ערעור על מחיקת בקשת עיכוב ביצוע פסק דין תעבורה

בבית המשפט העליון רע"פ 5479/21 לפני: כבוד השופט ג' קרא המבקש: רוברט פוגל נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד בעפ"ת 7398-03-21 מיום 23.6.2021 שניתנה על ידי כב' השופט העמית יורם צלקובניק ובקשה לעיכוב ביצוע עונש המאסר בשם המבקש: עו"ד יפים וקסלר ][]החלטה

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (כב' השופט העמית י' צלקובניק) בעפ"ת 7398-03-21 מיום 23.6.2021, בגדריו נדחה ערעור המבקש על גזר דינו של בית משפט השלום לתעבורה מחוז מרכז (כב' השופטת ל' ש' שמאי) מיום 17.1.2021 בת"ד 3940-06-17.

כתב האישום תוקן, כך שנמחקה ממנו העבירה של נהיגה בשיכרות ובמקומה הואשם המבקש בעבירה של נהיגה תחת השפעת משקה משכר, בנגוד לתקנה 26(2) לתקנות וסעיף 38(1) לפקודה; והמבקש הודה בעובדות כתב האישום המתוקן והורשע בעבירות בגינן הואשם.

המבקש לא השלים עם פסק הדין והגיש את בקשת רשות העירעור שלפניי ועימה בקשה לעיכוב ביצוע עונש המאסר.

...

דיון והכרעה לאחר שעיינתי בבקשה על נספחיה, הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות, שכן היא אינה מעלה שאלה בעלת חשיבות משפטית או ציבורית החורגת מעניינו הפרטי של המבקש ואין חשש כי דחייתה תגרום לאי-צדק מהותי או לעיוות דין (רע"פ 756-21 מסארוה נ' מדינת ישראל, פסקה 7 (4.2.2021)).

סוף דבר, דין הבקשה לרשות ערעור ועמה הבקשה לעיכוב ביצוע – להידחות.

] בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (כב' השופט העמית י' צלקובניק) בעפ"ת 21277-02-22 מיום 15.2.2022, בגדריו נמחק ערעור המבקש על פסק דינו של בית המשפט לתעבורה מחוז מרכז (כב' סגן הנשיאה ט' פרי) בתת"ע 716-01-22 מיום 12.1.2022.

המבקש לא השלים עם פסק דינו של בית המשפט המחוזי והחלטותיו הנוספות, ומכאן הבקשה שלפניי ועימה בקשה לעיכוב ביצוע עונשו.

...

דיון והכרעה לאחר עיון בבקשה ובנספחיה באתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות, שכן היא אינה מעלה שאלה בעלת חשיבות משפטית או ציבורית החורגת מעניינו הפרטי של המבקש ואין חשש כי דחייתה תגרום לאי-צדק מהותי או לעיוות דין (רע"פ 901/20 כהן נ' מדינת ישראל (5.3.2020)).

סוף דבר, הבקשה נדחית, וממילא נדחית הבקשה לעיכוב ביצוע.

המבקש ישלם את הקנס שהוטל עליו בהתאם לפסק דינו של בית המשפט לתעבורה.

בבית המשפט העליון רע"פ 6077/22 לפני: כבוד השופט ח' כבוב המבקש: מוחמד עבד אלחאלים נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל בקשה לעיכוב ביצוע ובקשת לרשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע בע"פ 43063-04-22 שניתן ביום 25.8.2022 על ידי כבוד הנשיאה ר' יפה-כ"ץ והשופטים י' עדן ו-ג' **** בשם המבקש: עו"ד יוסף יעקבי ][]החלטה

][] בקשה למתן רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע (כב' הנשיאה ר' יפה-כ"ץ וכב' השופטים י' עדן ו-ג' ****) בע"פ 43063-04-22 מיום 25.08.2022, בגדריו נדחה עירעורו של המבקש על הכרעת דינו של בית משפט השלום לתעבורה באשדוד (כב' השופטת ר' שורץ) בגמ"ר 13050-01-20 מיום 02.01.2022; ועל גזר דינו מיום 11.04.2022.

כן היתייחס בית המשפט למחדלי החקירה שהיו בעיניינו של המבקש, וביניהם, שמשאית נת"י שוחררה מבלי שניתן למבקש לבחון אותה; שמכשיר ה-DVR נימסר לגורם פרטי מבלי שניתן למבקש לבחון אם קיימת הקלטה חזותית של התאונה; ושלא נחקר האופן שבו נמחקה ההקלטה כאמור.

...

][] בקשה למתן רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע (כב' הנשיאה ר' יפה-כ"ץ וכב' השופטים י' עדן ו-ג' ****) בע"פ 43063-04-22 מיום 25.08.2022, בגדרו נדחה ערעורו של המבקש על הכרעת דינו של בית משפט השלום לתעבורה באשדוד (כב' השופטת ר' שורץ) בגמ"ר 13050-01-20 מיום 02.01.2022; ועל גזר דינו מיום 11.04.2022.

נימוקי הבקשה לעמדת המבקש, יש להיעתר לבקשתו למתן רשות ערעור ב"גלגול השלישי" בשל אחד משלושה טעמים שונים: הראשון, שבקשתו "מעלה שאלה משפטית בעלת חשיבות ציבורית שעלתה בטיעוני המבקש והקשורה לחובת נהג הנוסע בכביש ורכב העומד בשול מתפרץ לנתיבו". במסגרת זו טוען המבקש, כי נדרש מבית משפט זה להכריע בשתי שאלות פרשניות: האחת, על מי חלה החובה הראשית למנוע תאונה – על נהג שרכב מתפרץ לנתיבו משולי הכביש, או על נהג הרכב המתפרץ; והשנייה, האם תקנה 49 חלה במקרה של תאונה בין רכב נוסע לרכב העומד בשולי הכביש, להבדיל ממקרה של תאונה בין רכב אחד ורכב אחר שנוסע בעקבותיו.

