ערעור על פסק דין בהליך חדלות פירעון

בבית המשפט העליון רע"א 5874/22 לפני: כבוד השופט ד' מינץ המבקש: רוזנפלד רוי נ ג ד המשיבים: 1. הממונה על הליכי חידלות פרעון ושקום כלכלי 2. יוספי סיון, עו"ד בתפקידה כנאמנת 3. בנק מזרחי טפחות בע"מ בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע (השופט ע' כהן) מיום 29.5.2022 בעחדל"פ 2165-02-22 בשם המבקש: עו"ד זאב מוסקוביץ' ][]החלטה

] לפנַי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בבאר-שבע (השופט ע' כהן) מיום 29.5.2022 בעחדל"פ 2165-02-22, בו היתקבל ערעור שהגישו משיבים 1 ו-2 על החלטת בית משפט השלום בבאר-שבע (השופט מ' שחק) מיום 9.1.2022 בחדל"פ 1325-01-21.

...

דיון והכרעה דין הבקשה להידחות.

בעבר גם ציינתי כי קיים יסוד סביר להניח שהמחוקק כלל לא חפץ להעניק בחוק חדלות פירעון רשות ערעור בגלגול שלישי לבית משפט זה (ראו: רע"א 7155/20 לפידות נ' ברכר (22.10.2020)), ועל פני הדברים דין הבקשה להידחות אף מטעם זה לבדו.

הבקשה נדחית כאמור.

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום ברחובות (כב' השופטת א. הובר היימן) שניתן ביום 14.6.22 בתיק רער"צ 52119-08-20, ולפיו היתקבל באופן חלקי ערעור שהוגש על שתי החלטות רשמת ההוצל"פ (כב' הרשמת ד. פאסו-ואגו) שניתנו ביום 1.8.20 בתיק הוצל"פ 63297-02-20.

כונס הנכסים והזוכה (המשיבה 4, עריית רחובות) טענו כי מדובר בהליכי גבייה המתנהלים מזה שנים רבות, בהיותו של החייב בהליכי פש"ר- מנועים המשיבים לבצע פעולה כלשהוא עבורו ללא קבלת אישור הנאמן בהליכי חדל"פ, ביהמ"ש המחוזי דחה את בקשתם לפדיון החוב, הזוכה בהתמחרות השקיע משאבים בשיתוף הפעולה שלו עם כונס הנכסים, המשיבים היו מודעים לכלל ההליכים ובקשותיהם נדחו פעם אחר פעם.

מעבר לנדרש יצויין כדלקמן: פירוט ההליכים הקודמים נעשה בהרחבה על מנת שהתמונה הכללית, כמו גם המחלוקת בין הצדדים תהא ברורה למעיין בהחלטה זו. פסק הדין קמא מפורט ומנומק היטב, ומתקיים האמור בתקנה 148(ב), כאמור.

לגופו של עניין, "החטא הקדמון" הנו בכך שהמשיבים לא שותפו כראוי בהליך המכר, וגם לכך מתייחס בית המשפט קמא בפסק דינו, זאת כאשר הנם בעלי 2/3 מהזכויות בנכס, שאינם חייבים דבר לאיש בודאי שלא לזוכה (משיבה 4) או למבקש, מוצאים עצמם בהליך בו רכושם נמכר למבקש, במחיר נמוך, על מנת לפרוע חוב של אחיהם, שהנו בעל 1/3 מהזכויות בלבד.

...

תמצית טענות המבקש, הזוכה בהתמחרות שבוטלה- שגה בית משפט קמא בכל אלה: ביטל את ההתמחרות בחלוף זמן רב, כל זאת כאשר הוא כלל לא היה צד להליך בסופו בוטלה ההתמחרות ובוטל אישור המכר; התעלם מהפגיעה בזכויותיו; אין מדובר בחריג המצדיק ביטול התמחרות שכן השיפור בהצעת המשיבים עולה לכדי 30 אחוז בלבד; קבע בשגגה כי לא הופקדו ערבויות שעה שהפקיד 10 אחוז ממחיר המכר שאושר, אך בחרו שלא להשתתף בו. תמצית טענות המשיבים - יש לדחות את הערעור "בגלגול שלישי". המבקש לא עמד בתנאי הסף של ההתמחרות.

דין הערעור להידחות.

עמדת המשיבים 3-4- משאירים את ההכרעה לשיקול דעת ביהמ"ש. דיון והכרעה- לאחר עיון בבקשות ובתגובות השונות, מספר דיונים, ניסיונות שלא צלחו להגיע לפשרה, מסקנתי היא כי דין בקשת רשות הערעור להידחות בהתאם לתקנה 148(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי תשע"ט-2018 לאחר ששוכנעתי כי אין לדחות את הממצאים העובדתיים שנקבעו בפסק הדין קמא, הממצאים שנקבעו תומכים במסקנה המשפטית ולא נמצאה טעות שבחוק.

התוצאה היא כי בקשת רשות הערעור- נדחית.

בבית המשפט העליון רע"א 663/21 רע"א 1204/21 לפני: כבוד השופט י' עמית כבוד השופט נ' סולברג כבוד השופט ד' מינץ המבקש ברע"א 663/21: שייח יוסף מנאר המבקש ברע"א 1024/21: ראשיד עוידה נ ג ד המשיב ברע"א 663/21 וברע"א 1204/21: הממונה על הליכי חידלות פרעון- מחלקת ערעורים בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בלוד (השופטת ע' וינברג-נוטוביץ) מיום 2.12.2020 בעחדל"פ 21553-06-20; בקשת רשות על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה (השופט נ' ג'השאן) מיום 30.12.2020 בעחדל"פ 5678-08-20 בשם המבקש ברע"א 663/21: עו"ד דור בן עזרי; עו"ד חנן עזרן; עו"ד לירום סנדה בשם המבקש ברע"א 1204/21: עו"ד ניר דוידסון; עו"ד עדי רוואש בשם המשיב ברע"א 663/21 ורע"א 1204/21: עו"ד מיכל דלומי ][]פסק-דין

...

עוד נטען כי דינה של הבקשה ברע"א 1204/21 להידחות על הסף, שכן הגשת הבקשה למתן צו פתיחת הליכים נעשתה בניגוד להחלטה שיפוטית מפורשת שקבעה תקופת צינון של 18 חודשים, עליה לא הוגש ערעור.

אם יחיד יהיה רשאי לפתוח בהליך חדלות פירעון מיד בסמוך לאחר שבוטל הליך קודם בשל מחדליו, איזו תוחלת תהיה לביטול ההליך בשל אותם מחדלים? איזו תוחלת תהיה לאזהרה ולהתראה כי ההליכים יבוטלו אם לא יסיר היחיד את מחדליו? איזה תמריץ יהיה ליחיד לשתף פעולה עם ההליך, אם יהיה רשאי להסתופף תחת הגנותיו, ברצותו יוצא ממנו, ברצותו נכנס אליו, כל אימת שירצה? בנוסף, בניגוד לטענת המבקשים, על פיה תכליות החוק (ובפרט התכלית שעניינה קידום שיקומו הכלכלי של היחיד) תומכות בביטול הלכת אלקצאצי, אני סבור כי בחינת מטרות החוק ותכליותיו מובילה למסקנה שונה.

למסקנה אפוא, הלכת אלקצאצי שרירה וקיימת גם לאחר כניסתו לתוקף של חוק חדלות פירעון, אשר אין בהוראותיו כדי לשנות מן ההלכה שנקבעה בהקשר זה. שאלה נוספת שהתעוררה, היא כאמור בקשר לזהות הגורם המוסמך לקבוע את אורך תקופת הצינון על פי הלכת אלקצאצי.

סופו של יום, הערעורים נדחים.

] לפניי בקשה למתן רשות לערער על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בנוף הגליל-נצרת (כבוד השופטים י' שטרית, ח' סבאג ו-א' אבו אסעד) בע"פ 31043-07-23 וע"פ 41391-07-23 מיום 02.04.2024, בגדריו נדחה ערעור המבקש על הכרעת דינו וגזר דינו של בית משפט השלום בטבריה (כבוד השופט י' נבון) בת"פ 66955-06-21 מימים 30.10.2022 ו-05.06.2023, תוך שהיתקבל ערעור המשיבה על גזר הדין.

עוד נדחתה טענת המבקש, לפיה הרשעתו בעבירת המירמה עלולה לפגוע בהליך חידלות הפרעון, ונקבע כי היא "מתייחסת לסכויים וסיכונים בהליך אחר, הליך חדל"פ שאינו מעניינו של בית המשפט, ולא לגופו של עניין", כאשר "כל מטרת הבקשה היא להיתחמק מעונש או מתשלומים". זאת ועוד, נקבע כי החלפת ייצוג לא מצדיקה חזרה מהודאה, אלא בנסיבות חריגות – שאינן מתקיימות בעיניינו של המבקש.

...

ענייננו לא בא בקהל אותם מקרים חריגים, מהטעמים שיפורטו להלן.

עם זאת, בענייננו לא מצאתי פגם, לא כל שכן כזה העולה כדי עיוות דין, במסקנה אליה הגיע בית משפט קמא, שדחה טענה זו באופן מנומק ומבוסס כדבעי, כמפורט לעיל.

סוף דבר: בקשת רשות הערעור נדחית בזאת.

לחלופין, עתרה לאפשר לה לערער על הצוו לשקום כלכלי שניתן או לשקול לעתור לביטול הליך חידלות הפרעון.

על רקע האמור ובזיקה לבקשת היחידה בשעתו לעכב את ביצוע פסק הדין על מנת לאפשר לה הגשת ערעור היה וטענותיה יידחו, טוען הנאמן כי אין מקום לאפשר את עיכוב הבצוע עוד שכן לא מתקיימות העילות בפסיקה לשם כך ויש לאפשר לו לקדם את הליך מימוש הנכס לאלתר.

לאור פסק הדין שניתן, בעיניינו בהחלט מדובר במקרה קלסי של שליחת ידה של היחידה בכספי מעבידה באופן העונה באופן מובהק על הגדרת מירמה בהתאם לחוק חידלות פרעון.

...

לאחר בחינת טענות התובעת כמפורט לעיל, חוות דעת רו"ח בילו והנספחים שצורפו אליה ויתר הראיות שבאו בפני, ובהיעדר הסבר המניח את הדעת להפקדות האמורות מצד הנתבעת 1, אני קובע כי התובעת הוכיחה במידה הנדרשת שגילה נטלה שלא כדין מהתובעת באמצעות הפקדות אצל חלפני הכספים סך של 420,575 ₪ (קרן) וכי עליה להשיב סכום זה לידי התובעת כשהוא משוערך להיום.

בסעיף 29 לפסק הדין נקבע כך – "בסופו של דבר, אין מדובר במקרה ה"קלאסי" של מי שרימה אנשים תמימים מהציבור, שלח יד בכספי מעבידו או ביצע מעשה הונאה אחר.

על כן, המסקנה הינה כי החובות הנדונים מוחרגים מן ההפטר, בהתאם להוראות סעיף 175(א)(2) לחוק ועל יסוד הנימוקים לעיל.

היה ואין הצעה עניינית מטעם היחידה לפדות את הזכויות בנכס, אין מנוס אלא לקדם הליכי מימוש והנאמן יפעל ויעדכן בהתאם.