מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

ערעור על פסילת כשירות כמנהל עבודה באתר בנייה

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

עוד הוסיף ההסדר וקבע כי חוות הדעת הסופית תהיה מכרעת וסופית ותחייב את הצדדים מבלי שניתן יהיה לערער או להשיג עליה בכל הליך משפטי או גישורי או מעין משפטי אחר (פיסקה ח').
לטענת היזמים רק ביום 3.2.19 הם גילו לראשונה ובמקרה, מדוא"ל שהגיע לאחד מהם (עו"ד שמואלי), כי בהחלטה שיפוטית מיום 26.3.15 בתיק אחר (ת"א 28843-06-14 גרופית הנדסה אזרחית ועבודות ציבוריות בע"מ נ' שלייפר (פורסם במאגרים, 2015)(להלן: עניין גרופית)), הועלתה הטענה שיש לפסול את חוות דעתו של מר חיט כמומחה, מאחר שהוא נעדר הסמיכה של מהנדס ביניין (בקשה זו נדחתה).
עוד נטען כי אתר האנטרנט של המומחה מטעה באשר להשכלתו.
עבודת התיכנון היחידה שביצע הייתה של מערכות מים לפני כימעט 50 שנה, וכי למעלה מ-20 שנה הוא לא פעיל בתחום הבניה אלא בכתיבת חוות דעת בתחום ליקויי בנייה, וכי הוא הודה בחקירתו שם שבנה רק פרויקטים קטנים, ולא מסר חוות דעת בעיניין הקמת מגדל מגורים.
הוא אינו מורשה להקים מגדל, לחתום על תכניות להקמתו, לנהל או לפקח על עבודות שכאלה, ולפיכך הוא לא כשיר לחוות דעתו בעניינים כה מורכבים.
...
לעומתם, אלקטרה טענה כי דין הבקשה להידחות.
האם שיקולי צדק שוללים את אכיפת ההסדר בהתאם לסעיפים 3(2) ו-3(4) לחוק התרופות, או מצדיקים את ביטול ההסדר בהתאם לסעיף 7 לחוק? ומעבר לדיני החוזים ולהסדר הדיוני, האם עומדת להם האפשרות לבטל את מינוי מר חיט מכוח פגם במהימנות המומחה או בחוות דעתו? אקדים אחרית לראשית ואציין, שלאחר שבחנתי את טענות הצדדים מצאתי לדחות את הבקשה.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

לחלופין מדובר בעירעור יציבותו בשלב כלשהוא לאחר שהותקן, כאשר על מבצע הבניה מוטלת החובה לבדוק אותו תקופתית באמצעות מנהל עבודה שמינה, מדי כמה ימים.
מנהל העבודה מטעם מבצע הבניה, שהאחרון דיווח עליו למשרד העבודה חייב לעמוד בתנאי כשירות מסוימים שנקבעו בתקנות, והנו הגורם המפקח המקצועי העליון באתר בניה, בכל הקשור לקיום הנחיות הבטיחות הקבועות בתקנות.
ומה אם לא מינה מבצע הבניה מנהל עבודה?: תק' 5(ג) לתקנות קובעת כי – " (ג) לא מינה מבצע הבניה מנהל עבודה או הפסיק מנהל העבודה לשמש בתפקידו ולא מונה מנהל עבודה אחר לפי תקנה 2 או נפסל מנהל העבודה ולא מונה אחר במקומו לפי תקנה 4, רואים את כל החובות המוטלות על מנהל העבודה כמוטלות על מבצע הבניה; אין במילוי החובות כאמור על ידי מבצע הבניה כדי לשחררו מאחריות על אי מילוי אחרי הוראות תקנות 2 ו-4." הנתבעת 3 לא המחישה אפילו כי מינתה מנהל עבודה ודווחה עליו למשרד העבודה.
...
בסה"כ משלמים אפוא נתבעים 3-5 במצטבר סכום העולה כדי סך נזקיו של התובע (1,556,290 ₪) אלמלא הטבת המל"ל. סוף דבר: אני דוחה בלא צו להוצאות התביעה כלפי נתבעים 1-2 .
אני מחייב את הנתבעים 3 עד 5 ביחד ולחוד לשלם לניזוק בתביעתו (התובע בת.א 54633-09-16) את הסכומים הבאים במצטבר: 389,073 ₪ ב.91,043 ₪, שכ"ט עו"ד בסכום כולל.
אני מחייב את הנתבעים 3 עד 5 ביחד ולחוד לשלם למל"ל בתביעת החזרה שלו את הסכומים הבאים במצטבר: 1,167,218 ₪.

