ערעור על פסיקת בית הדין הרבני בעניין שכר טרחת עו"ד

מדינת ישראל בתי הדין הרבניים תיק 844428/9 בבית הדין הרבני הגדול ירושלים לפני כבוד הדיינים: הרב יעקב זמיר, הרב מיכאל עמוס, הרב מימון נהרי המערערת: פלונית (ע"י ב"כ עו"ד רוני עוזר) המשיב: פלוני (ע"י ב"כ עו"ד הילה מזל מוהדב) הנידון: קציבת שכרו של כונס נכסים החלטה

כך טוען הוא כי העיקול הוסר זה מכבר והכונס לא היה צריך לפעול להסרתו, משל אין הוא יודע או אין אנו יודעים כי בית דיננו הורה לו להסירו ולא נענה "העיקול כבר הוסר" ומשל לא בית דיננו הורה לו לכונס הנכסים כיצד לפעול בגין אי שתוף הפעולה, ומשל לא עלתה כבר הטענה כי העיקול הוסר כבר לפנינו ולא נדחתה כבר בהחלטות שקבעו כי המשיב התרשל בעדכון בדבר עובדה זו ואילץ את בית הדין ואת הכונס לטרוח בעיניין עד שגילה הכונס בעצמו את העובדות ועד שנאלץ בעצמו לפעול מול רשם המקרקעין על בסיסן; וכך הלאה בנוגע ליתר פעולותיו של הכונס.

כונס הנכסים טוען כי יש לפסוק את שכרו בדרך זו: ערך הדירה על פי השמאות הוא 1,650,000 ש"ח, הכנוס היה על חלקו של המשיב בדירה, היינו מחציתה ששוויה הוא 825,000 ש"ח, שכר כונס נכסים נע בין שישה לעשרה אחוזים לפי הפסיקה ובתוך טווח זה מבקש הכונס לפסוק את שכרו כשהוא כמובן מעוניין שהשכר ייפסק על הצד הגבוה ולשם כך מציין גם את טירחתו המרובה בשל שתוף הפעולה הלוקה בחסר, בלשון המעטה, של המשיב.

מסקנות והוראות לאור האמור פוסק בית הדין: מתוך הסכום המופקד בקופת בית הדין לטובת המשיב בגין חלקו בנכס יועבר לידי כונס הנכסים, בא כוח המערערת עו"ד רוני עוזר, כשכר טירחה סך של ארבעה־עשר אלף ש"ח. יתרת הסכום המופקד בקופת בית הדין בגין חלקו של המשיב בנכס יועבר לידי המשיב.

...

מדינת ישראל בתי הדין הרבניים תיק 844428/9 בבית הדין הרבני הגדול ירושלים לפני כבוד הדיינים: הרב יעקב זמיר, הרב מיכאל עמוס, הרב מימון נהרי המערערת: פלונית (ע"י ב"כ עו"ד רוני עוזר) המשיב: פלוני (ע"י ב"כ עו"ד הילה מזל מוהדב) הנידון: קציבת שכרו של כונס נכסים החלטה

כך טוען הוא כי העיקול הוסר זה מכבר והכונס לא היה צריך לפעול להסרתו, משל אין הוא יודע או אין אנו יודעים כי בית דיננו הורה לו להסירו ולא נענה "העיקול כבר הוסר" ומשל לא בית דיננו הורה לו לכונס הנכסים כיצד לפעול בגין אי שתוף הפעולה, ומשל לא עלתה כבר הטענה כי העיקול הוסר כבר לפנינו ולא נדחתה כבר בהחלטות שקבעו כי המשיב התרשל בעדכון בדבר עובדה זו ואילץ את בית הדין ואת הכונס לטרוח בעיניין עד שגילה הכונס בעצמו את העובדות ועד שנאלץ בעצמו לפעול מול רשם המקרקעין על בסיסן; וכך הלאה בנוגע ליתר פעולותיו של הכונס.

כונס הנכסים טוען כי יש לפסוק את שכרו בדרך זו: ערך הדירה על פי השמאות הוא 1,650,000 ש"ח, הכנוס היה על חלקו של המשיב בדירה, היינו מחציתה ששוויה הוא 825,000 ש"ח, שכר כונס נכסים נע בין שישה לעשרה אחוזים לפי הפסיקה ובתוך טווח זה מבקש הכונס לפסוק את שכרו כשהוא כמובן מעוניין שהשכר ייפסק על הצד הגבוה ולשם כך מציין גם את טירחתו המרובה בשל שתוף הפעולה הלוקה בחסר, בלשון המעטה, של המשיב.

מסקנות והוראות לאור האמור פוסק בית הדין: מתוך הסכום המופקד בקופת בית הדין לטובת המשיב בגין חלקו בנכס יועבר לידי כונס הנכסים, בא כוח המערערת עו"ד רוני עוזר, כשכר טירחה סך של ארבעה־עשר אלף ש"ח. יתרת הסכום המופקד בקופת בית הדין בגין חלקו של המשיב בנכס יועבר לידי המשיב.

...

זהו ערעור מינהלי על פסק דינו של בית הדין לעררים לפי חוק הכניסה לישראל, התשי"ב -1952 מתאריך 19.11.19 בערר (ת"א) 6376-19, (כב' הדיינת באפי תם) שבמסגרתו נדחה ערר שהגישו המערערים על החלטת המשיב לדחות את בקשתם להסדרת מעמדה של המערערת בישראל מכוח נוהל הטיפול במתן מעמד לבני זוג של ישראלים (להלן: "נוהל חיים משותפים").

ומן הכלל אל הפרט 4.6 בעיניינו, בית הדין נתן דעתו למכלול השיקולים והנתונים שעמדו לנגד עיניו במועד ההחלטה הן בהתאם לממצאים שעלו מהראיונות, והן בהתאם לנסיבות שקדמו להגשת הבקשה ולעברה של המערערת.

לכן, לא בכדי, נתן בית הדין משקל רב לאי ידיעת פרטים רלוואנטיים ולסתירות שעלו מהראיונות, ומסקנתו בעיניין זה היא מתבקשת וסבירה בנסיבות העניין.

4.6 איני רואה הצדקה להקיש מהפסיקה שאליה הפנה ב"כ המערערים לגבי החלטות אחרות שהתקבלו בבית הדין לעררים.

המערערים ישלמו למשיב הוצאות משפט ושכר טירחת עו"ד בסכום כולל של 6,000 ₪.

...

בהקשר זה, על רקע טיעוני המערערים, מקובלת עלי העמדה שלפיה אין המשיב חייב לערוך בדיקות וחקירות נוספות מעבר לממצאים הנגלים לפניו מהראיונות.

4.7 אשר על כן, לאור המפורט לעיל, אני דוחה את הערעור.

המערערים ישלמו למשיב הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסכום כולל של 6,000 ₪.

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 2272/21 לפני: כבוד המשנה לנשיאה נ' הנדל כבוד השופטת ע' ברון כבוד השופט י' אלרון העותר: פלוני נ ג ד המשיבים: 1. בית הדין הרבני הגדול 2. בית הדין הרבני האיזורי באשקלון 3. פלונית עתירה לביטול החלטת בית הדין הרבני הגדול בירושלים מיום 15.3.2021 תאריך הישיבה: כ"ד בשבט התשפ"ב (26.01.2022) בשם העותר: עו"ד אליעזר גריסרו; עו"ד לימור גריסרו בשם המשיבים 2-1: עו"ד רפי רכס בשם המשיבה 3: עו"ד דנה גאוי יטיב ][]פסק-דין

בגדריו נדחה עירעורו של העותר על פסק דינו של בית הדין הרבני האיזורי באשקלון מיום 5.6.2020, אשר פסק בעיניין חבות העותר במזונות ילדיו.

בנוסף, מפסק דינו של בית הדין הגדול עולה כי פערי השכר נוטים דוקא לטובת העותר וכי חלוקת השהות במקרה דנן היא ביחס של 6 לילות אצל העותר ו-8 אצל המשיבה כך שהמשמורת הפיזית אינה שווה לגמרי.

על כן בעניינינו אין צורך להכריע בשאלת סמכותו של בית הדין הרבני ואופן יישומו של בע"מ 919/15 בפסיקתו (ראו: בג"ץ 8324/21 פלוני נ' בית הדין הרבני הגדול, חוות דעתה של חברתי השופטת ע' ברון אליה הצטרפו השופטים ע' פוגלמן וי' עמית (11.1.2022); בגץ 4842/21 פלוני נ' בית הדין הרבני הגדול, חוות דעתו של חברי השופט י' אלרון, אליה הצטרפו השופטים ע' פוגלמן וג' קרא (13.7.2021)).

הלכה מושרשת היא שבית משפט זה אינו יושב כערכאת ערעור על החלטות ופסקי דין של בתי דין רבניים.

העותר יישא בהוצאות ושכר טירחת עו"ד דין של משיבה 3 בסך של 4,000 ₪ והוצאות שכר טירחה עו"ד המשיבים 1 ו-2 בסך 3,000 ₪.

...

בגדרו נדחה ערעורו של העותר על פסק דינו של בית הדין הרבני האזורי באשקלון מיום 5.6.2020, אשר פסק בעניין חבות העותר במזונות ילדיו.

אשר על כן העתירה נדחית.

כן חויב המערער בהוצאות משפט ושכר טירחת עו"ד. הרקע העובדתי בתאריך 30.11.2017, חתם המערער על הסכם שכר טירחה עם המשיב, עו"ד במקצועו, על מנת שייצגו בהליך הגירושין בינו לבין אישתו, בבית המשפט לעינייני מישפחה ובבית הדין הרבני.

"כידוע, כפי שכבר נקבע לא אחת בפסיקה, עורך דן חב בחובת זהירות כלפי לקוחו כאשר רמת ההיתנהגות הנדרשת היא של עורך דין סביר – 'לא יותר מכך אך גם לא פחות מכך' (ראו ע"א 4166/00 שטרית נ' ובר, פ"ד נה(4) 958, בעמ' 960 (2001))." רע"א 2911/13 סעדיה נ' עזבון כרמי (20.11.2013).

בעניינינו, צירף המשיב לתצהיר עדותו הראשית את חוות דעתה של עו"ד ויסמן, בו הצהירה המומחית בסעיף 1, כי חוות דעתה התבקשה "בהתייחס להקף עבודתו, טיבה, בחינת הסכמי שכר הטירחה ו/או שכר ראוי בנסיבות הענין." משדרש ב"כ המערער לזמן את העדה לחקירה על חוות דעתה, הסכים מכללא להרחבת חזית המחלוקת ולקיומו של דיון בשאלת השכר הראוי, למרות שהמשיב לא טען לכך בכתב ההגנה שלו.

...

משכך, המסקנה המתבקשת היא שהמערער לא הרים את נטל הראייה המוטל עליו להוכיח את יסודות עוולת הרשלנות, ובעיקר כשל בהוכחת הנזק הנטען.

הערעור נדחה.

המערער ישלם הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 10,000 ₪.