ערעור על פסק דין לפי סעיף 10 לחוק שיקים ללא כיסוי

בית המשפט המחוזי מרכז-לוד ע"א 28174-06-20 כחלון נ' בנק ישראל - מדור מושכי שיקים ללא כסוי (מושל"כ) ואח' תיק חצוני: בפני כבוד השופטת הלית סילש מערער חיים כחלון משיב בנק יהב לעובדי המדינה בע"מ פסק דין

ערעור על פסק דינו של כב' השופט א. ברגנר מיום 2.4.2020 בעש"א 23031-18-19 במסגרתו נדחתה בקשת המערער להורות על גריעתם של שלושה שיקים מתוך מניין של 12 שיקים מסורבים וזאת בהתאם להוראות סעיף 10 לחוק שיקים ללא כסוי התשמ"א 1981 (להלן: "חוק שיקים ללא כסוי").

ביום 10.12.2020 הוגשה הודעה משלימה מטעם המערער ובמסגרתה הבהרת בנק ישראל על פיה , מבלי להדרש לעובדות המקרה הפרטני, עמדת בנק ישראל הנה כי אין מניעה לכך שבעלי הדין בהליך ערעור לפי סעיף 10 לחוק שיקים ללא כסוי, ייענו להצעת בית המשפט ויסכימו כי זה יפסוק בהליך לפי סעיף 79א' לחוק בתי המשפט.

...

מן העבר השני, טען המשיב כי דין הערעור להידחות מקום בו לא נפלה כל שגגה מלפני ערכאת הערעור.

המשיב התנגד, אך מצאתי להיעתר לבקשה מבלי שיהא בכך כדי הבעת עמדה.

לאחר שחזרתי ונתתי דעתי להודעת הערעור על נספחיה כמו גם לעיקרי הטיעון אשר הוגשו על ידי שני הצדדים, אני מוצאת כי דין הערעור להידחות.

סוף דבר, הערעור נדחה.

רקע הדברים ביום 30.11.2021 ניתן פסק דינו של בית משפט השלום באשדוד (השופטת ע' אייזדרופר) בעש"א 1156-08-21 ובעש"א 5250-11-21, במסגרתו נדחו ערעורי המבקש לפי לסעיף 10 לחוק שיקים ללא כסוי, התשמ"א-1981, בגין החלטת המשיב, בנק יהב לעובדי המדינה בע"מ, לסרב לפרוע 18 שיקים מחשבון המבקש, ובגין החלטתו הצפויה לסרב לפרוע 6 שיקים עתידיים נוספים.

ביום 22.2.2022 הגיש המבקש ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום לבית המשפט המחוזי באר שבע.

...

יחד עם זאת, על בסיס היגיון הדברים המפורטים לעיל, אף אני סבור שבהליך ערעורי שבו המשיב הינו נושה מקצועי, ואילו המערער הוא בעל דין שידו אינה משגת, ראוי להקל בבחינת בקשות למתן פטור מהפקדת ערובה.

על רקע האמור לעיל, סבורני כי בנסיבות העניין, לאור מהותו של ההליך ונוכח זהותו של המשיב, די בחוסר מסוגלותו המוכח של המבקש כדי להצדיק מתן פטור מלא מהפקדת ערובה.

משכך, לא מצאתי לדון בה. על רקע האמור לעיל הבקשה מתקבלת.

כללי: לפני ערעור על פסק דין של בית משפט השלום בתל-אביב ב- ת"א 62360-12-16 שניתן מפי כב' השופטת אילה גזית ביום 23.12.2021.

לאור זאת הגישה החברה ביום 20.10.2016 כנגד הבנק ערעור, בהתאם להוראות סעיף 10 לחוק שיקים ללא כסוי התשמ"א-1981 (להלן: "חוק שיקים ללא כסוי").

לעמדתם, שגה בית משפט קמא בקביעתו כאילו אין דינו של הליך לפי סעיף 10(א) לחוק שיקים ללא כסוי, כדינה של תביעה כספית לסילוק יתרת חוב בהתאם לתנאי פתיחת חשבון.

אינני רואה מקום להתערב בהן, שכן מדובר בהפעלת שיקול דעת וקביעת מסקנה על ידי הערכאה המבררת, לאחר היתרשמות ובחינת הטענות והראיות שהובאו שם. השתק פלוגתא – האומנם? זהו לב המחלוקת בין הצדדים בעירעור זה. שכן, אם קביעותיו של בית המשפט השלום בפתח תקווה בעירעור השיקים מהוות השתק פלוגתא גם לעניין התביעה הכספית שהגיש הבנק בבית משפט השלום בתל אביב, יש בכך כדי להשמיט הקרקע מתחת הבסיס עליו מושתת כל פסק הדין.

...

לאחר שהפכתי, הגעתי למסקנה כי גם בקביעה זו של בית משפט קמא אין מקום להתערבות.

