ערעור על מחיקת תביעה וחיוב בהוצאות בבית משפט השלום בנצרת

בית משפט השלום בנצרת ת"א 11598-05-16 חברת מבני תעשיה בע"מ נ' מוצניק ואח' ת"א 1382-08-17 חברת מבני תעשיה בע"מ נ' מוצניק ואח' תיק חצוני: לפני כבוד השופט אלעד טל התובעת: חברת מבני תעשיה בע"מ הנתבעים: .1 בנימין מוצניק .2 האחים מוצניק (1991) שירותי רכב בע"מ החלטה

ברע"א 8327/05 דוד צדיק נ' ציון פנימי [פורסם בנבו] דן ביהמ"ש העליון בבקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי לדחות בקשה מוסכמת לדחיית דיון.

חריגה ממשית מעיקרון המידתיות עלולה במקרים מסוימים לעלות כדי שימוש לרעה בהליכי משפט ועילה לחיוב בהוצאות, אף לאוצר המדינה, שכן מהלך כאמור גורם לעומס מיותר על מערכת המשפט ולפגיעה באותם מתדיינים המנהלים הליכים לגטמיים והממתינים ליומם בבית המשפט, כשהטיפול בעיניינם משתהה ונדחה נוכח הצורך לעסוק בהליכי סרק.

בענייננו, עשו הנתבעים שימוש לרעה בהליכי בית המשפט בתחילתו של ההליך שעה שהעלו טענות כרימון ביחס לתביעה, שאמורה היתה להיות תביעת פינוי פשוטה למדי, ובקשו לתקן את הגנתם לשם הגשת חוות דעת אותה לא הגישו עד עצם היום הזה חרף החלטות בית המשפט בעיניין.

היתנהלות הנתבעות סוללת את הדרך לשימוש בתקנה 42 לתקנות סדר הדין האזרחי התשע''ט – 2018 החלה במסגרת הוראות המעבר של התקנות גם על הליך זה: "סבר בית המשפט שבעל דין עשה שימוש לרעה בהליכי משפט רשאי הוא, מטעם זה בלבד, למחוק את כתב טענותיו כולו או מקצתו." לא אכחד, כי שקלתי לעשות שימוש בסנקציה זו חרף הדרסטיות שבה וזאת לאור החומרה שיש לייחס להתנהלות הנתבעות.

...

יחד עם זאת, לאור העובדה שבמעמד קודם בו לא הוגשו תצהירי התובעת, היא חויבה בהוצאות לאוצר המדינה עקב דחיית ישיבת ההוכחות בתיק, החלטתי בלב כבד לקבל את הבקשה לדחיית המועד להגשת התצהירים, ולו לצורך האיזון, תוך חיוב הנתבעות בסנקציה דומה; וככל שלא יגישו תצהיריהן במועד, כאשר בעניין זה לא יינתנו כל הארכות מועד, כתב טענותיהן יימחק.

ישיבת ההוכחות נדחית ליום 31.5.21 שעה 10:30 – 15:00.

אני מחייב את הנתבעות בהוצאות לאוצר המדינה בסך של 3,000 ₪ , אשר ישולמו בתוך 30 ימים מהיום.

בית משפט השלום בנצרת ת"א 31849-11-20 עמותת מ.ח.ר - מהיר חזק ורחוק (ע"ר) נ' קריקסט תא"מ 52051-12-20 קריקסט נ' מ.ח.ר. - מהיר, חזק ורחוק (ע"ר) לפני כבוד השופטת הבכירה, רים נדאף המבקשת אפרת קריקסט המשיבה עמותת מ.ח.ר - מהיר חזק ורחוק (ע"ר) החלטה

בבקשה לסילוק על הסף – ביקשה המבקשת להורות על דחיית התובענה על הסף מחמת שימוש לרעה בהליכי בית המשפט בתובענה שהוגשה בתיק 31849-11-20 (להלן: "תביעת המשיבה"), ושלא על ידי מורשה מטעם בעל דין.

כמו כן, להורות על מחיקת כתבי טענות המבקשת ובקשות המבקשת כולן, או לחילופין להורות על מחיקת כל הסעיפים אשר אינם רלוואנטיים לסכסוך הכספי בין הצדדים וחיוב המבקשת בהוצאות.

טענות כגון אלו הן טענות ערעוריות באופיין המופנות כנגד החלטת הביניים של בית המשפט, ואין מקומן להידון במסגרת בקשה לעיון מחדש, אלא במסגרת בקשת רשות לערער על החלטת בית המשפט.

...

באשר לבקשה לעיון מחדש ומתן הוראות, הרי שמעיון גם בבקשה וגם בתגובה, ניתן לראות כי למעשה, מעלים הצדדים טענות כנגד החלטתי מיום 2.6.21.

למעלה מהנדרש, אציין כי גם לגופו של עניין, דינה של הבקשה להידחות, זאת נוכח האמור בהחלטתי מיום 2.6.21 שם קבעתי לעניין מסירת החומרים כדלקמן, ודי בכך: "בנסיבות אלו נכון יהא לומר כי אם ב"כ העמותה פונה אליה בדרישה לשחרור המסמכים, אין היא רשאית או מוסמכת לפקפק בדרישת העמותה כאמור, או להתנות את מסירת המסמכים בניהול פרוטוקול וקבלת החלטה של העמותה באותו עניין, ואם בכל זאת נותר בלבה ספק כלשהו, אזי די בהחלטת בית המשפט בעניין זה". משמע, די בהחלטתי הנ"ל בעניין מסירת החומרים מבלי להתנות זאת בקבלת החלטה מטעם העמותה, או להידרש לעניין מינוי ב"כ המשיבה, עו"ד פאוקר.

לסיכום, נוכח כל האמור לעיל, אני מורה על דחיית הבקשה לסילוק על הסף, הבקשה לפסיקת הוצאות והבקשה לעיון מחדש ומתן הוראות.

בית משפט השלום בנצרת ת"א 45682-12-18 פלוני נ' מדינת ישראל - משרד הבריאות ואח' תיק חצוני: בפני כבוד השופט אלעד טל תובעת פלונית נתבעים 1. מדינת ישראל - משרד הבריאות 2. שירותי בריאות כללית החלטה

כמו כן בישיבת בית המשפט מיום 20.3.22 בה הודיע התובע, לאחר ששמע את דברי בית המשפט כי ישקול לבקש הפסקתה של התביעה, לא ציינה הנתבעת 2 כי תעתור לחיוב בהוצאות.

אציין כי ההליך הראשון (ת.א(בית שאן) 28600-04-13), נמחק ללא צו להוצאות בהסכמת הצדדים כאשר המומחה מטעם התובע חלה לא יכול היה להחקר אל חוות דעתו ונוכח העירעור שהיה תלוי ועומד בבית המשפט העליון בעיניין מורדוך; וההליך השני (ת.א(נצרת) 62907-06-17) נמחק לאחר שהנתבעת 2 לא הגישה כתבי טענות במועד לאורך זמן חרף התראות בית המשפט.

...

אם במהלך הדיון בתובענה הראשונה רכש הנתבע יתרון כלשהו וכל מטרתו של התובע בהפסקת התובענה, היא לגרום לביטולו של אותו יתרון (רע"א 3771/12 המאגר הישראלי לביטוחי רכב הפול נ' יעקב קבודי [פורסם בנבו]), או ממצא עובדתי מסויים שנקבע לטובת הנתבע, חוות דעת מומחה מטעם בית המשפט אשר מסקנותיה אינן נוחות לתובע, או רצון בהחלפת המותב הדן בתיק, או אם בעצם הגשת התביעה מתאפשר לתובע לקבל סעד ביניים אשר פוגע ביריבו פגיעה של ממש (זוסמן, 477), אזי אין להעתר לבקשה (רע"א 7070/14 עזבון המנוח מוחמד מוסטפא יוסף אבו ליל ז"ל ואח' נ' עזבון המנוח שריק עומר אלפהום (פורסם בנבו).

מקום בו ההליכים הגיעו לשלב מסויים, אין לאפשר לתובע שהביא את עניינו לפני בית המשפט ונוכח שאין הדין נוטה לטובתו, להתחמק מבעד לדלת צדדית על מנת למנוע הכרעה  (עניין אבו ליל, לעיל).

אני מורה על פטור מתשלום יתרת האגרה.

לפניי בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בנצרת (כב' השופט **** קירס) מיום 10.1.23, בה נדחתה בקשת המבקש לתיקון כתב התביעה.

ביום 4.3.21 הורה בימ"ש השלום על מחיקת התביעה הראשונה וקבע כי ככל שתוגש תביעה חדשה ע"י יורשי המנוחה, היא תמשיך מהמקום אליו הגיעה התביעה הראשונה, וכתבי בי דין, חוו"ד והחלטות שניתנו באותו הליך יחייבו במסגרת התביעה החדשה.

בימ"ש קמא דחה לפיכך את הבקשה לתיקון כתב התביעה, תוך חיוב המבקש בהוצאות.

...

המבחן שנקבע בהקשר זה בפסיקה הוא "העסקה או המעשה המובא לדיון". לסיכום ההלכה בעניין זה ראו פסה"ד בע"א 5316/20 רמתיים צופים אגודה הדדית בע"מ נ' מדינת ישראל ואח' (2021), פסקה 18: " לצורך הכרעה בשאלה מהי "עילת תביעה" בתחום של בקשות לתיקון כתב תביעה, אומץ בפסיקה מבחן רחב שעניינו "העִסקה או המעשה המובא לדיון" (ראו, בין היתר, רע"א 7330/17 תומא נ' רשות מקרקעי ישראל, פסקאות 25-24 והאסמכתאות שם (19.3.2018) (להלן: עניין תומא); יואל זוסמן סדר הדין האזרחי 346-345 (מהדורה שביעית, 1995 (להלן: זוסמן)).

בחינת ענייננו על רקע עקרונות אלה, מביא לטעמי מסקנה כי אין מדובר בתיקון שיש בו משום הוספת עילות תביעה חדשות.

הערעור מתקבל אפוא בהתאם למפורט לעיל (ביחס לתיקונים עליהם נסבה בקשת רשות הערעור).

לפני ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בתל אביב – יפו (כב' השופט אילן רונן) מיום 6.12.2023 בת"א 57750-05-23 ולפיו נמחקה תביעתו של המערער, משלא היתה התייצבות מטעמו לישיבת קדם משפט.

משלא היתה נציגות למערער – התובע בישיבת קדם המשפט, נמחקה התביעה והתובע חויב לשלם לכל נתבעת הוצאות בסך 7,500 ₪.

תקנה 153 (ג) קובעת: "בקביעת שיעור ההוצאות יתחשב בית המשפט, בין השאר, בשווי הסעד שנפסק וביחס שבינו לבין הסכום שנתבע, בדרך שבה ניהלו בעלי הדין את הדיון, במורכבות ההליך, בהשקעת המשאבים בהכנתו ובניהולו ובסכום ההוצאות שהתבקש". ה) ב"כ המערער מפנה לפסק הדין שניתן ברע"א 7650/20 Magic Software Enterprises Ltd נ' פאיירפלאי בע"מ (28.12.2020) [להלן: "עניין פאיירפלאי"] זאת על מנת לטעון, ובצדק, כי הבסיס לפסיקת הוצאות אינו עונשי או ניזקי.

נקבע שם בסעיפים 9-10: "9. ...הבסיס לפסיקת הוצאות אינו עונשי או נזיקי, כי אם חיוב מכוח הדין המקנה שיקול דעת לבית המשפט (ראו פרק ל"ד לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 ותקנה 151 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ח-2018) (להלן: התקנות החדשות)). נקודת המוצא היא כי בעל דין שאינו זוכה בהליך יחויב בהוצאותיו הריאליות של הצד שכנגד שזכה. הדבר נועד למנוע חסרון כיס של הצד הזוכה; להרתיע תובעים בכוח מנקיטת הליכי סרק; ולעודד נתבעים בכוח להמנע מהתגוננות סרק מפני תביעה ראויה (ע"א 9648/16 אורהייטק GIS בע"מ נ' חן אביטן משרד עורכי דין, [פורסם בנבו] פסקה 67 (28.2.2018)). עם זאת, פסיקת הוצאות בשיעור ריאלי כפופה להיותן סבירות, מידתיות והכרחיות לניהול ההליך. הדרישה לסבירות ומידתיות ההוצאות באה למנוע מצב שבו הוצאות גבוהות יתר על המידה שיוטלו יביאו להרתעת יתר של בעלי הדין, ליצירת חוסר שויון, ייקור של ההליכים המשפטיים ולפגיעה בזכות הגישה לערכאות (ע"א 2617/00 מחצבות כינרת (שותפות מוגבלת) נ' הועדה המקומית לתיכנון ולבנייה, נצרת עלית, פ"ד ס(1) 612 (2005)). פסיקת הוצאות משפט מיועדת איפוא לאזן בין זכות הגישה לערכאות לבין שיקולים מוסדיים, ובהם מניעת תביעות סרק, שאיפה למניעת ניהול מכביד של ההליך או שימוש בהליך שלא בתום לב.

...

בערעור מצאה לנכון ב"כ המערער לפרט את טענות המערער בכתב התביעה (עמ' 4-7 לכתב הערעור) ובסעיף 32 לכתב הערעור נכתב: "לסיכום האמור, מבוקש בזאת מבית המשפט הנכבד לבטל פסק דין ולהפוך את החלטת בית המשפט קמא ולבקש כי יפסקו הוצאות ריאליות ומידתיות לדיון שהתקיים בהיוועדות חזותית ולא התייצבות פיזית של בעלי הדין!!! לאור המקובץ". דין הערעור להידחות אף ללא צורך בתשובה, וזאת מכוח סמכותי בהתאם לתקנה 138 (א) (1) לתקנות סדר הדין האזרחי תשע"ט – 2018 כיוון שאין לערעור סיכוי להתקבל: א) טענות המערער בנוגע לצדקת תביעתו בתיק קמא אינן רלוונטיות לעניינינו.

לפיכך, אין מקום להתערבות בשיקול דעת הערכאה הדיונית ודין הערעור להידחות.

לסיכום: א) לאור האמור לעיל, נדחה הערעור.