תלונת שוא עלולה לסכן את חירותו של אדם תמים, וביתר שאת תלונה על אינוס, עבירה חמורה מסוג פשע שהעונש בצדה עומד על 16 שנים, אשר כרוכה גם בתיוג כעבריין מין ופגיעה בשמו הטוב של אדם, עוד לפני שהתבררה אשמתו.
ערעור הנאשמת על חומרת העונש נדחה ובתוך כך קבע בית המשפט המחוזי: "עמדתנו הנה, כי העונשים שהוטלו על המערערת משקפים כראוי את חומרת המעשים שביצעה, וזאת בשל ההשלכה האפשרית של תלונת שוא מן הסוג הנידון על עניינו של המתלונן, (בפועל אכן הביאה למעצרו של המתלונן) וכן מתוך ראיה רוחבית של ההשלכה שיכולה להיות לתלונות מסוג זה על עניינן של מתלוננות בעבירות מין, בכלל".
רע"פ 1409/19 ניב אסרף נ' מדינת ישראל (24.2.2019), דובר בנאשמים שהורשעו במסירת ידיעה כוזבת ובקבלת דבר בתחבולה.
לאחר חקירה שניפתחה בעקבות התלונה הנ"ל נעצר ראובני, הוגש כנגדו כתב אישום לבית המשפט המחוזי בעבירה של שוד והוא נעצר עד תום ההליכים נגדו עד שהתגלה כי מדובר בדווח כוזב.
בשים לב להמלצת שירות המבחן בדבר סכויי שיקומה, נימנע בית המשפט מלהטיל על הנאשמת מאסר שירוצה על דרך של עבודות שירות, וגזר עליה את העונשים הבאים: צו של"צ בהקף של 180 שעות; מאסר על תנאי לתקופה של 6 חודשים למשך 3 שנים; פיצוי המתלונן בסכום של 5,000 ש"ח.
עפ"ג (י-ם) 38524-08-22 פלונית נ' מדינת ישראל (301.23) – הנאשמת תקפה את בן זוגה ובהמשך לכך הגישה תלונה כוזבת במישטרה על תקיפה ואיומים של בן הזוג כלפיה בהציגה גם סימני חבלות על גופה שטענה כי נגרמו לה מהתקיפה.
...
לאחר שנדרשתי למכלול השיקולים הרלוונטיים, אני סבורה כי הקלות הבלתי נסבלת לבדות סיפור ולהאשים אדם חף מפשע בביצוע עבירה כה חמורה מחייבת ענישה מרתיעה ומוחשית ולא ניתן להשלים עם עתירת ההגנה לקבוע מתחם ענישה שתחתיתו בעונש צופה פני עתיד.
לפיכך, מצאתי כי לאמץ את עתירת המאשימה, שהיא הוגנת וראויה בנסיבות העניין, ואני קובעת כי מתחם העונש ההולם נע בין מספר חודשי מאסר בפועל שיכול וירוצו בדרך של עבודות שירות ועד 12 חודשי מאסר בפועל לצד רכיבי ענישה נוספים.
לפיכך, אני גוזרת על הנאשמת את העונשים הבאים:
מאסר בפועל למשך 5 חודשים.