אשר על כן, אני דוחה את טענת המערערים כי ערעור השיקים מקים השתק פלוגתא באופן המונע מבית המשפט קמא להידרש ולהכריע בתביעת הבנק כנגד המערערים בהליך האזרחי שלפני.

סיכום: מן המקובץ לעיל, הערעור נדחה בזה.

בית משפט השלום בירושלים עש"א 24554-12-22 שובו - return נ' בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ בפני כבוד השופט, סגן הנשיא אמיר דהאן מערערים שובו - return משיבים בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ פסק דין

זהו ערעור על הגבלה לפי סעיף 10 לחוק שיקים ללא כסוי תשמ"א – 1981 (להלן: "החוק").

...

התנהלות בעלי הדין לרבות הארכת ההליך שלא לצורך – לעניין זה לא מצא בית המשפט, כי שני הצדדים האריכו את ההליך בטענות סרק מרובות.

הבטחת זכות הגישה לערכאות - לעניין זה מצא בית המשפט כי אין בסכום ההוצאות הנפסק כדי להרתיע מערערים בפוטנציה מלהיזקק לערכאות שיפוטיות.

בית משפט זה נוהג לחשב הוצאות בהליך עש"א על יסוד מחצית מהמקובל בעתירה מנהלית, שכן עתירה מנהלית היא הקרובה ביותר להליך זה מבחינת השיקולים האמורים בפרק י"ח. אשר על כן, ובהתחשב בפערי הכוחות, נקבע כי המערערת תשלם למשיב הוצאותיו בסך 3,800 ₪.

לפני ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בירושלים (כב' ס. הנשיא א. דהאן) בתיק עש"א 3542407-22, בו דחה את בקשת המערערת לגרוע שיקים ממנין השיקים שסורבו על ידי המשיב והוביל להגבלת חשבונה של המערערת.

המערערת הגישה ביום 18.7.22 ערעור לבימ"ש קמא לפי סע' 10 לחוק שיקים ללא כסוי, תשמ"א-1981, על החלטת הבנק שלא לגרוע ממנין השיקים שלא כובדו על ידו תשעה שיקים שסורבו והביאו להגבלת חשבון הבנק של המערערת לפי סעיף 2(א) לחוק השיקים.

תשעת השיקים הם, כדלקמן: מספר שיק: תאריך הסרוב: סכום השיק בש"ח יכונה להלן: 5005783 22.12.2021 40,000 שיק מספר 1 5005784 24.12.2021 45,000 שיק מספר 2 5005765 6.2.2022 69,300 שיק מספר 3 5004982 16.3.2022 25,000 שיק מספר 4 5005835 31.3.2022 5,000 שיק מספר 5 5005834 2.5.2022 40,000 שיק מספר 6 5005843 17.5.2022 55,000 שיק מספר 7 5005757 31.5.2022 30,000 שיק מספר 8 5005826 31.5.2022 60,000 שיק מספר 9 במהלך הדיון בבית המשפט קמא ביקשה המערערת לגרוע ממניין השיקים שסורבו חמישה שיקים נוספים, אשר סורבו לאחר הגשת העירעור לבימ"ש קמא: מספר שיק: תאריך הסרוב: סכום השיק בש"ח יכונה להלן: 5005827 2.10.2022 60,000 שיק מספר 10 5005758 2.10.2022 30,000 שיק מספר 11 5005030 2.10.2022 60,000 שיק מספר 12 5005828 2.10.2022 60,000 שיק מספר 13 5005829 2.10.2022 60,000 שיק מספר 14 ביום 30.3.23, לאחר שהוגשו סיכומי המערערת ובטרם ניתן פסק הדין (עת נימסר לבית המשפט על ניהול מו"מ בין הצדדים), הודיעו הצדדים לבית המשפט קמא כי הגיעו להסכמה דיונית, לפיה בכפוף לויתור סופי ומוחלט על כל טענה ותביעה כנגד המשיב בקשר להחזרת השיקים ובכפוף לסגירת חשבון המערערת אצל המשיב, מותיר המשיב לשיקול דעת בית המשפט את שאלת גריעת 10 שיקים מרשימת השיקים שבערעור.

לפי סעיף 10(ב) לחוק השיקים, אי קבלת התראה או פגם שנפל בהתראה לא יהוו עילה לערעור או לביטול הבאת השיק במניין השיקים שסורבו, ובילבד שהבנק שלח התראה, כפי שאכן עשה המשיב.

...

שיק מס' 4 המסקנה אליה הגעתי ביחס לשיקים מס' 1 ו- 2 יפה גם לגבי שיק מס' 4: מדובר בשיק שהופקד ביום 16.3.22 בשל טעות של מחזיק השיק.

עם זאת, תשלום סכום השיק למחזיק ע"י המערערת עוד בטרם הפקידו מלמד על כך שהמערערת פעלה בתום לב. זאת, בצירוף מכתבו של מחזיק השיק, המתנצל על טעותו, תומך במסקנה שלא מדובר בשיק שהוצא מראש ללא כיסוי, ועל כן ניתן לגרוע אותו ממנין השיקים שסורבו.