ערעור על פסק דין בתביעת שיבוב בעקבות תאונת דרכים

בית המשפט המחוזי בחיפה 25 נובמבר 2021 ע"א 29239-05-21 עריית נוף הגליל נ' קרנית-קרן לפצוי נפגעי תאונת דרכים לפני הרכב כבוד השופטים: רון שפירא, נשיא [אב"ד] בטינה טאובר, סגנית נשיא תמר נאות פרי המערערת עריית נוף הגליל ע"י ב"כ עו"ד גב' מנחם אריאנה המשיבה קרנית-קרן לפצוי נפגעי תאונת דרכים ע"י ב"כ עו"ד שגיא, שיפמן, אמסלם פסק דין

השופט רון שפירא, נשיא [אב"ד]: לפנינו ערעור על פסק דין של בימ"ש השלום בחיפה (כב' השופט אחסאן כנעאן) שניתן ביום 15.03.2021 במסגרת ת"א 59660-09-19, ובמסגרתו נדחתה מחמת היתיישנות תביעת שבוב שהגישה המערערת נגד המשיבה, ועל החלטת בימ"ש קמא להוציא מסיכומי המערערת מסמכים שצרפה.

הנפגע חתם על כתב קבלה במסגרתו התחייב לפעול לדחיית התביעה נגד המשיבה וכן לפצות ולשפות את המשיבה בגין כל סכום שייתבע ויידרש ממנה על ידי כל אדם או גוף, למעט תגמולי המל"ל בין "דמי פגיעה". נטען כי לאחר חלוף למעלה מ-7 שנים מהתאונה הגישה מעבידתו, המערערת, תביעה לבימ"ש קמא בטענה כי היטיבה את ניזקי הנפגע ועתרה לשיבוב בגין תשלומים ששילמה בתקופת העדרותו הנטענת.

...

שתי מחלוקות עיקריות התעוררו בין הצדדים בבימ"ש קמא: האם התובענה התיישנה? האם סילוק תביעת הנפגע – בטרם הגשת תביעה זו – מעמידה מחסום דיוני בפני תביעת המעבידה? כאמור, בימ"ש קמא קבע כי דין התביעה להידחות מחמת התיישנות.

רון שפירא, נשיא השופטת תמר נאות-פרי: אף אני בדעה כי יש לדחות את הערעור, מצטרפת להנמקות המפורטות של הנשיא שפירא, ואבקש להוסיף כמה מילים.

סבורני כי בכל הנוגע לתביעת המעבידה במקרה הפרטני בו אנו דנים - אין לקבל טענה זו. ראשית, המעבידה הייתה יכולה לדעת מה יהא הסכום שיוחזר לה, שכן המדובר בחישוב פשוט הנגזר מהתקנות ומהיותה מעביד מורשה.

בטינה טאובר, ס. נשיא בסיכומו של דבר הערעור נדחה.

התביעה אינה "תביעת רכב" כהגדרתה בתקסד"א הגדרת תביעת רכב בתקסד"א היא "תובענה לפיצויים בשל נזק שניגרם לרכוש עקב שימוש ברכב מנועי". הגדרה זו רחבה דיה כדי לכלול בחובה תביעת שבוב בגין תאונת דרכים, בה נכנסת חברת הביטוח בנעלי בעל הרכב הנפגע, אותו פיצתה על נזקיו.

כך גם קבע לפני זמן לא רב כב' השופט אורן שוורץ, בע"א 5232-05-22 מועצה אזורית מודיעין נ' הראל חברה לביטוח בע"מ (18.10.22) באלה המילים: "אני דוחה את טענת המערערת לפיה עילת השבוב שוללת את אופייה של התביעה כ"תביעת רכב". במהותם של הדברים, מדובר בנזק שניגרם לרכב כתוצאה מהשמוש בו. זהותו של התובע ועילת התביעה איננה מפקיעה את אופייה של התביעה" העובדה כי פסק הדין הנ"ל ניתן בעירעור על פסק דין דומה בו נתבעה המועצה, מיוצגת על ידי בא כוחה הנוכחי, בתביעת שבוב על ידי חברת ביטוח, לא הפריעה למועצה להגיש יומיים לאחר מכן את העירעור הנוכחי ולהעלות בו שוב אותה טענה שנדחתה, מבלי לציין שנדחתה, ומבלי שהגישה בקשת רשות ערעור על פסק דינו של כב' השופט שוורץ.

...

כך גם קבע לפני זמן לא רב כב' השופט אורן שוורץ, בע"א 5232-05-22 מועצה אזורית מודיעין נ' הראל חברה לביטוח בע"מ (18.10.22) באלה המילים: "אני דוחה את טענת המערערת לפיה עילת השיבוב שוללת את אופייה של התביעה כ"תביעת רכב". במהותם של הדברים, מדובר בנזק שנגרם לרכב כתוצאה מהשימוש בו. זהותו של התובע ועילת התביעה איננה מפקיעה את אופייה של התביעה" העובדה כי פסק הדין הנ"ל ניתן בערעור על פסק דין דומה בו נתבעה המועצה, מיוצגת על ידי בא כוחה הנוכחי, בתביעת שיבוב על ידי חברת ביטוח, לא הפריעה למועצה להגיש יומיים לאחר מכן את הערעור הנוכחי ולהעלות בו שוב אותה טענה שנדחתה, מבלי לציין שנדחתה, ומבלי שהגישה בקשת רשות ערעור על פסק דינו של כב' השופט שוורץ.

בעניין זה מקובלת עלי פסיקת בית המשפט המחוזי בע"א (ת"א) 1845/06 מוחסן נ' כלל חברה לביטוח בע"מ (21.12.07) כדלקמן: "להבדיל מסדר דין רגיל תצהיר האימות של התובע כולל את עדותו וכן את כל המסמכים הנדרשים להוכחת התביעה בדיון מהיר. אין מקום להציגם על ידי העדים, ומשצורפו לכתב התביעה והוגשו הם התקבלו. צד המבקש להתנגד למסמכים אלו או מבקש לחקור מי מנותני המסמכים, עליו לציין זאת מפורשות בפני בית המשפט בתחילת הדיון...

סוף דבר, הערעור נדחה.

אני סבור כי לא היה מקום להגשת ערעור זה מלכתחילה, במיוחד לאחר שניתן פסק דינו של השופט שוורץ שנזכר לעיל.

המערערת תשלם לכל אחת מהמשיבות את הוצאות הערעור בסך של 10,000 ₪ (סה"כ 20,000 ₪).

בית המשפט המחוזי מרכז-לוד ע"א 72398-01-23 איי.די.איי. חברה לביטוח בע"מ נ' הכשרה חברה לביטוח בע"מ ואח' תיק חצוני: בפני כבוד השופט עבאס עאסי מערערת איי.די.איי. חברה לביטוח בע"מ ע"י ב"כ עוה"ד דן טביב משיבות 1. הכשרה חברה לביטוח בע"מ 2. לילך אסור ע"י ב"כ עוה"ד דביר דמנד פסק דין

ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בנתניה (כב' השופט נועם רף) מיום 30.11.22, בגדריו קיבל בית המשפט תביעת שבוב בגין תגמולי ביטוח שהמשיבה 1 (להלן: "הכשרה") שילמה למשיבה 2 (להלן: "נהגת הכשרה"), וחייב את המערערת (להלן: "ישיר") לשלם להכשרה סך של 48,206 ₪ בצרוף אגרת בית המשפט, שכר עדה בסך 300 ₪ ושכ"ט עו"ד בסך 5,641 ₪.

רקע כללי ביום 18.06.19 בסביבות השעה 5:50 בבקר, ארעה תאונת דרכים, בעיר רמלה, כאשר רכב נהוג על ידי נהגת הכשרה (להלן: "רכב הכשרה") חצה צומת רמזורים בכיוון נסיעתו, ותוך כדי כך רכב שהיה נהוג על מבוטח בישיר (להלן: "רכב ישיר") ניכנס לצומת מצד שמאל.

...

במצב דברים זה, סבורני כי המסקנה המתחייבת מהמאזן הראייתי כפי שתואר לעיל, היא שהתובעות – הכשרה והנהגת שלה, לא עמדו בנטל ההוכחה המוטל עליהן, להוכיח כי נהגת הכשרה נכנסה לצומת ברמזור ירוק, בעוד נהג ישיר נכנס לצומת ברמזור אדום; במצב דברים זה דין התביעה היה דחייה.

סוף דבר, הערעור מתקבל.

תביעת הכשרה והנהגת שלה (המשיבות) נדחית.

השופט איל באומגרט זהו ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בקריות, אשר ניתן בת"א 9792-01-19 ביום 1.6.23 ובמסגרתו התקבלה חלקית תביעת שבוב שהוגשה על ידי המערער, תחילה על סך 958,633 ₪ ובהמשך תוקנה והועמדה על סך של 809,182 ₪.

מכאן לשאלה של הקף חובת השבוב והאם יכולה המשיבה לכפור בקביעת דרגת הנכות שנקבעה על ידי המערער לנפגע, אשר תביעתו בגין תאונת הדרכים הוכרה כתאונת עבודה.

עוד מצאתי להוסיף בעיניין קביעת השהוי אליה הפנה ביה"מ קמא כבסיס לקביעתו שאין לחייב בריבית המוסכמת- לכאורה נראה כי ביה"מ קמא נפל לכלל טעות בסברו כי הריבית שנתבעה חושבה מיום תאונת הדרכים שהרי הסביר קביעתו בהפניה ל"שהוי עד כדי ממש קרוב לתקופת ההתיישנות" (עמ' 6 סיפא לפס"ד).

...

אשר על כן, אציע לחברי לקבל את הערעור באופן שהמשיבה תשלם למערער את הסך 550,197 ₪ כשהוא נושא ריבית בהתאם לחוק פסיקת ריבית, מיום משלוח דרישת התשלום, דהיינו, 14.10.18.

נוסף על כך המשיבה תשלם למערער שכר טרחת עו"ד בשיעור של 15% (כולל מע"מ), מתוך תוספת התשלום שנקבעה בפסק דין זה. איל באומגרט, שופט השופטת רבקה איזנברג אני מסכימה לחוות דעתו של חברי השופט באומגרט ומצאתי להדגיש: מטרת המערכת ההסכמית בין הצדדים, הסכמה הנוהגת שנים, נועדה בדיוק כדי למנוע התדיינות ובדיקה פרטנית בכל מקרה ומקרה.

משהצדדים כבולים למערכת ההסכמית ביניהם ומשמשיבה לא הציגה כל טעם המצדיק, ע"פ אותה מערכת הסכמית, שלא לחייבה בריבית המוסכמת דין הערעור להתקבל.

לפניי תביעת שבוב בגין תגמולי ביטוח ששילמה מבטחת למבוטחה בעקבות ניזקי רכוש-רכב על רקע תאונת דרכים.

בתום ישיבת ההוכחות הגיעו הצדדים להסדר, לפיו הסמיכו הם את בית המשפט לפסוק בתביעה ובסכסוך על דרך הפשרה, על פי שיקול דעת בית המשפט, ללא הנמקה וללא גבולות, וזאת בהתאם לסמכות הנתונה לבית המשפט על פי סעיף 79א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, לאחר שהובהר לצדדים כי עילות העירעור על פסק דין זה מצומצמות ביותר, באופן שקיים קושי משמעותי לערער עליו, וכי בית המשפט יכול לקבל את התביעה במלואה, לדחותה או לקבל אותה באופן חלקי.

...

על יסוד כל החומר המונח לפניי, לרבות תמונות מזירת התאונה ותמונות הנזק לרכבים המעורבים בתאונה, תיק המשטרה שנפתח בעקבות התאונה, גרסאות העדים בפני חוקר המשטרתי, דוח בוחן התנועה המשטרתי, ולאור התרשמותי הבלתי אמצעית מהעדים במהלך חקירתם בבית המשפט, תוך שאני לוקח בחשבון את טענותיהם ההדדיות של הצדדים, ולאחר ששקלתי את כל השיקולים הרלוונטיים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל, באופן שהאחריות לתאונה תוטל על הנוהג ברכב הנתבעות.

לגופו של עניין, לאחר ששמעתי את עדויות העדים וחוקר תאונות הדרכים מטעם הנתבעות והתרשמתי מהן באופן ישיר ובלתי אמצעי, על רקע תיק המשטרה, תמונות מזירת התאונה, חוות דעת חוקר תאונות דרכים מטעם הנתבעות, השתכנעתי כי רכב הנתבעות הוא שסטה שמאלה לנתיב נסיעתו של רכב התובעת במהלך נסיעה בכביש המעוקל.

משכך, אני מאשר ראש נזק זה בסך 1,500 ₪.