בהליך ערעור עבודה (ע"ע) שהוגש בשנת 2022 בהארצי לעבודה נפסק כדקלמן:

מטרת ההנחיות היא "לתת למפקח עבודה הנחיות מתי יש להשתמש בצו בטיחות המורה על הפסקת ביצוע עבודות במקום העבודה...". סעיף 4 להנחיות מורה כי "במקרים [ש]בהם במהלך ביקור פקוח מצא מפקח עבודה ליקויי בטיחות המפורטים באחד הפריטים שבנספח 1 המסכנים בריאותו או בטיחותו של אדם והסכנה היא תכופה, יורה... על הפסקת עבודה במקום העבודה...". אחד הפריטים בנספח 1 להנחיות הוא פרט 1 המונה כליקוי בטיחות שבגינו יש להטיל צו הפסקת עבודה - "אתר בנייה בו מבוצעת עבודת בנייה או בנייה הנדסית [ו]לא מונה מנהל עבודה או שמפקח עבודה איזורי הודיע למבצע הבניה כי אין הוא מקבל את המינוי, או שמנהל העבודה הושעה מתפקידו או נפסל על ידי מפקח העבודה הראשי". [5: זהו שמו כיום של משרד ממשלתי שהיה בעבר משרד העבודה והרווחה.
] במענה מיום 1.3.20 חזר בא כוחו דאז של המערער על עקרי התצהיר למינהל והוסיף, בין היתר - "לא נהיר איפוא כיצד נטען... כאילו 'מרשך לא התמנה כמנהל עבודה באתרי בניה'. אמנם אפשר לבוא בטענה למרשי על שלא עידכן את משרדיכם על פעילותו אך אין ספק שמרשי אכן עבד כמנהל עבודה בפועל... בשעתו נבחן מרשי בהצלחה ועל כן זכה לקבלת הסמכתכם כמנהל עבודה... בנסיבות הללו אין הצדקה לנצל את מחדלו הטכני... על מנת לידרוש מעמו להבחן בשנית... הוראות המעבר... אינן רלבאנטיות נוכח העובדה שמרשי הוסמך לאחר פירסומן...". לפיכך התבקשה גב' שחר לשקול בשנית את בקשת המערער ולחלופין לקבוע מועד לשמיעת טענותיו בנוכחות מפקח העבודה הראשי (להלן - המפקח הראשי).
לגבי החלופה הראשונה, גדר המחלוקת נוגעת לפירוש הביטוי "נתמנה בפועל". בעוד שהמערער סבור כי תעודת הכשירות שבידו וניסיונו בתחום הבנייה, לרבות כמנהל עבודה, משמעם כי "נתמנה בפועל" למנהל עבודה, הרי שהמדינה סבורה כי אין די באלה, אלא נידרשת פעולה של מינוי כמנהל עבודה באתר בנייה ספציפי, לפי תקנה 2(ב) לתקנות הבטיחות.
...
מנהל עבודה בעבודות בנייה - תקנות 3(ב) ו-(ג) לתקנות חלופותיה של תקנה 3(ג) לתקנות אינן רלוונטיות למערער, משלא עסק בתחום הבנייה במועדים המצוינים בה. נותרה תקנה 3(ב) שקובעת כך: "(ב) מפקח העבודה הראשי רשאי, לפי הנסיבות, לפטור אדם ממילוי התנאים שצוינו בתקנת משנה (א) או לדחות את מועד הבחינה כאמור בתקנת משנה (א)(2)." בשים לב לאמור לעיל לעניין תכלית תיקון 1998 ומשכל שנדרש מהמערער הוא לעמוד במבחן לפני ועדה - וזאת מתוקף סמכותו של המפקח הראשי לפי תקנה 3(ב) לתקנות ועל פי קריטריונים המפורטים בנוהל ההכשרה - לא מצאנו ממש בטענות המערערים שלפיהן סמכותו של המפקח הראשי הופעלה בעניינם באופן המצדיק התערבות כלשהי.
אמנם למערערים שלל טענות ביחס לעניין זה אולם אין בידינו לקבלן משום שגם אם הכוונה היתה לבוגרי קורס מנהלי עבודה, באופן החורג מהוראת המעבר, אין בכך אלא משום שימוש בסמכות המפקח הראשי לפי תקנה 3(ב) לתקנות, ליתן הקלות לצורך המינוי.
סוף דבר הערעור נדחה, הגם שלא מטעמי בית הדין האזורי.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2021 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

עוד התרשם שירות המבחן, כי הנאשם בעל דפוסי חשיבה פשוטים וקונקרטיים, וכי למרות נסיבות החיים שבהן גדל, הוא בעל מערכת ערכים נורמאטיבית בבסיסה, יכולות וכוחות תיפקוד חיוביים ורצון לניהול אורח חיים תקין, שבא לידי ביטוי בהשקעת מאמצים בעבודה ופרנסה.
חוות הדעת מיום 9.6.21 קובעת כי הנאשם כשיר לרצות עונש זה. המאשימה ביקשה לקבוע בעיניינו של הנאשם מיתחם עונש הולם שבין שישה לשמונה-עשר חודשי מאסר בפועל, וביקשה לגזור על הנאשם שנים-עשר חודשי מאסר בפועל, מאסר מותנה וקנס.
ייתכן שהעובדה כי מדובר בעבירות המבוצעות אגב פעילות נורמאטיבית של ביצוע עבודות באתרי בנייה, יוצרת את הרושם השגוי, כי אין מדובר במעשים חמורים, ואולם בפועל הפרות אלה גובות לעיתים קרובות מדי חיי אדם והופכות באחת את חייהן של מישפחות שלמות.
ראו למשל רע"פ 4692/15 אליהו נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו 15.7.15); ע"פ (נצ') 19216-02-15 בסין נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו 22.11.16); ת"פ (י-ם) 48376-03-16 מדינת ישראל נ' ברקאת (פורסם בנבו 2.12.18) הפסיקה הנזכרת שם ופסק הדין בעירעור עליו בעפ"ג 38645-01-19 אימת ברקאת נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו 24.3.19).
לנוכח האמור לעיל, מיתחם העונש ההולם את מעשיו של הנאשם הוא בין מספר חודשי מאסר בעבודות שירות לשנת מאסר בפועל, לצד מאסר מותנה, קנס ופסילה מלקבל או להחזיק רישיון נהיגה.
...
גם מסקנה זו מחזקת את משקלם של שיקולי ההרתעה האישית.
אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים: שמונה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות.

בהליך ערעור פלילי (ע"פ) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

במהלך שנת 2013, קיבלו המערערים שלוש חשבוניות פיקטיביות שנחזות להיות חשבוניות מס על שם חברת בישמוט א.א. עבודות בניה והובלה בע"מ (להלן: "חברת בישמוט") וזאת מבלי שעשו או התחייבו לעשות את העיסקאות שלגביהן הוצאו החשבוניות.
מסקנה זו ביסס בית המשפט קמא, בין היתר, על העידר היתייחסות בהסכם לשאלת התמורה שחברת דקל אמורה לשלם לחברת בישמוט עבור שירותיה; על אי הצגת ההזמנות לבצוע העבודות מחברת בישמוט שעל פי הסכם היה צריך להגיש; אי הצגת כרטיסי העבודה של אי אלו מהעובדים באתרי העבודה הרשומים בשלוש החשבוניות; אי הצגת יומני העבודה" של העובדים; אי הצגת דו"חות ביצוע העבודה הנזכרים בהסכם ואשר אמורים להתייחס לאתרים שפורטו בשלוש החשבוניות; וכן על אי הצגת ההיתרים והרישיונות של חברת בישמוט לניהול ואספקה של כוח אדם.
לגבי הטענה כי המערערים ביצעו בזמן אמת כל שנידרש מהם על מנת לבדוק את תקינות החשבוניות, יוטעם כי על פי ההלכה הפסוקה, אישורים לכך שהחברה פעילה אין בהם כדי להביא לזיכוי נאשם מעבירות מס. לטענת המערער, סרחאן המציא לו אישור ניהול ספרים, ניכוי מס במקור ומסמכי היתאגדות של בישמוט, לרבות תעודת שינוי שם של החברה וכן אישור מורשה חתימה בחברת בישמוט, אלא שלא די במסמכים פורמאליים אלו כי הם אינם מלמדים על כשירות החשבוניות או על אמתות העיסקאות שבבסיס החשבוניות.
בית המשפט קמא עמד על כך שהמסמך היחיד הרלוואנטי שהוצג מצד המערערים לעניין התעוד הנילווה לעיסקאות שמאחורי שלוש החשבוניות, הוא "הסכם עבודה" בין חברת דקל לבישמוט, אלא שבצדק הטעים כי הסכם זה אינו יכול לעמוד בפני עצמו כדי למלא אחר חובת התעוד שחלה על המערערים בנוגע העיסקאות שנרשמו בשלוש החשבוניות, ואופיו הכוללני של הסכם העבודה מבלי שיש מסמכים משלימים לגביו בידי המערערים, מחזק את המסקנה שמדובר בהסכם למראית עין בלבד ושאינו משקף עיסקאות אמת.
] אכיפה בררנית היא אכיפה הפוגעת בשויון במובן זה שהיא מבדילה לצורך אכיפה בין בני-אדם דומים או בין מצבים דומים לשם השגת מטרה פסולה, או על יסוד שיקול זר או מתוך שרירות גרידא" .
...
אשר ליוסף אבו גאנם, מקובלת עלינו קביעת בית המשפט קמא כי הוא אינו משתייך לאותה קבוצה לשם ההשוואה, ומשכך אי העמדתו לדין לא יכולה לשמש נימוק להקלה בעונשו של המערער.
כך גם לא מצאנו מקום להתערב בגובה הקנס שהוטל על המערערים, שכן ניכר כי בית המשפט קמא לקח בחשבון את מצבם הכלכלי ופסק באופן מתון, בהתחשב בנזקים המשמעותיים שנגרמו לקופה הציבורית.
סוף דבר - לאור כל האמור לעיל, אנו דוחים את הערעור.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו