ערעור על פיצויים בתאונת דרכים ללא ביטוח

כי בעקבות מקרה ביטוח מיום 21.7.20 בו ניזוק רכב הנתבעת, פיצתה התובעת את הנתבעת ביום 23.8.20 בהתאם להערכת שמאי מטעם התובעת אולם, בדיעבד התברר לתובעת כי לנהג הנתבעת אשר נהג ברכב הנתבעת ביום ארוע התאונה, לא היה רישיון נהיגה בר תוקף ועל כן, אינו מורשה כלל לנהוג ברכב הנתבעת לפי תנאי הפוליסה ומשכך, נעדר כסוי בטוחי ועל כן, התובעת עותרת לחייב את הנתבעת להשיב את כספי הביטוח כמפורט בכתב התביעה.

בעיניין זה מפנה לפסק הדין שניתן בדנ"א 5325/19 ו- 5326/19 הכשרה חברה לביטוח בע"מ נ' אבי פיקאלי ואח' (פורסם בנבו) ובו בית המשפט הפך את ההלכה שנקבעה ברע"א 9849/17 אבי פיקאלי נ' הכשרה לברה לביטוח בע"מ ואח' (פורסם בנבו) ופסק כי במקום בו מבוטח רכש פוליסת ביטוח רכב לגבי ניזקי רכוש , שבה נקבעה מיגבלת גיל לנהג, ותאונה אירעה בעת שנהג ברכב נהג שלא עמד במגבלת הגיל , נשלל לגמרי הכסוי הבטוחי ואין עסקינן במקרה של החמרת סיכון המקנה תגמולי ביטוח מופחתים .

יפים גם הדברים בפסק הדין ב- (תא (חי') 20069/06 עיזבון המנוח רפאל מנור ז"ל נ' משה מויאל (פורסם בנב)) כי לא ניתן לפרש את התיבה "הנו בעל רישיון" כ"סבור שהנו בעל רישיון" להלן : " כאן אפנה לע"א (מחוזי י-ם) 2612/08 מאיה כהן נ' מנורה חברה לביטוח בע"מ, מאגר נבו (2009), שם התברר ערעור על פס"ד שעסק בדרישה לפצוי נפגעת בתאונת דרכים שנהגה ללא רשיון בתוקף. תביעתה נדחתה, בשתי הערכאות, ואצטט להלן קטע שנדמה לי שרלבנטי לעניינינו (ההדגשות אינן במקור):

...

הנתבעת הגישה כתב הגנה וטענה כי דין התביעה להידחות מהנימוקים להלן: הנתבעת מאשרת כי ביום 21.7.20 ארעה תאונה שבעקבותיה ניזוק רכבה של הנתבעת.

גם ב - רע"א 4874-04 יצחק רביבו ואח' נ' אליהו חברה לביטוח בע"מ (פורסם בנבו) נדחה הערעור שהוגש על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בע"א 5085/04 שקיבל את הערעור של חברת הביטוח על פסק הדין של בית משפט השלום - שקבע כי העדר רישיון נהיגה – עת הנהג לא החזיק ברישיון נהיגה ישראלי תקף (וחודש רק לאחר קרות התאונה) אלא רק רישיון נהיגה זר, אינו אלא פגם טכני הבא בגדר רישיון שפקע מחמת אי תשלום אגרה וקבע כי קמה לתובעים זכאות לפיצויים.

אולם, גם לגופה של טענה, דין הטענה להידחות ואנמק.

תחילה טענת הנתבעת כי לא מסומנת הדגשה בדבר הגבלת הכיסוי הביטוחי והעתק ממנה לא נמסר למבוטח כלל וכלל, כפי שנטען בסיכומים, נדחית מאחר ומדובר בטענה שלא נטענה בכתב ההגנה והועלתה לראשונה רק בסיכומים.

סוף דבר: לאור כל האמור לעיל, הגעתי למסקנה כי פקיעת רישיון הנהיגה של נהג רכב הנתבעת במקרה נשוא התביעה דנן עקב אי תשלום אגרה מהווה עילה לשלילת הכיסוי הביטוחי.

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים ע"א 149/22 לפני: כבוד השופטת ע' ברון כבוד השופטת י' וילנר כבוד השופט ח' כבוב המערערים: 1. פלונית 2. פלונית 3. פלונית 4. פלוני 5. פלונית 6. עזבון המנוח פלוני נ ג ד המשיבים: 1. פלוני 2. מנורה חברה לביטוח בע"מ 3. קרנית קרן לפצוי נפגעי תאונות דרכים (פורמאלי) ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי חיפה (השופט י' כהן) מיום 8.11.2021 בתיק א 024110-05-15 תאריך הישיבה: ד' בכסלו התשפ"ג (28.11.2022) בשם המערערים: עו"ד עבד אלכרים בדארנה בשם המשיבים 2-1: עו"ד יצחק מנדה ][]פסק-דין

בתביעה צוין כי מאחר שהמנוח נהג באופנוע ללא ביטוח כאמור, עיזבונו אינו זכאי לפצוי לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975 (להלן: חוק הפיצויים או החוק), לנוכח הוראת סעיף 7(5) לחוק זה. עם זאת, נטען כי לעזבון המנוח זכות תביעה נגד המשיב והמשיבה (להלן ביחד: המשיבים) לפי פקודת הנזיקין [נוסח חדש]; וכי למערערות עומדת זכות תביעה נגד קרנית, לפי סעיף 7ב לחוק הפיצויים, בהיותן תלויות במנוח.

...

להלן אדון אפוא בטענות המערערים כסדרן, אך אקדים ואומר כי דין הערעור להתקבל, על שלושת חלקיו, וכך אמליץ לחבריי להורות.

אלא שאין באמור שם כדי להוביל למסקנה שאליה הגיע בית המשפט המחוזי.

לפיכך, יש להעמיד את סכום הפיצוי בתביעת העיזבון על סך של 2,097,126 ש"ח. שיעור הוצאות המשפט כאמור לעיל, בית המשפט המחוזי פסק כי בכל הנוגע לתביעת העיזבון, המשיבים ישלמו להורי המנוח סכום של 376,344 ש"ח, והוצאות משפט בסך 57,213 ש"ח. סכום הוצאות המשפט בתביעת העיזבון נקבע, אפוא, בשיעור 13% מסכום הפיצוי שנפסק, בתוספת מע"מ, באופן התואם את הכללים בנושא הקבועים בחוק הפיצויים (ראו סעיף 13 לחוק).

לנוכח כל האמור, דעתי היא כי דין טענת המערערים בהקשר זה להתקבל, ויש להעמיד את סכום הוצאות המשפט ושכר טרחת עורך-דין בתביעת העיזבון על 20% מסך הפיצוי בתביעה זו, בתוספת מע"מ. סוף דבר אציע לחבריי כי נורה על קבלת הערעור, כמפורט לעיל, כך שסכום הפיצוי בתביעת העיזבון יעמוד על 2,097,126 ש"ח, בתוספת 490,727 ש"ח (שכר טרחת עורך דין ומע"מ).

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים ע"א 3080/22 לפני: כבוד השופטת י' וילנר כבוד השופט א' שטיין כבוד השופטת ג' כנפי-שטייניץ המערערת: כלל חברה לביטוח בע"מ נ ג ד המשיבים: 1. פלוני 2. פלוני המבקשת להצטרף כצד להליך: קרנית – קרן לפצוי נפגעי תאונות דרכים ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי ירושלים מיום 24.03.2022 בתיק א 044047-02-17 שניתן על ידי כב' הש' ע' שחם תאריך הישיבה: ב' באייר התשפ"ג (23.04.2023) בשם המערערת: עו"ד אורי ירון; עו"ד מרדכי זוכוביצקי; עו"ד גילי ריויץ בשם המשיב 1: עו"ד תום גיצה; עו"ד ניסן גיצה בשם המשיב 2: בעצמו בשם המבקשת להצטרף כצד להליך: עו"ד אלון בלגה ][]פסק-דין

אכן, לפי סעיף 7(5) לחוק הפלת"ד, "מי שנהג ברכב ללא ביטוח לפי פקודת הביטוח, או כשהביטוח שהיה לו לא כיסה את שימושו ברכב" אינו זכאי לפצוי לפי חוק הפלת"ד. סעיף 7 לחוק מונה רשימת מקרים של שלילת זכאות לפי חוק הפלת"ד, ומטרתו להרתיע אנשים מהיתנהגות פגומה, באמצעות שלילת זכאותם כאמור (ראו, למשל: רע"א 3339/00 אליהו חברה לביטוח בע"מ נ' דהן, פס' 13 (18.12.2002); עניין פלוני, פס' 18; יצחק אנגלרד פיצויים לנפגעי תאונות דרכים 257 (2022)).

...

ויודגש: אין בידי לקבל את טענת המערערת, שלפיה דחיית פרשנותה הנדונה תספק תמריץ שלילי לנהגים לעמוד בחובת הביטוח המוטלת עליהם.

ולסיכום נקודה זו, אף בענייננו יפים דברי המשנה לנשיאה א' ריבלין בעניין אלנסארה: "אם בוחנים את מצבו של מי שתובע במסגרת פקודת הנזיקין, קודם מעשה, הרי שעומדים בפניו מכשולים שאינם ניצבים בפני התובע על פי חוק הפיצויים. 'המקל' שחובטים בו, בשל שהפר את חובת הביטוח, כבד דיו, עד שאין לחבוט בו ב'מקל נוסף'" (שם, פס' 18).

סוף דבר לנוכח כל האמור לעיל, אציע לחבריי כי נדחה את הערעור.

בית המשפט המחוזי בתל אביב -יפו ע"א 53609-10-22 קרנית-קרן לפצוי נפגעי תאונת דרכים נ' צדוק ואח' לפני כבוד השופטות שלומית יעקובוביץ אב"ד, סיגל רסלר-זכאי, אורלי מור-אל המערערת קרנית-קרן לפצוי נפגעי תאונת דרכים ע"י ב"כ עו"ד דורון נוביץ' המשיבים 1.טל צדוק ע"י ב"כ עו"ד יובל ניב 2.א.ג (פורמאלי) 3.אורי יפת (פורמאלי) 4.איתמר חדאד (פורמאלי) פסק דין

) "... החוק, שהטיל אחריות מוחלטת, בא לקיים את זכות הנפגע לפצוי ללא הוכחת אשם, ופקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], שהטילה ביטוח חובה, נועדה אף היא להבטיח את הנפגע, שיהיה לו ממי לגבות את הפצוי. המטרה איננה להגן על בעל הרכב או על המשתמש בו. הביטוח נידרש לא כדי להגן עליהם מפני תביעת פיצויים שלא יוכלו לעמוד בה אלא להגן על הנפגע. שלא ימצא את עצמו בפני שוקת שבורה, כשהם לא יוכלו לעמוד בתביעתו. אם בגלל מחדל שלהם אין ביטוח המכסה את החבות, אין להם על מה ועל מי להלין. אין כל אינטרס צבורי בהגנה עליהם מפני עצמם. יש ויש אינטרס צבורי לשמור על כך, שקרנית תוכל לקבל החזר של מלוא הסכומים שנאלצה לשלם בגלל מחדלם." (כב' השופטת ש. נתניהו, ע"א 438/84 קרנית קרן לפצוי נפגעי תאונות דרכים נ' אברהם, (מיום 22.12.1987) עמ' 763-764) הינה כי כן, ככלל קרנית תהא רשאית לתבוע שיפוי הן מבעליו של האופנוע והן מהמחזיק בו, ובילבד שהתירו את השמוש באופנוע על אף שלא היה מבוטח.

מקום בו הנהג שנהג ברכב השכור נהג ללא רישיון ופגע בצד ג' שפוצה על ידי קרנית, זכות החזרה של קרנית לחברת ההשכרה אינה אוטומאטית, אך בשל היותה בעלת הרכב, אלא יש לבחון את מידת אשמתה והאם היה עליה לדעת שהנהג נהג ללא רישיון או ללא ביטוח.

...

לכן, משקבעתי כי יש מקום לקבל את ההודעה לצדדים שלישיים נגד המשיב, לאחר עיון ושקילת קביעותיו העובדתיות של ביהמ"ש קמא באשר למעורבותם ואשמתם של המעורבים בתאונה, סבורני כי יש להטיל על המשיב אחריות בשיעור של 15% ובהתאם יש להפחית את אחריותו של בעל האופנוע לשיעור של 55%, שיעור האחריות של הנהג בגובה של 30% עומד בעינו.

סוף דבר אחר כל האמור לעיל, אציע לחברותי לקבל את הערעור, לבטל את פסה"ד בכל הנוגע לדחיית ההודעה לצד שלישי נגד המשיב ולקבוע כי המשיב, בעל האופנוע והנהג חייבים לשפות את קרנית ביחד ולחוד בגין מלוא סכום הפיצויים ששילמה לנפגעת בסך של 161,000 ₪ בתוספת הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 25,000 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום פסה"ד ועד התשלום בפועל.

אורלי מור-אל, שופטת התוצאה הערעור מתקבל.

בית המשפט המחוזי בתל אביב -יפו רע"א 14162-01-24 ב.א נ' קרנית - קרן לפצוי נפגעי תאונות דרכים ואח' לפני כבוד השופטת חדוה וינבאום וולצקי המערער ע"י ב"כ עו"ד עאדל מחאמיד ואח' המשיבים 1.קרנית - קרן לפצוי נפגעי תאונות דרכים ע"י ב"כ עו"ד אלון בלגה ואח' 2.נגל תעשיות בע"מ ע"י ב"כ עו"ד כנען עומר 3.מחאמיד תופיק - חברה לבנין ופיתוח בע"מ 4.מנורה מבטחים ביטוח בע"מ ע"י ב"כ עו"ד עידו אמגור ואח' 5.הכשרה חברה לביטוח בע"מ ע"י ב"כ עו"ד אירית מושיוב ואח' 6.מחמוד חוסין מחמוד 7.אלסונדוק אלפלסטיני - הקרן הפלסטינאית לפצוי נפגעי תאונות דרכים ע"י ב"כ עו"ד מוחמד אבו קטיש ואח' 8.חסן מחאמיד 9.מחאמיד איבראהים 10.מחאמיד מחמוד ע"י ב"כ עו"ד עבד אלחי אגבריה פסק דין

בפניי בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט השלום בתל אביב- יפו (כבוד השופט אילן צור) בת"א 27723-10-19 מיום 3.8.23, במסגרתה דחה בית משפט קמא את בקשת המבקש להורות למשיבה 1 להמציא לעיונו את דוחות החקירה ותוצריהם, מהטעם כי ראיות אלה חוסות תחת החיסיון החל על ראיות אשר הוכנו לקראת משפט.

...

דיון לאחר שעיינתי בטענות הצדדים ובהחלטת בית משפט קמא מצאתי להורות על החזרת העניין לבחינתו של בית משפט קמא, זאת לאחר שיוצגו בפניו דוחות החקירה של קרנית.

איני מקבלת את טענת המבקש כי לאורך ההליך קרנית מיאנה לטעון לחיסיון תוצרי החקירה, אלא רק בשלב הגשת הראיות.

סוף דבר התיק יוחזר לבית משפט קמא על מנת שיעיין בדוחות החקירה על תוצריהם ואזי תינתן החלטה האם מדובר בדוחות שהוכנו לצורך המשפט אם לאו.