מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

ערעור על פיצוי בגין הפרת חוק זכויות החולה

בהליך בקשת רשות ערעור (בר"ע) שהוגש בשנת 2021 בהארצי לעבודה נפסק כדקלמן:

רקע הבקשה בתמצית בבית הדין האיזורי לעבודה בחיפה מתבררת תביעתה של המבקשת נגד המשיבה לתשלום זכויות שונות בגין תקופת העסקתה וסיומה, ובכלל זה, פיצוי בגין הפרת חוק שויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח-1998.
הפסיקה הכירה במחלה של בעל דין כ'טעם מיוחד' להארכת מועד במקרים בהם הוכחה עובדת קיומה של מחלה, אשר הייתה בעלת השפעה על תיפקודו של המבקש ומנעה ממנו את הטיפול בהגשת ההליך הערעורי (ראו: בש"א 215/08 דזיומק אלה – שחף שירותי ניהול בע"מ, 25.6.2008 וההפניות שם; בש"א (עליון) 4072/02 עבסיה שרחביל נ' "מגדל" חברה לביטוח בע"מ, 30.6.2002).
טרם חתימה יוער בהתייחס לבקשה שהגישה המבקשת לבית הדין האיזורי ביום 4.5.2021 'להארכת מועדים הקבועים בתקנות סדר הדין האזרחי עד 14 יום ממועד הבראתה של המבקשת' - הבקשה נוסחה באופן כללי כמתייחסת לכלל 'זכויות דיוניות' של המבקשת, תוך שצוינה במסגרתה הגשת בקשת רשות העירעור על החלטת בית הדין מיום 4.4.2021 כדוגמא בלבד.
...
לא שוכנעתי שהמבקשת עמדה בנטל זה, ומשכך יש להורות על דחיית הבקשה להארכת מועד.
במקרה שלפני שוכנעתי, שחרף האמור, מכלול נסיבותיה של הבקשה מצדיק את דחייתה.
אשר לסיכויי בקשת רשות הערעור - לאחר עיון בהחלטת בית הדין האזורי, בבקשת רשות הערעור ('הודעת הערעור' מיום 1.8.2021) ובחומר המצוי בתיק בית הדין שוכנעתי, שלא ניתן לקבוע שסיכויי בקשת רשות הערעור הם טובים במידה המצדיקה היעתרות לבקשה.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בשלום עכו נפסק כדקלמן:

עוד הפנה התובע לפסיקה ללמד על הצורך לקיים אחר החובה לשמור על סודיות רפואית, ועל הקף הפצוי שיש לפסוק בגין הפרת חובה כאמור, ועתר לחייב את הנתבעת לשלם לו פיצוי בגין פגיעה בפרטיותו בסכום של 50,000 ₪, פיצוי נוסף בסכום של 50,000 ₪ בגין הפרת חובתה לשמור על סודיות רפואית, ופצוי בסך של 10,000 ₪ בגין עוגמת נפש, וכן לחייבה בהוצאות משפט.
העובדה כי הרופא שוחח עם צד שלישי, הוא נציגת מעסיקו של התובע, אודות עניינו הרפואי - הפרטי של התובע, ללא הסכמתו של זה, מהוה, כשלעצמה, הפרה של חובת הסודות המוסדרת בהוראת סעיף 19 לחוק זכויות החולה וכן בהוראת סעיף 2(7) לחוק הגנת הפרטיות.
זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בחיפה.
...
אכן, לאחר עיון בטיעוני הצדדים ובתוכן השיחות שהתקיימו בין התובע לבין הרופא, כפי שצוטטו בסיכומי הצדדים, נחה דעתי כי מעשהו של הרופא, שהתבטא בקיום שיחה עם נציגת מעסיקו של התובע ומסירת פרטים הנוגעים לעניינו הפרטי של התובע, נעשה בתום לב, ולא בכוונה לפגוע בשמו הטוב ובכבודו של התובע.
ועוד, נחה דעתי כי הרופא לא ביצע את המעשה הפוגע בכוונה לפגוע בזכותו של התובע לפרטיות ולפגוע בשמו הטוב.
סוף דבר לאור כל האמור, אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובע פיצוי בסכום של 15,000 ₪, וכן הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 3,000 ₪, וזאת, תוך 45 ימים מיום המצאת פסק הדין לידיה.

בהליך ערעור אזרחי (ע"א) שהוגש בשנת 2022 בעליון נפסק כדקלמן:

]השופט ח' כבוב: ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (כב' השופטת א' שטמר) בת"צ 10270-12-10 מיום 23.12.2018, בגדריו נדחתה בקשה לאישור תובענה כייצוגית, שעניינה – נסויים שבוצעו בחולים קשישים, בין השנים 2005-2000, בבתי החולים "קפלן" ו-"הרצפלד" השייכים לשירותי בריאות כללית (להלן: המשיבה).
נזק לצד הקביעה לפיה העדר הסכמה מדעת מלמד, לפחות לכאורה, על הפרת חוק זכויות החולה ותקנות הניסויים – הן העילות הישירות והעיקריות בבקשת האישור נושא פסק הדין – קבע בית משפט קמא כי לא הוכח על-ידי המערערים שניגרם נזק במידה הדרושה לראש הנזק של פגיעה באוטונומיה.
כפי שיבואר להלן, המערערים לא צלחו משוכה זו, גם לפני ערכאה זו. קיומו של נזק המערערים סבורים כי שגה בית משפט קמא בקביעתו כי הם אינם זכאים לפצוי בגין ראש הנזק של פגיעה באוטונומיה, משעה שלא הוכח על-ידם כי חוו "רגשות שליליים" בעקבות הניסויים.
...
סוף דבר: על יסוד כל האמור, אציע לחבריי לדחות את הערעור.
בנסיבות העניין, ונוכח מורכבות הסוגיות שהתעוררו במסגרת פסק הדין – סבורני כי ראוי שלא ייעשה צו להוצאות.
המשנה לנשיאה ע' פוגלמן: מקובלת עליי מסקנת חברי השופט ח' כבוב והנמקותיו שלפיהן בעריכת הניסויים הרפואיים במסגרת בתי החולים "לא פעלה המשיבה כ'עוסק'". די באמור כדי לדחות את הערעור, כפי שציין חברי בחוות דעתו המקיפה, אף מבלי להידרש לנושאים האחרים עליהם עמד חברי.

בהליך ערעור עבודה (ע"ע) שהוגש בשנת 2023 בהארצי לעבודה נפסק כדקלמן:

