ערעור על עונש מאסר בגין ניסיון אונס של קטינה

]השופטת ע' ארבל: ערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו (כבוד השופטים נ' אחיטוב, מ' דיסקין ור' בן יוסף), שהשית על המערער עונש של 10 שנות מאסר בפועל, 18 חודשי מאסר על תנאי, שלא יעבור בתוך שלוש שנים עבירות מסוג פשע לפי סימן ה' לפרק י' לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: החוק), וחייב את המערער בפצוי המתלוננת בסך 30,000 ש"ח. נגד המערער הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות מין שביצע בבת דודתו, ילידת שנת 1993 (להלן: הקטינה), בין השנים 2002 - 2006.

בגין מעשים אלה הורשע המערער בעבירות של ניסיון לאינוס קטינה מתחת לגיל 14 לפי סעיפים 345(א)(1) יחד עם סעיף 25 לחוק, וניסיון לבצע מעשה סדום מתחת לגיל 14 לפי סעיף 347(ב), 345(ב)(1) יחד עם סעיף 25 לחוק.

דומה כי קרע זה עומד ברקע בקשותיהן של הקטינה ואמה לנקוט במידת הרחמים כלפי המערער ולהקל בעונשו.

...

שוכנענו כי המקרה שלפנינו אינו נמנה עם המקרים המצדיקים התערבות.

בנסיבות אלה סבורים אנו כי יש לייחס לבקשה זו משקל מוגבל בלבד, כפי שאכן ייחס בית המשפט המחוזי, וליתן את הבכורה לשיקולי הגמול וההרתעה.

אולם לא שוכנענו כי שיקול זה מצדיק התערבות בעונש.

גם לא מצאנו ממש בטענת המערער כי עונשו חורג מרף הענישה המקובל במקרים דומים.

הערעור, אפוא, נדחה.

המערער הורשע בעבירות של מעשה מגונה בקטינה בת מישפחה בנסיבות מחמירות, בנסיון אינוס קטינה בת מישפחה ובמעשה מגונה בקטינה בת מישפחה.

כן נאמר, כי יש ליתן את הדעת להשלכות מצבו הבריאותי של המערער על יכולתו לשאת בעונש שנגזר עליו, נוכח ההשפעה הצפויה של המאסר על מצבו הנפשי והפיסי.

נתנו כאמור דעתנו לחוות הדעת, ואכן מצבו של המערער אינו פשוט, ואולם לדידנו בית המשפט המחוזי לא החמיר עמו בעונש שהשית עליו ביחס למעשיו יתר על המקובל, וסברנו כי נוכח חומרת המעשים יש בנסיבות להעדיף את ההגנה על גופם של קטינים ועל נפשם, אם כי כאמור ניתן משקל גם לנסיבות האישיות של המערער.

...

אין בידינו איפוא להיעתר למבוקש.

לפנינו ערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (השופטים: ש' דותן, א' זמיר, י' לוי) מיום []27.2.2014, במסגרתו הושתו על המערער 18 שנות מאסר (בנכוי ימי מעצרו), מאסר מותנה ופצוי למתלוננות בסך 140,000 ש"ח. המערער הורשע, על פי הודאתו במסגרת הסדר טיעון, שלא כלל הסכמה לעניין העונש, בביצוען של העבירות הבאות: התפרצות לבית בכוונה לבצע עבירת פשע בנסיבות מחמירות (נשיאת נשק קר); מעשה מגונה בקטינה מתחת לגיל 14 שלא בהסכמתה ובאיום בנשק קר (ריבוי עבירות); ניסיון אינוס של קטינה מתחת לגיל 14 שלא בהסכמתה באיום בנשק קר; איומים; חבלה בכוונה מחמירה; ותקיפה.

לאחר כל אלה קבע את מיתחם הענישה הראוי (בין 16 ל-20 שנות מאסר) וגזר על המערער את העונשים הנ"ל. המערער טוען כי מיתחם הענישה שנקבע והעונש שהושת עליו חורגים ממדיניות הענישה הנהוגה בעבירות דומות, תוך שהוא מפנה למספר פסקי דין בהם הושתו עונשים שנעו בין 10 ל-15 שנות מאסר בגין מעשים דומים ואף חמורים יותר לטענתו.

...

לאחר ששמענו את טיעוני באי כוח הצדדים בדיון שלפנינו השתכנענו כי אין כל הצדקה להתערב בעונש שאותו קבע בית המשפט המחוזי.

הערעור נדחה איפוא.

בית המשפט קמא השית על המערער עונש מאסר בפועל בן 4.5 שנים (בנכוי תקופת מעצרו); עונש מאסר על תנאי בן 18 חודש, בתנאי שלא יעבור עבירה לפי סימן ה' לפרק י' בחוק העונשין או עבירה של אלימות פיזית נגד הגוף מסוג פשע (לרבות ניסיון) במשך תקופה של 3 שנים; עונש מאסר על תנאי בן 8 חודשים, בתנאי שלא יעבור עבירה לפי סימן ה' לפרק י' לחוק העונשין, או עבירה של אלימות פיזית נגד הגוף או עבירה לפי סעיף 192 לחוק העונשין (לרבות ניסיון) במשך תקופה של 3 שנים.

