ערעור על פטור מתשלום מס רכישה על פי תקנה 27(ב) לתקנות מס רכישה

במקביל לפטור ממס שבח במקרה של העברת זכות במקרקעין מנאמן לנהנה, פטורה אותה עסקה אף ממס רכישה, בהתאם להוראת תקנה 27(א) לתקנות מס שבח מקרקעין (מס רכישה), תשל"ה-1974: (א) מכירת זכות במקרקעין הפטורה ממס על פי סעיפים.

היטיב לתאר זאת השופט חשין ז"ל כך: "מכירה שנייה אינה אלא הד למכירה הראשונה, ומס יש וראוי להטיל על מכירה ולא על הד מכירה" (ע"א 4639/91 מנהל מס שבח מקרקעין נ' חזון, פ"ד מח(3) 156, 174 (להלן: "ערעור אזרחי חזון")).

לעומת זאת, השופט חשין סבר כי משמעות המונח "נאמנות" לעניין תחולת הפטור ממס, שעליו מורה סעיף 69 לחוק, היא כמשמעות המוגבלת העולה מהגדרותיהם של "נאמן" ו"נהנה" בסעיף 69(ב) לחוק.

במסגרת הפשרה אליה הגיעה עם רשויות מסוי מקרקעין הוסכם, כי תבוטל שומת מס הרכישה בגין העסקה השניה לפי הסכם הפשרה מיום 20.12.07 (שבו סירבו רשויות המס להכיר), וחברת שגב תשלם את מס הרכישה רק בגין הסכם הפשרה הראשון מיום 6.6.01.

...

סוף דבר עורך דין שגב שימש כנאמן עבור התובעים בעסקת מקרקעין שבה היה גם שותף באמצעות משרדו.

התביעה מתקבלת.

אני מורה לעו"ד שגב להשלים את רישום חלקה של קדמת עדן במקרקעין ולשאת ב- 70% מכל תשלום שיידרש על ידי רשויות מיסוי מקרקעין, לצורך הרישום.

אשר לטענת השהוי שהועלתה על ידי המערערת, נטען כי אין הדעת סובלת כי בשל שהוי בקבלת ההחלטה, תהיה העוררת פטורה ממס, שבתשלומו היא חייבת על פי מצוות המחוקק.

להלן נצטט את הוראת סעיף 1 לחוק יסוד: משק המדינה: "(א) מסים, מילוות חובה ותשלומי חובה אחרים לא יוטלו, ושיעוריהם לא ישונו, אלא בחוק או על פיו; הוא הדין לגבי אגרות". (ב) מסים, מילוות חובה, תשלומי חובה אחרים ואגרות המשתלמים לאוצר המדינה, ושיעוריהם לא נקבעו בגוף החוק ולא נקבעה בחוק הוראה שקביעתם בתקנות טעונה אישור הכנסת או ועדה מוועדותיה, קביעתם בתקנות טעונה אישור מראש או תוך התקופה הקבועה לכך בחוק – בהחלטת הכנסת או בהחלטת ועדה מוועדותיה שהכנסת הסמכה לכך".

ובעניינינו, המסקנה היא כי פטור ממס שבח במכירת זכות במקרקעין על ידי נציגות דיפלומטית, חייב להיות מעוגן בחוק, או על פיו, והסמכה לפטור מתשלום מס שבח חייבת להיות בלשון צחה וברורה, בהוראה מפורשת של חוק או תקנה (ע"א 7368/06 דירות יוקרה בע"מ נ' ראש עריית יבנה (27.6.11) פסקה 65 לפסק דינה של כב' השופטת א' פרוקצ'יה; דנ"א 2308/15 פקיד שומה רחובות נ' דמארי ואח' (12.9.17) פסקה 35 לפסק דינה של כב' הנשיאה מ' נאור).

העוררת ביקשה לגזור גזירה שווה ממתן פטור מארנונה למדינה זרה על פי פקודת מסי העיריה ומסי הממשלה (פיטורין), 1938 וכן ביקשה לפעול ברוח תקנה 15(ג)(1) לתקנות מסוי מקרקעין, בה נקבע פטור ממס רכישה למדינת חוץ במכירת מקרקעין המיועדים לצרכי דת, חינוך וכיוצ"ב. לאור הפסיקה שנזכרה לעיל, אין מקום לקבלת טענות אלה.

...

אך אין, מאידך גיסא, מקום למסקנה, כי חלוף הזמן כשלעצמו, יהיו טעמיו ונסיבותיו אשר יהיו, מהווה מחסום להטלת חובת תשלום המס שנקבעה בחוק".

המסקנה היא כי הגם שהחלטת המשיב נגועה בשיהוי וראוי היה שתינתן תוך זמן קצר יותר, אין להסיק מכך כי יש לפטור את העוררת מתשלום מס שבח, אשר לפי מצוות המחוקק היא חייבת בתשלומו.

סוף דבר לאור כל האמור, אציע לחברי הוועדה לדחות את הערר ולחייב את העוררת בהוצאות ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 8,000 ₪ אשר ישולם תוך 45 ימים מהיום ולאחר מועד זה יתווספו לסכום החיוב הפרשי הצמדה וריבית כחוק עד למועד התשלום.

מינויים של שניים מחברי הועדה, אשר שמעו את דיון ההוכחות (עו"ד מיכאל בן לולו, ומר גבריאל דנה) לא הוארך, ועל כן ניתן פסק הדין על ידי הועדה בהרכבה הנוכחי, בהתאם לתקנה 177 בתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (אשר חלה בהליכים לפני ועדת ערר מכוח תקנה 12 בתקנות מס שבח מקרקעין (סדרי הדין בפני ועדת ערר), התשכ"ה-1965 (וראו לעניין זה את פסק דינו של כב' השופט י' עמית בע"א 8340/10 מ.ו. השקעות בע"מ נ' רשות המסים בישראל – משרד האוצר (מיום 30.1.13)).

ביום 15.6.2016 הגישה העוררת הצהרה על רכישת המקרקעין, ובה שומת מס רכישה עצמית, שלפיה סכום מס הרכישה לתשלום הוא כדלקמן: מספר מיתחם סכום בשקלים 3 145,674 4 199,435 5 130,053 שווי המכירה שעליו דיווחה העוררת בהצהרתה נקבע על פי סכום התמורה עבור הקרקע, בתוספת 65% מהוצאות הפיתוח בקרקע ומהוצאות הפיתוח הנוספות, בנכוי המע"מ. השעור של 65% שעליו דיווחה המערערת נקבע על יסוד אישור שצרפה מאת החברה המפתחת של האתר, חברת מבני תעשיה בע"מ (להלן- "החברה המפתחת"), שלפיו עמד אחוז הפיתוח במועד הרכישה על 65%.

ביום 10.3.2017 דחה המשיב את שומתה העצמית של העוררת, כיון שהפחיתה את שיעור המע"מ, אף שהעסקה פטורה מתשלום מס ערך מוסף, בהתאם לסעיף 5(ד) בחוק איזור סחר חופשי באילת (פטורים והנחות ממסים), התשמ"ה- 1985, ועל כן לא חויבה העוררת במע"מ מלכתחילה.

תחשיב השומות נושא הערר שערך המשיב הוא כדלקמן: שומה 116125576, גוש 040128, חלקה 74- ב- ₪ שווי הקרקע 198,178 65% מהוצאות הפיתוח (4,065,709 ₪) 2,642,711 סה"כ שווי רכישה 2,840,889 6% מס רכישה (דרישה מתוקנת) 170,453 הדרישה המקורית בשל טעות הסופר 158,562 שומה 116125550, גוש 040128 חלקה 70- ב- ₪ שווי הקרקע 301,945 65% מהוצאות הפיתוח (5,518,527 ₪) 3,587,043 סה"כ שווי רכישה 3,888,987 6% מס רכישה 233,339 שומה 116125501, גוש 040128 חלקה 77- ב-₪ שווי הקרקע 191,504 65% מהוצאות הפיתוח (3,606,977 ₪) 2,344,535 סה"כ שווי רכישה 2,536,039 6% מס רכישה (דרישה מתוקנת) 152,162 הדרישה המקורית בשל טעות הסופר 140,672 המסגרת המשפטית סעיף 9 בחוק מסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג- 1963 (להלן- "חוק מסוי מקרקעין"), קובע את חובת תשלום מס הרכישה ברכישת זכות במקרקעין, בזו הלשון- "במכירת זכות במקרקעין יהא הרוכש חייב במס רכישת מקרקעין (להלן - מס רכישה); מס הרכישה יהיה בשיעור משווי המכירה או בסכום קבוע, לפי סוג המכירה או המקרקעין, הכל כפי שיקבע שר האוצר באישור ועדת הכספים של הכנסת". "שווי המכירה" של הזכות, שעל פיו מחושב מס הרכישה, מוגדר בסעיף 17(א) בחוק מסוי מקרקעין כדלקמן- "שווי המכירה הוא שווי ביום המכירה של הזכות במקרקעין הנמכרת כשהיא נקיה מכל שיעבוד הבא להבטיח חוב, משכנתה או זכות אחרת הבאה להבטיח תשלום" 'שווי' הזכות, מוגדר בסעיף 1 בחוק מסוי מקרקעין כדלקמן- "שווי" של זכות פלונית - הסכום שיש לצפות לו ממכירת אותה זכות על ידי מוכר מרצון לקונה מרצון, ובילבד שבמכירות – (1) שנעשו בכתב ושבהן שוכנע המנהל כי התמורה בעד הזכות במקרקעין או בעד זכות באיגוד נקבעה בתום לב ובלי שהושפעה מקיום יחסים מיוחדים בין המוכר לקונה, בין במישרין ובין בעקיפין - התמורה כאמור; (2) שלגביהן נקבע בחוק זה אחרת - השווי כפי שנקבע בחוק זה".

...

סבורני כי הדמיון בין עלויות אלה לעלויות בהן דן בית המשפט בעניין אורלי ובעניין פרידמן חכשורי הינו בולט לעין ומחייב להגיע למסקנה דומה גם כאן.

לפיכך יש לדחות את הערר גם בעניין זה. סיכום אשר על כן אני דוחה את הערר וקובעת שהשומות יעמדו בעינן.

העוררת תשלם למשיב, בתוך 30 ימים, את הוצאותיו בסכום כולל של 35,000 ₪.

על פי הנטען בכתב התביעה, התובע רכש מהנתבעת פוליסת ביטוח מקיף לרכבו לשנת 2018.

מן הכלל אל הפרט מאחר ועניינינו אינו כמפורט בתקנה 19(6א)(ב), שכן אין המדובר ב"הליך הנוגע למינוי אפוטרופוס לנפגע מחמת אותה פגיעה או לערעור על החלטה בהליך כאמור", אלא בתביעה שהוגדרה כ"תביעה צרכנית ביטוחית ונזיקית כספית", אין התובע זכאי לפטור מתשלום אגרה על פי ההתקנה עליה הוא מבסס את בקשתו.

...

משכך אני מורה על ביטול סגירת התיק ואני נדרש לבקשה לפטור מתשלום אגרה.

הנתבעת טענה, כי דין התביעה כנגדה להידחות בהעדר עילה.

ביום 20.8.07 ניתן אישור למנוח על גבי נייר מכתבים של משיבה 5 לפיו היתקבל סכום של 168,000 ₪ על חשבון רכישת חלק מזכויות הבעלות בבית אבות "חיי שרה" בראשל"צ. על האישור חתם משיב 1.

בית המשפט קבע כי הרישום כהלוואת בעלים נעשה כתרגיל מס, אלא שלמנוח היה פטור מתשלום מס עד להכנסות בגובה 600,000 ₪ בגין נכותו.

העירעור הוגש על ידי ב"כ המערער על פי יפוי כוח מיוני 2015 בו ייפה את כוחו שמעון, בן המנוח, בהסתמך על יפוי כוח שניתן לו מאחיו בשנת 2009.

מצאנו לאמץ פסק דינו של בית משפט קמא (למעט לגבי החברה) על קביעותיו ומסקנותיו מתוקף סמכותנו לפי תקנה 460(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984.

...

מצאנו לאמץ פסק דינו של בית משפט קמא (למעט לגבי החברה) על קביעותיו ומסקנותיו מתוקף סמכותנו לפי תקנה 460(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984.

לא מצאנו לדון בטענות המערער אשר נטענו לראשונה בערעור בכל הנוגע להרמת מסך וטענות הנוגעות לפירוק החברה, וככל שהוא מבקש לטעון טענות אלה היה עליו לנקוט הליך מתאים.

נוכח דחיית הערעור, לא מצאנו להידרש לטענות המשיבים לעניין זהות המערערים.

אשר לערעור שכנגד - לא מצאנו להתערב בפסק הדין בעניין אי פסיקת הוצאות למשיבים.

סוף דבר הערעור והערעור שכנגד נדחים.