ערעור על פסק דין בית משפט השלום ברחובות בתביעה כספית

בית המשפט המחוזי מרכז-לוד 18 ינואר 2024 פש"ר 31135-12-21 טואף נ' ח. עלמה יזמות עסקית בע"מ ואח' לפני כבוד השופטת שרון צנציפר הלפמן בעיניין: פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980 המערערת (החייבת): סיון טואף המשיבים: 1. ח. עלמה יזמות עסקית בע"מ 2. עו"ד סוהייל סאלם, מנהל מיוחד לנכסי החייבת 3. כונס נכסים רישמי תל אביב ב"כ המערערת: עו"ד דוד שטרנפלד המנהל המיוחד בעצמו ב"כ המשיבה 1: עו"ד מיכל נבון פסק דין

במקביל להליך פשיטת הרגל דנן, התבררה בבית משפט השלום ברחובות תביעה כספית שהגישה הנושה נגד הגב' יפה ליברמן, יורשת עיזבונו של מר צבי ליברמן ז"ל (להלן: המנוח ליברמן), חמו של עידו שרעבי, שערב אף הוא לחובותיה של חברת קונספט.

ביום 19.8.2020 דחה בית משפט השלום (כב' השופטת ר' הירש) את התביעה, לאחר שמיעת ראיות, בפסק דין מקיף ומנומק (ת"א (שלום רח') 16068-09-17 ח. עלמה יזמות עסקית בע"מ נ' עיזבון המנוח ליברמן ז"ל (19.8.2020); להלן: פסק הדין בעיניין עיזבון ליברמן.

ואולם, כך נקבע, פסק הדין אינו חל על המערערת, שכן היא לא הייתה צד לאותו הליך ואף לא טענה כי המסמכים שמכוחם הוגשה התביעה נגד המנוח ליברמן הם אותם מסמכים העומדים ביסוד תביעת החוב, ומכאן שאינה יכולה לטעון לתחולת פסק הדין מכוח מעשה בי-דין, השתק עילה או השתק פלוגתא.

...

כך נקבע כי: "המנוח (וסיון) [המערערת; הדגשה הוספה] הסכימו לחתום על תניה המנוגדת להוראות הדין (הקוגנטיות, כאמור לעיל) כפי שעולה מתצהירו של מנהל התובעת [הנושה], אשר ציין כי 'החתמתי, באופן אישי, את הערבים... על שטר חוב, וכן החתמתי את הערבים על ערבות אישית לכתב ההתחייבות ולהסכם מסגרת לניכיון שיקים מסחריים והלוואות...'. בסעיפים 12-10 לתצהירו של מנהל התובעת [הנושה], אין כל אזכור [הדגשה במקור] להסברים או לדברים שנמסרו לערבים טרם חתימתם, להבהרות או לתשובות שניתנו להם. מכלל הן נלמד לאו, וניתן להסיק שלא ניתנו לחותמים הסבר, הבהרות או תשובות כלשהן... מצב דברים זה הוא בדיוק המצב אותו ביקש המחוקק למנוע, עם התיקון לחוק הערבות [הדגשה במקור]... מכוח החובה לנהוג בתום לב במהלך מו"מ לחתימת הסכם – והסכם למתן ערבות לאחר הינו הסכם לכל דבר ועניין – נדרשה התובעת [הנושה] למסור למנוח, טרם חתימתו, כי היא רואה בו 'בעל עניין' בחברת קונספט על כל המשתמע מכך. כך, הייתה התובעת [הנושה] מאפשרת למנוח להבין את תפיסתה של התובעת [הנושה] באשר לתפקידו ומידת אחריותו להתנהלות חברת קונספט, ולאימות המידע או שלילתו. התובעת בחרה שלא לעשות כן, על אף היותה מלוּוה ביעוץ משפטי צמוד, ובהיותה מודעת לאפשרות כי במקרים מסוימים, נוצר ללווה חוב שיכול להביא להגשת תובענה כנגד הערב (כפי שנעשה פעמים לא מבוטלות בעבר). על בסיס דברים אלה, אני קובעת כי התובעת הפרה את חובת תום הלב, בשל נסיבות ואופי החתמת המנוח על כתב הערבות" (סעיפים 22-21 לפסק הדין בעניין עזבון ליברמן).

הנה כי כן, בנסיבות שפורטו, בשים לב לאופיו של ההליך ומן הטעמים שפורטו, הגעתי למסקנה כי יש מקום לאפשר בירור ענייני של טענות המערערת.

אשר על כן, הערעור מתקבל במובן זה שההכרעה בתביעת החוב תבוטל.

בית המשפט המחוזי מרכז-לוד ע"א 43638-06-20 בוקובזה נ' איתנים זכויות רפואיות בע"מ לפני כבוד השופטת ריקי שמולביץ מערער שמעון בוקובזה ע"י ב"כ עו"ד דוד סער משיבה איתנים זכויות רפואיות בע"מ ע"י ב"כ עו"ד מאיר מירסקי פסק דין

לפני ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום ברחובות (כבוד הרשם הבכיר אייל דוד) שניתן ביום 23.3.2020 בתא"מ 56927-05-18, שבמסגרתו חויב המערער לשלם למשיבה את סכום התביעה בסך 54,554 ₪, בצרוף הוצאות ושכר טירחת עו"ד. המשיבה - איתנים זכויות רפואיות בע"מ - היא חברה המסייעת ללקוחותיה בבירור ומימוש זכויותיהם הרפואיות לפני גורמים ורשויות שונים, כמוסד לביטוח לאומי (להלן: "המל"ל") ומס הכנסה.

אשר לפטור ממס הכנסה טענה המשיבה כי החל מחודש מרץ 2018 המערער מקבל החזר כספי מרשויות המס בסך 1,065 ₪ בחודש.

...

ואולם, המסקנה כי הפעולות שנקטה המשיבה אינן מהוות הסגת גבול המקצוע התבססה על פירוט הפעולות שנזכרו בסעיף 8 לכתב התביעה שניסחה המשיבה, ולא על בחינה מהותית שלהן.

בעניין זה קבע בית משפט קמא כי הוראות סעיף 4 להסכם ברורות, וכי דינה של טענת הקיזוז להידחות (סעיף 14).

לאור כל האמור, ונוכח העובדה שלצורך ההכרעה בעניין נדרשים בחינה וניתוח מחדש של הראיות אשר הובאו לפני בית משפט קמא, אני מורה על החזרת התיק לבית משפט קמא אשר ייתן את פסק דינו מחדש, תוך התייחסות לקביעות שבפסק דין זה. המשיבה תישא בהוצאות המערער בגין הערעור ובשכר טרחת עו"ד בסך 5,000 ₪.

בית המשפט המחוזי מרכז-לוד ע"א 70337-11-21 דוד אזולאי הנדסה אזרחית בע"מ נ' מ.ס.מ.ש. בע"מ תיק חצוני: בפני כבוד השופטת מרב בן-ארי המערערת והמשיבה שכנגד: דוד אזולאי הנדסה אזרחית בע"מ ע"י ב"כ עוה"ד נ. עזרן המשיבה והמערערת שכנגד: מ.ס.מ.ש. בע"מ ע"י ב"כ עוה"ד ש. סלומון פסק דין

ערעור וערעור שכנגד על פסק דינו של בית משפט השלום ברחובות (כב' השופטת א. הובר –היימן) מיום 24.9.21.

רקע ותמצית פסק הדין: פסק הדין ניתן בגדרה של תביעה כספית שהגישה המשיבה והמערערת שכנגד (להלן: מסמש) נגד המערערת והמשיבה שכנגד (להלן: הנדסה אזרחית).

...

מובן, כי טענה זו דרשה התייחסות ותגובה, שניתנו, ובית המשפט היה רשאי לקבוע ממצאים בהתאם לראיות שהובאו בנושא זה. כל הטענות הנוגעות לנושא מינוי המומחה אינן רלבנטיות שעה שבסופו של דבר בית המשפט קמא קבע ממצאים ברורים על סמך הראיות שהובאו בפניו (ראו למשל פסקה 57 לפסק הדין).

שיעור ההוצאות ושכ"ט שנפסק אינו סוטה בצורה יוצאת דופן מהמקובל, לבטח על רקע האמור, ולפיכך, אף ברכיב זה דין הערעור להידחות.

סיכום לאור המפורט לעיל, אני דוחה את שני הערעורים, ובהיותם ערעורים הדדיים, איני עושה צו להוצאות.

ערעור שהגישה קילקר על פסק הדין שניתן נגדה בהליך בשלום (ע"א 49588-10-19) נדחה בבית משפט המחוזי מרכז ביום 2.7.20 (תוך תיקון מסוים בפסק דינו של בית משפט השלום).

בעקבות פסק הדין במחוזי מרכז הוגשה נגד המבקשת בדצמבר 2021 לבית משפט השלום ברחובות בת.א. 22877-12-22 תביעת פינוי ותביעה כספית.

...

לאחר עיון בטענות הצדדים הגעתי למסקנה ולפיה יש ליתן רשות ערעור ולדחות הערעור לגופו מהנימוקים כדלקמן: א) כפי שכבר כתבתי בפסק דיני הקודם בעניינם של הצדדים, על החלטה לעכב הליכים בשל הליך תלוי ועומד ניתן באופן ליברלי יחסית ליתן רשות ערעור עוד טרם ניתן פסק דין, שכן ערעור על החלטת הביניים רק במסגרת ערעור על פסק דין לכשיינתן, ייבחן לגופו רק כאשר "עיכוב ההליכים" יהיה כבר בגדר "מעשה עשוי" בלתי הפיך.

ב) דין הערעור להידחות.

לסיכום: א) לאור האמור לעיל, ניתנת רשות ערעור והערעור מתקבל.

בית משפט השלום ברחובות ת"א 69597-12-21 קרקש נ' חכמון תיק חצוני: מספר בקשה:2 בפני כבוד השופטת אושרית הובר היימן מבקשת גילה חכמון משיבה נירה קרקש החלטה

עסקינן בתביעה כספית וסעד הצהרתי, לביטול הסכם שכר טירחה שנחתם בין הצדדים ביום 10.03.2016.

משלא הוגש ערעור על החלטה זו, הרי היא חלוטה, וברי כי בית משפט זה אינו יושב כערכאת ערעור על קביעות בית משפט השלום בת"א. במסגרת בקשתה בטענת "פרעתי", טענה המשיבה טענות מסוג אחר, ביחס לתום ליבה של המבקשת בבצוע שטר החוב.

למעשה, עותרת המשיבה במסגרת התובענה שבכותרת כי בית המשפט יאפשר לה לטעון, פעם נוספת, לתוקפו של שטר החוב, לאחר ששאלה זו כאמור כבר נידונה והוכרעה בפסק דין סופי וחלוט, כמעין מסלול "עוקף ערעור", באופן שאותו אין לאפשר.

...

משכך, טוענת המבקשת, משלא הוגש ערעור על פסק הדין בהתנגדות, המשיבה מנועה מלהעלות טענות זהות או נוספות בעניין, ועל כן, דין התביעה להידחות.

שנית, בהתאם לתקנה 42 לתקנות, אני סבורה כי המשיבה ביקשה לעשות שימוש לרעה בהליכי משפט, במסגרת התובענה שבכותרת, שכן עת הוגשה התובענה לראשונה, לא טרחה המבקשת לציין את ההליכים המשפטים הקודמים והמקבילים בין הצדדים, ובפרט את התנגדותה לביצוע שטר וההחלטה בעניינה, ורק בעקבות החלטתי בבקשתה לעיכוב הליכי ההוצאה לפועל והתמיהה אותה העליתי, מדוע לא תפעל המשיבה במסגרת הליכי התנגדות – רק אז טרחה המשיבה לעדכן את בית המשפט ביחס לאותם ההליכים.

ביחס לטענת המשיבה כי דין החלטתי מיום 04.01.22 להתבטל בהיותה בטלה מדעיקרא, הרי יכולה הייתה להשמיען לפני ערכאת הערעור ובחרה שלא לעשות כן. סוף דבר: אשר על כן, דין הבקשה להתקבל.

התביעה כנגד המבקשת נדחית בזאת.