עונשו של המערער אינו חורג מרף הענישה המקובל בעבירות מסוג זה. כך, למשל, נדחה עירעורו של נאשם נעדר עבר פלילי שהורשע על פי הודאתו בניסיון לאינוס קטינה ובשהייה בלתי חוקית בישראל ונגזרו עליו שבע שנות מאסר בפועל (ע"פ 1161/07 פלוני נ' מדינת ישראל (10.12.2007)) (להלן: ע"פ 1161/07); כן נדחה במקרה אחר עירעורו של נאשם נעדר עבר פלילי שהורשע על פי הודאתו בניסיון לאינוס קטינה ונגזרו עליו ארבע שנות מאסר בפועל (ע"פ 1502/07 פלוני נ' מדינת ישראל (6.8.2007)).

אף לגופו של עניין, יש לייחס חומרה יתרה לעבירות שבהן הורשע המערער, ולא כל שכן באופן שבו ערער את שלוות חייה של קטינה תוך גרימת נזק שממנו היא מתקשה להחלץ.

...

לאחר ששקלנו את הדברים הגענו לכלל דעה שאין מקום להקל עם המערער.

עונשו של המערער אינו חורג מרף הענישה המקובל בעבירות מסוג זה. כך, למשל, נדחה ערעורו של נאשם נעדר עבר פלילי שהורשע על פי הודאתו בניסיון לאינוס קטינה ובשהייה בלתי חוקית בישראל ונגזרו עליו שבע שנות מאסר בפועל (ע"פ 1161/07 פלוני נ' מדינת ישראל (10.12.2007)) (להלן: ע"פ 1161/07); כן נדחה במקרה אחר ערעורו של נאשם נעדר עבר פלילי שהורשע על פי הודאתו בניסיון לאינוס קטינה ונגזרו עליו ארבע שנות מאסר בפועל (ע"פ 1502/07 פלוני נ' מדינת ישראל (6.8.2007)).

אשר על כן, אנו דוחים את הערעור על כל חלקיו.

להלן, אסקור מספר פסקי דין, לרבות פסקי דין אליהם הפנו הצדדים: ברע"פ 3235/22 אללו נ' מדינת ישראל (22.1.23): נדחתה בקשת רשות ערעור של נאשם אשר הורשע, על-פי הודאתו, בריבוי עבירות של ניסיון למעשה מגונה בקטין שטרם מלאו לו 14 שנים); ריבוי עבירות של ניסיון להטרדה מינית של קטין שטרם מלאו לו 15 שנים וכן ניסיון לאינוס קטינה שטרם מלאו לה 14 שנים.

ע"פ 6391/20 מדינת ישראל נ' בטיטו (1.8.2021) : בית המשפט העליון החמיר בעונשו של המשיב אשר הורשע על פי הודאתו בשתי עבירות של ניסיון לגרם אינוס בקטינה מתחת לגיל 14; ניסיון למעשה מגונה בקטינה מתחת לגיל 14 (ריבוי עבירות); ניסיון הטרדה מינית של קטינה וכן בתיק שצורף לבקשת המשיב, בעבירה של ניסיון למעשה מגונה בקטינה, ובעבירה של ניסיון להטרדה מינית של קטינה.

ברע"פ 5248/20 פלוני נ' מדינת ישראל (18.8.2020) : בית המשפט העליון אישר עונש של 18 חודשי מאסר בפועל לנאשם שהורשע בעבירה של ניסיון הטרדה מינית של קטין מתחת לגיל 15 וניסיון ניסיון לגרם מעשה מגונה בקטין מתחת לגיל 14.

שנית, ככלל, בעבירות מסוג זה, נסיבותיו האישיות של הנאשם נסוגות מול עקרונות ההלימה והרתעת היחיד והרבים וכי על העונש לשקף את החומרה היתרה שבעבירות מין כלפי קטינים במרשתת כדי להגן עליהם מפני הסכנות האורבות להן, גם כאשר הנאשם עבר הליך טפולי, ובפרט כאשר ממתינה לו עוד כברת דרך טיפולית משמעותית לשם שקומו (ראו: רע"פ 2958/21 פלוני נ' מדינת ישראל (29.4.21) ורע"פ 4505/21 רונאל נ' מדינת ישראל (28.6.21).

...

בית המשפט העליון קבע כי יש לתת משקל רב לחומרת העבירות וכי בעבירות אלה על-פי רוב אין מנוס מהטלת עונש מאסר מאחורי סורג ובריח.

בית המשפט העליון קבע כי אין מדובר בעונש חמור וכי נוכח חומרת העבירות אין מנוס מעונש מאסר בפועל.

סוף דבר לאחר ששקלתי את רכיבי הענישה השונים – סוגם, מידתם והשפעתם ההדדית, החלטתי לגזור על הנאשם את העונשים כדלקמן: מאסר בן 8 חודשים.