ערעור על מינוי אפוטרופוס לדין ומרכז מפגשים

השופט נפתלי שילה: לפנינו ערעורים על פסקי דין של בית המשפט לעינייני מישפחה (כב' השופט ארז שני) מיום 29.9.20 ומיום 2.11.20 (י"ס 51474-09-20 ותלה"מ 41399-10-20) שבמסגרתם מונה אפוטרופוס לדין לבנם הקטין של הצדדים, מונה "מרכז מפגשים" על מנת לפעול לחידוש הקשר בין המשיב לבנם של הצדדים ונקבע שביהמ"ש ישמע את הבן.

למערערת - שאינה משתפת פעולה עם שום גורם מטפל - אין זכות לידרוש שביהמ"ש ייוועץ עם הצדדים לגבי זהות המומחה ולביהמ"ש קיים שיקול דעת רחב לסטות מהתקנות בעיניין זה. ביהמ"ש אף נתן עדיפות לחידוש הקשר בין האב לקטין באמצעות האפוטרופוסית לדין על פני מכון מפגשים, אך המערערת היתנגדה למינויה של האפוטרופוסית לדין.

...

לפיכך, אני סבור שיש לקבל רכיב זה בערעור ולהורות על ביטול המינוי של האפוטרופסית לדין.

לפיכך אני סבור שההוראות האופרטיביות שנקבעו במסגרת פסק הדין השני היו צריכות להיות בגדר החלטת ביניים בלבד והמערערת צודקת שיש לאפשר לה את יומה בבית המשפט ולקבוע דיון בתביעה לאחר שיתאפשר לה להגיש את כתב הגנתה.

סיכומו של דבר: אציע לחבריי לקבל את הערעור בחלקו במובנים אלו: בכל הנוגע לערעור הראשון - תבוטל החלטת ביהמ"ש קמא בדבר מינוי אפוטרופוס לדין לקטין שניתנה בתיק י"ס 51474-09-20.

על רקע האמור, התבקשה הוצאתו של הקטין בדחיפות למרכז חרום למשך 30 ימים, שבמהלכם יעבור איבחון מקיף ותנתן המלצה באשר להמשך הטיפול בו. בו ביום קיים בית המשפט לנוער דיון בבקשה, בנוכחות הורי הקטין, ובסיומו נתן צו זמני שהורה על הוצאתו ממשמורת הוריו והשמתו במרכז חרום למשך 30 ימים, וכן על מינוי אפוטרופוס לדין עבורו (צב"ן 26198-05-22, השופט נ' שילו).

לפיכך, בית המשפט לנוער הורה כי "עו"ס לחוק נוער תבנה תוכנית לזמני קשר ומפגשים בין המשיבים [האב והאם – ד' ב' א'] לקטין, בלווי ובפיקוח גורמי הטיפול, והכל על פי רצונו ומצבו הרגשי והנפשי של הקטין אשר יאפשרו מפגשים כאמור ולטובתו של הקטין". האם הגישה ערעור לבית המשפט המחוזי על החלטה זו. בערעורה טענה האם כי לא קיימת עילה להאריך את צו הנזקקות, וכי הקטין הוצא ממשמורתה משיקולים זרים וללא כל הצדקה עניינית.

...

כמו כן, אני סבורה כי קביעותיו של בית המשפט לנוער נשענו על מכלול חוות הדעת של הגורמים הטיפוליים שהוגשו לאורך ההליך.

יש לקוות כי הן הקטין והן האם ישתפו פעולה, ומאמץ זה יישא פרי בסופו של דבר.

הבקשה נדחית אפוא.

עוד ציין בית המשפט כי דבריה של המערערת "יוצרים משבר אמון לגבי טוהר כוונותיה של [המערערת] והתנהלותה". נוכח זאת הורה בית המשפט על מינוי אפוטרופא לדין לקטין, וקבע כי ככל שהאפוטרופא לא תצליח לחדש את הקשר בין הקטין למשיב תוך עשרה ימים "מופנים הצדדים למרכז 'מפגשים' על-מנת להתניע את חידוש הקשר". ביום 7.10.2020 הגישה המערערת ערעור על פסק הדין בהליך יישוב הסיכסוך ובצדו בקשה לעיכוב ביצועו (עמ"ש 8965-10-20).

...

לטענת המערערת די בכך כדי להקים עילת פסלות, אך "נסיבות נוספות" שמצדיקות את פסילת המותב הן העמדה שהביע בית המשפט "באשר לטענות בעניין פוגענות [המשיב]" במסגרת פסק הדין בהליך יישוב הסכסוך, כמו גם העובדה שבית המשפט נעתר "לבקשה לשמיעת הקטין שנועדה לצורך מינוי האפוטרופוס לדין". לאחר שהמשיב הביע התנגדותו לפסילת המותב, בית המשפט קמא דחה את בקשת המערערת ביום 18.3.2021 בהחלטה תמציתית.

עיינתי בערעור על נספחיו ובאתי לידי מסקנה כי דינו להידחות.

הערעור נדחה, אפוא, והבקשה לעיכוב ביצוע מתייתרת ונדחית אף היא.

בתמצית, בהתייחס לרקע עד כה, אפנה להחלטה מיום 26.12.2018 בהליך 61835-02-17 שם נאלץ בית המשפט לחייב את האב לשתף פעולה עם כנוס וועדת השמה; החלטה מיום 26.02.2019 בהליך 11985-11-18 שם הורה בית המשפט על מינוי אפוטרופוס לדין מאחר והאב הכשיל כנוס וועדת השמה; החלטה מיום 10.12.2019 בהליך 70479-02-19 שם הוענקו לאֵם סמכויות בלעדיות בעינייני חינוך של הקטין מאחר והאב לא אִפשר ביקור סדיר של הקטין בבית הספר, ולא אִפשר מעורבות גורמי אִבחון וטפול, וגם לא קיים החלטת וועדת שיבוץ; החלטה מיום 06.01.2020 בהליך 11985-11-18 ובהליך 70479-02-19 במסגרתה בוטלה לינת הקטין בבית האב באמצע השבוע מאחר ולמרות התרעות שניתנו, האב המשיך לא לאפשר ביקור סדיר של הקטין בבית הספר; החלטה מיום 08.01.2020 בהליך 11985-11-18 שם היתנגד האב ליישום המלצות פרופ' צלניק אשר ערך לקטין הערכה נוירולוגית; החלטה מיום 30.01.2020 בהליך 70479-02-19 שם ניתנה לאֵם משמורת זמנית בלעדית; החלטה מיום 17.02.2020 בהליך 11985-11-18 שם, לאחר שהאב המשיך לסכל הגעתו של הקטין לבית הספר, הועברו זמני השהות למרכז קשר; הערת בית המשפט המחוזי לאב בהחלטה מיום 29.07.2020 ברמ"ש 5195-07-20 לפיה התרכז בעיקר ולא "ברדיפה בלתי פוסקת אחר כל מי שנוגע בתיקים בעיניין הקטינים". החלטה מיום 26.11.2020 בהליך 70479-02-19 המפרטת ארוכות את הרקע למעורבות עו"ס לחוק נוער ומתן האפוטרופסות הבלעדית לאֵם עבור הקטינים בעינייני חינוך ובריאות, בשל היתדרדרות במצב הקטינים שבסיסה בסיכול קיומם של תכנית הטיפול והחינוך; החלטה ברמ"ש 5279-12-19 בית המשפט המחוזי, סעיף 18 לפסק הדין שם המציין כי האב מחליט על דעת עצמו בנושאים הקשורים לקטינים ללא היתחשבות בתסקירים, מחנכים ויועצים ומסכל עריכת תכנית לימודית וטיפולית לקטין, וכפי שאוזכרה בהחלטתי בעיניין דומה שניתנה ביום 09.06.2021 בהליך 25492-03-20; החלטה מיום 15.07.2021 בהליך 70479-02-19 שם נקבע המשך של המפגשים בין האב ובין הקטין ייערכו במרכז הקשר; החלטה מיום 09.09.2021 הליך 11985-11-18 שם, בהחלטה ארוכה ומפורטת המחזיקה 10 עומדים, שבתי ופירטתי המלצות גורמי הטיפול, הרקע להליכים, העדר שתוף הפעולה של האב שהביא להתדרדרות במצבם של הקטינים, היתנגדות האב לטיפולים ולאִבחונים, ובשל כך דחיית בקשת האב שהוגשה שם; פסק הדין ברמ"ש 4603-09-21 הדוחה ערעור האב ומציין כי ההחלטות ניתנו על-פי עמדות גורמי המיקצוע; עידכון עו"ס לסדרי דין נושא תאריך 31.10.2021 המציין כי האב טרם מסר כתובת מגוריו ואינו מגיב לדוא"ל שנשלח אליו; החלטות מיום 02.11.2021 ומיום 04.11.2021 בהליך 11985-11-18 המאפשרות לעו"ס לסדרי דין לערוך ביקור בבית האב בלווי משטרת ישראל בשל סרוב האב לשתף פעולה; עידכון עו"ס לסדרי דין נושא 08.11.2021 לפיו האב טרם מסר כתובתו; החלטה מיום 14.11.2021 בהליך 11985-11-18 בה שב בית המשפט והתריע בפני האב כי אם לא ימסור כתובתו על-מנת לאפשר ביקור בית, יוטלו עליו הוצאות; החלטת בית המשפט המחוזי ברמ"ש 4961-11-21 הדוחה בר"ע על צו חרום שניתן במסגרתו הוצא הקטין לדיור נ'; החלטה מיום 22.11.2021 בצו ביניים המפרט את הרקע ומאשר את הוצאת הקטין לסידור חוץ ביתי ב-נ'; פסק דין בענ"א 57492-11-21 הדוחה ערעור המשיב על צו הביניים שניתן; החלטה מיום 12.12.2021 בהליך 11985-11-18 בהתייחס לסרוב האב לקיים מפגשים במרכז קשר – ועוד.

...

סופו של דבר לאחר שהאב גם לא פתח את ביתו בעת שהגיעו גורמי הטיפול לאסוף את הקטין למסגרת נ' נאלצה עו"ס חוק נוער להגיע לבית האב, במועד נוסף והפעם בליווי משטרת ישראל על-מנת לאסוף את הקטין ולהשיבו למסגרת.

בסעיף 25 לפסק הדין כב' השופט סילמן שם נכתב כי עמדת המבקשת שהוגשה שם הייתה כי: "על האב יהיה לשתף פעולה עם הבדיקות לבחינת התאמתו כהורה משמורן ועם המלצות שיתלוו לכך. כמו כן, על האב להסכים להמשך שהות הקטין במסגרת עד סוף שנת הלימודים, ולאחר שמצבו של הקטין יתייצב, ניתן יהיה לערוך לו אבחון נוסף על-ידי גורם מקצועי, ועל האב יהיה לשתף פעולה עם אבחון זה. חופשות בבית האב תישקלנה לאחר שהאב יאפשר ביקור בית בביתו לפני הגעת הקטין ומהלך שהותו בבית". בית המשפט המחוזי, בהתייחס למשפחה ולנסיבות כאן, כתב בפסק הדין שניתן בהליך ענ"א 21734-02-22 הנ"ל (ערעור שהוגש על החלטתי ליתן את צו הביניים שהארכתו נדונה בפסק דין זה) כתב כי: "לאחר שקראתי ושמעתי טענות הצדדים, ועיינתי בתיק ביהמ"ש קמא אני מוצא כי דין הערעור להידחות.

לפיכך, אני נעתרת לתובענה וקובעת כי תוקפו של צו הביניים שניתן ביום 08.02.2022, הוארך ביום 23.03.2022 – מוארך עד ליום 31.08.2022.

השופט נפתלי שילה: לפנינו ערעורים על פסקי דין של בית המשפט לעינייני מישפחה (כב' השופט ארז שני) מיום 29.9.20 ומיום 2.11.20 (י"ס 51474-09-20 ותלה"מ 41399-10-20) שבמסגרתם מונה אפוטרופוס לדין לבנם הקטין של הצדדים, מונה "מרכז מפגשים" על מנת לפעול לחידוש הקשר בין המשיב לבנם של הצדדים ונקבע שביהמ"ש ישמע את הבן.

למערערת - שאינה משתפת פעולה עם שום גורם מטפל - אין זכות לידרוש שביהמ"ש ייוועץ עם הצדדים לגבי זהות המומחה ולביהמ"ש קיים שיקול דעת רחב לסטות מהתקנות בעיניין זה. ביהמ"ש אף נתן עדיפות לחידוש הקשר בין האב לקטין באמצעות האפוטרופוסית לדין על פני מכון מפגשים, אך המערערת היתנגדה למינויה של האפוטרופוסית לדין.

...

לפיכך, אני סבור שיש לקבל רכיב זה בערעור ולהורות על ביטול המינוי של האפוטרופסית לדין.

לפיכך אני סבור שההוראות האופרטיביות שנקבעו במסגרת פסק הדין השני היו צריכות להיות בגדר החלטת ביניים בלבד והמערערת צודקת שיש לאפשר לה את יומה בבית המשפט ולקבוע דיון בתביעה לאחר שיתאפשר לה להגיש את כתב הגנתה.

סיכומו של דבר: אציע לחבריי לקבל את הערעור בחלקו במובנים אלו: בכל הנוגע לערעור הראשון - תבוטל החלטת ביהמ"ש קמא בדבר מינוי אפוטרופוס לדין לקטין שניתנה בתיק י"ס 51474-09-20.