מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

ערעור על פסק דין חלקי בתובענה ייצוגית בדבר דמי הבראה

בהליך ערעור עבודה (ע"ע) שהוגש בשנת 2018 בהארצי לעבודה נפסק כדקלמן:

השופטת חני אופק גנדלר בפנינו ערעור על פסק דינו של בית הדין האיזורי בתל אביב (השופט לובוצקי; ת"צ 46238-03-13), בגדריו נדחתה בקשת המערערים לאישור תובענה שהגישו בשם פקחי התנועה נגד ביטחון שירותים אבידר בע"מ (להלן: המשיבה) כתובענה ייצוגית.
נוכח שילוב זה הצענו לצדדים במהלך הדיון בעירעור כי: "בית הדין יקבע בפסק דין מנומק האם העילות של שכר בעד שעות שלטענת המערערים הם חלק ממשמרת לילה והעילה של ייחוס גבוה מדי לדמי הבראה בשכר שעתי, הן עילות שהיו מתאימות להתאשר במסגרת בקשה הכרה בתובענה ייצוגית. בית הדין לא יבחן את התנאים הנוספים לאישור תובענה ייצוגית. ככל שבית הדין יגיע למסקנה שהעילה או העילות היו מתאימות להתאשר במסגרת בקשה להכרה בתובענה ייצוגית, הענין יועבר לועדת האכיפה לקיום הליך אכיפה בהתאם להוראות האכיפה ובית הדין ייקבע לפי שיקול דעתו, לאחר קבלת טיעון מטעם הצדדים, שיעור הגמול שישולם לתובעים הייצוגים ושכר הטירחה לבא כוחם". כל הצדדים נתנו הסכמתם להצעה זו, ולכן נפנה לבחון אם יש אפשרות סבירה כי שתי השאלות האמורות תוכרענה לטובת הקבוצה, כשלצורך זה יש לטעמינו הבחנה בין העילות.
סוף דבר העולה מן האמור הוא כי העילה הנוגעת לפגיעה בזכויות סוציאליות עקב ייחוס דמי ההבראה גבוהים ומשתנים בשכר השעתי מתאימה להתאשר כתובענה ייצוגית, ולכן ובהתאם להסדר הדיוני המוסכם יועבר ענין זה לועדת האכיפה לקיום הליך אכיפה בהתאם להוראות האכיפה; ואילו, העילה הנוגעת לתשלום חלקי בגין משמרת לילה אינה מתאימה להתאשר במסגרת תובענה ייצוגית, ולכן אין מקום להעברתה לועדת האכיפה.
...
אולם, אין יסוד לפרשנות ההסכמה החוזית כחובקת גם הסכמה לתשלום דמי ההבראה ששיעורם עולה על השיעור הנקוב בצו ההרחבה, וזאת בשל היעדר מסויימותה בהיבט זה. נוכח פרשנותה של ההסכמה החוזית מתבקשת המסקנה כי יש מקום לתשלום זכויות סוציאליות בגין אותו חלק מדמי ההבראה העולה על שיעור דמי ההבראה הקבוע בצו ההרחבה.
הגם שהרכבה זו עשויה לשבות את הלב במבט ראשון, אנו סבורים כי היא מעוררת קושי, וזאת ממספר טעמים, שעל מנת לחדדם נציג תחילה את המסגרת הנורמטיבית הרלבנטית.
סוף דבר העולה מן האמור הוא כי העילה הנוגעת לפגיעה בזכויות סוציאליות עקב ייחוס דמי ההבראה גבוהים ומשתנים בשכר השעתי מתאימה להתאשר כתובענה ייצוגית, ולכן ובהתאם להסדר הדיוני המוסכם יועבר ענין זה לוועדת האכיפה לקיום הליך אכיפה בהתאם להוראות האכיפה; ואילו, העילה הנוגעת לתשלום חלקי בגין משמרת לילה אינה מתאימה להתאשר במסגרת תובענה ייצוגית, ולכן אין מקום להעברתה לוועדת האכיפה.

בהליך בקשת רשות ערעור (בר"ע) שהוגש בשנת 2019 בהארצי לעבודה נפסק כדקלמן:

בין הצדדים מיתנהל תיק תובענה ייצוגית בנוגע לייחוס דמי הבראה גבוהים מדי לעובדי אבידר, אותם מייצגים המבקשים.
בע"ע 54650-09-16 שהתנהל בין הצדדים בבית דין זה, נפסק שעילה זו מתאימה להתאשר כעילה במסגרת תובענה ייצוגית והצדדים הגיעו להסכמה דיונית לפיה "יועבר עניין זה לועדת האכיפה לקיום הליך אכיפה בהתאם להוראות האכיפה" (סעיף 19 לפסק הדין החלקי מיום 20.6.18) - והעניין הוחזר לבית הדין האיזורי, על מנת לקבוע הוראות בדבר הגשת דין וחשבון על ידי הצדדים.
סעיף 26(א) לחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט-1969, קובע כי (הדגשה שלי- ח.א.ג.): "...כל החלטה אחרת של בית דין איזורי ניתנת לערעור אם נתקבלה רשות לכך... רשות כאמור בסעיף קטן זה, לגבי החלטה אחרת, תנתן אם שוכנע בית הדין כי אם העירעור על ההחלטה יידון במסגרת העירעור על פסק הדין ולא באופן מיידי, יהיה בכך כדי להשפיע באופן ממשי על זכויות הצדדים או שעלול להגרם לצד להליך נזק של ממש, או שעלול להתנהל הליך מיותר או בדרך שגויה". ריבית הנה תוספת אחוזית לסכום, ולכן ליבון הטענה בדבר נחיצות צירופה לסכום ייקבע יכול להעשות במסגרת ערעור על פסק דין סופי, ככל שיוגש, ואינו מחייב מתן רשות ערעור מיידית.
...
לאחר שעיינתי בבקשה ובצרופותיה הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות, וזאת אף ללא צורך בקבלת תשובת הצד שכנגד.
סוף דבר- דין הבקשה להידחות.

בהליך תובענה ייצוגית (ת"צ) שהוגש בשנת 2020 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

להלן ההחלטה בבקשה לקבוע את השכר של ב"כ התובעים הייצוגיים (בקשה שהועלתה לעיון המותב לראשונה ביום 12.7.2020) : רקע כללי ביום 20.6.2018 ניתן פסק דין חלקי בבית הדין הארצי לעבודה בתיק ע"ע 54650-09-16 בו נקבע כי הבקשה בנוגע לרכיב דמי ההבראה ראויה במהותה להתאשר כתובענה ייצוגית.
בהמשך יצא תיקון לפסק הדין החלקי בו צוין כי קבלת העירעור בהקשר לייחוס גבוה מערך השעה לדמי ההבראה יפה הן בהקשר לזכויות הסוציאליות והן בהקשר לגמול השעות הנוספות.
בהחלטה מיום 12.11.2019 נדחתה הבקשה למתן רשות ערעור ונקבע כי ניתן יהיה להעלות את הטענות בעיניין זה במסגרת ערעור על פסק הדין הסופי, ככל שיוגש, ואין צורך במתן רשות ערעור מיידית.
בהילכת רייכרט הובהר כאמור כי "שכר טירחתו של עורך הדין ייגזר מהסכום שנגבה בפועל על ידי הקבוצה ולא מהסכום שנפסק". זאת בשל הפער, שעשוי להיות משמעותי, בין הסכום אותו קבע בית המשפט או הסכום אליו מגיעים הצדדים בפשרה, לבין הסכום ששולם לחברי הקבוצה בסופו של דבר, וכן על מנת לתמרץ את ב"כ המייצג לפעול להוצאתו של פסק הדין או הסכם הפשרה אל הפועל עד סופו.
...
בהלכת רייכרט הובהר כאמור כי "שכר טרחתו של עורך הדין ייגזר מהסכום שנגבה בפועל על ידי הקבוצה ולא מהסכום שנפסק". זאת בשל הפער, שעשוי להיות משמעותי, בין הסכום אותו קבע בית המשפט או הסכום אליו מגיעים הצדדים בפשרה, לבין הסכום ששולם לחברי הקבוצה בסופו של דבר, וכן על מנת לתמרץ את ב"כ המייצג לפעול להוצאתו של פסק הדין או הסכם הפשרה אל הפועל עד סופו.
לאחר ששקלנו בכלל זה את הנסיבות הספציפיות של ההליך, האופן בו הוא הסתיים, הסכומים שנפסקו לב"כ התובעים עד כה, הגענו לכלל מסקנה כי ב"כ התובעים זכאי לקבל 10% מהסכום שישולם בפועל לעובדים הזכאים במסגרת הליכי חדלות הפירעון.
משכך, בשקלול מכלול השיקולים כאמור לעיל, הגענו כאמור לכלל מסקנה כי שכר הטרחה יועמד על 10% מהסכום שישולם בפועל לעובדים הזכאים במסגרת הליכי חדלות הפירעון (הכוללים 25,000 ₪ שנפסקו על חשבון הסכום הכולל ואינם כוללים את אותם 25,000 ₪ שנפסקו בגין הקביעה כי התובענה ראויה להתאשר כייצוגית).

בהליך תובענה ייצוגית (ת"צ) שהוגש בשנת 2020 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

לאחר שעיינו בבקשה לקביעת שכר טירחה מיום 3.8.2020 ובתשובה מטעם הנאמנים מיום 30.8.2020, להלן החלטתנו: רקע כללי ביום 20.6.2018 ניתן פסק דין חלקי בבית הדין הארצי לעבודה בתיק ע"ע 54650-09-16 בו נקבע כי הבקשה בנוגע לרכיב דמי ההבראה ראויה במהותה להתאשר כתובענה ייצוגית.
בהמשך יצא תיקון לפסק הדין החלקי בו צוין כי קבלת העירעור בהקשר לייחוס גבוה מערך השעה לדמי ההבראה יפה הן בהקשר לזכויות הסוציאליות והן בהקשר לגמול השעות הנוספות.
בהחלטה מיום 12.11.2019 נדחתה הבקשה למתן רשות ערעור ונקבע כי ניתן יהיה להעלות את הטענות בעיניין זה במסגרת ערעור על פסק הדין הסופי, ככל שיוגש, ואין צורך במתן רשות ערעור מיידית.
בהילכת רייכרט הובהר כאמור כי "שכר טירחתו של עורך הדין ייגזר מהסכום שנגבה בפועל על ידי הקבוצה ולא מהסכום שנפסק". זאת בשל הפער, שעשוי להיות משמעותי, בין הסכום אותו קבע בית המשפט או הסכום אליו מגיעים הצדדים בפשרה, לבין הסכום ששולם לחברי הקבוצה בסופו של דבר, וכן על מנת לתמרץ את ב"כ המייצג לפעול להוצאתו של פסק הדין או הסכם הפשרה אל הפועל עד סופו.
...
לאחר ששקלנו את בקשת ב"כ התובעים ותגובת הנאמנים, הגענו לכלל מסקנה כי בנסיבות הספציפיות של ההליך, ב"כ התובעים זכאי לקבל 18% מהסכום שישולם בפועל לעובדים וזאת בכפוף למפורט בהמשך (לשם השוואה ראו לעניין זה סעיפים 52 – 63 לפסק הדין בעניין רומן).
עם זאת, שלא כמקובל בתובענות ייצוגיות במקרה זה שכר הטרחה לב"כ התובעים משולם מהסכום לו זכאים חברי הקבוצה והם לבדם נושאים בו. משכך, הגם שהגענו לכלל מסקנה כי יש למנותו ככונס נכסים, איננו סבורים כי הוא זכאי לשכר טרחה בגובה של 25% (בצירוף מע"מ) מהסכום שישולם לחברי הקבוצה.
משכך, הבקשה מתקבלת בחלקה בכפוף לאמור לעיל.

בהליך ערעור תובענה ייצוגית (עת"צ) שהוגש בשנת 2022 בהארצי לעבודה נפסק כדקלמן:

לפנינו ערעור על החלטות, שבמהותן הן פסק דין חלקי, של בית הדין האיזורי תל אביב (סגנית הנשיאה אריאלה גילצר כץ ונציגי הציבור גב' שוש סמק ומר אבינועם בן יצחק; ת"צ 46238-03-13) שבהן נקבעו קביעות שונות בקשר לתובענה הייצוגית מושא ההליך שהוגשה על ידי המערערים נגד המשיבה (להלן - החברה).
בסופו של יום, בפסק דינו של בית דין זה (ע"ע 54650-09-16) אושרה התביעה כייצוגית בעילה אחת בלבד - היתייחסות לחלק מרכיב דמי הבראה כאל שכר יסוד (להלן - העילה שאושרה).
סוף דבר - העירעור נדחה בעקרו כאמור לעיל.
...
משכך, עלינו לבחון האם היה מקום להגביל את ב"כ הקבוצה לפעול רק מטעמו של מי שהסמיך אותו בכתב לעשות כן. אכן, בהיבט הפרקטי הפתרון שגובש לפיו יוסמך ב"כ הקבוצה לייצג את חברי הקבוצה על חשבונם בהגשת תביעות הוכחת חוב למוסד לביטוח לאומי הוא פתרון אשר יש בו כדי לסייע לחברי הקבוצה להגשים את זכויותיהם, גם אם במחיר של תשלום שכר טרחה הנגזר מהיקף הזכות, אך בהיבט המשפטי לא מצאנו כל עיגון נורמטיבי לפתרון.
סיכום ביניים - מכל האמור לעיל עולה אפוא כי אין אנו מתערבים בקביעת בית הדין האזורי לפיה נדרשת הסכמה אישית של כל אחד מחברי הקבוצה להגשת הוכחת חוב באמצעות ב"כ הקבוצה ואיננו נדרשים לסוגיית שיעורו של שכר הטרחה אשר ייקבע בהתאם להסכמה בין הצדדים.
סוף דבר - הערעור נדחה בעיקרו כאמור לעיל.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו