ערעור על פסק דין בדבר ניתוק משירותי VOD וטענת לשון הרע

בבית המשפט העליון רע"א 6732/15 לפני: כבוד השופט מ' מזוז המבקש: שלמה כהן נ ג ד המשיבה: הוט מערכות תיקשורת בכבלים בע"מ בקשת רשות ערעור על פסק הדין של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מיום 19.07.2015 בע"א 45091-10-13 (כב' השופטות ו' מרוז, מ' נד"ב וב' טולקובסקי)

לבסוף, נטען כי יש לפצותו בגין לשון הרע שנקטה הוט כנגדו שעה שטענה בכתב כי יש למבקש "פיגורים רבים בתשלום". ביום 2.7.2013 דחה בית משפט השלום את תביעתו של המבקש.

שלישית, נקבע כי נתוק שירותי ה-VOD והסרת ערוץ ה-CNN לא נעשו בנגוד להתחייבות של הוט או של תבל כלפי המבקש.

טענותיו של המבקש נדונו במספר ערכאות, כמפורט לעיל, ולא מצאתי כי טענות אלו מעוררות שאלה החורגת מעניינם הפרטני של הצדדים והראויה לדיון נוסף בבית משפט זה. כאמור, הטענה בדבר הגבלת אמצעי התשלום נדונה ונדחתה בהחלטת בית הדין לחוזים אחידים ובהחלטתו של בית משפט זה במסגרת ע"א 1337/12 כהן נ' מתב מערכות תיקשורת בכבלים בע"מ (2.7.2013) ואף נדחתה בקשה לקיים דיון נוסף בענין בדנ"א 8662/13 כהן נ' מתב - מערכות תיקשורת בכבלים בע"מ (27.1.2014).

...

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (כב' ס. הנשיא ו' מרוז, כב' השופטות מ' נד"ב וב' טולקובסקי) מיום 19.7.2015, במסגרתו נדחה ערעורו של המבקש על פסק דינו של בית משפט השלום בפתח-תקווה (כבוד השופט נ' שטרנליכט).

לטענת המבקש, חיובה של הוט כי המבקש ישלם עבור השירותים אותם היא מספקת באמצעות כרטיס אשראי או הוראת קבע מהווה הפרת חוזה, שכן החוזה שנחתם בינו לבין תבל לא כלל תניה כזו.

אשר על כן, הבקשה נדחית.

כללי בפנינו ערעור על פסק דינו של בית משפט שלום בפתח תקווה מיום 2.7.13 (כב' השופט שטרנליכט) לפיו נדחתה תביעת המערער נגד הוט מערכות תיקשורת לכבלים בע"מ (להלן: "המשיבה") לפצוי ולמתן צוים לבצוע כמפורט להלן; · פיצוי בגין נתוקו משירותי VOD תוך הפרת ההסכם עמו, לנוכח סרובו לשלם עבור שרותי הטלויזיה הדיגיטאליים באמצעות כרטיס אשראי או הוראת קבע.

· השמוש בביטוי "פיגורים" בזיקה לסוגיית אופן תשלום התמורה למשיבה על ידי המערער, כפי שנקטה המשיבה במכתביה למערער, למועצה לשידורי כבלים ולשירותי לווין ולממונה על פניות הציבור במשרד התיקשורת אינו מהוה פירסום לשון הרע.

הקביעות הללו שאושרו על ידי בית המשפט העליון הן אלו שעמדו בבסיס פסק הדין של בית משפט קמא ויש בהן כדי להביא לדחיית טענת המערער בדבר ניצול לרעה של מעמד המשיבה כבעלת מונופול מכוח סעיף 29א' לחוק ההגבלים העיסקיים תשמ"ח 1988.

...

לאחר שעיינו בטענות הצדדים בכתב ושמענו טיעוניהם באריכות בעל פה, מסקנתנו היא כי דין הערעור להידחות.

נוסיף עוד זאת; מאז פסק הדין של בית משפט קמא נדחתה ביום 27.1.14 בקשת המערער לדיון נוסף על החלטת בית המשפט העליון שאישרה את החלטת בית הדין לחוזים אחידים, שצוטטה באריכות בית משפט קמא בפסק דינו (עמ' 8-9 לפסק הדין) ובגדרה קבע בית הדין לחוזים אחידים כדלקמן: "להוט מאות אלפי לקוחות ואנו מקבלים טענתה כי במצב כזה מתן אפשרות לכל מנוי לקבוע את אחרת התשלום עלול ליצור בפניה קושי של ממש בתפעול מערכת הגבייה. לעומת זאת, איננו מוצאים קיפוח של ממש בעובדה שתשלום דמי המנוי יבוצע בדרך של חיוב כרטיס האשראי של הלקוח או בדרך של תשלום באמצעות הוראת קבע.. יתר על כן, נושא זה אף קיבל את אישורה של המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לווין שהינה גוף סטאטוטורי כחלק מהאישור שנתנה לחוזה" (ע"א 1337/12 כהן נ' מתב מערכות תקשורת וכבלים בע"מ מיום 8.12.13).

אשר על כן, הערעור נדחה.