מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

ערעור על מידת העונש בעבירת סיוע לאחר מעשה

בהליך ערעור פלילי גזר דין (עפ"ג) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי באר שבע נפסק כדקלמן:

הטענות בעירעור טענתו העיקרית של ב"כ המערער היא, כי נפלה טעות משפטית בהרשעתו של המערער "בשים לב לעובדה שהורשע בעבירה של סיוע לאחר מעשה, סעיף 261 לחוק העונשין, בשעה שמכתב האישום נעדרת הוראת החיקוק של סעיף זה. לשון אחר, לא צוין בכתב האישום האם המערער הורשע לפי סעיף 261(1) לחוק או סעיף 261(2) לחוק. ישנה חשיבות רבתית למי מהסעיפים הללו ובאופן טבעי לעונש שנגזר מהם" (סעיף 1 לנימוקי העירעור).
ההסכמה לשוב לביהמ"ש קמא ולהמשיך בשמיעת הראיות כאילו לא היה הסדר הטיעון, וזאת לאחר שהמערער שוחרר ממאסרו (מעצרו), מחזקת אי נוחות זו. יתרה מכך, גם העמידה על הטענה כאילו לא מדובר בכשל בייצוג, וכאילו בא כוחו של המערער לא היה שותף לאותה טעות משפטית אלא שהיא כל כולה טעותם של התובעת וביהמ"ש, גורמת אף היא לאי נוחות, כאשר אך ברור שהסניגור בביהמ"ש קמא היה שותף מלא ל"טעות" הנטענת, והוא העדיף תיקון זריז של כתב האישום וקבלת תסקיר המעצר על פני תסקיר לעניין העונש, הכל כדי לקדם שיחרורו המיידי של המערער.
בודאי שכך יקרה במידה ותתקבל הצעתו החלופית של הסניגור להחזיר הדיון לביהמ"ש קמא על מנת שידון מחדש בתיק.
...
מעבר לנדרש יצוין, כי לא מצאנו ממש גם בערעור גופו.
גם לא מצאנו שיש ממש בטענה שעניינה השימוש שנעשה בתסקיר המעצר כחלק מההליך העיקרי.
מכאן, שאין גם כל ממש בטענה זו. סוף דבר אשר על כן, הערעור נדחה.

בהליך תיק פשעים חמורים (תפ"ח) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

בהתאם להסדר הטיעון עם נאשם 2, שהורשע כאמור בבצוע עבירה של סיוע לאחר מעשה בלבד בהליך העקרי ובעבירה של קשירת קשר לפשע בתיק הצירוף, נגזר עונשו ביום 15.11.2022 למאסר בפועל כימי מעצרו (כשנה), מאסרים על-תנאי, פיצוי בגובה 25,000 ₪ לנפגע העבירה וקנס בסך 3,000 ₪.
· בע"פ 2910/09 קאסיה נ' מדינת ישראל (21.11.2011) דחה בית המשפט העליון ערעור על חומרת העונש, 17 שנות מאסר בפועל, שנגזר על המערער עקב הרשעתו בעבירות של ניסיון לרצח וחבלה חמורה בנסיבות מחמירות בגין המעשה הזה: על רקע חשדו כי רעייתו בוגדת בו הצטייד המערער בסכין, ולנגד עיני ילדיהם הקטנים של השניים דקר את המתלוננת דקירות רבות בפלג גופה העליון (ולאחר מכן דקר את עצמו).
בהתאם לכל האמור לעיל, ולאחר שנתנו דעתנו לעיקרון המנחה בענישה, המחייב קיומו של יחס הולם בין מעשה העבירה בנסיבותיו ומידת אשמו של הנאשם ובין סוג ומידת העונש, מצאנו לקבוע את מיתחם העונש ההולם את מעשי הנאשם בין 12 ל-17 שנות מאסר בפועל.
...
בהתאם לכל האמור לעיל, ולאחר שנתנו דעתנו לעקרון המנחה בענישה, המחייב קיומו של יחס הולם בין מעשה העבירה בנסיבותיו ומידת אשמו של הנאשם ובין סוג ומידת העונש, מצאנו לקבוע את מתחם העונש ההולם את מעשי הנאשם בין 12 ל-17 שנות מאסר בפועל.
לאחר ששקלנו את כלל הנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה, לקולה ולחומרה, החלטנו להשית על הנאשם עונש בשליש התחתון של מתחם העונש ההולם שקבענו (אך לא ברף התחתון).
אנו גוזרים על הנאשם את העונשים הבאים: · מאסר בפועל בן 13 שנה, החל מיום מעצרו 18.2.2021.

בהליך תיק פשעים חמורים (תפ"ח) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי באר שבע נפסק כדקלמן:

דיון קביעת מיתחם העונש ההולם בגזירת הדין יש להבטיח קיומו של יחס הולם בין חומרת מעשה העבירה בנסיבותיו ומידת אשמו של הנאשם, ובין סוג ומידת העונש המוטל עליו.
לאחר הרפורמה, הקינטור אינו מהוה עוד יסוד בעבירת הרצח, אלא ניתן לבחנו בשני אופנים: האחד, כנסיבה במסגרת עבירת המתה בנסיבות של אחריות מופחתת, לרבות רצח באדישות [לפי סעיף 300ב(ב)(1)(א) לחוק העונשין], כשנדרש בין היתר קושי במידה ניכרת לשליטה עצמית [ראו ע"פ 1130/19 שווא נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] פסקה 27 (27.12.2020)].
המערער 2 באותו מקרה הורשע בסיוע לעבירה זו. באותו ארוע, ועל רקע סיכסוך קודם של מה בכך, הצטיידו המערערים בנשק מאולתר ותרו אחר נפגעי העבירה וכשראו אותם ברכב בשולי הדרך ירה לעברם המערער בכוונה להטיל בהם מום או נכות או לגרום להם חבלה חמורה, כשהוא שווה נפש לאפשרות גרימת מותם.
על כן נקבע כי מיתחם העונש שנקבע מקל ואינו הולם את חומרת המעשים, וכי העונש שנגזר על המערער 1 מקל ומצדיק היתערבות ערכאת העירעור; ועונשו של המערער 1 הוחמר ל- 22 שנות מאסר בפועל.
בית המשפט העליון דחה את ערעור המערער על חומרת העונש וקיבל את ערעור המדינה על קולת העונש, תוך קביעה כי מיתחם העונש שנקבע מקל עם המערער יתר על המידה וכי יש לקבוע מיתחם עונש הולם שבין 20 ל- 24 שנות מאסר.
...
גזירת הדין בתוך מתחם העונש ההולם בתוך מתחם העונש ההולם יש לשקול את נסיבותיו האישיות של הנאשם, אם כי נפסק כי נסיבות אלו נבחנות למול עצמת הפגיעה בערכים המוגנים בעבירת הרצח, וכי לא בנקל ייגזר דינו של המורשע ברצח ברף התחתון של מתחם העונש ההולם גם בעבירה של רצח באדישות; וכי למול הפגיעה בערך חיי האדם, נסיבותיו האישיות של נאשם בעבירת הרצח יהיו בעלות משקל מוגבל [עניין חוג'יראת לעיל, פסקה 20].
בשים לב לכל אלו, מצאנו לגזור את דינו של הנאשם בשליש התחתון של מתחם העונש ההולם.
סוף דבר אשר על כן, אנו גוזרים על הנאשם את העונשים הבאים: 19 שנות מאסר בפועל, אשר יימנו ממועד מעצרו בהליך זה לפי רישומי שב"ס; 12 חודשי מאסר על תנאי שלא יעבור עבירת אלימות מסוג פשע, במשך 3 שנים מיום שחרורו ממאסר; פיצוי בסך של 258,000 ₪, למשפחת המנוח, שיחולק בהתאם להודעת פמ"ד שתוגש תוך 14 ימים.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2024 בשלום רמלה נפסק כדקלמן:

מבלי להאריך יתר על המידה, אזכיר כי פעמים רבות נקבע שמיתחם העונש ההולם בגין עבירת ההתפרצות לבית מגורים נע בין 12-24 חודשי מאסר (עפ"ג (מרכז) 57513-07-15 זצני נ' מד"י (24.5.16); עפ"ג (ת"א) 17410-10-16 אזולאי נ' מד"י (9.1.17); עפ"ג (חי') 67510-12-15 חסאן נ' מד"י (25.2.16); עפ"ג (י-ם) 53376-02-13 טוויל נ' מד"י (3.7.13); ע"פ 38973-05-16 רחמני נ' מד"י (19.7.16)).
במקרים קודמים שבהם נידרש בית המשפט להעריך את סכויי השקום במסגרת סעיף 40ד לחוק העונשין הובאו בחשבון, בין היתר, השיקולים המרכזיים הבאים: המוטיבציה שהפגין האדם שהורשע להשתקם; הליך של גמילה מהתמכרות שהוא עובר; הישתלבות מוצלחת בהליכים טפוליים שונים; אינדיקאציות לשינוי עמוק בהתנהגות ובדרך החשיבה; הבעת חרטה כנה על המעשים והפגנת אמפתיה כלפי נפגעי העבירה.
בית המשפט העליון קיבל את עתירת המערער, וקבע כי ניכר בו שעבר תהליך שינוי ממשי לאחר ביצוע העבירות, והביע רצון לשינוי אורחות חייו.
בעפ"ג (מרכז) 44274-01-12 גליקסמן נ' מד"י (21.2.13) דובר בנאשם שנידון בבית משפט קמא ל-10 חודשי מאסר בגין התפרצות לדירה, והגיש ערעור על חומרת עונשו.
בעפ"ג (מרכז) 16684-06-14 ממן נ' מד"י (11.1.15) דובר בנאשם שהוטלו עליו 8 חודשי מאסר בגין עבירות של קשירת קשר לפשע, התפרצות, גניבה, שדול להחזקת נשק, סיוע להתפרצות וסיוע לגניבה.
...
לאור מדיניות הענישה הנוהגת, ובשים לב לחלקו של כל אחד מהנאשמים אני קובעת את המתחם ההולם כדלהלן: בגין האירוע הראשון, בשים לב לעבירות המיוחסות לכל אחד מהנאשמים, המתחם בעניינם נע בין 12 ל-24 חודשי מאסר.
חריגה משיקולי שיקום כפי שהובא קודם, אני סבורה כי בעניינם של הנאשמים מתקיימים שיקולי שיקום יוצאי דופן, ומטעם זה, סברתי כי יש מקום לשלבם בבית המשפט הקהילתי.
המסקנה העולה מן הסקירה היא כי מדיניות הענישה בגין עבירות התפרצות למגורים, בהחלט מאפשרת להימנע משליחתו של נאשם לכלא, משיקולי שיקום, זאת גם כשהוא נושא עבר פלילי, וגם בנסיבות שהיו חמורות מהעניין שלפניי.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו