מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

ערעור על חיוב בהוצאות משפט נגד קרן פנסיה

בהליך ערעור קופות גמל (עק"ג) שהוגש בשנת 2020 בהארצי לעבודה נפסק כדקלמן:

בעיניין בייזר ציינו כי בשלב זה טרם התגבשה מדיניות החיוב בהוצאות ובשכר טירחה בתביעות עמיתים נגד קרנות פנסיה ופרטנו מקצת מהשיקולים שיש להביאם בחשבון תוך התאמתם לנסיבות כל הליך והליך: "עניין לנו בסוג חדש של הליכים משפטיים שהועברו לניהולם של בתי הדין לעבודה בעקבות רע"א 7513/15, מנורה מבטחים פנסיה וגמל בע"מ - פלונית (21.3.2016). בשלב מוקדם זה, בו הגיעו לפתחנו מספר מועט של מקרים, לא ניתן לגבש מדיניות שכר טירחה בתיקים מעין אלה. גיבוש המדיניות כרוך בשורה ארוכה של שיקולים ובהם, בין השאר ומבלי למצות, גם התייחסויות הנובעות מהשוני המהותי בין חברות ביטוח לבין חברות מנהלות של קרנות פנסיה והאיזון הראוי בין שיקולים כלכליים ושיקולים סוצאליים. כך למשל יש ליתן את הדעת על עלות ההליך המשפטי למבוטח ולחברה המנהלת, על ההכבדה העלולה להגרם לכלל ציבור העמיתים כמו גם לחברה המנהלת, לתמריץ השלילי לחברה המנהלת לנהל הליכים על חשבונה לטובת ציבור הנהנים וכיוצא באלה שיקולים. לצד אלה עומדים השיקולים המקובלים בנושא הוצאות משפט בבתי הדין לעבודה בכל הכרוך בתביעות בכלל ובתביעות בתחום הבטחון הסוצאלי, שהליך זה נימנה עמו... טרם הבשילה העת להתייחס לסוגיות העקרוניות שפורטו לעיל ואנו נפסוק את שכר הטירחה בהתאם לנסיבותיו של המקרה שלפנינו". בנסיבות העניין, ספק אם היה מקום להגשת העירעור ובודאי שלא היה מקום לעמידתה של המערערת על העירעור אף לאחר שבית דין זה בהחלטתו הדוחה את בקשתה לעיכוב ביצוע תוך חיובה בתשלום הוצאות לטובת אוצר המדינה, ציין כי "סכויי העירעור קלושים למדי" (החלטת השופט מ' שפיצר מיום 22.12.2019).
...
דיון והכרעה לאחר שבחנו את טענות המערערת והמשיב, ואת כלל חומר התיק, הגענו למסקנה כי דין הערעור להידחות.
אין בידינו לקבל את טענת המערערת לפיה המשיב "היה מצוי כבר בהליכים בקרן ולכן תקופת התיישנות של 3 שנים כלל לא הייתה רלוונטית לגביו". טענה זו אינה מתיישבת לא רק עם מכתב הקרן למשיב המדווח על החלטת הועדה הראשונה, בו צוין באותיות מודגשות כי "תקופת ההתיישנות לפי תקנון הקרן היא שלוש שנים. הגשת התביעה למנורה מבטחים פנסיה וגמל בע"מ אינה עוצרת את מרוץ ההתיישנות ורק הגשת תביעה לבית משפט עוצרת את מירוץ ההתיישנות" [ההדגשה הוספה – ר.פ], אלא גם עם עמדתה הנחרצת של המערערת בשלל הליכים שנוהלו בבתי הדין לעבודה, לפיה אין בהגשת תביעה לקרן או בניהול מגעים עמה כדי לעצור את מרוץ ההתיישנות (ראו דוגמאות להעלאת טענת ההתיישנות: ק"ג (אזורי, ת"א) 15752-08-16 ג'בארה – מנורה מבטחים פנסיה וגמל בע"מ (9.1.2017); ק"ג (אזורי, חי') 53611-06-16 טויזר – מנורה מבטחים פנסיה בע"מ (7.6.2017); ק"ג (אזורי, נצ') 38828-04-19 בר ורדי – מנורה מבטחים פנסיה וגמל בע"מ (16.6.2019); עק"ג (ארצי) 67336-05-20 מנורה מבטחים פנסיה וגמל בע"מ – ששון (11.11.2020); עניין אוסטרובסקי).
סוף דבר הערעור נדחה.
לא מצאנו לנכון לעשות צו להוצאות, בנסיבות בהן המשיב אינו מיוצג בערעור ואף נמנע מלהתייצב לדיון המקדמי בערעור ללא מתן הודעה למרות שהזימון לדיון הומצא כדין.

בהליך ערעור קופות גמל (עק"ג) שהוגש בשנת 2021 בהארצי לעבודה נפסק כדקלמן:

בשנת 2015, לאחר פטירת מר יפה ז"ל, הגישה המשיבה תביעה כנגד קרן הגימלאות של חברי דן לקבלת קצבת שאירים.
עוד נאמר כי "...טיעוני הקרן הסתמכו על התקנון הראשון של קרן אגד משנת 1954 אשר צורף למוצגי הקרן, בנסיבות בהן כיום חל על קרן אגד התקנון האחיד של קרנות הפנסיה הותיקות הגרעוניות שהחליף את תקנוני הקרנות בתוקף מחודש אוקטובר 2003 (ראו: סעיף 78י' לחוק הפיקוח). התקנון האחיד אמנם מונע מאלמנה לקבל שתי פנסיות שאירים מאותה הקרן (תקנה 21ד. לתקנון האחיד), אך אינו מפקיע את זכותה לפנסיית שאירים בעקבות נישואיה... הינה כי כן, בהסדרים הפנסיוניים המקובלים באמצעות קרן פנסיה צוברת, לא קיימת הוראה המופיעה בתקנון הקרן, והופיעה בעבר בתקנונה של קרן אגד, המפקיעה את זכותה של אלמנה להמשך קבלת קצבת שאירים בעקבות נישואיה (אך ראו: סעיף 31 לחוק שירות המדינה (גמלאות)(נוסח משולב), התש"ל-1970) ואין על פני הדברים מניעה, במקרה הרגיל, שאלמן או אלמנה יקבלו שתי קיצבאות משתי קרנות בעקבות פטירת שני בני זוג שבוטחו בקרנות." (סעיף 13).
קרן אגד חויבה בהוצאות משפט בסך 15,000 ₪.
בקשת עיכוב ביצוע קרן אגד הגישה ערעור על פסק הדין וכן בקשה זו לעיכוב הבצוע.
...
בגדר הליך זה נטען בנוגע לנסיבות קבלת קצבת השאירים מקרן אגד, ובקשר לכך נאמר בפסק הדין בעניין קרן דן כי "ההימנעות מהדיווח למוסד ולקרן אגד על שינוי הסטטוס הוא במישור היחסים שבין גופים אלה לבין המשיבה ואין לקרן זכות לשלול את קצבת המשיבה עקב התנהלותה מול צדדים שלישיים. אף כי דעתנו אינה נוחה מהתנהלות המשיבה, אשר על פני הדברים נהנתה מקצבאות שאירים המגיעות לאלמנה שלא נישאה בשנית, תוך שהיא תובעת זכויות של אשת חבר בר קצבה בקרן, מקובלת עלינו עמדת בית הדין האזורי על נימוקיה" (סעיף 12).
לאחר שנתתי דעתי לכלל החומר שהובא לפני, לפסק דינו של בית הדין האזורי ולטענות הצדדים, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להתקבל – למעט לעניין תשלום שכר טרחת עו"ד, כפי שיפורט להלן.
סוף דבר – דין הבקשה להתקבל, למעט לעניין תשלום שכר טרחת עו"ד. ביצוע פסק דינו של בית הדין האזורי (למעט תשלום שכר טרחת עו"ד, כאמור) יעוכב עד למתן פסק הדין בערעור.

בהליך ערעור עבודה (ע"ע) שהוגש בשנת 2022 בהארצי לעבודה נפסק כדקלמן:

לאחר סיום עבודתו הגיש המשיב תביעה נגד המבקשת שהתקבלה בחלקה והמבקשת חויבה לשלם למשיב סכום של 128,418 ש"ח במונחי קרן, אשר עיקרו הוא גמול בגין עבודת שעות נוספות (94,642 ש"ח).
כן חויבה המבקשת בהוצאות משפט ושכר טירחת עורכי דין בסך 10,000 ש"ח. המבקשת מערערת על כל חיוביה בפסק הדין וטוענת כי סכויי ערעורה גבוהים.
כפועל יוצא מכך חויבה המבקשת לשלם למשיב הפרישי דמי הבראה (1,205 ש"ח) ופנסיה (13,240 ש"ח) וכן תשלום חלף קרן הישתלמות (11,919 ש"ח).
...
דיון והכרעה לאחר בחינת הבקשה והתשובה לה, פסק דינו של בית הדין האזורי והודעת הערעור, החלטתי לקבל באופן חלקי את בקשת המבקשת לעיכוב ביצוע פסק הדין.
יישום - בהינתן כי נימוקי הערעור בגין העילות העיקריות ראויים לבחינה, מבלי שאקבע מסמרות, מהצד האחד, וכי מאזן הנוחות אינו נוטה באופן מובהק לטובת מי מהצדדים מהצד האחר, ועל מנת להבטיח כי אם ידחה הערעור לא יידרש המשיב למאמצי גביה, אני מורה כי על עיכוב סכום של 100,000 ש"ח כשיעורם היום (להלן – הסכום המעוכב), וזאת בכפוף להפקדת הסכום המעוכב, בין במזומן ובין באמצעות ערבות בנקאית בנוסח מקובל, בקופת בית הדין עד לא יאוחר מיום 27.4.2022 (להלן – המועד הקובע), שאם לא כן תפקע מאליה החלטתי זו ומלוא סכום פסק הדין יעמוד לפירעון.
סוף דבר – הבקשה לעיכוב ביצוע מתקבלת באופן חלקי כמפורט בסעיף 10 דלעיל.

בהליך ערעור קופות גמל (עק"ג) שהוגש בשנת 2022 בהארצי לעבודה נפסק כדקלמן:

לפנינו ערעורים על פסק דינו של בית הדין האיזורי תל אביב (השופטת דגית ויסמן ונציגת הציבור גב' נורית אלון; ק"ג 64985-12-18), אשר דחה ללא צו להוצאות תביעה לשינוי בדיעבד של המסלול בו בוטח עמית בקרן פנסיה ולהפחתה בדיעבד של דמי הניהול ששולמו על ידו.
איננו נדרשים לסוגיה העקרונית של חיוב תובעים שתביעתם נגד קרן פנסיה נדחתה בהוצאות משפט, וכפי שנפסק לאחרונה בתביעות עמיתים שטענו לזכות לקבלת קצבת נכות ובתביעות שאירים נגד קופות גמל "טרם הבשילה העת להתייחס לסוגיות העקרוניות ... ואנו נפסוק את שכר הטירחה בהתאם לנסיבותיו של המקרה שלפנינו" (ע"ע (ארצי) 55579-06-18 בייזר – מגדל מקפת קרנות פנסיה וקופות גמל בע"מ (17.4.2019); ראו גם – עק"ג (ארצי) 44838-12-19 מנורה מבטחים פנסיה וגמל בע"מ – ונונו (14.12.2020)).
...
נקדים ונציין, כי לטעמנו החברה המנהלת היתה מטיבה לעשות אם היתה עושה כן בהודעה נפרדת.
נעיר, כי מצאנו טעם רב בהתניית מתן הטבות לבן זוג בהגשת בקשה מתאימה, בנסיבות בהן יתכן כי בן הזוג זכאי להטבה עדיפה בהתאם להתקשרות אחרת שחלה עליו (העמית עצמו היה זכאי וקיבל בפועל מהחברה המנהלת הטבות, פחותות אמנם, מכוח חברותו בלשכת עורכי הדין).
סוף דבר – הערעורים נדחים.

בהליך בקשת רשות ערעור (בר"ע) שהוגש בשנת 2022 בהארצי לעבודה נפסק כדקלמן:

תביעת פיצוי להפסד פנסיה, בין אם מחמת ארוע בטוחי ובין אם מחמת הגעה בפועל או בעתיד לגיל פרישה, מחושבת לפי השעור הכולל של דמי הגמולים שיש להעביר לקרן הפנסיה (חלק מעסיק וחלק עובד גם יחד) שהרי ניזקו של העובד הוא של הפסד הפנסיה שהיה זכאי לה אילו הועברו דמי הגמולים במלואם כפי חובת המעסיק (השוו: דב"ע (ארצי) נג/6-8 טלמור – מדינת ישראל, פד"ע כו 535 (1994)), כאשר מסכום זה יש לנכות, במקרה הרגיל ובכפוף לדיני עשיית עושר ולא במשפט, את חלקו של העובד בדמי הגמולים (לנכוי חלק העובד בהפסד פנסיה, ראו: עניין בניאס.
בקשת רשות העירעור סבה אף על חיוב המבקש בהוצאות משפט לחברה המנהלת ובהימנעות מחיוב המעסיקה בתשלום הוצאות משפט לזכותו.
בעניינינו, דומה שחסד מסוים נעשה עם המבקש בקביעתן, כפי שיובהר להלן: חיוב בתשלום הוצאות משפט בסכום של 1,000 ש"ח לחברה המנהלת - מבקשת רשות העירעור עולה כי המבקש הגיש תביעה נגד החברה המנהלת מבלי שהיה לו יסוד להניח כי קמה לה חבות כלפיו (ומהתכתובת עימה עולה כי לא היה עליו להיות מופתע מטענות ההגנה שהעלתה).
המנעות מחיוב המעסיקה בהוצאות משפט לטובת המבקש – לא היה כל מקום להגשת תביעה נפרדת בעילת החוסר בהפקדות פנסיוניות בנוסף לתביעה הראשונה בה נתבעו זכויות שונות בגין תקופת העבודה וסיומה, תוך שהמבקש נסמך על חוות דעת אקטוארית שצורפה ממילא לתביעה הראשונה.
...
בפסק הדין קבע בית הדין כי דין התביעה להידחות על הסף לפי תקנה 45(א)(3) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991, בנסיבות בהן המעסיקה שילמה למבקש את הסכום שנדרש על ידו "ומשכך ההליך מוצה" וסוגית הזכאות של עובד כי מעסיקו ישלם לו פיצוי בגין חלק עובד שלא הועבר לקרן הפנסיה היא סוגיה תיאורטית אקדמית.
דיון והכרעה לאחר שבחנתי את בקשת רשות הערעור, החלטת בית הדין האזורי וכלל חומר התיק, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להידחות אף ללא קבלת עמדת המשיבים, באופן שיהא בו כדי לחסוך בעלויות נוספות לבעלי הדין ולמנוע השתת הוצאות משפט של ממש על המבקש.
סוף דבר – בקשת רשות הערעור נדחית.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו