בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים
ע"א 5954/04
ע"א 1857/05
בפני:
כבוד השופטת מ' נאור
כבוד השופט ס' ג'ובראן
כבוד השופטת א' חיות
המערער בע"א 5954/04:
פקיד שומה ירושלים 1
המערער בע"א 1857/05:
פקיד שומה ירושלים 3
נ ג ד
המשיב בע"א 5954/04:
משה סמי
המשיב בע"א 1857/05:
איקאפוד בע"מ
ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים בתיק עמ"ה 7050/03 מיום 23.5.2004 שניתן על ידי כב' השופטת מ' מזרחי; ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים בתיק עמ"ה 8024/04 מיום 9.2.2005 שניתן על ידי כב' השופטת מ' מזרחי
תאריך הישיבה:
ל' בסיון התשס"ה
(7.7.2005)
בשם המערער בע"א 5954/04
וב-ע"א 1857/05:
עו"ד יהודה ליבליין
בשם המשיב בע"א 5954/04:
עו"ד יואב ציוני, עו"ד אייל וגנר
בשם המשיב בע"א 1857/05:
עו"ד סביון סגרון
][]פסק-דין
חזקה זו, המקבלת בעינייני מסוי משנה תוקף, התעוררה בהקשר לסעיף זה לא רק משום שהתוצאה אליה הגיע בית המשפט היא כי לסעיף 145 (הסעיף שנידון בעיניין ביר) ולסעיף 152 (הסעיף שבעניינינו) יינתן פירוש שונה למרות הדמיון ביניהם, אלא גם משום שפירוש ברוח הילכת ביר הוחל גם על סעיף נוסף, סעיף 82 לחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975 (ראה: ע"א 443/89 מנהל מס ערך מוסף אשדוד נ' עיני (בטוקאדה), פ"ד מד(1) 541 (1990)).
...
מקובלת עלי הטענה שאין מקום, לחשוד בפקיד השומה שהוא מזייף צווים או מתארך אותם לאחור.
האם ראוי לסטות בהקשרנו מהלכת ביר
המערער טוען כלפי פסקי הדין של בית המשפט קמא כי מסקנה זו מהווה סטייה מהלכת ביר.
" [סוגריים הושמטו – מ"נ
נראה כי על בסיס המסקנה אליה הגעתי לעיל לא צריך להיות ספק שאם ההשגה הוגשה ביום ה-22.1.2002 הרי שעל מנת שלא יראו אותה כאילו התקבלה צריך היה המערער להפעיל את סמכותו, עובר ליום 22.1.2003.