מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

ערעור על חיוב כפול בשכר טרחת עורך דין בהוצאה לפועל

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2019 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

ביום 13.1.2016 ניתן פסק דין סופי שדחה גם את הטענה בדבר גביית הכפל והתובע חויב בהוצאות בסך של 15,271 ₪ בהתאם לתעריף המינימאלי המומלץ של לישכת עורכי הדין.
לסיכום, טען התובע כי על הנתבע לשפות אותו בגין אובדן סכום התביעה אשר סולקה על הסף, בהוצאות משפט שנגרמו לו בגין ניהול התביעה כנגד הבנק ובכללן האגרות ושכר טירחת עורך דין בהם נשא בגין הליכי התביעה והערעור.
בנוסף, עליו לשלם לו את סך ההוצאות שנפסקו לטובת הבנק בתביעה שהתנהלה כנגדו והוצאות שהוציא עבור שכר טירחת עו"ד בגין היתנגדות להליכי הוצאה לפועל.
התובע לא שילם שכר טירחה עבור הגשת ערעור למעלה מן הדרוש, אציין כי התובע תרם תרומה משמעותית לכך שלא הוגש ערעור על ההחלטה.
...
בנוסף, שוכנעתי כי הנתבע הזהיר את התובע בדבר סיכויי התביעה הנמוכים ואף קלושים וחרף אזהרותיו ביקש התובע להמשיך בהליכים.
עם זאת, מאחר שטענות התובע נדחו אני סבור שהאיזון הראוי הוא שלא לחייב את התובע בהוצאות משפט וכך אני קובע.
סוף דבר, התביעה נדחית ללא צו להוצאות.

בהליך רשות ערעור על רשם ההוצאה לפועל (רער"צ) שהוגש בשנת 2020 בשלום נתניה נפסק כדקלמן:

בבקשה שבפני מבקש המערער לקבל רשות ערעור על החלטת כב' הרשמת לפסוק שכר טירחה בשיעור של 8% מסכום התמורה, המגיע לסך של 351,000 ₪.
טענות המבקש לטענת המבקש עצם העובדה שהזוכה הוא עורך דין אינו מזכה אותו אוטומאטית בפסיקת שכר טירחה.
מכאן, הרשמת שגתה בכך שאישרה שכר טירחה בשיעור של 62.72% מגובה קרן החוב ולא הפעילה את שיקול דעתה בקביעת גובה שכר הטירחה מקום שהדין הסמכה לעשות כן. רשמת ההוצאה לפועל שגתה כאשר היתעלמה מהעובדה כי שכר טירחה א' וב' מהוים פסיקת שכר כפולה לשכר טירחת כונס הנכסים.
בענין זה נאמר בספרם של עודד מאור ומאיר דגני על כונס נכסים (התשע"א-2015) (בעמ' 611) כי : "בתי המשפט בערכאת העירעור נוטים שלא להתערב בהחלטות בענין שכר טירחת כונס נכסים, ענין המסור ככלל לערכאה הראשונה .. הערכאה הדיונית היא שבקיאה בעובדות התיק, מכירה את התיק וליוותה את כנוס הנכסים לכל אורכו, אולם יש נסיבות חריגות שבהן עשוי להיתקבל ערעור בעיניין שכר טירחה וזאת כאשר הערכאה הראשונה טעתה בעקרונות המשפטיים שהפעילה ביישום. כך ניתן יהיה להתערב כאשר השכר נקבע לפי אמות מידה טכניות-פורמאליות ולא לפי אמות מידה ענייניות שיש מאחוריהן בדיקה ושיקלול הנתונים המיוחדים לעניין הנידון בנסיבות המקרה ..." בבר"ע (מחוזי חי) 276/00 החברה לפיתוח מרכזים מסחריים ביוש בעמ נ' אדמות שמאי יקיר בית המשפט המחוזי מצא מקום להתערב בהחלטת ראש ההוצאה לפועל בענין קביעת שכר טירחת כונס, על אף שהכלל לפי אין מתערבים בהחלטה זו תוך קביעה כי המדובר במקרה חריג שבו ראש ההוצאה לפועל לא יישם את מכלול השקולים בעת קביעת שכר הטירחה ופסק בהתאם לאמות מידה טכניות נהוגות .
במקרה שבו קביעת שכר הטירחה לפי ערך המקרקעין בלבד, נראית בלתי סבירה על פניה בהיותה גבוהה מדי או נמוכה מדי - יהיה על ראש ההוצאה לפועל להפעיל שיקול דעת, לשקלל את כל הנתונים הראויים ולקבוע את השכר המגיע על פי הנתונים המיוחדים (בר"ע 1469/93 נ. רוזנברג מברשות בע"מ נ' עו"ד דוד אשד ואח', לא פורסם).
כאמור, תיק ההוצאה לפועל ניפתח כאשר קרן החוב עמדה על סך של 640,778 ש"ח. שכר הטירחה שנפסק עומד על סך של כ-400,000 ₪ (בגין חיוב הכתביעה) - 351,000 שכר טירחת הכונס וכ- 50,000 ש"ח שכר טירחה א' ו-ב'.
...
על כן, בשים לב לשיקול הדעת המוקנה לרשם ההוצאה לפועל לפסוק שכר טרחה אף מחוץ למסגרת המתווה שנקבעה בפסיקה ככל שהתמורה המתקבלת עולה על הסביר, כפי שזו התוצאה בענייננו, אני סבורה כי יש מקום להתערב בהחלטת כב' הרשמת.
אשר על כן, אני סבורה כי ראוי לפסוק לכונס שכר טרחה בשיעור של 4% בתוספת מע"מ מסכום התמורה, תוך הותרת שכ"ט א' ו-ב' על כנם.
כמו כן, אני פוסקת שכ"ט המערער בגין הגשת הערעור, בסך 5,000 שח. המזכירות תשלח העתק החלטתי לבאי כח החייב ולמשיבים.

בהליך ערעור על החלטת רשם (ע"ר) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

ביום 18.12.2012 ניתן פסק דין בהיעדר הגנה בתביעת הפינוי המורה על פינוי המושכר ומחייב את השוכרים בתשלום הוצאות משפט ושכר טירחה עורך דין בסך 6,059 ₪.
ביום 01.03.2015 קיימו הצדדים דיון בבקשה לביטול פסק הדין הכספי והגיעו להסכם פשרה אשר קיבל תוקף של פסק דין לסילוק סופי של טענות הצדדים, ולפיו המנוחה תשלם למערערת ובן זוגה סך 35,000 ₪ ותישמר זכותם של השוכרים להגיש תובענה בתיק ההוצאה לפעול במידה וקיים חיוב כפול וכן, סגירת תיקי ההוצאה לפועל ומחיקת יתרת החוב בהם.
ביום 30.12.2015 נדחתה בקשת המערערת על ידי רשם ההוצאה לפועל ונקבע כי, " אין לקבל כל טענה באשר לסכומים שהתקבלו בטרם הגיעו הצדדים להסכם פשרה במסגרת תיק בית המשפט, המקום לידון בטענה היה בפני בית המשפט במסגרת ההליך האזרחי, כאשר מועד הפשרה הנו מאוחר לקבלת הכספים ". לאור האמור לעיל, הגישה המערערת במסגרת התביעה הכספית, בקשה נוספת להשבת כספי המעסיקה, אולם ביום 18.05.2016 נדחתה הבקשה ונקבע, " לא ניתן לפי הדין לבטל פסק הדין שניתן בהסכמה או להגיש בקשה שכזו בתוך תיק פסק הדין. יש להגיש תביעה נפרדת להכרזה על ביטולו. הבקשה נמחקה." לפיכך, ביום 17.04.2019 הוגשה על ידי המערערת נגד המשיבות תובענה כספית לבית המשפט השלום בתל-אביב (ת"א 39182-04-19) להשבת כספי המעסיקה לדבריה נפלה קורבן לתרמית ואין מנוס מביטול הסכם הפשרה לאור הסתרת המידע שהכספים מוחזקים על ידי המשיבות.
...
כב' הרשמת סברה כי, בשל סיכויו של הערעור אין מקום להורות על פטור מלא מערובה לדבריה, לאחר עיון בכתב הערעור ובתביעה שאוחדה מול בא כוחה (עו"ד אלון) ונדחתה בשלוש ערכאות לא ניתן להימנע מהמסקנה לפיה ממצאים אלה מהווים השתק פלוגתא ולא נמצא בטיעוני המערערת נימוק השולל מסקנה זו. המשיבות גורסות כי, יש למחוק על הסף את בקשת המערערת וזאת בשל סיכוייו האפסיים של הערעור, ובשל חריגתה מהוראות התקנות אשר על פיהם יש להגיש בקשה לבית המשפט.
הכרעה: מקובלת עלי מסקנת כב' הרשמת בהחלטתה המאזנת כראוי בין התנאים המצטברים ביחס לנסיבות.
מסקנה זו מתחזקת לנוכח העובדה שמערערת באופן עקבי איננה משלמת את ההוצאות אשר בית המשפט פוסק לחובתה לזכותן של המשיבות ולעניין זה יפים דבריה של כב' הרשמת ש' ליבוביץ' בבית המשפט העליון, "על המבקש פטור מהפקדת ערבון, תוך חשיפת בעל הדין שכנגד לסיכון כי הוא לא יוכל לגבות את הוצאותיו בערעור, אם ייפסקו כאלה, מוטל הנטל לפרוש לפני בית המשפט תשתית עובדתית אשר תצדיק זאת. נטל זה גובר כאשר מבקש הפטור לא שילם את ההוצאות בהן חויב בפסק-דינו של בית משפט קמא" (ע"א 2293/06 זינגל נ' גלעדי (נבו 24.07.2006)) אשר על כן, דין הערעור להידחות לגופו מטעמי כב' הרשמת.

בהליך ע"ר (ע"ר) שהוגש בשנת 2020 בבתי המשפט לענייני משפחה נפסק כדקלמן:

לעניין זה, המערער טוען כי בסעיפים 69 ב( 1) יב' ו- 69 לחוק ההוצאה לפועל, לא נקבעה כל התניה שלפיה על החייב לעמוד בתשלום השוטף כתנאי לצוו תשלומים בגין חוב עבר, ככל שמדובר בחוב כלפי המל"ל, להבדיל מחוב של החייב כלפי מוטבת המזונות.
אכן, הלכה היא, כי רשם ההוצאה לפועל הוא המופקד על עריכת חקירת יכולת לחייבים, וערכאת העירעור לא תתערב בהחלטתו אלא במקרים נדירים, יוצאי דופן, בהם חרג הרשם בהחלטתו ממיתחם הסבירות (בר"ע 1071/03 דרור גולן נ' בנק לאומי לישראל בע"מ ( 2.02.03 ); רע"א 16 1423 ; רע"צ 35723- (118) 7195/09 ציון קראטה נ' פרקליטות מחוז חיפה ואח' דינים עליון 17 .
(א) המוסד יגבה מן החייב כל סכום שהגיע או המגיע ממנו לזוכה לפי פסק הדין למזונות, לרבות ריבית כפי שנפסק והוצאות גביה ושכר טירחת עורך דין כפי שנקבע בהוצאה לפועל.
עם זאת לרשמי ההוצאה לפועל ניתנה סמכות לפרוס את חוב מזונות העבר, הן לשם קידום גביית החוב (שכן פעמים רבות בחינת הבקשה נעשית אך כשהחייב נושא בדמי המזונות השוטפים); הן מתוך הכרח לדאוג לכבודו של החייב שלעיתים אינו מסוגל לשאת בתשלומים משחוב מזונות העבר גואה ותופח מדי חודש ומתקשה לקיים את עצמו; הן מתוך תפיסה שלפיה, ניהול דיונים כפולים (בהוצאה לפועל ובבית משפט) משחית את זמנם של הצדדים וגורם לבזבוז משאבים והן משום שממילא רישמי ההוצאה לפועל בתיקים "רגילים" בוחנים בקשות לצוי תשלומים כמעשה שבשיגרה" (עמ' 4 להחלטה).
...
אוסיף, כי למסקנה הפרשנית שאליה הגעתי יש תימוכין גם בהנחיות רשות האכיפה והגבייה באשר לפריסת חוב מזונות עבר כלפי המל"ל. בהתאם להנחיות אלו, תנאי לפריסת תשלום חוב העבר הוא תשלום חוב המזונות השוטף.
סיכומו של דבר, רשם ההוצאה לפועל מוסמך להתנות קיומו של צו תשלומים בגין פריסת חוב עבר ועיכוב הליכים בעמידה בתשלום השוטף, גם כאשר הליך ההוצאה לפועל ננקט על ידי המל"ל. סוף דבר, הערעור נדחה.
המערער ישלם הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד למשיב בסך של 3,000 ₪ תוך 30 ימים שאם לא כן סכום זה ישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק עד לתשלום בפועל.

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2020 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

לפני בקשת רשות ערעור על החלטת בימ"ש השלום בתל אביב (כב' השופט עמית יריב) מיום 20/2/2020 ברע"צ 50265-02-20 במסגרתה נדחתה בקשת רשות ערעור על החלטת רשם ההוצל"פ (כב' הרשם אוהד אשר) מיום 13/1/2020 שעניינה שכ"ט שנפסק לטובת כונס נכסים בתיק הוצל"פ 523194-08-17 (להלן: "תיק ההוצל"פ") כונס הנכסים מונה לתפקידו ביום 7/2/18 לצורך השלמת עסקת מכר בין הזוכים (הקונים) ובין החייבים (המוכרים).
כב' רשם ההוצל"פ בהחלטתו קבע כי שכ"ט כונס ייפסק לפי סעיף 59 (א) לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז – 1967 ולא לפי תקנות ההוצאה לפועל (שכר טירחה כעורכי דין וכונסי נכסים), התשס"ב – 2002, כיוון שהתיק ניפתח לבצוע ביחס לנכס מקרקעין שאינו דירת מגורים.
יובהר; כי בנוגע לערעור בזכות שמוגש לבימ"ש שלום על החלטת רשם הוצל"פ חל עיקרון "הערכאה הכפולה"; אשר מוביל לכך שרשות ערעור לבימ"ש המחוזי על פסק דינו של בימ"ש השלום; אינה נבחנת תמיד ככזו שחלה בעיניינה הילכת חניון חיפה (ראה: רע"א 7750/16 רפאל צרפתי נ' פורום אביזרים ומוצרי צריכה בע"מ (5/3/17); אך במקרה דנן עסקינן בבקשת רשות ערעור על החלטת בימ"ש שלום שדחה בקשת רשות ערעור והלכת חניון חיפה חלה.
...
לאחר עיון בטענות המבקשים הגעתי למסקנה ולפיה דין בקשת רשות הערעור להידחות מהנימוקים כדלקמן: למעשה מדובר בהליך ערעורי "בגלגול שלישי" אשר רק במקרים חריגים ניתנת רשות ערעור בעניינו וזאת כאשר מתעוררת שאלה בעלת חשיבות משפטית או ציבורית החורגת מעניינם הפרטני של בעלי הדין (ראה: ר"ע 103/82 חניון חיפה נ' מצת אור בע"מ פ"ד לו (3) 123; רע"א 252/15 פטרוטק בע"מ נ' רשות מקרקעי ישראל (18/1/15).
לפיכך, אין זה המקרה שבו יש להתערב ב"גלגול שלישי" ויש לדחות את הבקשה.
לסיכום: לאור האמור לעיל, נדחית בקשת רשות הערעור.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו