ערעור על חומרת עונש בתיק תקיפה הגורמת חבלה

בעיניין זה ראו את הדברים שנאמרו בע"פ 8991/10 מכבי נ' מדינת ישראל (27.10.11): "בית משפט זה קבע ושב וקבע, בפסקי דין רבים מיספור, כי יש לעקור מן השורש את נגע האלימות שפשה בחברתנו. במילחמה זו מוטל על בתי המשפט תפקיד חשוב ביותר, שעיקרו הוקעת התופעה וגזירת עונשים מחמירים על אלו הבוחרים לנקוט בדרך האלימות. ... אף אם נניח כי המתלונן נהג שלא כשורה במהלך הארוע, אין בכך בשום אופן כדי להצדיק את התגובה האלימה והבריונית מצד המערער. המסר החד-משמעי שעל בתי המשפט להעביר הוא כי לא ניתן להשלים, בשום מקרה, עם פיתרון סכסוכים באלימות ובכוח הזרוע, ועל כן בדין נתן בית משפט קמא משקל מרכזי בגזר הדין לחומרת מעשיו של המערער". אשר למדיניות הענישה הנהוגה, הפסיקה מבחינה בין המקרים על פי הרקע או המניע לתקיפה; האמצעים ששמשו לבצוע העבירה; הנזק שניגרם לנפגע העבירה וחומרת החבלות; התיכנון המוקדם או העדרו והפגיעות שנגרמו לנאשם.

בע"פ 3249/19 סמרה פיסהיי נ' מדינת ישראל (05.08.19)‏‏, הורשע המערער על פי הודאתו במסגרת הסדר טיעון בעבירה של חבלה חמורה בנסיבות מחמירות, בכך שבמהלך מפגש אקראי בין המערער למתלונן שביניהם היתה הכרות מוקדמת, נתגלע ויכוח.

עברו הפלילי של הנאשם או היעדרו - הנאשם צבר לחובתו הרשעה קודמת אחת (כאשר צורפו יחדיו שלושה תיקים) בעבירת החזקת סכין ובשתי עבירות של שימוש בכח או באיומים על מנת להמלט ממעצר, שבגינן נדון לעונש של מאסר מותנה, התחייבות וקנס בסך 500 ₪.

...

לאחר שבחנתי, את הערכים החברתיים שנפגעו כתוצאה מביצוע העבירות שלפניי, את נסיבות ביצוע העבירה ואת מדיניות הענישה הנהוגה, הגעתי לכלל מסקנה כי מתחם העונש ההולם את העבירה שלפניי, נע בין 18 ל-36 חודשי מאסר, זאת לצד רכיבי ענישה נלווים.

סופו של דבר, לאחר ששקלתי את הנסיבות לקולה ולחומרה, הגעתי לכלל מסקנה כי יש להשית על הנאשם עונש המצוי בחלקו העליון של השליש התחתון של מתחם העונש ההולם.

אשר על כן אני גוזרת על הנאשם עונש כולל כדלהלן: 23 חודשי מאסר בניכוי ימי מעצרו (26.11.21 ועד ליום 7.2.22 ומיום 20.5.22 ועד ליום 24.11.22).

בדיון שהתקיים ביום 5.1.2023 טענו הצדדים לעונש; תסקיר נוסף שהוכן לקראת הדיון הוריד את המסך על האפיק השיקומי, שכן פיס נעצר במסגרת תיק אחר וחדש, בעבירות אלימות, ובכך תמה דרכו הטיפולית של הנאשם בתיק זה. התביעה ביקשה בטיעוניה לעונש לקבוע כי מיתחם העונש ההולם נע בין 18 חודשי מאסר בפועל, ועד 36 חודשים, ועתרה לעונש בחלקו העליון של מיתחם זה. עוד ביקשה התביעה להפעיל מאסרים מותנים שעומדים לחובתו של הנאשם, במצטבר, כך שבסך הכל ירצה הנאשם עונש של 51 חודשי מאסר בפועל.

] אשר לחלקו היחסי של הנאשם בארוע בגינו הורשע, טענה ההגנה כי "החלק שלו טיפה פחות מהשניים האחרים"; והוסיפה: "מי שהסלים את הארוע הוא הנהג שהוציא חפץ חד שחור מהרכב". ההגנה התייחסה לנזקים שנגרמו למתלונן, ובין היתר טענה כי הוא "לא איבד את הכרתו, והיו פצעים שטחיים". ההגנה הגישה אף היא פסיקה על מנת לתמוך בעתירתה אשר למיתחם הענישה שביקשה.

בית המשפט המחוזי דחה את ערעורם ביחס לעונש (בכפוף לנכוי ימי המעצר של הנאשם 2), וקבע: "היתנהלות המערערים בארוע העבירה, חמורה מאוד. המערערים וחבריהם התערבו על ריב לא להם. לא היה להם כל סיכסוך עם בעל הפיצרייה ובודאי שלא עם האנשים שהתארחו בה, ובכל זאת הם הגיעו למרכז מסחרי הומה בשעת ערב, בחבורה, מתוך כוונה לתקוף וכשהם מצוידים באלות, ותקפו בצורה בריונית וחמורה עובד המקום ושלושה סועדים תמימים שאין להם כל נגיעה לענין. גרמו לפגיעות גוף משמעותיות וזרעו מהומה והרס במקום. היתנהגות זו ראויה לענישה חמורה, הכוללת מאסר לתקופה משמעותית מאחורי סורג ובריח.

בדחותו את ערעור המבקש 1 קבע בית המשפט המחוזי: "ניתן אף לאומר כי העונש שהוטל על המערער במקרה זה הוא על הצד המקל... קשה להקל ראש בארוע של תקיפה בחבורה, באמצעות אלה ומוט ברזל על רקע עניין של מה בכך, שתוצאתו עלולה להיות חמורה בהרבה...". בית המשפט העליון דחה, כאמור, בקשת רשות העירעור.

...

לאור כל האמור לעיל אני משית על הנאשם את העונשים הבאים: מאסר למשך 22 חודשים, בניכוי ימי מעצרו.

אני מורה על הפעלת המאסר המותנה מת"פ (ת"א) 15859-11-18 מדינת ישראל נ צלביאנסקי ואח' (15.4.2019), בן 5 חודשים, וכן הפעלת המאסר המותנה מת"פ (ראשל"צ) 47975-10-18 מדינת ישראל נ' פיס (24.9.2019) בן ששה חודשים, בחופף ובמצטבר, כך שסך הכל ירצה הנאשם 28 חודשי מאסר בפועל, בניכוי ימי מעצרו.

אני מורה על הפעלת ההתחייבות מת"פ (ראשל"צ) 47975-10-18 מדינת ישראל נ' פיס (24.9.2019), בסך 2,500 ₪ אשר ישולם תוך 90 יום מהיום; לא ישולם סכום זה במועד האמור – ייאסר הנאשם למשך שבועיים נוספים.

ת"פ 23747-03-20 בבית משפט השלום באילת במסגרת ההליך שניפתח בת"פ 23747-03-20 בבית משפט השלום באילת (להלן: תיק אילת) הורשע הנאשם בעבירה של תקיפת שגורמת חבלה של ממש לפי סעיף 380 לחוק העונשין.

ע"פ 7166/15 פלוני נ' מדינת ישראל (24.2.16) – במקרה זה נדחה עירעורו של המערער על חומרת העונש שגזר בית המשפט המחוזי, לאחר שהורשע בעבירות של סחיטה באיומים, זיוף בכוונה לקבל דבר, ושימוש במסמך מזויף.

בבואי לקבוע את מיתחם העונש לגבי תיק זה, נתתי את דעתי לנסיבות המפורטות בכתב האישום ובכלל זה הנסיבות שאופפות את תחילת מעשי האלימות, כלי התקיפה, רמת האלימות ותוצאתה – חתך שניגרם לרגלה של המתלוננת שהצריך טפול בבית חולים ותפרים.

...

בנסיבות העניין, אני סבור כי יש להטיל עונש כולל לכל האירועים ולא לקבוע עונשים נפרדים לכל אירוע.

אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים: מאסר בפועל לתקופה של שבע וחצי (7.5) שנות מאסר בניכוי ימי מעצרו, מיום 15.1.2021 ועד 12.1.2022 ומיום 3.3.22 ועד היום.

אני מחייב את הנאשם לפצות את המתלונן בתיק העיקרי (עד תביעה מס' 1 בכתב האישום שהוגש בת"פ 52826-03-22) בסכום של 7,500 ש"ח; ואת המתלונן, עד תביעה מס' 18 בת"פ 43371-01-21 בסכום של 250,000 ₪.

כך לדוגמה, עמדו לדין נאשמים בגין ביצוע עבירה שעניינה חבלה חמורה לפי סעיף 333 לחוק העונשין בעוד שהנאשם נותן את הדין בגין עבירה של תקיפה הגורמת חבלה של ממש לפי סעיף 380 לחוק העונשין (ועבירות נילוות).

"אדרבה – חסד עשה עימו בית משפט השלום אשר גזר עליו עונש מקל ביחס לעבירות שביצע. התופעה המתפשטת כנגע רע במחוזותינו, של נקיטת אלימות מצד נהגים בכביש כלפי נהגים אחרים היא פסולה מכל וכל, וראוי להחמיר בעונשם של הנוקטים באלימות מסוג זה". רע"פ 8822/16 עזרי נ' מדינת ישראל (17.11.2016) – הנאשם הורשע בהתאם להודאתו בתקיפה הגורמת חבלה של ממש.

ערעור ההגנה על חומרת העונש נמחק לאחר שנשמעו הערות בית המשפט המחוזי (פסק הדין הוצג על ידי המאשימה).

בית המשפט השלום לא מצא מקום לסטייה ממיתחם הענישה וגזר על הנאשם, נשוי ואב ל-2 ילדים קטנים, שהודה במיוחס לו אף כי הודאתו הייתה אמביוולנטית, שחסך בזמן שפוטי ובהעדת העדים, תוך היתחשבות בחלוף הזמן והיעדר פתיחת תיקים נוספים כנגדו, 6 חודשי מאסר שירוצו בדרך של עבודות שירות לצד רכיבי ענישה נוספים.

...

סופו של דבר גזר על המבקש שנת מאסר בפועל, המורכבת מ-8 חודשי מאסר בגין עבירות האלימות ו-4 חודשים במצבר בגין הנהיגה בפסילה.

לאור כל האמור, בהתחשב בנסיבות ביצוע העבירה, מידת הפגיעה בערכים המוגנים ובמדיניות הענישה הנהוגה, מצאתי לקבוע את מתחם העונש ההולם בין 9 ועד 24 חודשי מאסר, לצד רכיבי ענישה נוספים.

תוצאה לאור כל האמור, אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים: 12 חודשי מאסר בפועל.

"אדרבה – חסד עשה עימו בית משפט השלום אשר גזר עליו עונש מקל ביחס לעבירות שביצע. התופעה המתפשטת כנגע רע במחוזותינו, של נקיטת אלימות מצד נהגים בכביש כלפי נהגים אחרים היא פסולה מכל וכל, וראוי להחמיר בעונשם של הנוקטים באלימות מסוג זה". רע"פ 8822/16 עזרי נ' מדינת ישראל (17.11.2016) – הנאשם הורשע בהתאם להודאתו בתקיפה הגורמת חבלה של ממש.

ערעור ההגנה על חומרת העונש נמחק לאחר שנשמעו הערות בית המשפט המחוזי.

בית המשפט השלום לא מצא מקום לסטייה ממיתחם הענישה וגזר על הנאשם, נשוי ואב ל-2 ילדים קטנים, שהודה במיוחס לו אף כי הודאתו הייתה אמביוולנטית, שחסך בזמן שפוטי ובהעדת העדים, תוך היתחשבות בחלוף הזמן והיעדר פתיחת תיקים נוספים כנגדו, 6 חודשי מאסר שירוצו בדרך של עבודות שירות לצד רכיבי ענישה נוספים.

...

מבלי לקבוע מסמרות אני סבורה כי עבירות אלימות על רקע סכסוך בנוגע לחנייה או חסימת דרך אינן מתאימות לביטולה של הרשעה, בפרט כאשר הנסיבות בעלות חומרה יתרה, כבעניינינו.

גם בהתעלם מהעובדה כי המכתב אינו מתייחס לשאלה האם קשרי העבודה ימשיכו להתקיים באם ייקבע כי ביצע את העבירה, וגם בהתעלם מהעובדה כי על אף שהנאשם הורשע לפני כשנה ועוד ביום 21.2.2023 ועל אף הרשעתו בדין, עבודתו כקבלן משנה לא הופסקה, לא שוכנעתי כי הרשעה עשויה לגרום לנזק קונקרטי חמור.

תוצאה אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים: 6 חודשי מאסר אשר ירוצו בדרך של עבודות שירות בהתאם לחוות הדעת הממונה מיום 17.8.2023 הנאשם יתייצב לריצוי עונש עבודות שירות במשרדי הממונה במפקדת מחוז מרכז של שב"ס ביום 15.3.2024 בשעה 08:00.