בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום ברחובות (כב' השופטת א. הובר היימן) שניתן ביום 14.6.22 בתיק רער"צ 52119-08-20, ולפיו היתקבל באופן חלקי ערעור שהוגש על שתי החלטות רשמת ההוצל"פ (כב' הרשמת ד. פאסו-ואגו) שניתנו ביום 1.8.20 בתיק הוצל"פ 63297-02-20.
כונס הנכסים והזוכה (המשיבה 4, עריית רחובות) טענו כי מדובר בהליכי גבייה המתנהלים מזה שנים רבות, בהיותו של החייב בהליכי פש"ר- מנועים המשיבים לבצע פעולה כלשהוא עבורו ללא קבלת אישור הנאמן בהליכי חדל"פ, ביהמ"ש המחוזי דחה את בקשתם לפדיון החוב, הזוכה בהתמחרות השקיע משאבים בשיתוף הפעולה שלו עם כונס הנכסים, המשיבים היו מודעים לכלל ההליכים ובקשותיהם נדחו פעם אחר פעם.
מעבר לנדרש יצויין כדלקמן:
פירוט ההליכים הקודמים נעשה בהרחבה על מנת שהתמונה הכללית, כמו גם המחלוקת בין הצדדים תהא ברורה למעיין בהחלטה זו. פסק הדין קמא מפורט ומנומק היטב, ומתקיים האמור בתקנה 148(ב), כאמור.
לגופו של עניין, "החטא הקדמון" הנו בכך שהמשיבים לא שותפו כראוי בהליך המכר, וגם לכך מתייחס בית המשפט קמא בפסק דינו, זאת כאשר הנם בעלי 2/3 מהזכויות בנכס, שאינם חייבים דבר לאיש בודאי שלא לזוכה (משיבה 4) או למבקש, מוצאים עצמם בהליך בו רכושם נמכר למבקש, במחיר נמוך, על מנת לפרוע חוב של אחיהם, שהנו בעל 1/3 מהזכויות בלבד.
...
תמצית טענות המבקש, הזוכה בהתמחרות שבוטלה-
שגה בית משפט קמא בכל אלה: ביטל את ההתמחרות בחלוף זמן רב, כל זאת כאשר הוא כלל לא היה צד להליך בסופו בוטלה ההתמחרות ובוטל אישור המכר; התעלם מהפגיעה בזכויותיו; אין מדובר בחריג המצדיק ביטול התמחרות שכן השיפור בהצעת המשיבים עולה לכדי 30 אחוז בלבד; קבע בשגגה כי לא הופקדו ערבויות שעה שהפקיד 10 אחוז ממחיר המכר שאושר, אך בחרו שלא להשתתף בו.
תמצית טענות המשיבים -
יש לדחות את הערעור "בגלגול שלישי". המבקש לא עמד בתנאי הסף של ההתמחרות.
דין הערעור להידחות.
עמדת המשיבים 3-4-
משאירים את ההכרעה לשיקול דעת ביהמ"ש.
דיון והכרעה-
לאחר עיון בבקשות ובתגובות השונות, מספר דיונים, ניסיונות שלא צלחו להגיע לפשרה, מסקנתי היא כי דין בקשת רשות הערעור להידחות בהתאם לתקנה 148(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי תשע"ט-2018 לאחר ששוכנעתי כי אין לדחות את הממצאים העובדתיים שנקבעו בפסק הדין קמא, הממצאים שנקבעו תומכים במסקנה המשפטית ולא נמצאה טעות שבחוק.
התוצאה היא כי בקשת רשות הערעור- נדחית.