ערעור על פסילת פנקסים לפי סעיף 130(ג) לפקודת מס הכנסה

זהו ערעור על פסילת פנקסי חשבונות על-פי סעיף 145ב (א)(1) לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש] (להלן-הפקודה).

זה נוסח סעיף 130(ב): "ניתנו הוראות לפי סעיף קטן (א), רשאי פקיד השומה לסרב לקבל חשבונות שלא על סמך פנקסי חשבונות שנוהלו לפי ההוראות, אם הסטיות מההוראות או הליקויים שנמצאו בפנקסי החשבונות היו מהותיים לעניין קביעת הכנסה." המערער טוען טענה זו, שכן לפי סעיף 130(ב) הנ"ל ניתן לפסול את פנקס החשבונות, רק אם היו סטיות או ליקויים מהותיים לעניין קביעת ההכנסה.

אלא שקביעתו של כבוד השופט ד' לוין מתייחסת לעובדה, שהשופט בערכאה דלמטה השאיר את שאלת קבילות הספרים פתוחה, על-מנת שתיבדק מחדש בסוף השנה, וכבוד השופט ד' לוין אינו משלים עם העדר הכרעה בעניין זה. הוא מבחין בין סעיף 145ב לסעיף 130 לפקודה, אלא שאין בכך קביעה ביחס לבדיקת ספרים 3 שנים אחורה, אם לגבי סעיף 130 ואם לגבי סעיף 145ב. בא-כוח המערער מצטט גם מע"א 25/81 בעמ' 823 מול אות השוליים א, שם קובע כבוד הנשיא י' כהן: "בצדק טען נציג המשיב שההוראות שבסעיף 130(ג) ו-(ד) נועדו למקרה של פסילת ספרים בסוף שנת המס, כאשר נערכת שומת המס, ולעומת זאת הוראות סעיף 145ב(א)(1) נועדו לאפשר פסילת ספרים מיד עם גילוי העובדה, שתקבול לא נרשם". גם פסק-דין זה אינו מחזק את טענת המערער.

...

אין בידי לקבל טענה זו. הבעיה שעליה מצביע המערער אינה סיבה לאי-הפעלת הסעיף אלא שיקול במסגרת הפעלתו.

פתח דבר ענייננו של העירעור שבפניי בהחלטת המשיב לפי סעיף 130(ג) לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש] (להלן: "הפקודה"), לפסול את פנקסי המערערת, חברה קבלנית העוסקת במתן שירותי ניקיון ותברואה לעיריות ולמוסדות, לשנות המס 2008 ו-2009 (להלן: "שנות המס"), בשל כך שלא המציאה את ספריה וזאת חרף דרישות חוזרות ונישנות מטעם המשיב.

בנסיבות אלו, חרף הכלל לפיו המצאת הספרים לבקורת חלה על המערערת, הרי משעה שהמשיב לא עשה דבר על מנת לבדוק מקום המצאותם של הספרים, מדובר בנסיבות המצדיקות באופן חריג קבלת הספרים.

...

סוף דבר על יסוד כל האמור לעיל באתי לכלל מסקנה כי בדין פסל המשיב את ספרי המערערת וכי היה מקום להפעיל כנגדה את הסנקציות הקבועות בסעיף 33(ג) לפקודה, ובכלל זאת אי הכרה בחוב האבוד.

הערעור נדחה.

המערערת תשלם למשיב הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך של 30,000 ₪, שישולמו בתוך 30 יום שאם לא כן יישאו הפרשי הצמדה וריבית החל מהיום ועד למועד תשלומם בפועל.

בגין אותם ליקויים, נשלחה למערערת ביום 16.10.07 הודעה על פסילת הספרים בהתאם לסעיף 130(ג) לפקודת מס הכנסה (להלן: "ההודעה המקורית").

בסעיף 130(ב) לפקודה, מוענקת לפקיד השומה סמכות לסרב לקבל פנקסי חשבונות שנוהלו שלא לפי הוראות ניהול ספרים, וזאת – "אם הסטיות מההוראות או הליקויים שנמצאו בפנקסי החשבונות היו מהותיים לעניין קביעת ההכנסה אצל הנישום". המערערת לא הגישה ערר על פסילת ספרי החשבונות שלה לפני הועדה לקבילות פנקסים, על פי סעיף 130(ד)(1) לפקודה.

...

הראיות שלפני מטות למסקנה שונה.

ואני מגיעה למסקנה שיש לבטל חלק זה של השומה.

בהתחשב בכך שנדחו עיקר טענות המערערת בנושא פסילת הספרים, ישלם המשיב למערערת הוצאות הערעור המאוחד בסכום כולל של 15,000 ₪.

פסק דינו של בית המשפט המחוזי בפסק דינו המפורט דחה בית המשפט המחוזי את השגות המערער וחייבו בתשלום הוצאות המשיב ושכר טירחת עורכי דינו בסך של 15 אלף ש"ח. באשר לפסילת ספרי החשבונות של המערער, קבע בית המשפט המחוזי, תוך שהוא מאמץ את מרבית הממצאים שנקבעו על ידי המשיב בבדיקת ספרי המערער ופנקסי החשבונות שלו, כי נתגלו ליקויים מהותיים בניהול הפנקסים המקימים עילה לפסילתם בהתאם לסעיף 130(ג) לפקודה וכן כי לא נרשמו תקבולים אשר היה על המערער לדיווח עליהם למשיב, היתנהלות המקימה עילה לפסילת הספרים לשנים 1998-1997 בהתאם לסעיף 145ב(א) לפקודה.

(א) פסילת פנקסי המערער על המערער היה לנהל את פנקסי חשבונותיו בהתאם להוראות מס הכנסה (ניהול פנקסי חשבונות), התשל"ג-1973 (סעיף 130(א) לפקודה).

...

אשר על כן, סבורני כי יש לקבל את הערעור הנוגע להתאמה שבוצעה בהצהרת ההון שהגיש המערער במובן זה שייקבע כי יש להפחית סך של 170 אלף ש"ח מן הסך של 319,320 אלף ש"ח שקבע המשיב כגידול בהונו של המערער בשנים 1998-1997.

באשר ליתר טענות המערער בדבר ההתאמות שבוצעו בהצהרות ההון שהגיש, סבורני כי טענות אלה, המצויות במישור העובדתי, אינן מקימות עילה להתערבותנו בפסק הדין של בית המשפט המחוזי.

לאחר עיון בטענות המשיב, לרבות אלו שנזכרו בתגובתו להודעה מיום 7.9.2011, סבורני כי מן הראוי לאמץ הסכמה זו המשקפת את הקושי בהעדרה של התייחסות ספציפית בפסק הדין ליתרה שחשבון הפיקדונות שנותרה בסוף שנת 1999 ולטענות המערער הנוגעות ליחס בין היתרות שנותרו בחשבון זה בתום כל שנה.

בבית המשפט העליון[בשבתו כבית משפט][לערעורים אזרחיים ע"א 3654/96 בפני: כבוד המשנה לנשיא ש' לוין כבוד השופטת ט' שטרסברג-כהן כבוד השופט י' טירקל המערער: אליהו גלם נ ג ד המשיב: פ.ש. כפר סבא ערעור על פסק דין בית המשפט המחוזי

המשיב פסל את ספרי החשבונות של המערער לשנים 1984-1981, בהתאם לסמכותו לפי סעיף 130(ג) לפקודת מס הכנסה, וערך לו שומות על פי מיטב השפיטה לפי סעיף 152(ב) שלה.

עוד נאמר בענין זה כי: "ייתכן ששיטת ההתבססות על תחשיב אינה מושלמת, ומותירה לנישום זה או אחר מקום להוכיח, כי במקרהו המיוחד יש מקום לסטייה מסוימת בהיתחשב בהוצאות מיוחדות, אותן חייב הנישום להוכיח, או אם עולה בידו להוכיח, כי התחשיב מבוסס על טעות יסודית; שאם לא כן ובהיעדר נתונים אחרים לא יתערב בית המשפט בשומה, המבוססת על תחשיב --- וזאת משום שאף אם שיטת התחשיב אינה הטובה ביותר לעריכת שומה, אין לפקיד השומה שיטה טובה יותר, כאשר אין לפניו מערכת פנקסים כחוק ואמינה" (דברי כבוד השופט מ' בייסקי בע"א 435/78 רוזנשטוק נגד פקיד שומה רחובות, פ"ד לה(4) 633, 638).

...

הואיל והשומות לשנים 1979 ו1980- נערכו ו"נסגרו" הרי שחזקה שהרווח הבלתי מוסבר לא הופק באותן שנים; ומכאן המסקנה שאת יתרת גידול ההון הבלתי מוסבר שנבע למערער בתקופה זאת יש לייחס לשנת המס האחרונה - 1981.

זכות הטיעון של המערער כאמור קבע בית המשפט כי "לא נתקיים כלל דיון בשלבי הברור אצל המשיב לגבי הצהרת ההון של המערער ל31/3/82-. נראה לי על כן כי מן הדין לפסול את השומה לשנה זו". על אף קביעה זאת, טוען המשיב כי ניתנה למערער זכות טיעון כנדרש.

גם אחרי בירורים נוספים אלה לא מצאנו מקום להתערב בהחלטתו של בית המשפט בענין זה. אחרי הדיון שהתקיים לפנינו ביקש בא כוח המערער להגיש העתק תלונה שהגיש ליועץ המשפטי לממשלה ולפרקליטת המדינה על דרך טיפולו של בא כוח המשיב בערעור.