ערעור על עונש בחבלה בכוונה מחמירה על רקע רומנטי

עקרי העובדות וההליכים ביום 2.7.2012 הורשע המערער על-פי הודאתו בהסדר טיעון בעבירות של חבלה בכוונה מחמירה, מירמה (2 עבירות), והחזקת נשק.

על רקע האמור, נוצרה מתיחות בין המערער והאשה לבין משפחתו של הבעל ומשפחתה של האשה, בעקבותיה סוּוג המערער על-ידי משטרת ישראל כיעד מאויים.

המערער סיפר לפלוני כי בעלה של האשה הנ"ל מאיים לפגוע בו על רקע הקשר הרומנטי שלו עם אישתו, ובקש ממנו לחבול בבעל חבלה חמורה, בעצמו או באמצעות אדם אחר.

בית המשפט המחוזי שקל את מכלול השיקולים הרלבאנטיים הן לקולא הן לחומרה, קבע כי הוא מאמץ את מיתחם הענישה עליו הוסכם בין הצדדים (תיקרה של 28 חודשים לשיטת המשיבה וטיעון פתוח מצידו של המערער), וגזר על המערער כאמור 20 חודשי מאסר בפועל, ו-12 חודשי מאסר-על-תנאי.

...

בסופו של דבר מדובר בשוטר, איש מערכת אכיפת החוק, אמון על שלטון החוק, תפקידו לאכוף את החוק, והוא לקח את החוק לידיים ועשה את אשר עשה.

דיון והכרעה שקלנו את הטיעונים מזה ומזה, ומסקנתנו היא כי דין הערעור להידחות.

אשר על כן, הערעור נדחה.

שקולי ענישה נוספים בתוך המיתחם על רקע מכלול הנסיבות השונות, לחומרה ולקולא, שפורטו לעיל בסעיף 3.6.1 יש למקם את נאשם 1 ברף העליון של המיתחם - והדברים יפים גם לגבי שאר המתחמים באישום זה. מיתחם העונש ההולם לנאשם 1 בהתייחס לחבלה בכוונה מחמירה לפי סעיף 329 לחוק העונשין עיון בפסיקה שהוגשה על יד המאשימה, ולא נפרט את כולה, מצביע על ענישה נוהגת שבין 4 ל-7 שנות מאסר בפועל.

עניין גוטיז'ב דומה לעניינו מבחינת חומרת הפציעות שנגרמו לנפגע בשל השמוש בסכין, וכן בעובדה שלנאשם 17 עבר פלילי, כמו גם למערער בעיניין גוטיז'ב. בע"פ 155869/ בוריס אברמוב נ' מדינת ישראל (8.3.2017) אישר בית המשפט העליון עונש של 50 חודשי מאסר בגין עבירה של חבלה בכוונה מחמירה.

בעיניין זה העבירה בוצעה על רקע מערכת יחסים רומנטית, אך מיתחם הענישה הגבוה, כך על פי פסק הדין, מבטא את חומרת האלימות הברוטלית והכוונה המיוחדת להסב למתלוננת נכות, מום או חבלה חמורה.

...

בדומה, יש לדחות את בקשת הסנגור הנסמכת על סעיף 11 לחוק העונשין, לנכות את התקופה שבה שהה הנאשם במעצר בבלגיה בגין מעורבותו בעבירות שבוצעו שם. סעיף 11 לחוק העונשין קובע: "נשא אדם עונש בחוץ לארץ על עבירה, או היה נתון שם במעצר בגללה, ינוכה העונש או תקופת המעצר מן העונש שעליו לשאת בישראל בשל אותה עבירה". את הדגש בענייננו יש לשים על התיבה "בשל אותה עבירה". אין חולק כי הנאשם היה עצור בבלגיה בגין עבירה שעניינה סם מסוכן מסוג חשיש (שאין בינה לבין אישום 11) וכן בגין עבירה של "חברות בארגון פשיעה" (עבירה שקיימת על פי החוק בבלגיה).

10.7 לסיכום עונשו של נאשם 17 לאור כל האמור לעיל ולעונשים שיש לגזור על הנאשם בהתאם למתחמי הענישה שנקבעו ומיקומו בתוכם, חלקם בחופף וחלקם במצטבר, אנו גוזרים על נאשם 17, יעקב בן שטרית, מאסר בפועל למשך 10 שנים.

סוף דבר לסיום, אנו מבקשים להביע את תנחומינו לבני משפחות הקורבנות.

על רקע מדיניות ענישה זו ונסיבות ביצוע העבירות, עיינתי בפסיקה שהוצגה על-ידי ב"כ הצדדים ובפסקי-דין נוספים, ולצורך קביעת מיתחם העונש ההולם אציין את המרכזיים שבהם: ע"פ 4474/12 מוסא נגד מדינת ישראל [2.4.13]: המערער הורשע על-יסוד הודאתו בעבירות של חבלה בכוונה מחמירה, החזקת סכין והפרעה לשוטר, כשעסקינן בארוע אלימות באמצעות סכין שביצע המערער בדודו, אחי-אביו.

המערער זעם על המתלונן בשל עניין רומנטי, הצטייד בסכין שלקח מביתו, ובאותו היום, בשעות הערב, הציע למתלונן ולנוספים לטייל באיזור בעודו מצויד בסכין.

ערעור על חומרת העונש נדחה, תוך שבית-המשפט העליון הדגיש, כי במקום לנסות ולהסתייע בגורמי האכיפה על מנת לקבל את מבוקשו, החליט המערער לעשות דין לעצמו, תוך שימוש בנשק קר, ועל כן אין מנוס מהנהגתה של מדיניות ענישה מכבידה מטעמי גמול והרתעת הרבים.

...

ערעור על חומרת העונש נדחה, תוך שבית-המשפט העליון הדגיש, כי במקום לנסות ולהסתייע בגורמי האכיפה על מנת לקבל את מבוקשו, החליט המערער לעשות דין לעצמו, תוך שימוש בנשק קר, ועל כן אין מנוס מהנהגתה של מדיניות ענישה מכבידה מטעמי גמול והרתעת הרבים.

מכלול הפסיקה שנסקרה לעיל משקף קשת מקרים רלבנטיים, כאשר לאחר ביצוע הבחנות מתבקשות, אני קובעת מתחם עונש הולם שנע בין 4 - 7 שנות מאסר בנסיבות הכוללות אלימות על רקע עניין של מה שבכך, הצטיידות בסכין, דקירה באמצעות סכין במקום רגיש בגוף, אשר גרמה לנזקים קשים בגוף ובנפש וטיפול במהלך תקופת אשפוז ממושכת.

לאור כל האמור לעיל, אני גוזרת את דינו של הנאשם כדלקמן: מאסר בפועל בן 52 חודשים, אשר יימנה מיום מעצרו – 18.4.21.

ע"פ 10676/07 בועז אביטאן נ' מדינת ישראל (9.8.08) – המערער הורשע בבית המשפט המחוזי בעבירת חבלה בכוונה מחמירה, לאחר שהכה ופצע שני מתלוננים על רקע מערכת יחסים רומנטית בין אחד המתלוננים לבין אחותו.

בית המשפט היתייחס לענישת הנוהגים בבריונות ובאלימות בכביש בקבעו: "בעניינינו, איני סבור כי העונש שהושת על המבקש חורג ממדיניות הענישה המקובלת במקרים דומים. אדרבה – חסד עשה עמו בית משפט השלום אשר גזר עליו עונש מקל ביחס לעבירות שביצע. התופעה המתפשטת כנגע רע במחוזותינו, של נקיטת אלימות מצד נהגים בכביש כלפי נהגים אחרים היא פסולה מכל וכל, וראוי להחמיר בעונשם של הנוקטים באלימות מסוג זה." עפ"ג (מחוזי חיפה) 19347-03-16 טל נ' מדינת ישראל (3.4.16) – ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום לפיו הורשע המערער על פי הודאתו בכתב אישום מתוקן בעבירה של תקיפת זקן הגורמת חבלה של ממש.

...

בסופו של דבר, החלטתי למקם את עונשו של הנאשם בחלקו הנמוך של מתחם הענישה, אך לא בקצה הקל, יחד עם עונשים נלווים.

סוף דבר לאור כל האמור, אני גוזרת את עונשו של הנאשם כדלקמן: א.         מאסר למשך 15 חודשים בניכוי ימי מעצרו של הנאשם – מיום 29.6.18 ועד יום 25.7.18.

אני מורה על הפעלת עונש של פסילת רשיון על תנאי למשך 4 חודשים שהוטל בת"ד 3775-12-13 וזאת במצטבר לעונש הפסילה בתיק זה. הנאשם ירצה סה"כ שישה חודשי פסילת רשיון, וזאת לאחר שחרורו מהמאסר שנגזר עליו בתיק זה. על הנאשם להפקיד את רשיון הנהיגה ביום שחרורו מהמאסר, או תצהיר במקרה של אובדן רשיון, ומובהר לו כי מרוץ עונש הפסילה יתחיל רק עם ההפקדה, ואולם הנהיגה אסורה עליו מיום שחרורו מהמאסר.

בע"פ 5794/14 מדינת ישראל נ' ויקטור פנפילוב (19.1.2015) קיבל בית המשפט העליון ערעור המדינה על קולת העונש שהוטל על המשיב שהורשע לאחר ניהול הוכחות בעבירות של חבלה בכוונה מחמירה ואיומים (זוכה מעבירות של העלבת עובד ציבור וכניסה למקום מגורים משהוברר כי המשיב לא ניכנס לדירה במטרה לבצע פשע), בכך ששב לדירה אותה עזב על רקע סיכסוך בקשר עם מעורבות רומנטית של חברתו עם המתלונן, תקף את המתלונן שהתרחק ממנו ושלף סכין.

העירעור על קולת העונש היתקבל והוחמר כך שכולל הפעלת המאסרים המותנים הוטלו על המשיב 52 חודשי מאסר תוך שבית המשפט ציין כי אין זו דרכה של ערכאת העירעור למצות את הדין עם המשיב.

...

לאור האמור אני קובעת כי מתחם העונש ההולם בגין מכלול מעשיו של הנאשם נע בין 30-50 חודשי מאסר בפועל.

סוף דבר לאחר ששקלתי כל השיקולים הנדרשים לצורך הכרעה בעניינו של נאשם זה באתי לכלל מסקנה כי יש להטיל עליו ענישה ברף הנמוך - בינוני של מתחם העונש.

אשר על כן אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים: 36 חודשי מאסר בפועל מהם ינוכו ימי מעצרו בגין התיק שבכותרת.