מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

ערעור על חיוב ארנונה רטרואקטיבי על שטח גלריה

בהליך ערעור אזרחי (ע"א) שהוגש בשנת 2016 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

טענות המערערת לטענת המערערת, חוב הארנונה שלקיומו טוענת המשיבה נובע רוב רובו מחיוב גלריה לתקופה מוגבלת של כשנתיים, כאשר חלק מהתקופה חויב באופן רטרואקטיבי.
המערערת הגישה השגה על חיוב הארנונה וטענה כי גובה הגלריה נמוך מ- 2 מטר ולכן לא היה מקום לחיוב בארנונה.
המערערת הגישה השגה שלישית בטענה כי אין לחייב את שטח הגלריה מאחר שהיא משמשת כמחסן ואין סיווג למחסנים בצו הארנונה.
...
הערעור נדחה.
המערערת תשלם למשיבה הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסכום של 10,000 ₪.

בהליך ערעור מנהלי (עמ"נ) שהוגש בשנת 2020 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

ביום 11.1.09 הגישה המערערת השגה למשיב על חיובה בארנונה בגין שטח גלריה של 184 מ"ר, בגין חדר חשמל בשטח של 23.49 מ"ר, בגין שטחי המילוט בשטח כולל של 363.45 מ"ר, וכן בגין שטחי מקלט (נספח ו' לכתב התשובה של המשיב).
אי-לכך, לטענתה, אין הצדקה שלא לחשב באופן רטרואקטיבי את שטח החנות מאז שנת 2008, כשטח של 3,200 מ"ר. ברם, כפי שהבהיר המשיב, שטח החנות הכולל השתנה בין שנת 2008 (כ-4078 מ"ר) לשטחה בשנת 2012 (כ-3714 מ"ר) בשל ייתור שטחים על-ידי המערערת.
...
באשר לטענות המערערת בדבר שטח המתפרה – גם בעניין זה קבעה ועדת הערר קביעה עובדתית ברורה וחד משמעית בהתבסס על ביקורה בנכס: "בביקורנו זה, לא התבצעה פעילות כלשהי במתפרה ואף לא פעילות של הצמדת זמזמים נגד גניבה לסחורה. התרשמנו כי חלקו האחר של המחסן, משמש בפועל לאחסנת סחורה המיועדת לחנות... התרשמותנו זו, במצטרף לעדויות הצדדים ולראיות שהובאו לפנינו, מביאה אותנו למסקנה כי דין טענת העוררת ולפיה חלקו הארי של המחסן משמש כמתפרה, להידחות." (בעמוד 7 להחלטה).
סבורני כי מוטב היה לה למערערת אלמלא העלתה טיעון מסוג זה ובנוסח בלתי ראוי שכזה.
סוף דבר: לאור כל האמור לעיל, הערעור נדחה על כל חלקיו.

בהליך ערעור מנהלי (עמ"נ) שהוגש בשנת 2018 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

ב) המשיב הוסיף על שטח המפעל המסווג כ-"תעשיה" שטח נוסף אשר נמדד כ- "יציע". שטח זה, עליו נפרט להלן, אף הוא עומד במוקד המחלוקת בין הצדדים.
העירעור שלפניי מתייחס לשלוש שאלות: הראשונה דחיית טענת המערערת, לפיה יש לפטור את המערערת מחיוב ארנונה לגבי שטח שהוגדר על-ידי המשיב כ"יציע" כהגדרתו בצו המסים של עריית חיפה (להלן: "הצוו" או "צו המסים"); השנייה- היא דחיית טענת המערערת שאין מקום לחייב אולם תצוגה המצוי במפעל בו מציגה המערערת את תוצרתה בסווג "עסקים אחרים" כהגדרתו בצו ; והשלישית נוגעת להחלטת המשיב שניתנה בסוף שנת 2016 להחיל את הגדלת החיובים רטרואקטיבית אף לשנת המס 2016.
המערערת מפנה לפסק הדין שניתן בעמ"נ 200/02 (ת"א) מנהל הארנונה של עריית הרצליה נ' אברהם יהודית (25.05.2003) (להלן: "עניין יהודית") ומבקשת להסיק מקביעת בית המשפט לעניינים מינהליים שם, כי "גלריה" או "יציע" הוא שטח שאינו בר חיוב.
טענה נוספת מעלה המערערת ואשר לטענתה לא נידונה על-ידי ועדת הערר והיא, כי למקרה ובית המשפט ימצא כי שטח היציע הוא שטח בר חיוב בארנונה יש לבחור בחיוב על-פי התעריף הנמוך, דהיינו יש למדוד את שטח היציע לפי "רבע שיטחו האמתי - כשגובהו (מרצפתו עד תקרתו) אינו עולה על 2 מטר". המערערת טוענת, כי גובה היציע מרצפתו עד תקרתו אינו עולה על 2 מ'.
...
די בכך כדי להצדיק דחיית הערעור אף בשאלה זו. מאחר וועדת הערר דנה גם לגוף הטענה אציין, כי אף כאן סבורני כי ועדת הערר צדקה בהכרעתה.
סוף דבר: אני מורה על דחיית הערעור המנהלי שהגישה המערערת.
אני מחייב את המערערת לשלם למשיב הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 10,000 ₪.

בהליך ערעור מנהלי (עמ"נ) שהוגש בשנת 2013 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

ואילו על פי שתי החלטות המשיב בהשגות שפורטו לעיל, החל מיום 22.12.11 היא מחויבת בארנונה על שטח של 109 מ"ר. המערערת אינה חולקת על כך ששטח החנות ללא הגלריה גדול יותר מן השטח לפיו חויבה בעבר, וכי במקום חיוב בגין 78 מ"ר צריך לבוא חיוב בגין 101 מ"ר. המחלוקת מתמצית בשתיים: האם בדין החיל המשיב את החלטתו מיום 31.7.11 באופן רטרואקטיבי מתחילת שנת המס הרלוואנטית ועד ליום הגשת ההשגה, והאם יש להביא בחשבון את החלק הנותר מן הגלריה לאחר שפורקה (8 מ"ר), כשלטענת המערערת גובהו של חלק זה אינו מגיע ל- 2 מ'.
דיון והכרעה האם החיוב הרטרואקטיבי שהוטל על המערערת פסול? אין חולק, כי החיוב בארנונה שהוטל על המערערת במשך השנים על פי שטח של 78 מ"ר אינו משקף את השטח הנכון לחיוב.
...
המסקנה המתבקשת היא שהוועדה אמצה את ממצאי המדידה מטעם המשיב, ולא ראתה לקבל את המדידה שנעשתה על ידי המערערת בשנת 2013, באשר אין בה כדי לשקף את מצב הדברים בשנתיים שקדמו לה. עם זאת, ולנוכח התשריט שהגישה המערערת, המליצה הוועדה על ביקורת נוספת לשם קביעת החיוב לשנת 2013, ואין פסול בכך.
נראה, אפוא, כי בדין הגיעה הוועדה למסקנה כי השטח לחיוב צריך להיות 109 מ"ר ולא 101 מ"ר, שכן על פי המדידה שערך המשיב, שלא נסתרה במדידה נוגדת מזמן אמת, גובה החלק שנותר מן הגלריה עולה על 2 מ"ר. סוף דבר, הערעור נדחה.
המערערת תשלם למשיב הוצאות ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 5,000 ₪.

בהליך ערעור מנהלי (עמ"נ) שהוגש בשנת 2013 בהמחוזי באר שבע נפסק כדקלמן:

בערר טען ב"כ המערערת, כי העיריה שינתה שלא כדין את מדיניותה בגין מחסנים ומקלטים, אף שלא היה כל שינוי בשימוש, שהדבר נעשה באופן רטרואקטיבי שלא כדין לגבי תחילת שנת 2010, כי יש להשיב את תשלומי היתר ששולמו בגין גודל השטחים, על פי השומות שנעשו קודם לכן שלא כדין, כי אין להשית ארנונה על שטחים ריקים בתעריף של סופרמרקט, וכי אין להטיל ארנונה על שטחי חניה בהם לא נעשה שימוש על ידי המערערת.
בנוסף, המשיב השית על המערערת חיוב ארנונה על כל שטח החניה ולא חילק את השטח בין המערערת ובין הנישום האחר המחזיק בנכס באותו בנין, כאשר חניה זו מיועדת לשימושם של המערערת ושל הנישום האחר ולקוחותיהם.
לאור האמור, אני מורה כי הוצאת השומה המעודכנת לשנת 2010 תחול מיום 8.4.10, ואני דוחה את הבקשה להשית את חיובי הארנונה בחלוקה לפי השימושים שנעשים בפועל בחלקי הנכס כפי שנעשה קודם לכן, גם ביחס לשטח הריק בקומת המרתף ובגלריה.
...
לאור האמור, אני מורה כי הוצאת השומה המעודכנת לשנת 2010 תחול מיום 8.4.10, ואני דוחה את הבקשה להשית את חיובי הארנונה בחלוקה לפי השימושים שנעשים בפועל בחלקי הנכס כפי שנעשה קודם לכן, גם ביחס לשטח הריק בקומת המרתף ובגלריה.
ביחס לחניונים, אני דוחה את הבקשה לסווג אותם כחניוני קמפינג או כחניון מקורה ללא תשלום, אך אני מורה להחזיר את העניין לוועדת הערר על מנת להתייחס לטענת המערער ביחס לשטחי החנייה שאינם מוחזקים באופן בלעדי על ידי המערערת, אלא גם על ידי מחזיקים אחרים, וליתן החלטה בקשר לכך.
בשים לב לתוצאות הדיון, אני מחייב את המערערת בהוצאות ושכ"ט עו"ד למשיב בסך 10,000 ₪.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו