעידות אדמה), התשס"ח-2008 (להלן: "חוק החיזוק"), מימוש פרויקט לפי תכנית מתאר ארצית 38/2 (להלן: "תמ"א 38" או "התמ"א") – הכולל הריסת בית משותף והקמתו מחדש וזאת, הגם היתנגדותן של המערערות (שהן בעלות שתיים מבין הדירות בבית המשותף), לבצוע הפרויקט במתכונתו.

זאת ועוד, קודם למתן פסק הדין נשוא העירעור על ידי המפקחת, נדחתה גם עתירה מנהלית אשר הוגשה על ידי המערערות כנגד החלטת מוסד התיכנון (פסק דין מיום בעת"מ (מנהליים ת"א) 73695-10-21 ימימה דרמר נ' ועדת ערר לתיכנון ובנייה מחוז תל אביב (31.08.2022), מפי כבוד השופטת בלכר).

...

לאור כל האמור, נדחות גם טענות אלו של המערערות.

סוף דבר; לאור כל האמור והמפורט – הערעור מתקבל רק בכל הנוגע לטענות המערערות הנסבות על שטח דירות התמורה אשר תוקננה להן.

בהתאמה לכך, הנני קובעת כי תנאי לחיוב המערערות לחתום על הסכם התמ"א והמסמכים כפי שנקבעו על ידי המפקחת, הוא שתוצענה למערערות דירות בשטח 75 מ"ר לפחות ונוסף על כך, שככל ששטח דירות התמורה למערערות יעמוד על שטח העולה על 75 מ"ר ואולם פחות מ – 78 מ"ר, תהיינה המערערות זכאיות לתשלום פיצוי, בהתאם למנגנון הקבוע בסעיף 7.2.2 על הפרש שטח זה. יודגש כי אין בשינוי זה של הסכם התמ"א כדי לאיין את השינויים הנוספים בתנאי ההתקשרות עליהם הורתה המפקחת בפסק דינה (ואשר פורטו בסעיף 6 לפסק דין זה לעיל).

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים עש"א 19339-01-23 אייזן נ' ברנרד ואח' לפני כבוד השופטת לימור ביבי מערערת עו"ד הלן אייזן משיבים 1.טקר ליאון ברנרד 2.טקר אמויליס אויגניה 3.צביה גרוס 4.רז גרוס 5.אסף ברגרפרונד 6.דורון פיקלני 7.יצחק שטרנברג 8.אלחנן טל ניסימוב 9.הלן ג'קוב 10.דוד ברנרד 11.משה אברמוב 12.דורון גלעזר ע"י ב"כ עוה"ד מנחם עופר, אורן ארדן וחן גרינהאס פסק דין

לפני ערעור על פסק דינה של המפקחת על רישום המקרקעין בתל אביב יפו, הגב' דגנית קציר-ברין (להלן: "המפקחת"), בתיק 5/1637/2021 מיום 13/9/22 - במסגרתו התירה המפקחת, בתנאים ובשינויים כפי שנקבעו על ידה ובהתאם לסמכות המוקנית לה בחוק המקרקעין (חזוק בתים משותפים מפני רעידות אדמה), התשס"ח-2008 (להלן: "חוק החיזוק"), מימוש פרויקט לפי תכנית מתאר ארצית 38/2 (להלן: "תמ"א 38" או "התמ"א") – הכולל הריסת בית משותף והקמתו מחדש וזאת, הגם היתנגדותה של המערערת (שהיא בעלת דירה בבית המשותף), לבצוע הפרויקט במתכונתו.

...

המערערת סירבה לחתום על הסכם התמ"א ומשכך, הוגשה כנגדה התביעה אשר נדונה לפני המפקחת, במסגרתה עתרו המשיבים לסעד הכופה על המערערת חתימה על הסכם התמ"א. המערערת טענה כי דין התביעה כנגדה להידחות.

ובשולי הדברים – טענות המערערת באשר לגובה ההוצאות בהן חוייבה – אשר לכך, טוענת המערערת כי ההוצאות אשר נפסקו לחובתה אינן סבירות וזאת, בין היתר בהשוואה להוצאות אשר נפסקו על ידי המפקחת בתיק אחר אשר נדון לפניה (תיק 5/849/2020) במסגרתו - לטענת המערערת - חייבה המפקחת בהוצאות בסך 15,000 ש"ח. טענותיה אלו של המערערת אין בידי לקבל ראשית לאור ההלכה הפסוקה ובהתאם לה לא תיטה ערכאת הערעור להתערב בפסיקת ההוצאות על ידי הערכאה המבררת.

לכך יש להוסיף כי – בניגוד לטענת המערערת בתיק 5/849/2020 (אשר ערעור בהקשר אליו נדון לפני מותב זה) היו שתי נתבעות וכל אחת מהן חויבה בסך של 15,000 ש"ח, קרי פסיקת ההוצאות לטובת התובעים עמדה על סך כולל של 30,000 ש"ח. לאור זאת, נדחות גם טענותיה של המערערת בנוגע לפסיקת ההוצאות לחובתה.

סוף דבר; לאור כל האמור והמפורט – הערעור נדחה.

אציין, כרקע רלוואנטי, כי ההליך במסגרתו ניתן פסק דין, הוא הליך ערעור על פסק דינה של המפקחת על רישום המקרקעין בתל אביב מיום 15/5/22.

...

לאחר שבחנתי את הטענות נחה דעתי כי אמנם, בהליך לפני ובשים לב למיהות הצדדים- דירת הגן נשוא פסק הדין היא דירת הגן בהתאם לתוספת משנת 2018.

יחד עם זאת, כאמור – מערכת יחסים זו, אינה חלק מההליך לפני והמידע הנוגע לה, לא עמד לפני ולא היה חלק מיריעת המחלוקת בהליך נשוא פסק הדין ומשכך, פסק הדין אינו חל על מערכת יחסים זו וכאמור אין בו כל אמירה הנוגעת לה. לאור כל האמור, הנני מקבלת את בקשת המבקש ומבהירה כי המלל "בהתאם לתוספת שנחתמה" כמו גם "דירת הגן" בפסק הדין מתייחס לתוספת מיום 30/4/18 ולדירת הגן בהתאם לתוספת זו. לאחר ששקלתי ובהינתן שהמערער הגיש בקשה שנייה לתיקון פסק הדין וזאת, למרות שחלפה כחצי שנה מהמועד בו ניתן והגם שהגיש כבר בקשה קודמת לתיקון פסק הדין, בה יכל על פניו לכלול גם בקשתו זו – אינני עושה צו להוצאות וכל צד יישא בהוצאותיו.

המזכירות תדוור החלטתי לצדדים.