בכתב התביעה המתוקן, שבו הסעד הכספי הועמד על סך של 1,085,825 ₪, תבע המערער זכויות שונות המגיעות לו, לטענתו, ובכללן: פצויי פיטורים; פדיון חופשה; הפקדות לקופת גמל; הבראה; אבטלה; פיצוי בגין הפרת חוק הודעה לעובד; פיצוי בגין אי עריכת שימוע; פיצוי בגין הפרת חוק הגנת השכר (אי מסירת תלושי שכר); פיצוי בעד נזק בלתי ממוני (כגון אובדן בטחון תעסוקתי, הזכות לצאת בפועל לחופשה, זכות ההתארגנות) שניגרם לו בשל סיווגו כ"עצמאי"; שכר בעד עבודה בשעות נוספות; הפרישי שכר בעד שעות עבודה רגילות; דמי חגים; זכויות מכוח צו ההרחבה בענף העץ (בגדי עבודה, נסיעות, אש"ל, הפרישי שכר בגין דרגות, תוספת ותק); חלף הודעה מוקדמת; הפקדות לקרן הישתלמות; אובדן כושר עבודה מכוח חוק שויון הזדמנויות בעבודה, תשמ"ח – 1988 (להלן – חוק השויון); שווי רכב ושווי טלפון סלולארי מכוח חוק השויון.
אשר לפצוי על הפרת זכויות לא ממוניות: אכן, נשללו מהמערער זכויות לא ממוניות כעובד – הזכות לנצל חופשת מחלה וחופשה שנתית בתשלום, בטחון פנסיוני וכל מעטפת הזכויות הקיימת על פי החוק והפסיקה לעובד כגון הזכות לשויון, זכות ההתארגנות, זכאות לדמי אבטלה וכיו"ב. עם זאת, בהנתן מהות עיסוקה של המשיבה ועסוקו של המערער, העובדה כי לא מתקיימים במשיבה יחסי עבודה מאורגנים וקביעתו של בית הדין האיזורי כי לא חל על יחסי הצדדים צו ההרחבה בענף העץ, לא נשללו מהמערער חלק מהזכויות הלא ממוניות שעליהן נועד הפצוי הלא ממוני לפצות – זכויות מכוח הסכם קבוצי או צו הרחבה או אפשרויות קידום.
...
בהקשר זה קבע בית הדין האזורי כי במהות נערך שימוע למערער וזאת במסגרת השיחה אליה זומן, אולם הן בשיחה זו והן בעדותו לפני בית הדין לא סיפק המערער הסבר מניח את הדעת להיעלמות הטבעת "בלשון המעטה". גם בקביעה עובדתית זו אין מקום להתערב, ולא מצאנו כי העובדה שבעלה של הלקוחה העיד ולא הלקוחה עצמה גורעת מתוקפה של קביעה עובדתית זו. בנסיבות המקרה הנדון, שבהן נערך למערער שימוע (גם אם לא כונה כך); גם כעובד המערער לא היה נהנה מהגנה ארגונית; בית הדין האזורי קבע כי ההתקשרות הסתיימה בנסיבות חמורות המצדיקות לשלול זכאות לפיצויי פיטורים ואילו המערער קיבל למעשה את פיצויי הפטורים שהיוו חלק מהתמורה הקבלנית - הנסיבות של סיום ההתקשרות מצדיקות שלא לחייב את המשיבה בתשלום פיצוי לא ממוני.
לנוכח המסקנה אליה הגענו, לא מצאנו מקום להידרש בנסיבות מקרה זה למכלול השיקולים האחרים אותם יש להביא בחשבון בפסיקת פיצוי לא ממוני.
סוף דבר – בנסיבות המקרה הנדון דין הערעור להידחות.

בהליך ערעור אזרחי (ע"א) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בפתח תקווה (כב' השופטת ע. יוסף-קוזין) מיום 23.2.23, במסגרתו בית המשפט דחה את תביעתו של המערער נגד משטרת ישראל, לפיצויים בגין עיכוב שלא כדין והפרת הוראות חוק שויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, תשנ"ח – 1998 (להלן: חוק השויון).
טענות המערער: המערער טען כי בית המשפט קמא טעה שעה שקבע שהתקיימו התנאים המנויים בסעיף 67 לחוק המעצרים לעכבו, וכי החלטה זו לקתה בחוסר סבירות קצוני.
הפרת חוק השויון: קביעותיו של בית המשפט קמא בנושא זה הן קביעות שבעובדה, שאין דרכה של ערכאת העירעור להתערב בהן אלא במקרים חריגים (ראו: ע"א 501/84 מגדל חברה לביטוח בע"מ נ' מירון, פ"ד מב (2) 89 בעמ' 99 (1988)).
...
אני דוחה את טיעונו של המערער על כך שדובר ב"עבירה קלה" משל צו למניעת הטרדה מאיימת אינו אלא אבק טורדני, או שלא היה "כל חשש להסלמה", משל לשוטר היה כדור בדולח שיכול ללמדו על כך. בפני השוטר היו ראיות לכאורה גם לסכסוך פעיל, סכסוך מתמשך שהגיע לבתי המשפט וגם להפרת צו של בית המשפט.
בית המשפט מצא שאין עיגון ראייתי לטענותיו של המערער (בדבר סירוב לבקשותיו).
זוהי קביעה המושתתת על התרשמותה הישירה של הערכאה הדיונית מהעדים שבפניה, שנומקה תוך הפנייה למובאה בפרוטוקול, ואין עילה להתערב בה. סיכום: נוכח הטעמים שהובאו לעיל, הערעור נדחה.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו