באשר לסילוק התביעה על הסף נטען, כי משהגישה התובעת תביעה לפינוי מושכר בסדר דין מקוצר, היא מנועה מלתבוע את הנתבע בגין סעד כספי, ולפיכך דין התביעה להדחות בשל מעשה בית דין.
מהבקשה בצרוף ההבהרה עולה, כי התובעת ביקשה ליתן צו עיקול על זכויות הנתבע כדלקמן:
עיקול אצל התובעת על ההוצאות בסך 3,000 ₪ שנפסקו לטובת הנתבע בעירעור;
עיקול על סכום של 8,190 ₪ שהופקד על ידי הנתבע בנאמנות אצל בא כוחו, עבור תשלום דמי שכירות;
עיקול על זכויות הנתבע אצל ציון יאדן ואצל יגאל ידין, מבית העסק "אשכול מוצרים לבית" (להלן: "אשכול"), שהוגדר על ידי מר ידין, במסגרת הדיון בעירעור על תביעת הפינוי, כעסק הפלסטיק במסגרתו מאחסן הנתבע מוצרי פלסטיק במושכר;
עיקול על זכויות הנתבע בהתאם לנסח רישום מלשכת רישום המקרקעין בחיפה.
בבקשה ובתצהיר שצורף לה טען הנתבע, כי התובעת הסתירה מבית המשפט מידע מהותי וחשוב (אשר לא הובהר מהו), וכי מטרתה היחידה של הבקשה היא להפעיל לחץ משפטי וכלכלי על הנתבע, עוד בטרם ניתנה החלטה בבקשתו לסילוק התביעה על הסף, היתנהלות שבאה לידי ביטוי גם במסגרת הליכי העירעור על פסק הדין בתביעת הפינוי, שם סירבה תובעת לכל הצעה להסדר או לפשרה.
...
בפניי בקשה לביטול עיקולים זמניים שהוטלו במעמד צד אחד לפי החלטתי מיום 19.8.19.
לסיכום נטען, כי הבקשה לצו העיקול הוגשה בחוסר תום לב, תוך הטעית בית המשפט, ניצול הליכי המשפט ונסיון להתיש את הנתבע נפשית וכלכלית.
סוף דבר: אני מורה על ביטול העיקול אצל התובעת על ההוצאות בסך 3,000 ₪ שנפסקו לטובת הנתבע בערעור.
משהבקשה התקבלה חלקית בלבד, אני קובעת כי כל צד יישא בהוצאותיו.
