ערעור על פי סעיף 10 (א) לחוק שיקים שאינם מכוסים

טענת המערער על אי קבלת הודעת ההתראה על הגבלת החשבון בנוגע לחמשת השיקים הראשונים : לטענת המערער , המשיב לא מסר לו את שני מכתבי ההתראה ולכן לשיטתו על ביהמ"ש להתערב בהחלטת המשיב ולהורות על ביטולם של שיקים מספר 6-10 על פי הוראת סעיף 10(ב)(1) לחוק שיקים ללא כסוי בשל אי המצאת המכתבים .

המערער טען בכתב העירעור שייעשה על ידו ניסיון לגבות תצהיר מאותו ספק וכי מדובר בטעות של צד שלישי אשר מצדיקה את גריעת השיק בהתאם להוראת סעיף 10(א)(1) לחוק שיקים ללא כסוי אשר עניינו סרוב פרעון שיק מחמת טעות אשר מקורה בצד שלישי ולא בטעות מצדו של בעל חשבון הבנק .

...

לפיכך , הנני מורה על גריעתם של שיקים מספר 1 ו – 2 מיום 29.10.2021 ממניין השיקים אשר סורבו על ידי המשיב .

ודוק , עיון במכתב המייל שאותו שלח המערער לידי המשיב בתאריך 31.10.2021 עולה כי השיקים אשר מתייחסים להחלטה ההגבלה החדשה מיום 13.11.2021 הוחזרו בין התאריכים 26.5.201 או 23.5.2021 (כפי דברי נציגת הבנק) ועד לתאריך 3.10.2021 שעה שמסגרת החשבון החדשה עודכנה בתאריך 20.4.2021 (ראה גם דברי נציגת הבנק בעמוד 2 שורות 24-28 ; עמוד 3 שורות 6-7 לפרוטוקול מיום 27.10.2021), ולכן, ברי שאין מקום לגרוע את השיקים אשר לא כובדו לאחר מתן החלטת ההגבלה מיום 19.4.2021 ואין מקום להיעתר לבקשת עיכוב הביצוע מיום 2.12.2021 .

סוף דבר : גם אם היה מקום לגרוע את המחאות 1-2 כאמור לעיל, ממניין ההמחאות אשר סורבו, אין מקום לקבל את הערעור שכן התוצאה אינה משתנה – מעל 10 המחאות לא כובדו כדין, בתקופה הרלוונטית לניהול החשבון (אשר הוגבל כדין גם פעם נוספת).

בתאריך 1.10.20 שלח המשיב/הבנק אל המערערת "הודעה על החלת הגבלה" (על פי להוראת חוק שיקים ללא כסוי, התשמ"א – 1981), במסגרתה צוין כי החשבון יוגבל בין התאריכים 17.10.2020 ועד 16.10.2021 לאחר שלא עלה בידי המשיב לפרוע עשרה שיקים בשל חוסר כסוי.

הוראת סעיף 10(א) לחוק שיקים ללא כסוי מחייבת לבחון את מערכת היחסים המשפטית – הסכמית בין הלקוח לבין הבנק, ובכלל זאת את ה"חובה" של הבנק לפרוע שיק מתוקף "הסכם", כאשר אותה הנחה ראשונית-סובייקטיבית נבחנת על פי אמות מידה אובייקטיביות בהתאם לאומד דעתו של האדם הסביר, שהוא היודע את כל פרטי העניין ומביט מן החוץ ובהתאם לניסיון החיים והשכל הישר.

...

זאת ועוד, המערערת נמנעה מהגשת אסמכתא לכך שפנתה אל הבנק טרם הגשת הערעור אשר הוגש לבית משפט השלום בנצרת, שהינה תנאי מקדמי לצורך הגשת סעד זמני דחוף וערר לפי הוראת סעיף 10 לחוק שיקים ללא כיסוי (ראה גם : 36199-01-11 (מחוזי באר-שבע) חוצבי הנגב והדרום בע"מ נגד הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ מיום 3.2.2011), ולכן די בכלל הטעמים הללו כדי לקבוע שדין הערעור להידחות בשל החריגה הקיצונית מסד הזמנים אשר נקבע במסגרת תקנות שיקים ללא כיסוי.

סוף דבר : לאור המקובץ, הערעור נדחה.

ערעור על פי חוק שיקים ללא כסוי מוגבל לעילות הקבועות בחוק עצמו, ועל כן – לא זה המקום לבחון אם בדין נחסמה הפעילות בחשבון, ואם היה על המשיב להסתפק במסמכים ששלח לו מנהל המערערת ולהמנע מחסימת הפעילות.

סעיף 10(א) לחוק שיקים ללא כסוי מגדיר את העילות לגריעת שיקים, כך שלא יבואו במניין השיקים המסורבים.

אף אם אצא מנקודת הנחה שלא נשלחו למערערת הודעות על פי סעיף 7א לחוק, הרי שסעיף 10(א1) לחוק קובע, כי בית המשפט יגרע שיק מהרשימה בנסיבות של אי-משלוח הודעה, רק אם מצא שהלקוח יכול היה להפקיד בחשבון את הסכום הנידרש; ואילו כאן, כאמור, החשבון נחסם, והמערערת לא יכולה הייתה להפקיד בחשבון את סכומי השיקים, בשל חסימת החשבון, גם אם הסכומים הנדרשים היו מצויים תחת ידה.

...

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, מצאתי כי דין הבקשה להידחות, כפי שיפורט להלן.

לאור האמור לעיל, אני מורה על דחיית הערעור.

ערעור על הגבלת חשבון בנק בהתאם לסעיף 10 (א) לחוק שיקים ללא כסוי, התשמ"א-1981 ("החוק").

לכן, המערער מבקש מבית המשפט לקבוע כי השיקים המבוקשים לא יבואו במניין השיקים המסורבים על פי דין ולבטל את ההגבלה.

...

טענת המערער כי, ביום 27.6.22 סירב המשיב לכבד שיק על סך 3,000 ₪, על אף קיומה של יתרה מספקת בחשבון, דינה להידחות.

המשיב הוסיף והפנה לסעיף 4 להוראות הבנקאות וטען כי שילוב ההוראות האמורות עם סעיף זה מוביל למסקנה כי, יום הסליקה הוא היום הרלבנטי לבדיקת קיומה של יתרה מספקת בחשבון.

לכל האמור, אני דוחה את הערעור.

ערעור על הגבלת חשבון בנק בהתאם לסעיף 10 (א) לחוק שיקים ללא כסוי, התשמ"א-1981 ("החוק").

בעיניין זה סוכמו הדברים יפה ברע"א (מחוזי חי') 53833-11-22 ע.ס בשר מסעדות (2015) בע"מ נ' בנק לאומי (נבו 29.11.2022): "הטענה בדבר הווצרותו של הסכם מכללא בהתנהגות הוגדרה בפסיקה כאחת הטענות השכיחות, אם לא השכיחה ביותר בעירעור על פי הוראת סעיף 10 לחוק. לצורך הוכחת שינוי של הסכם האשראי שבכתב נידרש דפוס היתנהגות מתמשך בין הבנק לבין הלקוח, להבדיל מהתנהגויות אקראיות, שאין ביניהן חוט מקשר. החזרת שיקים על ידי הבנק בעבר יכולה כשלעצמה לסתור את טענת הלקוח כי נוצר חוזה חדש בין הצדדים. העובדה שהבנק פורע מעת לעת שיקים מעבר למסגרת האשראי אינה יכולה ליצור מציאות אובייקטיבית אפילו בתודעתו הסובייקטיבית של הלקוח, כי הסכם האשראי שונה או כי נוצר הסכם אשראי חדש [רע"א 10683/07 מטאניס מיכאל חב' לבניין ועב' אבן בע"מ נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ (23.12.2007); יצחק עמית "חוק שיקים ללא כסוי, התשמ"א – 1981" הפרקליט מ"ד (1998), עמ' 468 - 469].

...

אני סבור כי גם במקרה זה לא עלה בידי המערערת להוכיח קיומה של הסכמה לשינוי הסכם האשראי בינה לבין המשיב או ליצירת הסכם אשראי חדש.

לאור מכלול האמור, אני דוחה את הערעור.

אני מחייב את המערערת בהוצאות ההליך בסך 3,000 ₪.