יתרה מכך, לעמדת המבקש, נגרם לו עיוות דין הן נוכח זאת שבית המשפט "קבע כלל ראייתי חדש שאין לו שום תימוכין בחוק, על פיו אי מתן אימון בגרסת הנאשם לפיה איננו זוכר את שהתרחש מהווה ראיה עצמאית לחובתו ואף גוברת על הכלל הראייתי שנקבע בחוק לשתיקת נאשם". דיון והכרעה לאחר עיון בבקשה ובנספחיה, באתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות, וזאת מבלי להידרש לתשובת המשיבה.

טענתו של המבקש מביעה זלזול בכך, ויש להצר על כך. סוף דבר: הבקשה נדחית, וממילא נדחית הבקשה לעיכוב ביצוע.

בדיון שהתקיים ביום 16.4.2018 הורה בית משפט השלום על מחיקת האישום נגד המערער, לאחר שהתגלה כי טרם היתקבל אישור מסירה בדבר זמונו לדיון.

ביום 5.4.2022, כשנתיים לאחר מתן פסק הדין, הגיש המערער לבית המשפט השלום "בקשה לביטול פסק דין בהעדר נאשם". המערער, שיוצג בשלב זה על-ידי עורך דין אחר, פירט בבקשה כי במהלך בדיקה משטרתית שגרתית התברר לו כי הוא פסול מלנהוג ברכב, וזאת בהתאם לפסק הדין מיום 1.3.2020.

ביום 22.3.2023 הגיש המערער הודעת ערעור לא מנומקת "אודות גזר דינו של בית משפט השלום לתעבורה בירושלים... מיום 14.3.2023", ובצידה בקשה לעיכוב ביצוע עד למתן הכרעה סופית בעירעור.

הבקשה לעיון חוזר נסמכה על כך שנימוקיו המפורטים של העירעור הוגשו לאחר דחיית הבקשה לעיכוב ביצוע, אולם אינני סבור כי יש בעצם הגשת נימוקי העירעור, בנסיבות העניין, כדי להוות נסיבה חדשה אשר מצדיקה, בפני עצמה, עיון מחדש בהחלטה זו. הואיל והמבקש לא הגיש ערעור על ההחלטה בבקשה לעיכוב ביצוע, אלא ערעור על ההחלטה בבקשה לעיון חוזר בלבד, די באמור כדי להצדיק את דחייתו של העירעור.

...

בנסיבות אלה לא מצאתי כי יש מקום להיעתר לבקשה".

עניינו של המערער אינו נמנה על אותם מקרי קיצון המצדיקים סטייה מכלל זה. כך, בזהירות המתבקשת, אעיר כי לא שוכנעתי שסיכויי הערעור הם "גבוהים מאוד" כנטען.

כמו כן, לא שוכנעתי כי טענות המבקש לעניין נסיבות מתן ההחלטה מיום 8.3.2023 מגבשות אף הן עילת ערעור בעלת סיכויים "גבוהים מאוד" להתקבל.

סוף דבר: הערעור נדחה.

ביום 22/12/22, הורשע המבקש על יסוד הודאתו, לאחר שמיעת חלק מפרשת התביעה, בבצוע העבירות כדלקמן: נהיגה בקלות ראש, עבירה לפי סעיף 62(2) בצרוף סעיף 38(3) לפקודת התעבורה(נ"ח),תשכ"א- 1961 (להלן:פקודת התעבורה);סטיה מנתיב נסיעה(נסיבות מחמירות),עבירה לפי סעיף 40 לתקנות התעבורה, תש"ל-1970 (להלן: תקנות התעבורה); מהירות בלתי סבירה לתנאי הדרך, עבירה לפי תקנה 51 לתקנות התעבורה; היתנהגות הגורמת נזק, עבירה לפי תקנה 21(ב)(2) לתקנות התעבורה; חבלה של ממש, עבירה לפי סעיף 38(3) לפקודת התעבורה; נהיגת רכב בשכרות(בדיקת דם) עבירה לפי סעיף 39א לפקודת התעבורה בצרוף סעיף 62(3) לפקודת התעבורה וסעיף 64ב(א)(3) לפקודת התעבורה בצרוף תקנה 169א(2) לתקנות התעבורה.

ב"כ המבקש החדש הגיש ערעור על גזר הדין לבית משפט מחוזי וכן בקשה לעיכוב ביצוע גזר הדין.

בית משפט המחוזי הורה על עיכוב ביצוע גזר הדין עד למתן פסק דין בעירעור.

המבקש טען בפניי כי "לא הייתי שיכור, רצו לעצור אותי. אני מפחד מבתי משפט. פעם ראשונה שאני מתייצב בפני שופט". ב"כ המשיבה ביקש למחוק את הבקשה ובקש להגיש את תגובתו בכתב.

...

לאור זאת, ומתוך התרשמות בלתי אמצעית מהתנהלותו של המבקש במהלך דיוני בית המשפט והצהרותיו, הגעתי לכלל מסקנה כי בקשת המבקש לא נובעת ממניעים ענייניים, אלא מבוססת על תכסיסנות ומניפולציות, אשר נועדו להשגת רווחים טקטיים ותועלת משפטית במסגרת ההליך המתקיים מולו.

לסיכום אומר, כי לכל אורך הדרך המבקש היה מעורב בהליך, הבין את משמעות הודייתו ובית המשפט אף וידא זאת אל מול המבקש בשפתו, כאמור.

אשר על כן, הבקשה נדחית.